פיימונטה אהובתי

מאת מירה איתן

אל אחד מאזורי היין היפים בעולם, פיימונטה, חזרה מירה איתן ומביאה כאן את חלקו הראשון של המסע המופלא הזה, שכלל הרבה יקבים, אנשים מרתקים, הרבה מאד יין, אוכל טוב ושאר הנאות החיים
לפני כחודשיים יצאתי עם קבוצה קטנה לאחד האזורים היפים ביותר בעולם היין – פיימונטה. את הקבוצה ארגנו יאיר היידו ועודד חי, צמד שמתמחה יחדיו בטיולי יין מוצלחים בשנתיים האחרונות. במשך השבוע לנו במרכז העניינים, במלון מצויין מוקף כרמים, שנקרא Villa Becaris , ונמצא בברולו, דרומית לאלבה, בכפר Monforte d’Alba . שני מדריכים היו בטיול הזה, יאיר היידו, האיש והקשרים, אותו אי אפשר להציג אחרת מאשר ’אנציקלופדיה מהלכת ליין’. והשני היה חברו של יאיר, Clay McLaclan , אחד הצלמים המבוקשים בעולם היין, שבאמתחתו אלפי תמונות ועשרות שערים במגזינים כמו Wine Spectator , דקנטר, Wine Enthousiast , והחודש גם במגזין זה. קליי התגלה כאדם אדיב, נדיב, סבלן ומוכשר, ובהיותו גם בעליו של בית בפיימונטה, תרם רבות בטיול מנסיונו ומהכרויותיו את בני המקום, ייננים, מסעדנים ועוד. בית גידול אופטימלי לגפנים פיימונטה נמצאת בצפון מערב איטליה, מוקפת מצדדיה בהרי האלפים, ואכן משמעות השם פיימונטה באיטלקית היא ’מרגלות ההר’. המחוז משתרע על שטח של למעלה מ-25 ק"מ, בירתו היא העיר טורינו ואוכלוסייתו מונה למעלה מ-4 מיליון. בשל האקלים ופוריות האדמות, המחוז מהווה בית גידול אופטימלי לגפנים. רוב הכרמים נמצאים על גבעות בגובה 300 – 600 מ’. שני אזורים חשובים הם ברולו וברברסקו, שאת שמותיהם חובב היין מכיר היטב מעל גבי תוויות בקבוקי היין. ברולו מכונה גם ’המלך של פיימונטה’, וברברסקו ’המלכה של פיימונטה’. איכות היינות באזור מדורגת לפי איכות הכרמים שמהם הענבים מגיעים, בדומה לבורגון. הזנים המקובלים באזור הם הדולצ’טו והברברה, מהם מייצרים יינות יומיומיים ופשוטים. אם כי בשנים האחרונות, יינות טובים מזנים אלה לצד מחירים נוחים, העלו את קרנם. הדולצ’טו רענן ופירותי, הברברה יותר עדינה, בעלת אופי ומורכבת. הזן המפורסם הוא הנביולו שנטוע בחלקות המשובחות ביותר וממנו מייצרים יינות ידועי שם בעולם. נביולו הוא ענב שלא קל לייצר ממנו יין ומתאים לטרואר באזור. נביו פירושו ערפל, בתקופה זו הענב מבשיל, בדרך כלל הבציר די מאוחר. הענב מתאפיין בחמיצות גבוהה וטאנינים גבוהים. צבעו בהיר, לכיוון חום. גוף לרוב בינוני. ארומות של פירות אדומים חמוצים, עור, לקריץ, זפת ועלי ורדים. יינות מורכבים, אלגנטיים, מיושנים זמן רב ובעלי פוטנציאל התבגרות ארוך. מסעדת Rabaia הטיול מתחיל בצהריים, במסעדה באזור ברברסקו, בה מצטרף אלינו בחור צעיר בשם לוקה, יינן יקב Roagna , בו נבקר אחר כך. יין ראשון מגיע אל השולחן,Roagna Dolcetto d’Alba 2006 . התחלה מקומית נהדרת עם יין עשיר, מלא ורענן, מזן פשוט. המטבח הפיימונטזי נחשב לאחד מהמטבחים הטובים באיטליה. טיארין – פסטה דקיקה (עשויה כמובן ביד) עם בשר ועגבניות מוגשת אל השולחן, ולידה גבינה מקומית חריפה קלות ומהנה. תפריט היינות במסעדה מדהים. הרבה יינות מתיישנים, משנות ה-70 ואילך, במחירים יותר זולים מאשר ביקבים עצמם. יין שניBarbaresco Riserva Asili 1990 , ולידו מנה שניה מצויינת – עגל ביין ברברסקו עם כרובית מאודה בצידו. Cereto Barbaresco 1990 יינות ברברסקו מאופיינים בחמיצות וטאנינים ששומרים את היין הדוק. עוד לא הספקנו להבין את האזור, אבל אפשר כבר להרגיש עד כמה גאים הפיימונטזים ביינות מהטרואר הייחודי ובאוכל המקומי. שלושה סוגי קינוחים טיפוסיים מגיעים בצלחת. שוקולד עם אגוזים, פאי שזיפים וקרם קקאו בצלוחית קטנה בצד. וכמובן, קפה מצויין בסוף. Rabaia 12050 Barbaresco, Via Della Stazione12. Tel. 0173 635223 יקב Roagna אחרי הארוחה, לוקה, שנחשב לאחד היצרנים המבטיחים באזור, לוקח אותנו אל היקב שלו שבברברסקו. יקב קטן עם היסטוריה ארוכה. מתחילים בכרמים היפהפיים והמטופחים. צבעי הסתיו שולטים בכרם. העלוה בצבעי אדום, כתום, ורוד, סגול. כל כמה מטרים בנויים קני ציפורים. הפילוסופיה של לוקה היא לשמור על הרמוניה בחיים, הכל אורגני. "חיים זה הדבר החשוב ביותר בכרם" אומר לוקה, כשהאמונה בטרואר מעל לכל. משפחתו של לוקה עובדת בכרמי ברברסקו כבר מזמן, הוא דור חמישי של יצור יין. לוקה מאמין באיכות ומסורת לצד טכנולוגיה חדישה, אם היא עוזרת ליצור, אך נזהר שלא להיסחף ולקלקל. היינן מרים בתשוקה חופן אדמה לח, מלא בעשביה ונותן לנו להריח מלוא אפינו. "רק מזה עושים את היין, זה הכל מזה", הוא אומר באמונה שלמה. כמו בבורגון, גם פה מאמינים כי היין נעשה בכרם. בכרם של לוקה האדמה מכוסה בעשב, כדי להגן עליה מפני השמש. הגפנים ותיקות, 50 – 70 שנה. העושר במיקרו אלמנטים נותן חיות ואוויר ובית השורשים לא כבול ויכול לנשום. זוהי אחת הסיבות שמשתמשים פה היום בסוסים ולא במכונות, כדי לא לדרוך בכבדות ולקלקל את האדמה. התפוקה של הגפנים נמוכה מאד וטובה. ללוקה 15 הקטר (150 דונם) והוא מייצר כ-50 אלף בקבוקים בשנה. יקב רואניה מאד מסורתי. חביות מגדלים שונים, כולן ישנות. לא מעוניינים בהשפעה חזקה של העץ. רוב התסיסה נעשית בעץ, וההשריות ארוכות במיוחד באופן חריג ביותר (לכל מקום בעולם) כ-80 יום! ברולו מחזיקים ביקב מינימום שלוש שנים, לפני שהוא יוצא לשוק. ואילו ברברסקו מינימום שנתיים בעץ. היין מתבגר בבקבוק לפחות עוד שנתיים. החמיצות הגבוהה והטאנינים הקשים של היינות הם ’השרירים והעצמות’ הבריאים של היין, "כמו איש בריא ללא שומן מיותר". טועמים – Roagna Langhe Rossa Solea 2001 . Roagna Barbaresco Paje 1999 Roagna Barbaresco Riserva Paje 1998 Roagna Barolo 1997 Roagna Barolo 2003 יקב Pelissero יקב פליסריו נמצא באזור טרייזו, ומייצר יינות ברברסקו. הוריה של כריסטינה פליסריו שמקבלת את פנינו החלו לייצר פה יין בשנת 1960. אחיה למד לפני 20 שנה ייננות והצטרף ליקב. מייצרים 11 סוגי יין מ-5 זנים – נביולו, ברברה, דולצ’טו, פרייזה ופבוריטה, זן לבן שבא מהזן ורמנטינו. סגנון הרבה יותר מודרני (עץ חדש). המקום חולש על כל הסביבה, והנוף מלא השראה. כריסטינה מסבירה לנו על דרך ייצור היין שלהם. המבנה הענק מודרני ומאד נקי. מיכלים בשתי הקומות, הגרביטציה פועלת. חדר אחסון ענק. מיכלי נירוסטה ומיכלי עץ. חביות מכל הגדלים, כולל חביות ענק מעץ סלובני בנות 20 שנה (לתסיסה המלולקטית). במרתף בקבוקים רבים שעולים לביקבוק ואריזה. טועמים – Pelissero Langhe Favorita 2006 . Pelissaro Dolcetto d"Alba Munfrima 2006 . Pslissaro Dolcetto d”Alba Augenta 2006 . Pelissaro Barbera d"Alba 2005 . Pelissaro Langhe Nebbiolo 2005 . Pelissaro Long Now Langhe 2004 50%. והשוואה בין שלושה ברברסקו, כל אחד מטרואר שונה. Pelissaro Nubiolo Barbaesco 2004 , נוביולו הוא השם הלטיני הראשון של הנביולו. Pelissaro Tulin Barbaresco 2004 . Pelissaro Vanota 2004 . האחים פביו וכריסטיאן בערב אנחנו מוזמנים לארוחה בבית של קליי, במקום מבודד בהרים, בכפר שנקרא Bonvicino . בתרגום: ’שכן טוב’, אבל השכן הקרוב גר ממש רחוק, (אולי בגלל זה הוא טוב?). קליי ואשתו גרים חצי מהשנה בתוך הטבע היפהפה הזה, בבית אבן ענק, בו מספר חדרים נוספים לאירוח. את פנינו מקבלים ביין תוסס מקומי Seldatila Scolca brut 2004 , בשיטה המסורתית. ואחריו, שמפניה Gosset 1996 . שני שפים עובדים כבר קשה במטבח, פביו וכריסטיאן מבשלים פה. בשבת נתארח במסעדה שלהם בדוליאני. פביו, בחיוך קל ונבוך על השפתיים, לש בצק בידיו בתשוקה ומכין פסטות, ירקות ועוד. מבשלים אוכל מסורתי פיימונטזי. מתחילים באנטי פסטי: אנשובי מעולה על תפוחי אדמה עם בצל כבוש. לחם ביתי. סלט עוף עם ירקות מאודים, הרבה שמן זית ושומים קונפי. שני זנים לבנים יש באזור, קורטזה וארנייס. הארנייס רענן ומתאים במיוחד למטבח הפיימונטזי, טועמים Roero Arneis 2006 . הלבן הטוב יותר הוא הקורטזה – Gavi la Scolca 2006 . לידו חציל קלוי נימוח ועליו עגבניות וגבינה מגורדת. עוברים לאדום– Chionetti Dolcetto di Digliani Briccolero 2003 . אחריו מנת ניוקי (נעשה מול עינינו) עם גורגונזולה וחלב. טליוליני עם בשר ועגבניות. הפסטה נחתכת לאטריות דקיקות וקלות במיוחד, מעט שטוחות. Vietti Nobbiolo Percacco 2005 , ואחריו Barbaresco Serra Boella Paitin 2001 היין האחרון הוא יין שקיבלנו לארוחה מלוקה, Roagna Barolo la Rocca e la Pira Riserva 1993 . היין מלווה מצוין את המנה העיקרית, טלה ברוטב של עצמו בתנור עם ירקות מאודים. לקינוח – סופלה שוקולד, קרם קקאו עם שקדים ופאי עם תפוזים. יקב Sandrone בבוקר פנינו מועדות לברולו. ביקב סנדרונה עובדים לוצ’יאני סנדרונה, בנו לוקה (שמקבל את פנינו) והאחיינית ברברה. זהו לא יקב היסטורי, לוצ’יאני, הרוח החיה של היקב, עבד ביקב הגדול מרקזי דה ברולו, והחליט לעשות יינות אחרת. לפני 17 שנה קנה כרמים והקים את היקב עם אמביציה רבה. משנת 1990 (שנה חשובה באזור) עושה המשפחה יין בעצמה. מגדלים בעיקר נביולו, ברברה ודולצ’טו. הנביולו דה אלבה זכה לשבחים רבים בעולם. לוצ’יאנו הפך למנטור של צעירים רבים באזור ומגדל דורות של ייננים צעירים, ביקב די מודרני, מאד נקי ומדוייק. לוקה גם יינן, הגיע בשנת 1999 ולקח את הניהול. יש להם 25 הקטר, ומייצרים 100 אלף בקבוקים בשנה, לאחר מיונים מאד חמורים, לא אוהבים יבולים גבוהים. יש להם כרמים באזורים טובים, וכל אזור נותן ביטוי שונה בתוצר הסופי. היקב מעוצב יפה, צבוע בצהוב עם תריסים כחולים סגולים, קוים נקיים וישרים. בפנים מיכון מודרני כולל מכונת ביקבוק. משתמשים רק בשמרים טבעיים. במיכל גדול, בן 35 אלף ליטר, משתמשים חמישה ימים בשנה בלבד כדי לעשות אסמבלאז’ של הברברה והדולצ’טו בכמויות גדולות. ביום עבודה אחד ממלאים מיכל של ששת אלפים ליטר. לא אוהבים פה עץ חדש, עובדים עם חביות בגודל של 500 ליטר כדי לא לקבל השפעת עץ חזקה. טועמים – sandrone Dolcetto d’Alba 2006 ,. Sandrone Barbera d’Alba 2005 , המילה מודרני לא נשמעת פה כקללה. Sandrone Nebiolo Val Maggore d’Alba 2005 ,. Sandrone Cannubi Boschis Barolo 2003 ,. Sandrone Le Vigne Barolo 2000 . בחוץ יורד גשם שמצליל את ערפילי היום. מסעדת La Cantinetta בצהרים אוכלים במסעדה בה הבעלים הנמרץ עובר בין כולם ומתוך מגש גדול מוריד אל הצלחות מיני פסטות. אחריו הולך בחור שתפקידו לגרד פרמז’אן לכל אחד על הפסטות. רביולי עם חלמון ביצה שלם בתוכו, חמאה ופרמז’אן. רביולי קטנטנים עם בשר ופרמז’אן ועלה מרווה בשמן זית. ניוקי וגורגונזולה, הרבה חמאה, נימוח בפה, נשאר רק להאנח. פסטה דקיקה עם בשר. בסיום מתוקים – פנה קוטה, טורונה (מעין גלידה וקקאו) ועוד. יינות : Pio Cesare L’Altro Chardonnay 2006 Dogliani Dolcetto 2005 G.D. Vajra Barolo Bricco delle Viole 2001 La Cantinetta Via Roma 33, Barolo, Tel. 0173 56198 יקב Giacomo Conterno יינות ברולו של יקב ג’אקומו קונטרנו נחשבים ליקרים ביותר בעולם, יינות טובים, עם סגנון מיוחד משלהם, שמתבגרים לאורך זמן. יקב נדיר שלא מקבל מבקרים בדרך כלל, אבל לנו יש את מילת הקסם, היידו. המיקום הפעם הוא מונפורטה. רוברטו קונטרנו, בעלים, מנכ"ל ויינן, שנחשב לגורו של רבים באזור, מקבל את פנינו בכבודו ובעצמו. ג’אקומו היה הסבא, ג’ובאני האבא, הדוד שלו הוא אלדו קונטרנו. בסוף שנות ה-60 המשפחות נפרדו ורוברטו נתן ליקב את השם ג’אקומו. חדר הכניסה גדול ואצילי, שטיחים מכל עבר, מנורות מרשימות, הכל מעץ, יינות מתיישנים על המדפים. יורדים למרתף החביות. ליקב 14 הקטר של כרמים, ברברה ונביולו. ברברה מתבגרת שנתיים בחבית, ברולו ארבע שנים, רזרבה שבע שנים. לא משתמשים פה בטאנינים מהעץ, אלא רק מהפרי עצמו. לא מסננים את היינות. מייצרים 50 אלף בקבוקם בשנה. ההשריות הארוכות עוזרות להגיע לתקופות יישון ארוכות. רוברטו והמתורגמנית שלו מסבירים איך מייצרים ברברה וברולו בדרך המסורתית. כל היין בהשוואה לבורגון פירותי יותר באזור. ביקב הזה לא הכל בהכרח טבעי, מוסיפים את המרכיבים החשובים ליין בכמות ההכרחית, לא מתעלמים מהקדמה והידע ביין. הכרמים גדלים אורגני. כוסות יפהפיות נוצצות אלינו משולחן סמוך. רוברטו מוזג מעט יין לכוס הראשונה ו’מיינן’ את שאר הכוסות לכולנו בדקדקנות רבה. מנהג יפה של כל יינני פיימונטה. שאול עברון קרא לזה פעם "לחנך את הכוס". Giacomo Conterno Barbera d’Alba 2005 . Giacomo Conterno Barolo Cascina Francia Serralunga d’Alba 2003 ,. ביקב הזה יינות שנת 2001 רק עכשיו בשוק. מצאנו פה את הברברה השונה מכולם, ייחודית לגמרי ליקב. Elio Grasso אליו גראסו ואשתו מקבלים את פנינו בחום ביקב המשפחתי המעוצב יפה שנמצא בצד השני של מונפורטה. קשתות אבן, רצפת טרה קוטה, צילומים על הקירות, ובסוף חדר חביות. בשנת 1982 נטעו את שני הכרמים שנמצאים מול הבית על הרכס. אליו נולד פה, היקב היה של אבא שלו. בשביל אליו גראסו לחזור ליקב של אבא היה רגע גדול והוא עשה זאת לפני כעשר שנים, שיפץ ובנה יקב יפהפה. אליו משתמש בטכנולוגיה כדי להשיג תנאים מסורתיים, כמו שאביו עשה. ההשקעה ביקב ענקית, ועם זאת אליו רחוק מלהיות נובוריש. מתחת לבית נחצב מרתף ענק, אותו בנה אליו כדי לחזור לימים של פעם, כמו שאבא שלו נהג לעבוד. 90% לחות, 14 מעלות כל השנה. המרצפות סופגות את הלחות, ויש ונטילציה להפגת ריח העובש. מרתף האבן ארוך מאד, מתחת ומסביב לכל הבניין, רחב ידיים ומקושת. קולותינו מהדהדים בין הקירות החשופים. מייצרים פה 70 אלף בקבוקים בשנה ומשחקים בין חביות חדשות לישנות. אליו, אדם מבוגר, שנראה כמו פלח עם כובע מצחיה, שוטף בעדינות ובאדיקות כל כוס ביין לפני שהוא ממלא אותה לטעימה. טועמים – Elio Grasso Vigna Martina Barbera d’Alba 2005 , Elio Grasso Barolo Gavarini Chiniera 2003 , Elio Grassi Barolo Ginestra Casa Mate 2003 , אליו מאמין שכל אחד צריך לעשות את היין הייחודי שלו ולא לחקות אחרים. מאד רגיש לטרואר ולביטוי האדם שעושה את היין. "תכיר בסגנון שלך ותהיה נאמן לו". מדהים לראות מצד אחד אדם מבוגר שפועל מתוך תשוקה רעננה וצעירה וממשיך לעשות דברים חדשים ברוחו, ומאידך, עדיין שואף לעשות יין בדרך שסבא ואבא שלו היו עושים. בהשלמה הוא אומר כי הבן שלו יעשה יין כפי שהוא ירצה, "גם אני עשיתי את היין שלי". ועוד אומר כי "היין הוא תוצאת זן ענבים שנעשה במקום מסויים בשנה מסויימת על ידי אדם מסויים. המרכיבים המשתנים הם השנה ולעיתים גם האדם". יכולת אדירה להסתכל לאחור וגם קדימה, לעשות יינות נקיים מודרנית שגם משלבים מסורת ועולם ישן. מרגש לשמוע את היינן עם כל הרצינות, האהבה והרצון שלו לתת לאזור לבטא את עצמו דרך היסטוריית המשפחה. מסעדת Locanda nel Borgo Antico Barolo בערב אנחנו נוסעים מהורהרים בדרך לא דרך, ובין הכרמים נופלים על מסעדת כוכב מישלן עם קירות אדומים שלאורכם מנורות ענק. מתחילים במשעשעי חיך – כפית עם מוס גבינה. מרק פלפלים מוקצף. קוביות לשון צבי ופסטו. לצידם Ceretto Brut La Bernardina 1997 בשיטה המסורתית. מרק שעועית עם שמן זית ונקניק מבושל, מלווה על ידי יין לבן שני מענבי קורטזה Gavi To Lo Da Na 2006 . מספר סוגי לחם – רוזמרין, אגוזים, תמרים, פוקצ’ות ועוד. גריסיני כמו בכל מסעדה מקומית. דג בקלה קר עם ירקות וצלפים מלווה ב- Jermann Vintage Tunina 2004 מפריולי. Ravioli del Plin רביולי מחלמון ביצים (בצבע כתום) עם חלמון בפנים ועגבניות. החלמונים מתפוצצים בפה עם כל ביס. 2 יינות ברברה להשוואה – Renato Corino Barbera 2005 Giacomo Conterno Barbera 2005 . איתם מנה מדהימה ונימוחה בפה של לחי עגל ברולו ביין על פירה ורוטב מצומצם. Cavallotto Barolo Riserva Bricco Boschis Vigna San Giuseppe 1997 Bon Jovani Pernanno Barolo 2001 . קינוח אישי – עוגת אגוזים עם זביונה, אגוזי לוז מפיימונטה. ועוד קטנטנים – פחזנית קטנה ופריכה עם קרם בתוכה. טירמיסו קטן. פילו ממולא בתפוח. ביצה קטנטנה עם ענבים ובצק עוטף. מרנג עם קרם מעין מקרון. Locanda nel Borgo Antico, Via Boschetti 4, direzione Monforte, Barolo, Tel. 0173 56355 יקב Aldo Conterno ג’אקומו, שמקבל את פנינו בסלון הבית, ושני אחיו, מייצרים יין ביקב שבמונפורטה. בית אצילי בנוי היטב לפי המסורת הותיקה, רהיטים כבדים ותמונות משפחתיות. למשפחה 25 הקטר, מתוכם 12 נביולו. היקב מייצר 110 אלף בקבוקים. היינן שוטח לפנינו את הפילוסופיה שלו. הרצון הוא "לא להכין את היין הטוב ביותר בעולם, אלא לנצל את הטוב שנותנת אדמת פיימונטה. לייצר יין שיענג כל אחד". איכות אפשר לקבל בהרבה מקומות עם הטכנולוגיה המפותחת של היום. אך בפיימונטה רוצים לטעום לא רק איכות, לדעתו של ג’אקומו, אלא את הייחוד של האזור, ואת זה אי אפשר לחקות במקום אחר. בילדותו אמר לו אבא שלו "מילים הן כמו אוויר, אתה יכול תמיד לדבר על ייצור יין טוב, אך אם האנשים לא יאהבו את היין שלך, הם לא יחזרו אליך". פיימונטה ייחודית בשל שילוב הענבים, מזג האוויר והגאולוגיה. אדמות לאנגה ייחודית בענבי הנביולו ובכרמים אורגניים רבים. בשום מקום אחר בעולם לא תהיינה אותן תוצאות לזן הנביולו כמו פה. "פיימונטה מפורסמת בייצור יין שמתאים לאוכל ולא בייצור יין לטעימה. אנחנו אוהבים חמיצות וכך נוצרת חתונה טובה עם אוכל. היין הוא כמו תזמורת טובה, תוכל להרגיש את המוסיקה טוב באולם סגור ולא בחוץ, שם היא תתפזר. מאידך, ברור לנו שלא נוכל לענג את כולם. אם מנסים למצוא חן בעיני כולם, מאבדים את הייחוד". ג’אקומו מיינן את הכוסות לכולם וממשיך לדבר. "יצרן הוא כמו שף, עשרה שפים יקבלו את אותו מרשם, אך האוכל יצא שונה. חשוב להיות עצמך ולא לפחד מה אנשים יחשבו עליך ועל הפילוסופיה שלך. הטעות הגדולה היום היא הרצון לעשות יין כמו בבורדו או בבורגון ואז מאבדים את הייחוד". טועמים Aldo Conterno Masanta Langhe Dolcetto 2006 , "דולצ’טו מתאים לאוכל, עם אנטי פסטי" טוען ג’אקומו. "ענב פשוט ממנו לא אנסה לייצר יין גדול, אלא צעיר ורענן כמו שהוא יכול לתת". Aldo Conterno Tre Pile Barbera d’Alba 2004 , "ברברה באיטליה כמו קברנה בכל העולם. בפיימונטה מגדלים ברברה כי קל לגדל אותו, אבל רק מספר יצרנים מייצרים ברברה ייחודי. לברברה אין הרבה טאנינים, החמיצות גבוהה יותר. רבים מנסים להפחית את החמיצות כדי ליצור יין נעים ונגיש יותר". לדעתו של היינן זו טעות, כי יוצא יין משעמם. היין טוב לפסטה, קדירות, משהו מתובל, כי זהו יין שיכול לנקות. טעמי העץ לא בולטים ביין, "אסור לשכוח שיין הוא פרי, ואסור לאבד אותו". לא ביקבקו פה נביולו ברולו בשנים 2002 ו-2003. טועמים ברולו צעיר, הרבה לפני שיצא לשוק, Aldo Conterno Bussia Barolo 2004 , "אם לא תאהבו את היין כשהוא צעיר לא תאהבו אותו גם כשיתבגר". ולסיום המפנק Aldo Conterno Grand Bussia Barolo Riserva 2001 . יקב Roberto Voerzio אנחנו נמצאים במקום הגבוה ביותר בלה מורה. גשם מטפטף, אך רוברטו, בעלים ויינן, מתעקש שאי אפשר ללמוד על היין שלו מבלי לראות את הכרמים, "חייבים לדעת קודם מאיפה הכל הגיע". הענבים של ווארצ’יו קרובים לקרקע ומוגנים על ידי העלווה. הנטיעה לא רגילה, מרחקים של 45 ס"מ בלבד בין הגפנים. הגפנים בתחרות ולכן יש יבול של כ-550 – 700 גרם. ההדליה נמוכה, אשכולות נמוכים מאד, מה שעוזר לנביולו להגיע להבשלה טובה, שומר ומגן מפני הרוחות. משתמשים בביודינמיקה כדי להחיות את הקרקע. בלה מורה נחשב ווארצ’יו ליקב הטוב ביותר, ויש לו את הטרואר הטוב ביותר במקום. לה מורה ייחודית, סגנון היין שונה, אלגנטי ורך יותר. "זכות גדולה היא להיות בעליהם של 12 הקטר על לה מורה, לקח לי כ-20 שנה לאסוף חלקים חלקים", למזלו הוא התחיל מוקדם. ליינן תלתלים לבנים, עיניים בהירות מחייכות, גומות חן, אישיות מלבבת, מקסים וחינני, כמו ילד, מעין פיטר פן עם חיוך שלא נגמר. רוברטו מרגיש בר מזל, הוא אוהב לטעום יינות מתיישנים אחרי 20 שנה ולכן אוהב את ברולו ונשאר נאמן לאזור. המגמה שלו טבעית, אין טיפול כימי בעשבים ובדישון, לא להפריע לתהליכים הטבעיים של הגפן, אצלו זה קדוש. לטעמו 95% מתעשיית היין היא בכרם. ההקפדה היתרה על היבול והבציר נותנים את האפשרות להגיע ליין כמה שיותר טוב.בתוך היקב תוויות צבעוניות עליזות, כמו החיוך של רוברטו, שהוא גם חובב אמנות. אולם גדול מעוצב יפהפה, בר ושולחן טעימות ענק ומרשים. רוברטו הוא איש של חושים ותחושות. הוא משחק עם הגדלים השונים של המיכלים ומבכר עבודה ידנית על פני המכונות. זה יותר מעניין ויש יותר סיפוק. משתמש רק בשמרים טבעיים, לא מכניס סולפיט בתחילת העשיה, מה שמחייב ענבים עם רמת איכות וניקיון מקסימליים. מגדל אפילו מרלו ופינו נואר לשם שעשוע וגיוון. כששואלים אותו אם לייצר יין מענבים אחרים באזור הוא עונה "קודם כל תעשו ברולו גדול ואחר כך תוכלו לשחק ולהשתעשע עם השאר". ביקב ברולו וברברה רבים במגנומים. 40% עץ חדש בלבד. בחורף נשמר היין ביקב הקר, באביב עובר לחביות. אין סינון והצללה. רוברטו מנסה למזער את ההבדלים בטיפול ביקב בין היינות כדי שיוכל להוציא שבעה ברולו שונים שכל אחד מהם יורגש בטרואר שלו. מעדיף חביות קטנות ולעבוד בצורה מאד עדינה. חביות בורגון עם קליה קלה. לא רדיקלי, לא לכאן ולא לכאן, נמצא בין המסורת למודרניזם. לטעימה – Roberto Voerzio Dolcetto d’Alba Priavino 2006 . Roberto Voerzio Langhe Nebbiolo 2005 . Roberto Voerzio Barbera d’Alba Riserva Vigneto Pozzo del Annuziata 2003 Roberto Voerzio Barolo Cerequio 2003 . שני יינות שיצאו לשוק רק בעוד שנה: Roberto Voerzio Barolo Rocche 2004 , Roberto Voerzio Barolo La Serra 2004 , Roberto Voerzio Barolo Riserva Vecchie Vitil Capalot e delle Brunate 2001 . Roberto Voerzio Barolo Cerequio 2004 . בסוף הטעימה מקבלים שני מגנומים לארוחת הערב שלנו ונפרדים בעצב מהאיש הנפלא והחייכן הבלתי נלאה הזה. את שאר קורותינו תקראו בחודש הבא.