הבשורה מגיעה מנצרת

מאת מירה איתן

לאחר ביקור בכנסיות, בעיר העתיקה ובשוק, טעמה מירה איתן חלבה, טחינה, בקלאוות, מרק פריקי, פתיר ממולא ושושברק שוחה ביוגורט. עוד תוסיפו לעניין וויסקי ונרגילה, את מלון ’גולדן קראון’ וסדנת עלים ירוקים ותגיעו לבילוי סוף השבוע המושלם. הבשורה שוב מגיעה מנצרת
העיר נצרת מוכרת לצלייני העולם כערש הנצרות, זו העיר שבה, על פי המסורת הנוצרית, בישר המלאך גבריאל למרים כי תתעבר מרוח הקודש והמקום בו גדל ישו עד בגרותו. בעיר כ-70 אלף תושבים, כ-70% מהם מוסלמים ו-30% נוצרים. בכל חודש דצמבר, מגיעים מאות עולי רגל נוצרים שגודשים את רחובות העיר שהעניקה לנצרות את שמה. בחודש זה העיר מתקשטת באורות צבעוניים וקישוטים מוארים ונוצצים, והתושבים הנוצרים מצטיידים בעצי חג ובקישוטים תואמים, אותם אפשר למצוא בשוק המקומי ובחנויות המלאות בשלל מוצרי חג. בחודש דצמבר התארחתי עם כמה מעמיתי במלון גולדן קראון נצרת, הסמוך להר הקפיצה וביליתי סופשבוע מרתק ומהנה. שפע אתרי תיירות נצרת שוכנת בלב בקעה מוקפת הרים ומציעה היסטוריה עשירה, ארכיאולוגיה מרתקת, תרבות עכשווית וקסם מזרחי. בעיר שפע אתרי תיירות, ביניהם כמה מהאתרים הנוצריים החשובים ביותר בעולם, כנסיות, מנזרים, מסגדים ובתי כנסת עתיקים, עיר עתיקה יפה המתפרשת על שטח של 700 דונם עם בניינים וסמטאות בעלי אופי ארכיטקטוני מזרחי אותנטי, שוק צבעוני תוסס, בתי מלון ייחודיים ומסעדות מצוינות ומפנקות. טיול בנצרת פורש לעיני המטייל את תקופותיה השונות של העיר. מרבית האתרים מרוכזים בעיר העתיקה, שנבנתה במאה ה-19 בסגנון מזרחי. בעיר העתיקה חובה לטייל בין הסמטאות האקזוטיות והבתים הציוריים. בעקבות ביקורי הצליינים לאורך השנים, הוקמה בעיר הכנסייה הראשונה, היא כנסיית הבשורה, באתר שבו על פי המסורת היה ביתם של מרים ויוסף. הכנסייה היא מהגדולות והמפוארות בארץ ואחת הכנסיות הקדושות ביותר לנצרות בעולם כולו. נבנתה לראשונה בתקופה הביזנטית, ומאז חרבה והוקמה מחדש מספר פעמים, עד להשלמתה הסופית בשנת 1969. בעצם, בנצרת שתי כנסיות בשורה, הקתולית (הבזיליקה) והאורתודוקסית, וציר הצליינים שעובר במרכז העיר מחבר בין שני זרמי נצרות אלה. בכנסייה האורתודוקסית מאמינים שהמלאך גבריאל נגלה אל מרים במעיין שנמצא מולה. בעומק הכנסייה נמצא מעיין קטן מבעבע שאליו זורקים המאמינים מטבעות. מול הכנסייה נמצאת כיכר המעיין ש’דופק’ העיר עובר דרכה ובסביבותיה, עם חנויות רבות, שפע מסעדות וברים חביבים ועוד. כנסיות נוספות בולטות בעיר היא כנסיית סנט ג’וזף הסמוכה לכנסיית הבשורה הקתולית, שבה על פי המסורת הייתה הנגרייה של יוסף. הכנסייה הסלזיאנית משקיפה על העיר ממרומי הגבעה וכנסיית בית הכנסת נמצאת בעיר העתיקה. סיור בעיר ובשוק מבנה המעיין, מעיין מרים, אל סביל, ובית המרחץ העתיק של נצרת (רהט), שופץ ושוחזר לאחרונה, ומהווה את סמלה של עיריית נצרת. בצמוד ל’סביל’ מצויה חנות בשם ’קקטוס’ שצופנת בחובה את אחת מהתגליות החשובות בעיר בשנים האחרונות. מסתבר כי במקום התקיימו לאורך מאות שנים בתי מרחץ שונים שחלק משרידיהם, החל מהתקופה הרומית, נחשפו מתחת לחנות. הביקור במקום כרוך בתשלום ואינו דורש תיאום מראש. לאחר הביקור במעיין ובכנסיית הבשורה אפשר להמשיך בציר הצלייני לעבר עיריית נצרת ובניין המסקוביה, מבנה מרשים שנבנה לפני כמאה שנה ושימש כאכסניה לעולי רגל רוסיים. בהמשך הציר, ברח’ 6098, ממשיכים עד כיכר הבישוף. מימין נמצאת הבישופייה היוונית אורתודוכסית, בית לבן בסגנון יווני ומולה בתים ציוריים שעברו לאחרונה שימור. הבית השמאלי הוא בית הסופר (מרכז לאומנות). בהמשך מגיעים לסמטת סיבאט קעואר ובה בית הפולקלור (או מוזיאון בית המורשת), ביתו של ראש העיר הראשון בנצרת, טנוס קעואר, המשמש כיום כמוזיאון המציג גיבוב של חפצים ששימשו את תושבי העיר מאז תחילת המאה ה-19: כלים חקלאיים, כלי בישול, כלי עבודה, מסמכים, מטבעות, כתבי יד עתיקים, תכשיטים ועוד. ימינה משם תיאטרון אללג’ון המציע מבחר הצגות אמנותיות, או משקה וסיפור. משם ממשיכים אל השוק. אחת האטרקציות בעיר העתיקה של נצרת הוא השוק המקומי הססגוני שנבנה באמצע המאה ה-19. השוק נמצא בחלק העליון של רחוב קאזה נובה המתפצל מרחוב פאולוס השישי שבמרכז העיר, ופתוח יום יום פרט ליום ראשון. השוק אמנם לא גדול, אך הוא צבעוני מאוד ועמוס בכל טוב, בליל של ריחות, טעמים וצבעים של סוחרי מזון ותבלינים, סוחרי בדים ובגדים, צורפים, סוחרי אמנות, בעלי מלאכה קטנים, תוצרת חקלאית בלאדי, בתי קפה קטנים, מאפיות, שוק ירקות, שוק כלות, ובימים שלפני חג המולד גם דוכנים עמוסים בממתקים, קישוטים, כדורים צבעוניים, דמויות סנטה קלאוס בכל הגדלים ועוד. בלב השוק נמצא המסגד הלבן, שנבנה בראשית המאה ה-19, שנראה כצריח דמוי עפרון בסגנון עותומאני וצבעו הלבן מסמל את השקט והאחווה בין כל תושבי העיר. בין הסמטאות אפשר למצוא גם את הגלריה של חוזימה חאמד, שבין היתר, לאחר שתציג לפניכם את עבודותיה, תוכל גם לקרוא לכם את עתידכם בקפה שהגישה. בעיר עצמה כדאי לבקר במספר מוקדים קולינאריים: ’בית החרושת נצרת’ לחלבה – בבעלות עלי אמין נאסר, שרשם על שמו שיא גינס עבור כיכר החלבה הגדולה ביותר בעולם. 3,700 ק"ג טון של בלילה שנשפכה לתבנית באורך 200 מטר. את החלבה מכינים מגרעיני שומשום מסודן, ניגריה ואתיופיה. הגרעינים מקולפים מקליפתם האדומה ונשטפים, תחילה בבריכת מים מלוחים ולאחר מכן במים מתוקים. לאחר הסינון הגרעינים נקלים ונטחנים. את הטחינה שנוצרה מערבבים עם סירופ המורכב ממים, סוכר ושורש החלבה. השומשום, שהוא המרכיב העיקרי בחלבה, נחשב לבעל סגולות בריאותיות. מקור החלבה הוא בטורקיה, שם היא נחשבת למאכל לאומי. מקור השם מהמילה הערבית חִלְוֶוה, מתוקה. בזמן הקדום קראו לה גם ’מאכל האלים’, עקב האמונה שלאוכלים חלבה יש כוחות על אנושיים. טחינה אל ארז – במפעל, שעובד כבר 20 שנה, מכינה ג’וליה זאהר את הטחינה שאני הכי אוהבת. כל יום מיוצרים פה כעשרה טון טחינה, וכל מוצר שנולד עובר תהליך ארוך ומייגע של הקפדה וחשיבה רבה. הטחינה מורכבת מ-100% שומשום טחון שעובר שטיפה, קילוף וקלייה איטית. הטחינה, שמהווה מרכיב חשוב בחומוס, חלבה, קינוחים ומאכלים שונים, עשירה מאוד בסידן וברזל ובתכונות אנטי אוקסידנטיות. עם הטרנד הבריאותי שהולך ועולה עולה גם שוק הטחינה בארץ. טחנת הגליל אלבאבור – אלבאבור, זהו שמה של טחנת הגליל בכניסה לשוק, בלב נצרת. בעבר הייתה פה טחנת קמח עתיקה, וכיום זוהי חנות תבלינים ענקית ומצוינת. המילה אלבאבור נובעת מן המילה Vapor אדים באנגלית. הטחנות היו מופעלות בקיטור ולכן השתמשו בשם הזה במקום במילה טחנה. בעסק המשפחתי של משפחת קנאזע שישה חדרי אבן עתיקים, בהם מצויים מאות שקים עם תבלינים שונים. למעלה מ-1000 סוגי מוצרים נמצאים בטחנה, סוגי קפה שונים, תבלינים מהעולם כולו. עשבים שונים כמו זעפרן, עשבי מרפא, לבנדר, פקעות ורדים, אורגנו, בזיליקום, קמומיל, מרווה, זוטה, קינמון ווניל, שמנים ארומטיים ורפואיים, דגנים וקטניות, זעתר בלאדי, תה וחליטות תה מסוגים שונים, פירות מיובשים, קטורת, פיצוחים, קמח, דבש חרובים בלאדי בעבודת יד, טחינה, חלבה, שמן זית, סבונים משמן זית ועוד. ממתקי מחרום – ברח’ פאולוס השישי מייצרת משפחת מחרום ממתקים כבר משנת 1890 והמוצרים נמכרים אפילו בדיוטי פרי. אפשר למצוא כאן גושי חלבה ובקלאוות מיוחדות, שקשה למצוא במקומות אחרים, ושני סוגי כנאפה, אותו מעדן מטוגן העשוי מאטריות קדאיף ומגבינת עזים, אחת היא המוכרת בגרסה הרווחת הכתומה והשנייה שטוחה, דקה ונטולת צבע. הכנאפה הזו נקראת ’כנאפה נעמי’, כלומר דק, וחובה לדגום אותה בכל מסע אחר הכנאפה המושלמת. אירוח, מסעדות וברים בנצרת, אליה מגיעים עולי רגל וצליינים רבים, הוקמו אכסניות רבות, בתי מלון מפוארים, בית מלון בוטיק, מסעדות וברים. מספר מקומות שהכרתי (פרט למסעדות דיאנא ותשרין המפורסמות): מלון גולדן קראון – ממוקם בשעריה הדרומיים של העיר נצרת, סמוך להר הקפיצה. מקור שמו של הר הקפיצה בקפיצת ישו מההר אל העמק. בברית החדשה מסופר כי ישו הרגיז את מתפללי בית הכנסת בנצרת כשרמז על משיחיותו. המתפללים ביקשו לזרוק אותו מהר הקפיצה אך הוא עבר ביניהם וניצל. המלון משקיף על נוף עמק יזרעאל הציורי. נמצא לא רחוק ממרכז העיר, ומציע, במחיר אטרקטיבי, שירותי מלון חמישה כוכבים ומגוון פעילויות וטיולים בטבע במרחק של דקות ספורות. במלון 243 חדרי אירוח, 4 סוויטות, מסעדה וטרקלין המגישים ארוחות בסגנון ישראלי המשלב את התוצרת המקומית. במקום בריכת שחייה, ספא, מועדון כושר, סאונה וחדרי טיפולים. מחירים: 650 ש"ח לחדר ללילה עם ארוחת בוקר, 850 ש"ח חצי פנסיון. מלון פאוזי עזאר – מלון בוטיק, אחד המקומות המפנקים בעיר, המצוי בבית עשירים ערבי עתיק בן 200 שנה, בלב העיר העתיקה, המשמר אדריכלות מרהיבה, עם רצפות שיש מטורקיה, רעפים ממרסי, תקרת עץ מארזי הלבנון ועוד. אל מוטראן – בית מרשים בעיר העתיקה, המשקיף אל כיכר אל מוטראן, כיכר הבישוף, סמוך לשוק, ומכיל בחובו מספר סוויטות לאירוח בסגנון אוריינטלי עותומאני. מסעדת אל מיג’אנה – פנינה קולינארית אמיתית בלב ליבו של אזור תעשייתי בנצרת. אם תתנו לעצמכם להרגיש אורחיו של השף סוהיל פראן ותשמעו לעצותיו, תזכו לאוכל משובח ויצירתי ושירות מקסים וחייכן. שפע סלטים מפנקים ומצוינים, הרבה עלים טריים, מנות פתיחה נפלאות לא שגרתיות, חומוס טוב, חצילים עשויים היטב, מרק פריקי, פתיר ממולא, מנות עיקריות שלא נותר אלא ללקק אחריהן את האצבעות (שווה לנסות את ה’ שושברק’ הממולא בבשר ושוחה ביוגורט). ולבסוף קינוחים מענגים. מקום חם ומפנק, בשר, דגים ופירות ים, אוכל ים תיכוני ערבי אותנטי, במחירים עממיים. חבל להפסיד. רח’ תופיק זיאד, טלפון: 04-6021067. מסעדת תשרין – המלצת המערכת – ממוקמת במבנה עתיק בן 140 שנה ברחוב המעיין. עיצוב אוריינטלי מאופק, אווירה רומנטית. מטבח ערבי עם השפעה מערבית, הרבה תבלינים וירקות העונה, שמן זית ולימון. אוכל מצוין במחירים הוגנים. טלפון: 04-6084666 סודפה – בר וגלריה, ביסטרו שוקק בעיצוב המשלב מורשת ועכשוויות, עם בר עשיר ואוכל טוב. וכן בכיכר המעיין בנצרת ומאכלס חלל עתיק, מקושת ועשוי אבן, שנבנה בתחילת המאה ה-19. המבנה המרשים והדו קומתי מתהדר בחצר גדולה ויפהפייה ומרוהט בהקפדה חיננית, ומיועד בחלקו לאירוח פרויקטים אמנותיים. התפריט מציע מנות ביסטרו קלאסיות וטאפס, עם נטייה קלה למטבח האיטלקי ונגיעה אותנטית מהבית של אימא. ביאת – מסעדה ובית קפה (על שם המוזיקה ’ביאת’), המיקום ליד המעיין. עם מטבח המשלב מזרח ומערב. Meshwar – מסעדה חדשה שנמצאת ממש ליד המעיין, עם בר אלכוהול חביב ושירות לבבי, שאפשר להזמין בו בקבוק וויסקי במחיר הגיוני ולשלב איתו גם נרגילות שמביאים מבית העישון הקרוב. סדנת בישול עלים ירוקים במלון גולדן קראון נהנינו מארוחות מגוונות בסגנון ישראלי ששילב בתוכו את הטעמים והתוצרת המקומית של העיר נצרת ועמק יזרעאל. הבולטים ביותר היו ירקות ירוקים, צמחים ועלים שונים ושפע תבלינים טריים. שף המלון, שף חיר אלאדין עדווי, ערך לפנינו סדנת בישול עם עלים ירוקים והעשיר אותנו בהסבריו המושכלים והמחויכים. עלה החוביזה – סוג של עלים שנמצאים בטבע בעונת האביב וגדלים ליד נחלי מים וריכוזי מים מתוקים למיניהם. מעבר לטעם המיוחד והססגוני של הירק עצמו, הוא נחשב כירק מרפא שהשתמשו בו כ’תרופת סבתא’ לריפוי דלקות אוזניים. בנוסף הוא משכך כאבים, מחלות עור ושיער. ניתן למלא אמבט חם עם עלה מירק החוביזה, להמתין עשר דקות ולטבול. כמו כן הרבה אבץ וברזל. השף ממליץ – להכין ממנו חוביזה מוקפצת בשמן זית ולימון, בתוספת בצל ופלפל אדום וירוק. מומלץ לאכול את החוביזה עם יוגורט עזים. עקוב – ’עכובית’ – צמח קוצני שגדל בהרים, בייחוד בהרי הגליל והשומרון. משתמשים בגבעול שצומח באביב אחרי חורף גשום. לאחר קילוף הצמח מהקוצים ניתן לבשלו בצורות שונות. הצמח בעל יכולות ריפוי עשירות שמחזקות את מערכת העצבים, הכליות ודרכי שתן ומכיל חומרים טובים שעוזרים למערכת העיכול. השף ממליץ – ’מקלובת אורז ועכובית, עם אורז, בצל ושום. ניתן להוסיף בשר כבש. חושחש – העלים החריפים מהגליל עוזרים לניקוז הכבד, מוסיפים סידן ודואגים להגברת כוח הגברא. אפשר להכין מהם חליטה עם שמן זית ולימון. פז’אל – פיגם מצוי – עלים מלאי טעם, טובים כתיבול לזיתים שחורים. עלי סלק בר – עלה שגדל ליד ריכוזי מים, שהוא למעשה המבשר הראשון של הגשמים, הזקנים אומרים: "אם העלים גדולים וחלקים, סימן שירד הרבה גשם" (השנה הם גדולים מאוד). העלים דומים לתרד, אפשר לאכול אותם חיים או מבושלים. מבשלים את עלי הצמח הן לסלט והן לפשטידות ולבישולים חמים. לעלה עצמו אין ספור של תכונות מרפאות: הכמות הגדולה של הויטמינים והחומרים המינראליים עוזרת לוויסות חמצון הגוף ומהווה תרכובת טובה עם המלחים לכיסוי ועטיפת עצמות הגוף. העלה מכיל כמות נדיבה של סיבים תזונתיים שעוזרים לניקוי ועיכול ומונעים התפתחות סרטן במעי הגס. המלצת השף – ’פטיר’ בסלק. עלי סלק ובצל מוקפצים בשמן זית עם לימון, מלח, פלפל, אגוז מוסקט וסומק, ממולאים בבצק שמרים. אפשרות להוסיף גבינה מלוחה. עילת – ’עולש’ – נמצא באזור העמק. השימוש בגבעול ובעלים. מורגשים מרירות וטעם חזק. להכניס למים רותחים ולבשל, ואחר כך למים קרים כדי לא לאבד את הטעם. לסחוט, לקצוץ ולטגן עם בצל (בלי הגבעול). העלים הם אשר מבושלים בצורות שונות ומזינים את הגוף במינרלים חיוניים וחשובים. העילת גם טוב לעצמות הגוף ולכמות הסידן, אנטי דלקתי ואנטי ריאומטי. הגבעול שימושי מאוד לאחר ייבוש עם טחינה. החליטה עצמה משמשת כתוספת לקפה, כ-30%, בכדי לתת טעם טוב ולהפחית את כמות הקפאין. המלצת השף – סלט עילת עם בצל מטוגן (העלים עוברים קודם בישול קצר). את הסלט אפשר להגיש חם וקר. ויש עוד עלים כמו, לוף בר – צמח חריף מאוד, להוסיף לסלט. אספרגוס בר – יעזור נגד סרטן שלפוחית השתן. שומר בר – יעזור לנשים בגיל המעבר נגד גלי חום. חמציץ ועוד. mirae@013.net