מאת עמית יריב
מה ללואי ויטון ולמדריכי טיולים? מסתבר שהחברה שרואה עצמה כספקית ציוד חובה לנוסעים שיודעים להעריך יוקרה, מציעה, פרט לתיקים ומזוודות כסמל סטטוס הכרחי בחוג הסילון, גם סדרה של מדריכי נסיעות לחלקים הגבוהים של העשירונים העליונים. עמית יריב בדק את ההמלצות
"לא היעד חשוב, אלא הדרך", אומר פתגם סיני עתיק, ואחד הבוסים שלי, המכונה ’השף’, איש שנוסע בעולם, מסביר שהחלק המהנה ביותר בנסיעה לחו"ל מבחינתו הוא התכנון. וגם אני, אם נודה על האמת, אוהב מאוד את שלב התכנון. עד כדי כך, שבמשרד אני מחזיק מדריך נסיעות או שניים (בדרך כלל את המדריכים הקטנים של ’ברליץ’), ובשעות קשות במיוחד, כשהיום קצר, והמלאכה מרובה, והפועלים עצלים, והשכר הרבה, ובעל הבית דוחק, בשעות כאלה אני מתכנן את הנסיעה הבאה: לברלין, לאירלנד, לפריס או לניו יורק. והנה נחתה על שולחני שקית חומה ואלגנטית של בית האופנה הנודע לואי ויטון, ובתוכה ערכת מדריכי הערים האירופיות של לואי ויטון לשנת 2010. הסיבה למסיבה הזו היא הכללתה של תל אביב שלנו בין יתר הערים האירופיות הנסקרות במדריך, אבל אני ניצלתי את הסדרה כדי לנסות ולתכנן טיול ברמה שמתאימה לאנשים כמונו – אוהבי החיים הטובים. מדריכי נסיעות לחלקים הגבוהים של העשירונים העליונים מה ללואי ויטון ולמדריכי טיולים תשאלו? ובכן, החברה רואה את עצמה כספקית ציוד חובה לנוסעים שיודעים להעריך יוקרה: התיקים והמזוודות שמייצרת החברה הם סמל סטטוס הכרחי בחוג הסילון, ואך טבעי היה שהחברה תנסה לסייע ללקוחותיה הנאמנים למצוא יעדים נוספים להפגין בהם את המטען היוקרתי. בניגוד למדריכי נסיעות ’רגילים’ כאן לא תמצאו המלצות על מלון זול ונקי או על מסעדת פועלים אותנטית. לואי ויטון, נאמן למיתוגו היוקרתי, מציג בסדרה מדריך נסיעות לחלקים הגבוהים של העשירונים העליונים, וההמלצות – בהתאם. ניקח את תל אביב, לדוגמה. בין המלונות המומלצים אפשר למנות את מלון דן תל אביב ודיוויד אינטרקונטיננטל, אבל גם את הוטל מונטיפיורי הקסום ואת מלון נינה בנווה צדק. במסעדות תמצאו את דלאל ואת קפה פועה, וב’דברים הטובים’ תמצאו את הגלידריה ’אניטה’ – גם היא בנווה צדק. בכלל, נדמה שכותבי המדריך אוהבים מאוד את נווה צדק, והאמת? אי אפשר להאשים אותם. שלוש הרחבות מפתיעות של תל אביב נצפו במדריך, ושלושתן קשורות להמלצות על מוזיאונים: המוזיאון לאמנות ישראלית ברמת גן, מוזיאון הרצליה ומוזיאון פתח תקווה (!) לאמנות. שוב, נציין להגנת המחברים שהם מודעים לקושי שיוצרת הכללת פתח תקווה (!) במדריך יוקרתי כשלהם, והם מציינים מפורשות כי "המוזיאון הוא פחות או יותר האטרקציה היחידה בעיר, אבל שווה להגיע במיוחד בשבילו". עיינתי גם במדריך הברלינאי. ביקרתי בברלין בסוף שנת 2006, לבדי, ממש בנקודת המפנה בין שתי תקופות בחיי, והעיר זכורה לי כחוויה מופלאה. המדריך נותן ביטוי מצוין לאופי האופנתי והצעיר של העיר, אם כי שתי חנויות השוקולד המעניינות ביותר שראיתי בעיר (פאסבנדר אונד ראוש ולייסיפר) לא מוזכרות בו כלל. לעומת זאת מוזכרות במדריך הברלינאי כארבע חנויות שוקולד אחרות, ואני מבטיח לבדוק אותן בביקורי הבא בעיר. לכל עיר מצורף מבוא שכתב אחד מתושביה / בניה המובילים של העיר. על תל אביב כתב עמוס גיתאי, במאי הקולנוע הנודע, וכדברי ההודעה לעיתונות: "גיתאי מראה את העיר כטופוגרפיה של חיי משפחה שאותה הוא משרטט בין בניינים שחלקם כבר לא קיימים: בית עירוני לרוחות ולנוכחות קיימת". מדריכי אירופה של לואי ויטון 2010, תשעה מדריכים בערכה (התיק לא כלול), ניתן להשיג באנגלית ובצרפתית. כדרכו של לואי ויטון, גם כאן העיצוב מרשים וסולידי. תמורת 525 ש"ח (באירופה: 95 אירו) תוכלו גם אתם לקשט את ארון הספרים שלכם במדריכי הערים של לואי ויטון לשנת 2010. Amit.yariv@gmail.com