מאת גיל חריף
עבור חלק גדול מאיתנו, הישראלים, איטליה מעוררת לא מעט אסוציאציות. חלקנו מעלים חיוך בעת שנזכרים ברומנטיקה שאופפת את פונטנה דה טרווי, ואילו אחרים לא יכולים לשכוח את הימים בהם הטריו ההולנדי (חוליט, ואן בסטן ורייקארד) שלטו בקבוצת הכדורגל מילאן, ומחקר אישי שערכתי הוכיח כי מפות משובצות הינן כנראה סימן ההיכר המובהק של המסעדות ברומא וטוסקנה
עבורי כל מה שקשור לאיטליה מזכיר לי את הפעם הראשונה בה יצאתי את גבולות ישראל לטיול בר מצווה באירופה הקלאסית עם סבא חיים וסבתא חסידה (מנהלת בית ספר במיל ומנהלת את סבא היום). למען האמת גם סבא וסבתא שלי אינם יכולים לשכוח את החוויות ’הנפלאות’ שעברנו יחדיו באותו טיול, שכללו בין היתר, משחק מחבואים בין הקרונות בתחנת הרכבת הסואנת של מילאנו, תחרות ריצה במעלה 414 המדרגות המובילות אל מגדל הפעמון של קתדרלת הדומו וכלה ב’חפש את בוטיצ’לי והולדת ונוס’ בתוך מוזיאון האופיצ’י בפירנצה. עד היום בכל הזדמנות סבי וסבתי ’משבחים’ אותי על עזרתי בשיפור הכושר הגופני של סבא ועל כך שבזכותי נשבעו כי לעולם לא יחזרו על החוויה עם שאר הנכדים. היום, כמעט עשרים שנה אחרי, בחרתי להקדיש להם כתבה זו. איטליה זה כאן רבות נכתב על הרומן הבלתי פוסק שיש לנו, הישראלים, עם המטבח האיטלקי. ראייה לכך הן שפע המסעדות האיטלקיות הקיים בישראל שמעיד קבל עם ועדה כי אנו ממש, אבל ממש אוהבים אוכל איטלקי. מאחר וקיים היצע כה גדול לא הייתה זו משימה פשוטה לבחור את המסעדה בה נבקר החודש ועל מנת לצמצם את האפשרויות הרבות נקבעו קריטריונים הבאים: • מסעדה שלא כתבו עליה יותר מ-80 פעמים. • בתוך 20 דקות מסיום הארוחה נוכל להימצא בשנ"צ (שנת צהריים). • בעלי המסעדה אינם משתייכים למאפיה האיטלקית ולכן המחירים אינם כוללים ריבית קצוצה. ניתן לומר כי הייתה זו הכוונה אלוהית שהביאה את אמי לספר לנו על מסעדה איטלקית חדשה העונה לשם ’פיאנו פיאנו’ שנפתחה במתחם G בכפר סבא הממוקם כ–12 דקות נסיעה מביתנו. מאחר והמסעדה עמדה בכל הקריטריונים הנדרשים החלטנו פה אחד כי עלינו לפקוד אותה. פיאנו פיאנו השעון הראה על אחת וחצי בצהריים בעת שעמדנו בפתח המסעדה. המקום היה מלא מפה לפה ושמחתי על כך שסופי (אשתי) דאגה להזמין מקום מבעוד מועד. פילסנו את דרכנו בין השולחנות ובמהרה התמקמנו על הבר, זכר לתקופה בה היינו זוג צעיר שנהג לאכול את העולם בכפית. ממרומי הבר בחנו את העיצוב שמצד אחד ניסה לשוות למקום חמימות של וילה באמצע טוסקנה, המשלב קירות עשויים לבנים ובולי עץ הממתינים להיכנס אל תוך תנור הלבנים הגדול. מצד שני ניסו בעלי המקום להציג עכשוויות שבקעה מהמטבח שנצפה לעיני הסועדים ומוקם מאחורי קיר זכוכית גדול. התפריט הזמני הרעב כבר החל לתת את אותותיו ומעיון בתפריט הזמני בלוטות הטעם שלי החלו לעבוד במלוא המרץ. מאחר ובארוחה איטלקית עסקינן בחרנו לחמם את הקנה בשתי כוסות יין, האחת יין הבית זינפנדל פרימיטיבו והשנייה קברנה סוביניון של גמלא, פשוט וטוב. כפי שקובעים החוקים הלא כתובים, ארוחה איטלקית אמיתית כוללת שלוש מנות כאשר המנה הראשונה מוגדרת כאנטיפסטי ’לפני האוכל’ ולאו דווקא מדובר בירקות הקלויים בתנור. לאור המלצת הברמן בחרנו בשתי מנות פתיח: האחת גלילת סינטה – קונוס העשוי פרוסת סינטה נא, משוכה בויניגרט טארגון שעוטפת עלים טריים ועירית, ועליהם בזקו פלפל גרוס וגבינת פרמזן מגורדת. המנה השנייה שבחרנו שרימפס ברוסייר – שרימפס צרוב בשמן זית, עגבניות קצוצות צ’ילי ולימון, מנה המוגשת במחבת מוצק, כבד ומאוד מאוד חם. כשבע דקות מאוחר יותר השרידים היחידים של המנות היו מספר זנבות שרימפס שבצבצו מתוך המחבת (שכבר הספיק להתקרר) וצלחת שנדמה היה שיצאה זה עתה ממדיח הכלים. לאחר החיסול הממוקד של האנטיפסטי התלבטנו בקשר להזמנת המנות העיקריות, אולם לאחר ההצלחה שגרף הברמן בבחירת המנות הראשונות התמסרנו לידיו והחלטנו כי נאמר אמן לכל מנה שימליץ. מכיוון שלא חשקנו באחת מהפיצות הדקות שנאפות בתנור האבן הגדול בחר עבורנו הברמן החביב שתי מנות פסטה. סופי קיבלה מנת לינגוויני קרבונרה שכללה פסטת לינגוויני שהם ’לשונות קצרים’ (ספגטי מקוצר) ורוטב קרבונרה, שמוצאו, ככל הנראה, ממכרות הפחם באיטליה והוא רוטב על בסיס שמנת המכיל קריספי בייקון, בצל וגבינת פרמזן. הקטע של המנה הוא ללא ספק חלמון ביצה חי המוגש לצידה. על אף החשש הכרוך בהוספתו למנה, ההנחה הרווחת היא כי החום של הפסטה כבר ידאג לבשלו. מהחיוך שעלה מפניה של סופי לאחר הביס הראשון הבנתי כי לא טעתה בכך שצברה אומץ והוסיפה את החלמון למנה. מאחר ואני חובב רטבים על בסיס עגבניות קיבלתי את מנת הפנה ארצ’ו שהכילה פטריות שמפיניון, עגבניות קצוצות, זיתי קלמטה, נתחי עוף מושחמים, שום קונפי וציר בקר. המנה שלי הייתה קצת פחות מוצלחת מזו של סופי, אולם לאחר מקצה שיפורים שכללו הוספת טבסקו ורוטב פלפלים טעמה שופר פלאים. היופי שבפשטות למרות שהמקום בקיבתנו הלך והצטמצם, ארוחה איטלקית אינה מושלמת באם אינה כוללת את כל שלוש המנות, ועתה עמדנו בפני הישורת האחרונה, הקינוח. מבין המבחר שהוצע בחרנו בפנקוטה (קרם שמנת) שהגיע על עוגיית קוקוס מלווה במרק טופי מדהים. בכדי שנוכל לעשות את דרכנו הביתה בשלום סופי אף דאגה להזמין ’לנהג’ אספרסו קצר. בכדי לסכם את הארוחה אצטט משפט ששמעתי מאחד השפים בארץ "ארוחה איטלקית אמיתית היא זו בה האוכל הוא פשוט ועשוי מחומרי גלם טריים כל השאר רק גורע". בהתאם לכך אני מניח כי בפיאנו פיאנו אפשר למצוא אוכל איטלקי אמיתי כאשר מחיר הארוחה הוא אטרקטיבי ביחס לתמורה ועמד על 250 ש"ח. מאחר והמסעדה פועלת רק חודשים ספורים צוות המקום עדיין ’ירוק’ וכולי תקווה שיקבל הכוונה נכונה ויצבור ניסיון שיתבטאו במקצועיות ובשירות שעדיין חסרים. המחמאה הטובה ביותר שאיטלקי ייתן לארוחה היא כשיציין כי היא מזכירה לו את האוכל של סבתו. אז בהתאם לכך אני מקווה כי לאחר שסבי וסבתי יקראו שורות אלו הם ישנו דעתם ויחליטו לקחת אותי שוב לטיול באותם המקומות בהם ביקרנו בטיול בר המצווה, הפעם אני מבטיח להתנהג בהתאם. פיאנו פיאנו, ויצמן 207, מתחם G, כפר סבא, טלפון: 057-2223333 (שלוחה 7066). אתר gilharif@hotmail.com