גן עדן של שותים

מאת גדי דבירי

אנחנו מתקרבים לכיכר ומבין הסמטאות עולה המולת קהל וקול שקשוק כוסות זכוכית. בפניה האחרונה אנחנו מבחינים בין הבתים בקטע קטן של הכיכר מואר באור בהיר ובקצה של אוהל לבן
ככל שאנחנו מתקרבים הרעש גובר, קצה האוהל הופך לאוהל שלם ולידו עוד אחד ולבסוף כאשר אנחנו מגיחים מהסמטה אל הכיכר נגלה לפנינו, בבת אחת, המראה השלם. הכיכר המרכזית של בריסל שטופה באור בהיר ובמרכזה מסודרים במלבן כ-30 אוהלים לבנים. האוהלים מוקפים בגדר ברזל המקושטת בענפי צמח הכשות ובין האוהלים לגדר המוני אדם, גברים ונשים וכולם עם כוסות בירה בידיהם. האם הגענו לגן עדן של שותים??? תחליטו בעצמכם: 44 מבשלות 14 מותגי בירת פילזנר 16 מותגי למביק 17 מותגי בירת חיטה 57 מותגי בירת מנזרים 68 מותגי בירות פירות 43 בירות זהובות 16 בירות חומות 64 בירות אחרות ו… דוכן אוכל אחד ויחיד, של צדפות ושבלולים, רחמנא לצלן. סופשבוע בלגי של בירה ’סופשבוע של בירה’ (Belgian Beer Weekend) הוא פסטיבל בירה המאורגן על ידי איגוד מבשלי הבירה הבלגים ((Chevalerie du Fourquet des Brasseurs ועיריית בריסל. האירוע מתקיים, בכל שנה, בכיכר המרכזית של בריסל, בסוף השבוע הראשון של חודש ספטמבר. אירוע שנתי זה, שהתקיים השנה בפעם ה-11, מרכז במקום אחד סוגים רבים ושונים של בירה בלגית. יצרנים קטנים וגדולים עומדים זה לצד זה ומציעים לקהל את מיטב תוצרת הבירה הבלגית. והכל בחסות התפאורה המרשימה של הבניינים העתיקים המקיפים את הכיכר וביניהם בניין עיריית בריסל ובניין גילדת מבשלי הבירה הבלגית שלידו. באחת הכניסות למתחם הפסטיבל אני מראה לשומר, כמו כל ישראלי מיומן, את התיק איתו הגעתי. השומר מסתכל עלי במבט קצת מבולבל ולא מבין מה אני רוצה ממנו. רק כאשר השומר ביקש לבדוק את התיק שלי ביציאה לוודא שלא לקחתי כוסות מהמתחם הבנתי את מבטו המבולבל. ידוע הוא שלכל צורת כוס יש סיבה ומטרה ולכן שתייה של בירה מהכוס שתוכננה עבורה עדיפה, אבל על כך ארחיב בעתיד. כיאה לכבוד אותו נותנים הבלגים לבירה שלהם, לא עושים שימוש בפסטיבל בכוסות פלסטיק אלא כל בירה נמזגת בכוס הזכוכית שלה, דבר המעצים את חווית הטעימה ואת ההנאה ולמרות הקהל הרב, הצפיפות והאלכוהול, לא נרשמים אירועים אלימים בהם מעורבות כוסות הזכוכית. בירה נטו, בלי אפליות בכל אוהל ממוקמת מבשלה אחת או שתיים, כל האוהלים זהים, עם אותו שילוט המציין את שם המבשלה, רק בתוך האוהל ניתן למציגים חופש כלשהו לעצב את המקום כרצונם. הסיבה היא פשוטה: העיקר הוא הבירה ולכן יש לתת הזדמנות שווה גם למבשלות הקטנות וגם לגדולות, כך שלא משנה מה תקציב הפרסום של המבשלה אף אחת לא תאפיל על חברתה, לפחות לא במה שקשור לפרסום ונראות. וכמו שאמרנו, בירה נטו. אין הופעות של אמנים, אין מוזיקת רקע ואין דוכני אוכל (למעט דוכן השבלולים והצדפות שצמוד למתחם בחלקו החיצוני), אבל יש תהלוכות ססגוניות של מבשלי הבירה עם בגדים מסורתיים, נגנים, כרכרות וכלי רכב עתיקים והרבה בירה. לאור המגוון וההיצע האדיר של הבירה קיבלנו החלטה אסטרטגית לדגום רק מבשלות אותם אנחנו פחות מכירים ושלא מיובאות לארץ. אבל תיאוריה מצד אחד ומציאות מצד שני. בחלק מאוהלי המבשלות המיובאות לארץ אנחנו פוגשים מכרים שמזמינים אותנו לטעום מהבירות החדשות שלהם. וכך אנחנו מתוודעים לכמה בירות מעניינות שעם קצת רצון טוב אולי יגיעו לארץ בקרוב. Hopus של מבשלת Lefevre – הטרנד האמריקאי של בירות עמוסות בכשות הגיע גם לבלגיה. ה- Hopus היא בירה בהירה בעלת 8.5% אלכוהול, הבשומת לימונית ומרעננת והטעם קליל למרות אחוזי האלכוהול הגבוהים. מוגשת רק בבקבוק ונמזגת בצורה מאוד מיוחדת. את תחילת הבקבוק מוזגים בזהירות לכוס העיקרית ומקבלים בירה צלולה יחסית, כשמגיעים לתחתית שם שקעו השמרים מערבבים את שארית הבירה עם השמרים ומוזגים לכוס קטנה את הבירה העכורה . כעת יכול הלוגם להחליט האם ישתה קודם את הבירה הצלולה ואח"כ את השמרים או שיוותר על השמרים או בכלל יחזיר את השמרים לכוס העיקרית וייהנה מבירה מעוננת. Bourgogne des Flandres Brune של ג’ון מרטין – בירה דומה בסגנון לבירות החומות הפלמיות (oud brun) אך פחות חומצית מהן. הבירה אינה מרירה, מעט מוגזת, טעמי קפה חמצמצים. בירה מאוד מרעננת עם קריצה לכיוון יינות בורגון. 5% אלכוהול, בהחלט בירה לשפת הים. Timmermans Strawberry Lambic של ג’ון מרטין – בירת למביק חמצמצה בטעם תות, מרעננת, מתוקה במידה, עם טעם תות נקי. בכחוס החדשה של מבשלת קסטיל – שוב בירה בסגנון ה- Oud Brun הפלמי אך הפעם לקחו אותה לכיוון החומצי על מנת לחזור למקורות. בירה כהה, לא מרירה, חמוצה ורעננה. Tongerlo Prior של מבשלת Haact – בירת מנזרים בסגנון טריפל, 9% אלכוהול העוברת תסיסה שנייה בבקבוק. ראש קצף יפה, לא מתוקה מדי, עם טעם פירותי של אננס. Tongerlo Dark של מבשלת Haact – בירת מנזרים בסגנון Double 6.5% אלכוהול. גוף מלא עם ניחוח קרמלי מתקתק וטעם עשיר. הבירה הוגשה קרה מדי כך שהיה קשה להבחין בעושר הטעמים. Omer של מבשלת Bockor – טוב, פה כבר יש פן אישי, שמו של בני הוא עומר ושמחתי לראות בירה בשמו (וגם הוא שמח). לאחר בירור קצר התברר כי Omer הוא קדוש נוצרי ואפילו יש עיירה על שמו בצפון צרפת. ולעניינינו, הבירה היא בסגנון Blond בלגי מסורתי עם 8% אלכוהול. בהירה, קלה יחסית לאחוז האלכוהול הגבוה, עם מרירות גבוהה יחסית ובשומת כשותית מובחנת. בנוסף לשבע הבירות הטובות האלה טעמנו בפסטיבל עוד עשרות מותגים של בירה, וקצרה היריעה מלפרט את כולן, חלקם היו טעימים לנו וחלקם פחות. רוב הבירות המוגשות בפסטיבל הן בסגנון בלגי אך ניתן למצוא גם בירות בסגנונות אחרים. מספר טיפים לרוצים לבקר בפסטיבל: הפסטיבל נפתח בשעה 11:00 בבוקר ולכן כדאי לדאוג לארוחת בוקר דשנה כדי להכין את הקיבה לכמויות הבירה שתטעמו במהלך היום. הקדימו להגיע לפסטיבל, החל משעה 20:00 המקום נהיה צפוף וקשה לשוטט בין האוהלים. התשלום עבור הבירה נעשה באמצעות פקקים שניתן לרכוש בקופות, רכשו כמות מספקת של פקקים בתחילת הערב, התור לקופות הוא ארוך מאוד ולעיתים קרובת מאוד נגמרים הפקקים והקופות פשוט נסגרות. בכל מקרה, הקופות נסגרות כשעה וחצי לפני סיום האירוע. לאלו הרגילים להתחיל את הבילוי בשעות הערב המאוחרות, דעו כי הכניסה למתחם הפסטיבל היא עד השעה 21:00, כשעה לפני הסגירה הרשמית ולא יעזרו שום תחנונים. הבירות מוגשות בכוסות של 330 מ"ל, אין כוסות טעימה ולכן כדאי להגיע לפסטיבל עם חברים שאפשר לחלוק איתם את הכוס. הביקור בפסטיבל הבירה בבריסל הפך כבר למסורת ב’בירדי’ וכבר מתחילים להתכונן ל- Belgian Beer Weekend 2010 בימים שישי עד ראשון 3 עד 5 בספטמבר. להתראות ב- Grand Place. gad@beer-d.co.il