מאת ד"ר אלי שולים
באחד מימי שישי הגשומים של חודש דצמבר האחרון, יצאנו בני ואני לטיול ג’יפים באזור שמורת אלונה, ניווטנו, שייטנו בבוץ ובמים לעבר גבעת הרקפות. המפגש עם הטבע, המים והצבע הירוק ששלט, היה מפגש של יופי ועוצמה. בדרך פגשנו לא מעט ’אוהבי אתגר’, מי ברכב ומי רכוב על אופנים או סוס. חלק ב’
מספר שבועות מאוחר יותר, שבת, אמצע ינואר, יום שמש חורפית מלטפת, החזאי הבטיח שבת חמה שלאחריה מספר ימי גשם או אפילו סערה. נסעתי בשעת בוקר מוקדמת לעבר משרדי במרכז זיכרון יעקב. השעה 10:30, מגרשי החנייה במרכז המושבה כמעט מלאים, נגני רחוב וציירי דיוקנאות תפסו את מקומם בצידי המדרחוב. בדרכי חזרה פגשתי שיירת מכוניות שעשו דרכן לכיוון רמת הנדיב. בשעה 12:00 במהדורת החדשות כבר הודיעו וביקשו מהמטיילים לא להגיע לגני הנדיב כי מקומות החנייה אזלו. זיכרון יעקב וסביבתה הם מהמקומות שאנחנו הישראלים מרבים לבקר בהם, בשל היצע באתרים ובעיקר היופי שמזכיר לנו במעט את חו"ל, וזה קרוב. אני רוצה לשתף את קהל הקוראים באפשרויות המגוונות של האזור המקסים הזה, טיולים, יקבים, קולינאריה ועוד הפתעות. שיעור בגיאוגרפיה זיכרון יעקב והסביבה אומר גם: בנימינה, גבעת עדה, ישובי אלונה, שהיא המועצה האזורית הקטנה ביותר ובה שלושה ישובים בלבד, עמיקם, אביאל וגבעת נילי. חבל ארץ נפלא זה תחילתו בנחל עדה מדרום וסיומו בוואדי מילק ונחל דליה בצפון. ממערב הוא גובל בכביש 4 וממזרח בכביש המקשר בין קיבוץ גלעד לאליקים וגבעת הרקפות. במרחב זה נמצאות שמורות טבע של הר חורשן, נחל תות ושמורת אלונה, אותן חוצה נחל תנינים. בחורף הטבע במלוא יופיו. הגשמים המרובים שפקדו את האזור השנה הפיחו חיים בנחלים ובמאגרי המים. אין מקום מתאים יותר מהר חורשן ומשמורת אלונה ונחל תנינים לטיולי ג’יפים למשפחה וגם למחפשי אתגרי עבירות, טיולי אופניים, טיולים רגליים או סתם פיקניק בטבע, בהם ניתן ליהנות מהשדות הירוקים, מפריחת החורף, במיוחד הרקפות, ועצי השקד והשזיף, והרבה מים ובוץ. שמתם לב שהטבע השתגע השנה וחלק מהפריחות הקדימו? מדרחוב רח’ המייסדים בזכרון יעקב / צילום: RickP זיכרון יעקב, בנימינה וישובי הסביבה מציעים מגוון אפשרויות לטיול, המשלבות בין טבע להיסטוריה, בין שיטוט במדרחוב, בתי קפה, מסעדות וטעימות יין, לתרבות והיסטוריה. מוזיאון העלייה הראשונה, בית אהרונסון, בית העלמין של זיכרון יעקב, יקבים, גני הנדיב, פארק אלונה, מערות נסתרות ופירים. גני הנדיב הם התחנה הראשונה בטיול גני הנדיב נמצאים בין בנימינה לזיכרון יעקב. ברמת הנדיב ניתן לבקר בגנים המטופחים, במרכז המבקרים, באחוזת הקבר של הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד, בשמורת הנדיב ובעין צור. מרכז המבקרים הוא הבניין הראשון בישראל שזכה לתקן בנייה ירוקה. את הטיול ניתן לסיים בארוחת בוקר באזור הפיקניק או להתפנק בארוחת בוקר במסעדת כרם זיתים, שהיא מסעדה חלבית כשרה, שלווה ואנרגטית ואיכותית. יקב תשבי שוכן כמה מאות מטר דרומית לכניסה לגני הנדיב על כביש 652, ביקב ניתן לשלב סיור וטעימות וגם ארוחת בוקר. נסיעה דרומה תוביל אותנו למבצר שוני ומוזיאון אצ"ל. בהמשך, בנסיעה לבנימינה תתאפשר לנו הצצה וטעימה נוספת של יין ביקב בנימינה ובמרכז המבקרים שבו. אם נמשיך בנסיעתנו דרומה, נחצה את בנימינה, נחלוף על פני הגשר החסום שחלקו המזרחי נבנה והמשכו מערבה לא קיים, מסיבות לא מובנות לאזרח הקטן,"הגשר שמוביל לשום מקום", שבנייתו עלתה מיליוני שקלים למשלם המיסים. בכביש 653 המוביל לגבעת עדה וישובי אלונה נפנה מזרחה, במידה ומעוניינים להרחיב את הביקור לאזור הכפרי ולשמורות הטבע שממזרח לכביש 652. בגבעת נילי שוכן יקב בוטיק קטן יקב אלונה, שעליו נכתב בהרחבה בדיוק לפני שנתיים בגיליון 117. פניה לכביש 654 תוביל אותנו לפארק אלונה, נחל תנינים והר חורשן. התחנה הבאה זיכרון יעקב בימים אלה נתבשרנו שמספר התושבים במקום 20,000 והמשמעות שהיא כבר איננה מושבה, ולמרות זאת עדיין יפה ומושכת. מומלץ לא להיכנס ברכב למרכז המושבה, במיוחד לא בסופי שבוע. למי שפספס את ארוחת הבוקר, ההיצע לאורך הרחוב הראשי, רחוב המייסדים, גדול. המקום החביב עלי ביותר הוא בית הקפה של יקב תשבי, הממוקם במושבה ברחוב המייסדים ממש לפני המדרחוב. התחנה הבאה בית העלמין של זיכרון יעקב, בו נפגוש בכמה שמות מפורסמים. ממנו נשוטט לאורכו של רחוב המייסדים שהמשכו הופך למדרחוב. האוכלוסייה בזיכרון יעקב מתחלקת לשלוש קבוצות: ותיקים בני מייסדים, עולים (הכוונה לעולים שהגיעו בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, ותושבים חדשים. רחוב המייסדים הוא רחובם של צאצאי הראשונים. משפחת אהרונסון, שרה גיבורת ניל"י ומשפחתה מתועדים במוזיאון בית אהרונסון. על החיים האמיתיים של משפחת אהרונסון ושאר המשפחות הוותיקות מתהלכים לא מעט סיפורים ואגדות, המספרים על אהבות ובגידות, על רומנים אסורים, מלחמות יהודים וסתם רכילויות. מומלץ להיכנס לחצרות ולשוחח עם דייריו, רצוי עם המרכלים שביניהם. בסוף המדרחוב, ברחוב הנדיב, ניתן לבקר בבית הכנסת ’אוהל יעקב’, להמשיך ל’גן טיול’ המשוקם ומשם אל בית הפקידות בו שוכן מוזיאון העלייה הראשונה. ממפגש הרחובות הנדיב והרצל אפשר להמשיך לבית לנגה ולבית דניאל או לחזור לרחוב הנדיב ולצעוד אל יקבי כרמל. בקצה המזרחי של רחוב הנדיב שוכן יקב כרמל, ניתן לסייר בו ולטעום מתוצרתו, מול היקב חנות יין. מהיקב מומלץ להמשיך לגבעת זמארין שבה התיישבו ראשוני המייסדים לפני שעברו אל רחוב המייסדים. בזיכרון יעקב מתגוררת קהילת בית אל, המונה כמה מאות חברים. הם הגיעו בעקבות האחות אמה ברגר. קהילה חרוצה ושמרנית של אנשים נעימים ומנומסים, קל לזהותם לפי אחידות הלבוש והשיער של בנות הקהילה. חברי הקהילה מנהלים אורח חיים מיוחד בסגנון של קיבוץ, ללא מירכאות. בקצה המזרחי של הישוב נמצאים מפעלי בית אל, בהם ניתן לרכוש לחמים וריבות של פעם וגם שמיכות פוך. בסוף המדרחוב ממשיכים צפונה, דרך רח’ המייסדים, מומלץ הפסקה לטעימת גלידה אצל אלדו ומשם צפונה אל עבר שכונת התימנים. השכונה נוסדה בשנת 1912 ע"י עולים מתימן. מצפון לבית ברחוב פינלס 1 מסתתר מעיין שהפך למקווה, מעיין בירכה המסתתר בין עצי התמר. לאלה שהגיעו לנקודה הצפונית של המושבה מומלץ להמשיך ברחוב אל בי"ס החורש שם הפתעה נוספת מערת המייש, שהיא מערה קרסטית שבמרכזה צומח עץ מייש עתיק וגבוה במיוחד, השביל אל המערה נבנה ע"י תלמידי ביה"ס. ארוחת צהרים עייפים מהטיול הרגלי, שכולל לא מעט עליות, הגיע זמן לנוח ולאכול. למי שנשאר ללון באזור, מומלץ להיכנס לאחד מבתי הקפה, החומוסיות והגלידריות הפזורים במושבה. באמצע השבוע מציעות המסעדות ארוחות עסקיות כדאיות, בסוף השבוע המחירים גבוהים יותר. למטיילים שאינם נשארים ללון אני ממליץ לנסות חלק מהמסעדות בשעת הצהריים. אני אישית מעדיף את המסעדות לשמור לארוחת הערב. המקומות החביבים עלי הם מסעדת הנשיקה ומסעדת אדמה, עליהם כתבתי בהרחבה לאחרונה במגזין זה. ויש את חומוס יוסקו לבעלי לב חזק ועין חלשה. מסעדה נוספת אותה אני מחבב היא מסעדת גאיה בבנימינה. בחודשים האחרונים עברה המסעדה שינוי, אטליז וחנות יינות נוספו למסעדה, וניתן לרכוש בה בשר ויין. מקרר בשר גדול בו מונחים נתחי בשר מיושן וגריל החליפו את הבר. לפני חודשיים סעדנו בה מספר חברים, האוכל נשאר טוב כפי שהיה, אבל משהו באווירה השתנה. המקום הפך צפוף יותר. לאחרונה נפתח בית קפה מסעדה בשם פתולי בכביש הראשי החוצה את בנימינה, כביש 652, הסגנון איטלקי, לשף המסעדה עוזרת שף מאיטליה מחבל ליגוריה. למרות זאת התפריט לא מגובש, הדברים נכונים גם לגבי המנות אותן טעמנו בביקורנו היחיד במקום, אך האווירה נעימה ומאוד מזמינה. בילוי של לילה – בזיכרון יעקב שלושה פאבים שונים, שניים במרכז המושבה והשלישי מסתתר בשכונת השמורה. המפורסם והוותיק שבהם הוא פאב ההוביט. בילוי נעים ונסיעה זהירה. shulimeli@walla.com