מאת ד"ר אלי שולים
ד"ר אלי שולים, מבקר שוב בתל אביב, היה קריר ואפור, המשפחה חיפשה קצת אור במסעדת בToto . האם השף עצר להגיד שלום? האם האוכל היה באמת כל-כך טוב כמו שהשמועות מספרות? תוכלו לקרוא עד הביס האחרון.
"האם יהיה זה חצוף לבקש פרוסת לחם נוספת", לחשתי למלצרית החייכנית שחלפה לידי, נזהר שלא להפריע לזוג שישב לשמאלי. חבל היה לי לוותר על טיפות הרוטב האחרונות שנותרו בצלחתי. לאחר הניגוב, החלפתי בזריזות צלחות עם בת זוגי והמשכתי במלאכת הניגוב. לא פרגנתי לאחרונה לעיר המופלאה הזאת, תל אביב. מדויק יותר לומר שחלק מהטרנדים הקולינאריים אינם מדברים אלי. יש לנו שפים מצויינים והדרך אותה הם בחרו להפגין את כישוריהם היא דרכם ומי אני שאחלוק על דרכם. אני נזכר לעיתים במורה שלי לאמנות בבית הספר התיכון בבת ים (פעם כשהיינו מדינה עניה היה תקציב לשיעורי אמנות), שנהג לומר "על טעם ועל ריח יש להתווכח, אבל בטעם". ילד הפלא יום חמישי, נר שני של חנוכה, החזאי מזהיר מפני סערה מתקרבת, אנחנו בדרכנו לתל אביב, ליום של סידורים ועניינים משפחתיים. תכננו לסעוד ארוחת צהרים בשעה 15:00. חלק גדול מהמטבחים התל אביבים נסגרים בשעה 15:30, במסעדת טוטו המטבח נסגר ב-16:30, בחרנו בטוטו. מסעדת טוטו זוכה לאחרונה ללא מעט כותרות, בזכותו של השף הצעיר ירון שלו. אינני מכיר את השף שלו, את תקציר חייו קראתי, ילד הפלא כינויו. במהלך הארוחה חלף השף שש פעמים (ספרתי) במרחק נגיעה מאיתנו, לא חייך לא ברך, לא התעניין. חבל, אנחנו הסועדים מפרגנים לו בעצם נוכחותנו, מנומס לפרגן חזרה (לא מברכים בחג אורים שמח?). אלגנטיות קרירה מסעדת טוטו משדרת יוקרה ומקצועיות. העיצוב אלגנטי, אם כי משדר קרירות, השולחנות נאים, אבל צפופים. מעניין מה חשב עלינו הזוג שישב לצידנו שבוודאי הבחין בנו מחליפים צלחות ודעות אחרי כל ביס וביס, אנחנו את שיחתם שמענו (לא הקשבנו, ממש השתדלנו). ארוחה עסקית בטוטו אין, הנחה של 10% על התפריט בשעת הצהרים יש (לא כולל משקאות). פתיח נחמד של לחם לבן וכהה, זיתים ורוטב איולי. מנות ראשונות אנשובי מהים התיכון – מסבחה של יוגורט כבשים, עדשים שחורות, ארטישוק ירושלמי, שמן זית ופלפל – מנה מרהיבה בעיצובה וגם טעימה במחיר סביר של 38 ש"ח. קרפצ’ו בקר בתיבול של וינגרט כמהין ופרמז’ן מיושן 36 חודש – מנה יקרה, 56 ש"ח, מבטיחה על הנייר, במציאות די מאכזבת, בינונית באיכותה ובמרקם הבשר, התיבול חסר ולא אחיד. אכזבתי מהמנה הועברה כלשונה למלצרית שהרימה גבה ללא תגובה נוספת. מנות עיקריות על הניוקי בטוטו שמענו רבות, ולכן בחירתנו הייתה שונה: מנת תבשיל – בשר בקר וירקות שורש שבושלו ארוכות ביין אדום – מנה נהדרת ונדיבה תמורה טובה ויותר למחירה 88 ש"ח. טורטליני במילוי בשר זנב שור בציר עגל ופטריות יער – אחת המנות הטובות ביותר שטעמתי השנה! אינה שוכנת קבע בתפריט, שווה להגיע לכרך הגדול רק בשבילה, מנה משובחת במחיר 85 ש"ח, תמורה מצוינת. קינוח אחרי המנות העיקריות המצוינות, התלבטנו האם נותר מקום לקינוח (קשה לעמוד בפיתוי), נחנו מספר דקות ובחרנו מנה אחת בלבד. באבא אורום – שילוב של חבושים, סברינה וקרם מסקרפונה – שדרוג יצירתי לסברינה של פעם, מנה טובה מאד במחיר של 36 ש"ח. שבעים ומרוששים החשבון הסתכם ב-315 ש"ח לפני שרות, כולל שני בקבוקי מים מינרליים ושני קפה. חניה בחניונים בסביבה יש, לנו הפרובינציאלים זה נראה הרבה לשלם סך של 20 ש"ח. השירות במסעדת טוטו אדיב, חייכני, ידידותי, לא מלוטש ורחוק מלהיות מקצועי (מלצרית עם חולצת בטן!). לצערי, שרות סטנדרטי ארץ ישראלי, זה מה יש! לא זול לסעוד בצהרים בטוטו. 385 ש"ח כולל טיפ וחניה, אחת העסקיות היקרות יותר שטעמנו השנה. שבעים ומרוששים רצינו להמשיך בתוכניתנו, פקק תנועה לא ברור שנמשך 40 דקות, (זה הזמן שלקח לנו לנסוע מרח’ ברקוביץ לרח’ אבן גבירול) גרם לשינוי בתוכנית. חזרנו הביתה בגשם זלעפות. סיכום שנה בחודש דצמבר חגגו יושבי הארץ הזאת, יהודים, מוסלמים, דרוזים ונוצרים את חגיהם. שנדע לכבד זה את זה, כפי שלמדנו לכבד ולאהוב את מטבחם של השכנים. השותפות הקולינארית היא ההוכחה לדו קיום אפשרי. שתהא שנת 2008 שנה של אהבה, של כבוד הדדי ויצירה פורה במטבח ובכלל. מסעדת טוטו, ברקוביץ 4, תל אביב, טל’ 6935151-03. אדם מן הישוב shulimeli@walla.com