מאת מירה איתן
טעימת שני היינות החדשים מכרם אורגני של רמת הגולן, הביאו את מירה איתן להרהר במהות ה’סיפור האורגני’, עליו שומעים יותר ויותר לאחרונה. ביקור נוסף בכרמים של ביקב חדש ומפתיע ביותר, היא הבינה כי אולי עלתה על המהפכה הבאה של עולם היין, וימים יגידו
אורגני ויין, שילוב שלא הצליח להתחבר בתודעה שלנו שנים רבות. כשחושבים על אוכל אורגני חושבים על מזון בריא, אוכל של אנשים רזים ובריאים במיוחד. יין נמצא תחת כותרות הגורמה והנהנתנות, אפשר ליהנות ממנו לצד ארוחה עתירת חומרי גלם משמינים או לתפוס אתו ראש טוב בצוותא. אז איך זה מתחבר ביחד? מסתבר שעם עליית המודעות לחיים בריאים יותר, הצירוף עובד יפה מאוד במקומות שונים בעולם בשנים האחרונות. האוכל האורגני מתחיל להיות מזוהה בעולם, וגם בארץ לאט לאט, עם מזון עילי המושתת על חומרי גלם איכותיים, מה שלא חייב להיות בסתירה לארוחות גורמה, ואולי נהפוך הוא, היום אנחנו כבר יודעים כי המרכיבים ההכרחיים לאוכל טוב הם חומרי גלם טובים. ואיך זה מתקשר לעולם היין? ישנה טענה שסוברת כי ענבים מכרם אורגני, נקיים מכימיקלים ואיכותיים, מבטאים טוב יותר את האדמה והסביבה בה צומחות הגפנים, או במילה אחרת, את הטרואר. ולזה הרי התכוון המשורר, לא? יין אורגני או כרם אורגני? יש הבדל בין יין אורגני לכרם אורגני. כדי שיין ייחשב לאורגני, הכרם שבו גדלים הענבים צריך להיות מעובד בשיטות אורגניות, כלומר ללא שימוש בדשן וחומרי הדברה סינתטיים. ביקב מצד שני, לפחות על פי התקן האירופאי והאמריקאי, אסור להשתמש ביין אורגני בביסולפיט (על פי התקן הישראלי מותר להשתמש בכמות מזערית) ועוד כמה גזרות בעייתיות מסוג זה, שמקשות במיוחד על אורך חיי היין ובריאותו. ליצור יין בלי להשתמש בביסולפיט זה ממש לא פשוט. אז יינות אורגניים קשה למצוא בארץ, יש אמנם התחלות ראשונות, אך עדיין לא משמעותיות כל כך. מאידך, כרמים אורגניים אפשר כבר למצוא בכמה מקומות. טיפוח כרם אורגני זו עבודת נמלים לא פשוטה. לענבים יש הרבה אויבים בצורת מזיקים שונים החושקים במיץ הענבים המתוק ומטרתם להשיג אותו לפנינו. ברוב כרמי העולם משתמשים בכמות נכבדת ביותר, ולא ממש מועילה לבריאותנו, של חומרי הדברה ורעלים שונים כדי להיפטר מהמזיקים. בכרמים אורגניים משתמשים בחומרים ביולוגיים ’בריאים’ יותר כמו, סרטים עם ההורמון הנקבי פרומון, שגורמים למזיקים לאבד את דרכם בדרך לנקבות, ובכך מעמידים בסכנת קיום את דור ההמשך שלהם. תנשמות המקננות באזור הכרמים ועוזרות להיפטר מהמזיקים. דשנים איכותיים, לעתים גם מצואת אריות, שמבהילה ומבריחה מכרסמים שונים, עש אשכול ועוד. גן חיות שלם. ובנוסף, מכיוון שאי אפשר לקטול את העשבייה שבשטח הכרם עם חומרי הדברה כימיים, צריך לבצע את כל העישוב ידנית. עבודה לא קלה, אין ספק. מספר היקבים המפיקים יינות מכרמים אורגניים לא ארוך, אך הניצנים הראשונים יצמיחו כנראה עוד בעתיד. בינתיים אפשר למנות את היקבים ססלוב, נאות סמדר, בשן ועוד כמה מעטים, וגם יקב גדול אחד, שלקח על עצמו את המשימה ומייצר כבר יין שני מהכרמים האורגניים שלו, יקבי רמת הגולן. שני יינות מכרם אורגני עם תחילת התפתחות תחום החקלאות האורגנית בעולם ועליית המודעות לשימור הטבע וחיים בסביבה בריאה יותר, הסבו יקבי רמת הגולן, כבר בשנת 1998, את כרם אודם לשיטת גידול אורגנית. "שיטת גידול הכרם האורגני מביאה לידי ביטוי באופן המיטבי את הטרואר הייחודי של כרם אודם, שהיה הראשון ביקב לאימוץ שיטת החקלאות האורגנית, ומשפיעה על איכות היין וייחודו", אומר ויקטור שונפלד, היינן הראשי של יקבי רמת הגולן. "בעקבות הניסיון האורגני המוצלח בכרם זה, ולאחר לימוד מעמיק של הנושא, יישמנו חלק משיטות הגידול גם בכרמים נוספים של היקב ברחבי רמת הגולן. בכרם אורגני, דוגמת כרם אודם, הגפן והיין בעקבותיו מבטאים את הקרקע ותנאי האזור הייחודים, באופן עוצמתי ויוצא דופן". בשנת 2002 נחנך היין האורגני הראשון של היקב, שהיה ליין כרם יחיד הראשון שיצא לשוק, ירדן שרדונה כרם אורגני. מאז, מידי שנה, משווק היקב יין שרדונה מכרם זה. הכרם האורגני "משקף נאמנה את תמצית הפילוסופיה, היצירה והחזון של יקבי רמת הגולן: כבוד ואהבה לאדם, לאדמה ולסביבה בה אנו פועלים ויוצרים", מוסיפה ענת רושנסקי, מנכ"לית היקב. מנהל המחלקה לגידול יין ביקבי רמת הגולן, שלמה צדוק, אומר כי "אחרי כשלון הכרם האורגני באורטל, החליט היקב ללכת על שטח גדול, להסתייע ביועץ בינלאומי מחו"ל, ולהתבסס על כורם מקצועי". היקב חבר לאלן יורק מארה"ב, ולז’אק רוסו הידוע בתחום האורגני בצרפת. השניים הגיעו לביקור בארץ ואנשי היקב נסעו אליהם כדי ללמוד את תורתם. בעקבות הלימודים של הנושא החדש, היקב נטע כרם בשטח 120 דונם – 65 דונם שרדונה ו-55 דונם מרלו. היום יש ליקבי רמת הגולן 370 דונם כרמים אורגניים – השטח הגדול ביותר בין יקבי הארץ. בשנת 2002 יצא לאור היין האורגני הראשון של היקב, ירדן שרדונה כרם אורגני. מאז, מידי שנה, משווק היקב יין שרדונה מכרם זה. בימים אלה יוצא לשוק, לראשונה, גם ירדן מרלו כרם אורגני אודם 2006, במהדורה מוגבלת וממוספרת של כ-15,000 בקבוקים בלבד. מופק כולו מענבי מרלו שגודלו בשיטה האורגנית בכרם אודם, הממוקם בחלקה הצפוני והקר של רמת הגולן. גפני המרלו שמהם הופק היין ניטעו בשנת 1990 והכרם מטופל בשיטה האורגנית משנת 1998. לא רחוק משם – כרם שבו ועכשיו לסיפור אחר לגמרי, שגם בו משולבים כרמים לגמרי אורגניים. כשאני חושבת על גבי סדן, היינן, אני חושבת על שמורת טבע, אך כשביקרתי לפני כמה שבועות בכרמים החדשים של גבי סדן בגליל, הבנתי כי הגעתי לשמורת הטבע האמיתית. ליתר דיוק, אם לא הייתי מציאותית מדי, הייתי בטוחה שהגעתי לכרמי עמק הרון. לאחר ששימש שנים רבות כיינן ביקבי רמת הגולן, ויינן ראשי של יקב הרי גליל מהקמתו, הבין גבי לפני כשלוש שנים, שעבורו, אינדיבידואליסט ופרפקציוניסט חסר פשרות, הדרך הנכונה היא לעבוד לבד ולהגשים את כל השיגעונות, התובנות, האהבות והפילוסופיה שלו. את היקב שלו הקים גבי בסביבתו הטבעית ובין חבריו בין גוש חלב לספסופה, במבנה גדול, מאוד פונקציונאלי ולא רומנטי, ששימש בעבר כבית אריזה. אך את הרומנטיקה אפשר למצוא בכרמים היפהפיים והמטופחים שלו בין הוואדיות והבוסתנים הטבעיים בגליל, ובעיניים של גבי, שהופכות להיות מצועפות, כשהוא דוהר על הג’יפ שלו בין כרמיו או מדבר עליהם. אצל גבי אפשר להפנים את המשפט המדובר כל כך בענף היין ’יין טוב מתחיל בכרם’. אז אפשר למצוא עוד כרמים דומים בארץ, אבל פה מגיע סיפור עמק הרון. כבר הרבה שנים נשמעת הטענה שעמק הרון הוא מודל החיקוי הראוי לאקלים שלנו. כך חושב גם גבי סדן. הענבים שמגדל גבי הם ענבי עמק הרון, סירה, גרנאש, מורבדר, בצידם גם זן הברברה האיטלקי שגבי מאוד מאמין בגידול שלו באזורו, וכמו כן גם סוביניון בלאן, שנין בלאן ומוסקט. שיטת העבודה בכרמים אירופאית, חלק מהזנים בכרמים נזמרים כגביע, שיטת הדלייה שלא נהוגה בארץ מזה שנים רבות, מרווחי הנטיעה שונים וייחודיים לכרמיו וכך גם הטיפול ביקב, כולל שמרים טבעיים בלבד וגדלים אחרים של חביות. כוונתו של גבי לייצר בייחוד יינות ממסך אדומים, כנראה יינות שיזכירו לנו את יינות עמק הרון עם קצת איטליה (ברברה), יינות לבנים מזני סוביניון בלאן ושנין בלאן, וממש ממש בקרוב יוצא היין הראשון, רוזה, שכשטעמתי ממנו הבנתי שאני לא חולמת, כנראה באמת נחתתי בעמק הרון שבצרפת. אין ספק שיש פה חזון מיוחד ומעניין ולעניות דעתי, היקב של גבי יעשה שינוי בהיסטוריית היין המקומית ואולי גם בתפיסה שלו, בהרכב הזנים ועוד. המלצתי לחובבי יין אמיתיים: תעקבו אחריו, השם של היקב הוא ’כרם שבו’. באביב השנה יצא לשוק הרוזה ואחריו, בקיץ, היינות הלבנים. בשנים הבאות נזכה לטעום גם את היינות האדומים, בסגנון עמק הרון ובסגנון שאטונף. יש למה לצפות. mirae@013.net