על בתי בד וגיתות

מאת פרופ' עמוס הדס

ספר בשם ’בתי בד וגיתות מהתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית בישראל’ (תרגום חופשי) יצא לאור לאחרונה בעריכת א. איילון, ר. פרנקל וע. קלונר. עמוס הדס מבקר וכותב על התיאורים של מפעלים לייצור שמן ויין בעת העתיקה בישראל
נתברכה הארץ בשבעת המינים (ביניהם הזית והגפן) ומרובים בה שרידי פעילות חקלאית עניפה ובן היתר שרידי מתקנים לייצור יין (גיתות למיניהן) ושמן (בתי בד) מתקופות שונות. רבים מאיתנו המטיילים ברחבי הארץ, חורשותיה ושביליה נתקלים לא אחת בשרידים אלה. אולם, גם כאשר נתקלים בשרידים אלה, אנו המטיילים, או אף מדריכי הטיולים, לא תמיד מודעים למראה שרידי ישוב או לקיומו של מתקן עתיק לידו, ועל כך אני יכול להעיד בעצמי. באחד מסיוריי ביער צרעה, פגשתי חבורת טיילים שמחים, שסעדו את ליבם ושתו יין, ביושבם על מדרגה חצובה בסלע. לכאורה סתם מדרגה, אך מדוע נחצבה? במבט בוחן נתגלו שתי גומחות חצובות בדופן המדרגה, סימן לעיגון מכבש קורה והמדרגה התמימה ’הפכה’ לאחד מדפנות משטח דריכה של גת עתיקה. השמחה והצהלות של הטיילים הפכו לתדהמה למשמע הערתי כי החגיגה נערכת במתקן עתיק לייצור יין. סקרנותנם הייתה רבה ולאחר שעזרו בהרחקה זהירה של נשל מחטי האורנים מסביב ונתאפשר זיהוי ממדי הגת ומבנה מרכיביה, התדהמה הפכה לשיחה מלבבת ועירנית בנושא חקלאות קדומה ותעשיית יין, תוך ניסיון להשוות את הקדום למעשה היום. דוגמה זו של העדר ידע או חומר הדרכה מפורט באתרים מנוהלים כמו יער צרעה, מצביע על מיעוט המידע הנגיש לקהל המטיילים, שאינו עוסק בארכיאולוגיה או בלימוד תרבותה החומרית החקלאית של הארץ בימי קדם. חוסר מודעות לסביבה לאחרונה יצא לאור ונתגלגל לידי ספר (באנגלית) שתרגום כותרתו בלשון חופשית לעברית, הוא ’בתי בד וגיתות מהתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית בישראל’. הספר, שראה אור בהוצאה בריטית מכובדת, הוא פרי עבודת כתיבה ועריכה של פרופ’ ר. פרנקל, ד"ר א. איילון ופרופ’ ע. קלונר המוכרים כחוקרים-ארכאולוגים מובילים בארץ. השלושה קיבצו וערכו במהלך עשור אוסף מעניין של מאמרים ותקצירי מאמרים של ארכיאולוגים שונים העוסקים בתיאורי שרידים של מתקנים תעשייתיים. מתקנים אלה הפזורים ברחבי הארץ, תוארכו לתקופה של כ-1000 שנים, שבמהלכה הוטמעו שכלולים רבים באמצעים ובכושר הייצור של יין ושמן. לספר יש עניין וחשיבות עבורנו, חובבי היין והארץ המרבים לטייל והמתעניינים בעברה הקרוב והרחוק. אף שהוא כתוב בשפה מקצועית ובאנגלית, הספר אוצר בחובו מגוון תיאורי מתקנים לייצור שנחשפו בארץ ותיאוריהם מאפשרים לטיילים ומדריכים, אף שאינם ארכיאולוגים, לזהות את הממצא שלידו הם ניצבים. שבעים ומעלה אתרים מתוארים בספר והם מסודרים על פי מיקומם בארץ מצפון לדרום. מיקום האתרים מצוין במפה מפורטת בתחילת הספר. ב-455 העמודים המהווים את הספר נכללים מספר חלקים הקשורים זה בזה. ננסה להציגם על פי סדר הופעתם. אסופת המאמרים מתחילה בפתח דבר, בו העורכים מפרטים את כוונותיהם בעריכה ובפרסום הספר. לפי הצהרתם, הרעיון להכין את הספר במתכונת זו נבע מריבוי המתקנים שנחשפו בשנים האחרונות ושביניהם נתגלתה שונות רבה הנובעת משכלולים תקופתיים וכן מהשפעות אזוריות. אף שחלק ניכר מהחומר הכלול באסופה הנוכחית כבר פורסם במקומות אחרים, ראו העורכים צורך להדגיש כי המאמרים ותקציריהם, שנבחרו והובאו על ידם, נכתבו במיוחד לספר זה. דגש מיוחד הושם על ידי העורכים למינוח אחיד ככל האפשר בכל המאמרים. פרק המבוא בפרק מיוחד המוגדר כמבוא מפורט, מציג אחד העורכים, פרופ’ ר. פרנקל, הארכיאולוג הבכיר בין העורכים, את נקודות הראייה של העורכים לגבי הדומה והשונה בין המתקנים, מפרט את דרכי הייצור של שמן ושל יין ולבסוף מציג אוסף מובאות הנוגעות לדיון (רלוונטיות) מספרות יוונית, רומית ויהודית-מקראית ותלמודית מאותה תקופה. תיאור שיטות הייצור תואם את גישתם של העורכים ואינו מציג גישות אחרות, למעט בהערת עורכים קצרה על אחת השיטות החלופיות לייצור יין אותה הם מבטלים כבלתי סבירה. עובדת התיחסותם לגישה אחת בלבד (זו שלהם), אשר לפיה ’מתיישרים’ כל כותבי המאמרים באסופה, בלא שהובאו דעות או גישות אחרות המתארות בפירוט מלא את תפעול המתקנים השונים, יש בה חסרון בולט וטעם לפגם בפתיחות אינטלקטואלית. למשל העורכים מציינים את ההבדל במיקום ודרך איסוף השמן בבתי בד של מערב הגליל לעומת דרום הארץ. בדרום הארץ נאסף מוהל הזיתים הנכבשים למיכל המותקן ישירות מתחת למכבש, בעוד שבצפון מערב הארץ, המועל הנכבש נאסף בתעלה צידית אל מערכת אגנים רציפה המסודרת בטור, כך שהשמן במוהל הנכבש נפרד וצף מעל למי המוהל (מי העכר), כאשר מתמלא המיכל הראשון נשפך השמן הצף מעל למי העכר למיכל הבא ומי העכר נותרים במיכל הראשון. אין הסבר להשלכות השוני על תפוקה ויעילות הייצור וחבל על כך. דוגמא אחרת היא שההנחה המובילה בכל המאמרים ובפרק המבוא היא, שתסיסת תירוש ליין מתקיימת תמיד בבור האיסוף ולא על משטח דריכה–תסיסה כפי שמציעים אחרים על בסיס גישה לתפעול נכון ויעיל המנצל את הזרימה החופשית של הנוזלים בגת, או על פי גישה המבוססת על דימויי מחושב של תהליך התסיסה וחישובים של חלוף חום התסיסה. מידע רחב ותיאורי על שרידי תרבות חקלאית לאחר פרק המבוא בו למעשה מוסבר מתווה האסופה באים שבעים וארבעה המאמרים ותקצירי המאמרים, בהם מתארים מחבריהם את שרידי המתקנים השונים שחשפו ודנים בממצאיהם. בחלק מהמאמרים או התקצירים התיאור המובא אינו שלם, ו/או השרטוטים אינם ברורים דיים להבנה או המחשה, של המתואר בנוסח הכתוב. כמעט בכל המאמרים אין שימת לב להצעות לתיפעול והליכי הייצור באותם מתקנים, כך שהממצאים מתוארים בכפיפות לפרטי השרידים כפי שנחשפו ללא הדגשת מהותם כמתקני ייצור. חוסר זה מובן לאור הדגש המושם לשיטות הייצור המובאות בפרק המבוא וההופכות לכאורה את הטיפול בבעית הייצור במאמרים האחרים למיותר. בחלק קטן מהמאמרים מובלעים או נרמזים הסברים לגבי תפעולם של המתקנים המתוארים וכן הוספו הצעות ושרטוטים לשחזור המבנה או המתקן. לתוספות אלה ערך רב משום שיש בהן המחשה על דעת המחברים לצורת המתקן, מבנהו ובעקיפין לדרך הפעלתו. במקרים בהם דעת כותבי המאמרים שונה או חריגה מהשקפתם של העורכים כפי שהובאה בפרק המבוא, הוסיפו העורכים הערות, השלמות ומראי מקומות בכפיפות לדיעות העורכים. בחלק המסיים את הספר הוספה רשימת ספרות רחבה למדי לקריאה משלימה. רשימה זו עשויה לשמש למתעניינים מקור לידע נוסף ומשלים שאינו כלול בפרק המבוא או באסופת המאמרים. הספר מרשים ביותר בהיקפו ולמרות החסרונות שנמנו למעלה יש בספר זה לחובבי היין ותרבות המזון, המתעניינים ביינות, שמן הזית ודרכי ייצורם בעת הקדומה, קובץ מאמרים ומראי מקומות האוצר בחובו מידע רחב ותיאורי על שרידיה המפוארים של תרבות חקלאית קדומה בארץ. כאן המקום לומר לאותם מהקוראים העשויים להרתע מקריאת חומר באנגלית, כי השד אינו נורא כפי שהדבר נראה על פניו. ספר זה, במידה ויתווסף לספרייתם של חובבי תרבות היין והמזון המתעניינים בתרבות הארץ בנושאים אלה בעבר, עשוי להיות מקור מידע חשוב להכרת הארץ, תרבותה החומרית העתיקה ובמיוחד לחשיבה נוספת ומשלימה על מרכיבי אותה תרבותה מפוארת. ידע זה של העבר החומרי המפואר יהווה בסיס להווה מעורר ומקדם אל עתיד תרבות חומרית מתקדמת. את הספר ניתן לרכוש דרך האתר הבא או בהתכתבות עם ההוצאה לאור ישירות: Oil and Wine Presses in Israel from the Hellenistic, Roman and Byzantine Periods. Etan Ayalon, Rafael Frankel and Amos Kloner, (Editors). BAR International Series # 1972 2009. Archaeopress, Gordon house, 276 Banbury Road, Oxford, OX2 7ED, England. ahadas@012.net.il תמונה / ויקיפדיה