מאת יאיר קורן
אין זו הפעם הראשונה שאני משתמש בכותרת הזו, ואכן, אני שמח לאידם של זייפנים למיניהם, בעיקר זייפני יין. בית משפט בדרום-מערב צרפת גזר מאסר על תנאי וקנסות על תריסר דמויות בכירות בענף היין, מנהלי יקבים, מתווך וסוחר יין, לאחר שהורשעו במכירת 18 מיליון בקבוקים של יין מזויף לחברת E&JGallo האמריקנית
היין נמכר בארה"ב כפינו נואר תחת המותג Red Bicyclette אף שהופק מענבים אחרים, זולים בהרבה. השערורייה החלה במארס 2008 כשהרשויות בדקו את רישומיו של סוחר היין Ducasse שעל פיהם הוא קנה יין פינו נואר ב-58 אירו להקטוליטר (100 ליטר) אף שמחיר השוק היה 97 אירו. התברר כי כמות היין שנשלחה לארה"ב כפינו נואר חרגה בהרבה מן היכולת להפיק באזור יין מן הזן הזה. החקירה נמשכה שנה והחשודים הואשמו באספקת היין הזול במקום פינו נואר, זן שהוא פופולארי מאוד בשוק האמריקני. התרמית נמשכה מ-2006 עד 2008, ובתעשיית היין בצרפת חוששים מפגיעה באמינותה בקרב הצרכנים בארה"ב. שופט בית המשפט ב-Carcassonne אמר כי "היקף הזיוף גרם לפגיעה חמורה בתדמית של יינות Languedoc בארה"ב. עם זה העונש שהוטל על המורשעים לא נראה לי כה חמור למי שהשיגו מן התרמית רווח של 7 מיליון אירו: תקופות מאסר על תנאי מחודש עד חצי שנה וקנסות מ-3,000 עד 180,000 אלף אירו. משבר אל תשכחו, חברים יקרים, המשבר הכלכלי עדיין בעיצומו: קבוצת Foster’s האוסטרלית הודיעה על ירידה גדולה מן הצפוי ברווחיה במחצית השנייה של השנה שעברה, ל-318 מיליון דולר (של ארה"ב). זו ירידה בשיעור של 14% והיא נובעת מירידה של 62% אחוזים ברווחים ממכירות היין בארה"ב, מירידה של 76% באירופה ומירידה של 26% ברווחים ממכירת יין באסיה. עם זה, החברה עמדה ביעדיה מבחינת שוק הבירה המקומי ובאזור האוקיינוס השקט, אף שנתח השוק שלה הצטמצם מעט. הומור אנגלי כבר מזמן לא נהניתי כל כך מכתיבה חכמה ומצחיקה על יין כמו בעת שקראתי את כתבתו של Tim Atkin ב-Observer ב-14 בפברואר, חג האהבה. אטקין פותח בלגלוג קל על הטרנד המתפתח בארצות הברית – יין ופיתוי – ומספר על אחת, Alessandra Rotondi מניו יורק, המציעה למי שישתתף בטעימות שהיא מארגנת, להפוך בלילה אחד מאוהב יין ל’מפתה יין’. אם אתם רוצים להתעמק בנושא גלשו לאתר, רק אל תתלוננו אם התוצאות לא ישביעו את רצונכם. אטקין מספר על יקב קליפורני המציע ’משיכה’, ’פלירטוט’ ו’פיתוי’, שלושה יינות (שרדונה, רוזה ויין אדום) ארוזים בתיק שקוף, מתנה רומנטית לוולנטיינ’ס דיי, בעבור 45 דולר. עוד מסיפוריו: הוא ראיין בשעתו את David Ginola, שחקן כדורגל לשעבר, גבר שרמנטי ויצרן יין, ושאל אותו מהו יין הפיתוי שלו. "שערתי שישיב: שמפניה או רוזה, אך הוא הזכיר יין קינוח דביק מאלזס. לא היה לי אומץ לשאול אותו מה הוא עושה עם היין", כתב העיתונאי הבריטי. עוד פטנט לפיתוי, מוטל בספק, הוא מריחת מעט פינו נואר מאחורי האוזניים. אטקין שמע על כך מעמית, אך אינו שוכח לציין כי זו שהפכה להיות אשתו של האיש – מעדיפה קוקה קולה על פינו נואר. ומה בקשר למי שיש להם בני זוג לטווח ארוך? אטקין דוחה בתוקף את הטענה שיין טעים תמיד כשחולקים אותו עם מי שאוהבים. "גם חברתה (ח’ סגולה) של רעייתי לא תשפר פינו גריג’ו איטלקי תפל או זינפנדל לבן ’בנוי’ מקליפורניה. בעניין הזה, ביום הרומנטי ביותר בשנה, פתח משהו מיוחד, בעיקר אם אתה בבית. . ." ואטקין ממליץ (אני מודע לכך שחג האהבה כבר מאחורינו) על ארבעה יינות שמפתים את החיך שלו, אחד מהם לפחות ישמח עמית יקר העושה אבחנה ברורה בין שמפניות תעשייתיות לשמפניות של מגדלים: Champagne Larmandier Bernier Extra Brut 2004 Alphonse Mellot Sancerre Rose La Moussiere 2008 Santa Lucia Highlands, Morgan Twelve Clones Pinot Noir 2007 Trimbach Selection de Grains Nobles Gewurztraminer 1989 yk@netvision.net.il