חוגגים וויסקי עם רוברט בארנס

מאת מירה איתן

רוברט בארנס, המשורר הלאומי של סקוטלנד, מונצח כל שנה ביום הולדתו בחגיגות של שירה, וויסקי ואוכל. גם השנה חגגנו איתו ועם עוד סקוטי ידוע, ג’ון ווקר. מירה איתן השתתפה, אכלה האגיס והתבשמה כדין מחמש תוויות של וויסקי
לכל מדינה יש את המשורר המפורסם שלה שידוע בכישורי השתייה שלו, אצלנו היו אלה אלתרמן, אלכסנדר פן, שלונסקי וחבריהם, ש’שתו בלהט’ את ימי כסית העליזים. אך המשורר הידוע ביותר שנקשר עם שתייה, והאמת שהפעם רק עם וויסקי, הוא המשורר הלאומי הסקוטי רוברט בארנס, שהיה לוחם חופש ידוע וכתב שירים רבים על חופש ו-וויסקי. החג של הוויסקי הסקוטי נקרא ’Barnes Supper’, על שמו, ונחגג ביום הולדתו של המשורר, ב-25 בינואר כל שנה. החגיגות מצוינות בכל העולם כולו, על שולחנות אבירים ארוכים, באירועים של שירה, וויסקי ואוכל. בסוף ינואר השנה התקבצו גם בארץ עשרות שוחרי וויסקי ונהנו מהמסורת הסקוטית עם מאכלים סקוטיים, שבראשם עמד ההאגיס המפורסם ועם כל צבעי הקשת של ג’וני ווקר למיניהם. את החגיגה הנחה השנה אחד מעמודי התווך בתעשיית הוויסקי הסקוטית, מר גורדון בל, Master Distiller, שקיבל את התואר Brand Ambassador, בזכות 45 שנים של ניסיון, שמסייר ברחבי העולם במטרה להעמיק את ההבנה וההערכה לוויסקי סקוטי בקרב הצרכנים. גורדון בל, שהגיע עם כל הלבוש המסורתי, החצאית הסקוטית, הפגיון (לחיתוך ההאגיס כנראה) ושאר כללי הטקס, אף קרא שיר שעסק כנראה בוויסקי והאגיס ושאר מנעמי החיים (אם הצלחתי לנחש את השפה הקשה הזו, וזה עוד לפני שהשתכרנו). אגב, בחגיגה לא נבצר מקומו, כמובן, של נגן חמת חלילים שהגיע היישר מסקוטלנד. חירות, שוויון ואחווה רוברט בארנס נולד בשנת 1759 למשפחה כפרית ענייה בכפר קטן בדרום סקוטלנד. מכיוון שהיה האח הגדול מבין שבעה, נאלץ לעבוד לטובת המשפחה כבר כילד בחווה. אך למרות זאת, דאג אביו למורה פרטי שילמד אותו קרוא וכתוב, עניין יוצא דופן באותם ימים. לאחר מות אביו לקח אחיו פיקוד על החווה ורוברט, שהתעניין יותר בנשים ובשירה עבר לאדינבורו, העיר הגדולה, בה התרכזה הבוהמה הסקוטית. שם החל לכתוב שירה, לשתות וויסקי, ולימים הפך ממשורר מקומי לכוכב ידוע בכל רחבי סקוטלנד. המצב הכלכלי בתקופה זו היה קשה מאוד, מה שהקל על הסקוטים להתאהב במשורר שכתב שירים שמחים ואופטימיים על אהבתם הרבה של הסקוטים לחיים, לצד חיי היום יום הקשים. הוא נגע בלבבותיהם והפך למשורר הלאומי של סקוטלנד. בארנס היה בן 30 כאשר נפלה הבסטיליה, ועקרונות המהפכה הצרפתית דיברו אל לבו יותר מכל, חירות, שוויון ואחווה. הוא כתב רבות על חירות מהאנגלים, על שוויון בין המעמדות ועל אחווה בין הסקוטים, אך אף פעם לא שכח את ידידו הטוב של כל סקוטי, את הוויסקי, שמבחינתו היה חלק בלתי נפרד מכל הנושאים עליהם כתב ונלחם. הוויסקי מבחינתו סימל את החופש, את האחווה ויותר מכל את סקוטלנד במיטבה. הסקוטים, שראו בבארנס גיבור לאומי והתחברו לשיריו ולטקסטים אותם הוא מייצג, החליטו להנציח את זכרו ופועלו במשתה של וויסקי ואוכל סקוטי מסורתי. במרכז החגיגות עומד המאכל הלאומי של הסקוטים ה’האגיס’ (מעיים ממולאים בחלקים פנימיים של כבש), שמסמל את הדלות שבה חיו רוב תושבי סקוטלנד, ואיתו מככב כמובן, הוויסקי. בשנת 1786 דן הפרלמנט הבריטי על גובה המס אותו יש לגבות מיצרני הוויסקי בסקוטלנד. בארנס כתב שיר שפנה אל 45 נציגי סקוטלנד בפרלמנט הבריטי, וביקש מהם לשמור על האינטרסים הסקוטיים. בשיר כתב שהוויסקי היה זה שליווה וחיזק את הלוחמים הסקוטים לאורך ההיסטוריה וטבע את המשפט הידוע – Freedom and whisky go together. משפט המסמל יותר מכל את יחסו לוויסקי. רוברט בארנס היה הראשון ששם את הוויסקי הסקוטי על המפה ומיקם את המשקה כסמל האמיתי של סקוטלנד. המשורר האהוב נפטר בשנת 1796 בגיל 37, ומאז ועד היום, בכל רחבי העולם חוגגים מדי שנה את יום הולדתו ומרימים כוסית לכבודו, לכבוד החופש, השוויון והוויסקי. שניים סקוטים בחגיגה גדולה בארוחה הגדולה שנערכה בארץ, תפס את מקום הכבוד בחגיגות מותג הוויסקי ג’וני ווקר על כל גווניו. ג’ון ווקר, אמנם התחיל לערבב סוגי מאלטים שונים מאה שנה מאוחר יותר, אך דרכם של השניים נפגשת גם בימינו אנו, בזכות הצלחתם להפיץ את הוויסקי הסקוטי בעולם כולו. ההיסטוריה של ג’וני ווקר מתחילה בחזונה האמיץ והחלוצי של משפחת ווקר. הם יצרו וויסקי מיוחד, נתנו לו בקבוק ייחודי, והחלו במסע להפצת ה- Red Label ברחבי העולם. אלכסנדר ווקר יצר את הבקבוק המרובע הייחודי בשנת 1870, ועיטר אותו בתווית המשופעת בזווית של ?24 בדיוק כפי שהיא כיום. עד שנת 1920, הגיע הוויסקי ליותר מ-120 מדינות. ג’ון ווקר ובניו היו חלוצים שראו את הפוטנציאל הגלום בהפצת הוויסקי מחוץ לגבולות סקוטלנד ומעולם לא הפסיקו לשאוף להשגת יעד זה. משפחת ווקר ייצאה את מוצריה באמצעות מערכת הידועה בשם Adventure Merchant Business, במסגרתה שיגרו הסוחרים את סחורותיהם על ספינה השטה בין נמלי האימפריה הבריטית. קברניטי האוניות הגדולות, שרבים מהם עזבו מנמלי סקוטלנד כגון גלזגו וגרינוק, מכרו את הוויסקי של ווקר בנמל היעד שלהם, ושמרו חלק מהרווחים לעצמם כדי לכסות את עלויות ההפלגה והשכר על שירותיהם. גישת ההפצה החלוצית ואמיצת הלב של משפחת ווקר מתומצתת בשורה המופיעה על ספר משנת 1920, Around The World – אינדקס גיאוגרפי של מדינות שפורסם כהוקרה לסוכני החברה בעולם כולו, ועליו נכתב "הפלגנו לכל מקום שאליו יכלו ספינותינו להפליג". מספר עובדות על Johnnie Walker Johnnie Walker הוא מותג וויסקי סקוטי מסוג ’בלנדד’ הנמכר ביותר בעולם. יותר מ-120 מיליון בקבוקים נמכרים מדי שנה בכ-200 מדינות, ויותר מארבעה בקבוקי המותג נצרכים מדי שנייה ברחבי העולם. בכל שנייה בכל יום נהנים צרכנים מ-43 כוסיות של ג’וני ווקר תווית שחורה. הממסך המקורי נוצר בשנת 1820 והושק כ- Black Label Johnnie Walker בשנת 1909. לוגו ’האיש הפוסע’ צויר לראשונה על ידי האמן הידוע טום בראון בשנת 1909 כדי לסמל קדמה והישג. ב-25 ביולי 2005 צוינו מאתיים שנים להולדתו של ג’ון ווקר, מייסד המותג הידוע. חמש תוויות Red Label, יצא לשוק בשנת 1909, והפך לוויסקי הסקוטי הנמכר ביותר בעולם בשנת 1945, וכיום הוא עדיין מספר אחד. משפחת ווקר השתמשה בידע שלה על וויסקי סקוטי כדי ליצור טעם עז ובעל אופי חזק יותר מאשר משקאות הוויסקי האחרים. הם רצו ליצור וויסקי המיועד לעולם, ושילבו סוגי וויסקי קלים מהחוף המזרחי של סקוטלנד יחד עם סוגי וויסקי כהים בטעם כבול מהחוף המערבי. הטעמים עזים, מתובלים, חדים וחזקים, עקצוץ ותבלינים ארומטיים ושיורת מעושנת ארוכה בפה. Black Label – בשנת 1867 אלכסנדר, בנו של ג’ון ווקר, מייסד שושלת הוויסקי המפוארת, רשם זכויות יוצרים על ה- ’’Old Highland Whisky שלו, הגרסה המוקדמת של Johnnie Walker Black Label. היה זה הוויסקי השני שיצא מבית היוצר של משפחת ווקר המפורסמת, ובדומה לאביו, אלכסנדר שם דגש רב על חתירה למצוינות. בהמשך למסורת המשפחה להישאר בחוד החנית בענף, פיתחו ג’ורג’ ואלכסנדר רשת הפצה עולמית. משקאות הוויסקי של ווקר הפכו לשם דבר בעולם כולו. כחלוצים של תפיסות שיווקיות, הבינו האחים את חשיבות ייצור המותג הייחודי הניתן בקלות לזיהוי. בשנת 1906 הם השיקו וויסקי המבוסס על המתכון המקורי של אביהם ושוכלל על ידי מיומנויות הערבוב של אלכסנדר. זו הייתה הפעם הראשונה שבה ציינו את גילו של הוויסקי – 12 שנה – על הבקבוק. המשקה נארז בבקבוק מרובע עם תווית משופעת הנושאת את סימן ההיכר של מוצרי Johnnie Walker עד היום. בשנת 1909 הופיעו המילים ’’Black Label לראשונה על הבקבוק. המשקה עורבב מסוגי וויסקי שונים שכל אחד מהם יושן לפחות 12 שנים, חלקם לזמן רב יותר. הוא ידוע בזכות מורכבותו הייחודית, עומקו וטעמו המסתוריים. בפה מתגלים שלל טעמים, הרגשה קטיפתית, פירותיות, ואדמת כבול, וניל וצימוקים, הדרים עדינים ומאלט מעושן עשיר. Green Label הוא התוספת החדשה ביותר למוצרי ג’וני ווקר. הוא יצא לשוק בשנת 2004, זהו מאלט סקוטי טהור, שהורכב מארבעה סינגל מאלט שונים (כל אחד מהם בן 15 שנים לפחות). כדוגמה נדירה של ’בלנדד’ מאלט, Johnnie Walker Green Label מיועד להיות ממסך מחוספס יותר, מלא חיים ורב עוצמה ומבוסס על ליבה של מאלטים בעלי אופי. טליסקר (Talisker) המעניק לממסך את עוצמתו, קרגנמור (Cragganmore) המעניק לממסך את לבו הארומטי, לינקווד (Linkwood) המעניק את עידונו, וקול אילה (Caol Ila) המעניק מסתוריות. הטעם משתנה כל הזמן על החיך, רמיזות לדבש, בננה, פטל, תפוח אפוי, תבלינים מתוקים ואגוזיות העטופים באלון עדין וטבק. Gold Label שהושק בשנת 1995 הוא חוויית הוויסקי האולטימטיבית עם טעמים דבשיים. ממזג בין סוגי וויסקי מיושנים נדירים בהשראת התווים שיצר במקור סר אלכסנדר ווקר. הוויסקי מופק ממספר מצומצם של המזקקות הידועות ביותר בסקוטלנד, וכל סוג יושן לפחות 18 שנים. Johnnie Walker Gold Label מבוסס על המתכון של אלכסנדר ומורכב אך ורק מסוגי וויסקי בני 18 שנים לפחות, לרבות וויסקי סינגל מאלט נדיר מצפון אזור ההיילנדס, Clynelish. וויסקי דבשי עמוק עם מעט צימוקים וקפה, מאלט טרי ושמנת חושנית, וניל, שמריות, פרי עשיר ועשן קל. Blue Label הושק בשנת 1992 והוא הוויסקי הסקוטי היוקרתי ביותר בעולם. ידוע גם כוויסקי למביני דבר, ועל כן כל בקבוק ממסופר. המותג מציין חזרה לשנות החמישים של המאה ה-19 ולשורשיו של מייסד המותג ג’ון ווקר, שיישם את מיומנויות ערבוב התה שלו ליצירת ממסכים איכותיים יוקרתיים של וויסקי ללקוחותיו המוערכים. Johnnie Walker Blue Label הוא שילוב מעורר השראה של כמה מהמאלטים הנדירים ביותר והגריינים המעולים ביותר. כל מאלט מביא עמו טעם שופע לממסך, בעוד שסוגי הוויסקי גריין נבחרו כדי להציג טעמים אלו במלוא עוזם. החלקות מעוררת הרושם מושגת על ידי הכללתם של סוגי הוויסקי הישנים ביותר שיושנו זמן רב וספגו את טעמי החביות שבהן יושנו. חלק מהמזקקות שהפיקו חביות אלו כבר אינן קיימות, מה שהופך את סוגי הוויסקי האלו לא רק לנדירים אלא גם למיוחדים במינם. לוויסקי, הידוע באיזון המושלם שלו, ישנה תחושה כוללת של רעננות ובגרות כאחד. הניחוח הבשל והעגול שלו כמעט חסר עוקץ. בפה תחושה קטיפתית וטעמים המזכירים אגוזי לוז, דבש, עלי כותרת של ורדים, דובדבנים ותפוזים, עשן ארומטי, טבק, שוקולד ותפוחים מבושלים. השיורת ארוכה מאוד ודבשית. ניתן להפיק ממנו את מלוא ההנאה כאשר לוגמים אותו לא מדולל מכוסית ברנדי, ולפני כן לוגמים מי קרח כדי לנקות ולקרר את החיך. כאשר הוא מתחמם, הוא משחרר טעמים יוצאי דופן המתגלים בהדרגה. ואם היינו צריכים לבחור רק אחד… סופר הוויסקי, ג’ים מוריי, מציין בספריו: "בכל יום אני יכול לבחור מבין כ-6,000 סוגי וויסקי ללגימה באירוע חברתי אם ארצה, ולפחות פעם בשבוע אני דוגם Black Label. בזמן שמהפיכת הסינגל מאלט ממשיכה ללא הרף, חבל שחובבי הוויסקי אינם עושים שימוש בוויסקי זה כאבן בוחן להשוואה. הם ימצאו כי מעט מאוד מאלטים יכולים להשתוות לו במורכבותו. זהו שיא השיאים, האוורסט של הוויסקי דלוקס". mirae@013.net