מאת ד"ר אלי שולים
חיפה היא עיר ססגונית וצבעונית, האוכלוסייה בה רב גונית, מורכבת מבני כל הדתות שנחלקים לקבוצות אתניות רבות. השילוב המעניין והמפגש עם יורדי הים, צריכים היו להפוך את חיפה למרכז גסטרונומי
בורא עולם העניק לעיר חיפה יופי ופוטנציאל, את מימוש הפוטנציאל השאיר הוא לנו בני האדם. חיפה היא עיר ססגונית וצבעונית, האוכלוסייה בה רב גונית, מורכבת מבני כל הדתות שנחלקים לקבוצות אתניות רבות. השילוב המעניין והמפגש עם יורדי הים, צריכים היו להפוך את חיפה למרכז גסטרונומי. רבים מכנים את חיפה "עיר רדומה, עיר של פועלים, עיר שננעלת בשעה תשע בערב". עם חלק מהגדרות אני מסכים, חלק גדול מהמסעדות היו וחלקן עדיין מסעדות פועלים. חיפה רחוקה מהקצב ומהמקצב של ערים בארץ ואו של ערי נמל דומות. נמל חיפה / צילום: A&D הקשר שלי לחיפה החל בבית חולים רמב"ם, בו נולדתי לפני לא מעט עשורים. בגיל שנתיים וחצי עזבו הורי את העיר לצרכי פרנסה ונדדו לבת ים. הם וגם אני ראינו את עצמנו חיפאים לאורך שנים רבות. בנערותי תכננתי את החזרה אל העיר שאז הייתה בעיני היפה בתבל. הזמן עושה את שלו, כדור הארץ בחלקת עולמי הסתובב מהר יותר לכיוונים אחרים. היום חיפה היא עיר המחוז שלנו וזאת בשל הקרבה הגיאוגרפית, למרות זאת ביקורנו בעיר הצטמצם למספר קטן של ביקורים בשנתיים האחרונות, תרמה לכך העובדה שבתי הקולנוע בחיפה נסגרו ברובם ועברו לפריפריה הצפונית של העיר. בחיפה הולכים לישון מוקדם עד לביקורי זה לא מצאתי בחיפה סיבות קולינאריות מספיק משכנעות המצדיקות נסיעה מיוחדת. המקומות היחידים שאני חוזר אליהם בשמחה הם פלאפל מישל ושווארמת אמיל, שניהם בוואדי ניסנס. באחד מימי שלישי של תחילת חודש פברואר, זכיתי לאחר צהרים פנוי מעבודה במרפאה, אותו יעדתי לסידורים בחיפה. את המשימות תכננתי בקפידה, התחלתי בהדר ומשם המשכתי אל הצ’ק פוסט וחזרה לעיר התחתית. התנועה הדלילה בשעת הצהרים, חניה זמינה והשיפור בכבישים, עזרו לי לסיים את כל המשימות במהירות מפתיעה. המשימה הקשה יותר, שאותה משום מה לא תכננתי מראש, הייתה היכן סועדים את ארוחת הצהרים. בחיפה די הרבה מסעדות, אך למנות את המעניינות שביניהן יספיקו חמש אצבעות. עבור הטובות לדעתי יספיקו שתי אצבעות אולי פחות, על מנת לא להעליב את המסעדה ששכחתי. רחוב העצמאות והדרכים המובילות אל הנמל זכורים לי עוד מימי ילדותי, נהגתי להסתובב עם אבא בחיפוש אחרי מציאות שהציעו הימאים בזול וללא מכס (אני מקווה שחל על זה חוק התיישנות ). אבא עבד בחנות עטים ששכנה ברחוב זה, הוא הכיר את כולם, את זוג האופניים הראשון שלי הוא קנה בסמטאות הנמל לפני כחמישים שנה. סביבת הנמל סקרנה אותי מאז ומעולם ולמרות זאת אף פעם לא היה לי די אומץ לשוטט בדאון טאון של חיפה בלילה. נסענו רעייתי ואני לאורך ציר העצמאות לכיוון העיר התחתית, מעלים רעיונות ומנסים להיזכר באותן המסעדות בהן נהנינו, לא התלהבנו מאף אחת והחלטנו לנסוע לשווארמת אמיל, חלפנו על פני קריית הממשלה החדשה, שחולשת על הרחוב והנמל. המפגש של רחוב העצמאות עם רחוב הנמל הזכיר לי כי במקום שוכנת מסעדה שבה טרם סעדתי ’הנמל 24’, החלטנו לנסות. מסעדת ’הנמל 24’ סביבת הנמל מתחדשת, ניתן להבחין בסימנים ראשונים של שיקום ותחילתו של שינוי תדמית וצביון. הדבר בא לידי ביטוי ברחובות המשופרים, בשיפוץ של חלק ממבנים, הבחנתי בכמה מקומות בילוי חדשים, הכיוון נכון הדרך עדיין ארוכה. רחוב הנמל נמצא בסמוך לשער פלמר, בחלקו הוא מדרחוב, בקטע זה בבית מס’ 24, בין מחסנים למשרדים, שוכנת המסעדה, שחזיתה נצבעה בצבע בורדו בולט, אותו לא ניתן לפספס. אין ספק שלבעלי המסעדה אומץ רב להיות הסנונית הראשונה באזור. על אזור הנמל שמעתי הרבה סיפורים מאבא, על בתי מרזח, בתי בושת וקטטות של שיכורים, והם לא עשו לי חשק מיוחד לשוטט שם לבד בלילה. גרם מדרגות תלול מוביל אל מבואת המסעדה, המחשבה הראשונה שחלפה, שהמבנה אינו נגיש לכל מי שמתקשה בטיפוס, זאת גם הייתה השאלה הראשונה שהפנינו למארחת, תשובתה "יש מעלית שירות וניתן להשתמש בה". תוך כדי ישיבה המשכתי לתחקר את המלצרית על המבנה ועל המקום. האדריכל נתן פייביש הביא את החזון ואליו הצטרפו המסעדן גיא אביטל והשף רן ראש. פנים המסעדה הוא ניגוד לחזות, ניכר שהושקעה מחשבה ולא מעט משאבים של היזמים והאדריכל. חלל אופייני גדול מקבל את פני הנכנסים ומפוזרים בו שולחנות. אליו מחוברים חללים וחדרים קטנים ואינטימיים יותר. הרהיטים, פריטי העיצוב, ואפילו המרצפות יובאו במיוחד מאיטליה ונותנים למקום את צביונו המיוחד. המארחת הובילה אותנו אל החלל המרכזי שהיה ריק מסועדים, למרות זאת שמענו קולות רבים מגיעים מכיוונים שונים של המסעדה. מאחר ולא תכננתי את ביקורי זה, לא ידעתי דבר על המסעדה. שאלתי האם יש מקומות אינטימיים יותר במסעדה? ללא היסוס הובילה אותנו המארחת אל אחד החללים המוסתרים. אז הבנו מהיכן מגיעים קולות הסועדים. מסביב לחלל המרכזי נחבאים אזורים מבודדים יותר בהם סעדו לא מעט אנשים. בחדרון קטן המתין לנו שולחן זוגי לצידו שתי כורסאות, עליהן ניתן להתרווח בין המנות או בסופן, אח לחימום (חסר שלג) ולא מעט חפצי נוי אחרים. התפאורה הרומנטית מתאימה לאירועים מיוחדים, הצעות נישואין, יום נישואין וסתם למתבודדים. אנחנו התענגנו מהמקום והרגע ושמחנו על ההזדמנות לאחה"צ רומנטי ואינטימי. מה אכלנו? השף ועוזריו מציעים בשעות הצהרים תפריט עסקי מעניין, המאפשר לאורחים שלוש אפשרויות, 79, 99 ו-115 ש"ח. התפריט מפתיע מאחר והוא מציע מנת פתיחה בנוסף למנה ראשונה ומנה עיקרית שהפכו לסטנדרט בתפריט עסקי. רעייתי בחרה את התפריט הזול ואילו אני בחרתי באמצעי ולא התאכזבנו, מעניין מה הפסדנו בתפריט היקר. מנות פתיחה: טעמנו שתי מנות פתיחה שהציע התפריט: מרק היום, מתפו"א וכרישה. סלט עלים ירוק עם מלפפון, לקט גרעינים, בתיבול של שמן פיסטוק ובלסמי – שתי המנות היו מרשימות ועוררו ציפייה לבאות. המלצרית הציעה ואנחנו הסכמנו לקבל את לחם הבית ומטבלים באופן חופשי לאורך כל הארוחה תמורת שלושה שקלים נוספים לסועד. מנות ראשונות: ראשי קלמרי צרובים מוגשים על ירקות שורש, פלחי הדרים וקציפת עירית. טורטליני במילוי אוכף טלה ברוטב וירקות שורש – שתי המנות היו מענגות. מנות עיקריות: מהתפריט של 79 ש"ח בחרה רעייתי מדליוני סלמון בקראסט אגוזים שלצידם מאפה בצלים ואנשובי וקלמרי במילוי שרימפס וקוקוס – מנה מדהימה, יצירתית וטעימה. מהתפריט של 99 ש"ח בחרתי את האנטריקוט שמוגש עם גבינת אמנטל ומח עצם בליווי פירה – הייתה זאת אחת המנות הטובות שטעמתי לאחרונה. קינוח ותשלום: לקינוח הסתפקנו בפאי לימון שהוגש בליווי סורבה. מחיר הקינוח לארוחה עסקית 23 ש"ח. עבור הארוחה הנפלאה שילמנו 287 ש"ח כולל שתי כוסות יין מבעבע לבן, פרוסקו עם עסיס סיגליות במחיר 25 ש"ח לכוס ושני ספלי קפה. לסיכום לסיכום אפשר לומר: נפלנו טוב, ללא כל תכנון מוקדם, זכינו לטעום את אחת הארוחות הטובות שטעמנו לאחרונה. התרשמתי מהמקצועיות של הצוות, מהשירות היעיל והשקט, המלצרים זרמו חלק ובהצלחה. הנמל 24 היא מסעדה המשלבת אוכל מצוין, חומרי גלם איכותיים, יצירתיות וזאת באווירה טובה, במקרה שלנו מאוד רומנטית. שירות מקצועי, כלי הגשה מיוחדים ומנות מעוצבות, כל אלה יחד הופכים את הנמל 24 לתענוג אמיתי. הנמל 24, חיפה, טלפון 04-8628899 shulimeli@walla.com