מאת יאיר קורן
החודש יאיר קורן, יספר לנו קצת על חדשות מעולם היין: איגוד הייננים באיטליה מודאג מתופעת עקירת הכרמים. המכירות של השמפניה עולות בהתמדה וקשה לייצרנים לספק את הביקושים, מה עושים? ואיך מפיקים חשמל בתהליך ייצור היין?
איטליה 2007 בעולם מיוצרים כ-30 מיליארד ליטר של יין בשנה וכ-60% מהכמות מופקת במדינות האיחוד האירופי. 17% מן הכמות העולמית מיוצרת באיטליה אך היא הולכת ופוחתת, והממוצע בחמש השנים האחרונות ירד ל-4.84 מיליארד ליטר בשנה לעומת 6.17 מיליארד בעשור 1987/1996. בד בבד גם שטח הכרמים באיטליה פוחת ומ-12.3 מיליון דונם ב-1980 נותרו "רק" 7.92 מיליון דונם. איגוד הייננים של איטליה, המציג את הנתונים האלה, מביע דאגה מעקירת הכרמים משום שבמקומות אחרים בעולם הנטיעות נמשכות והמתחרים כובשים נתחים נכבדים בשוק היין העולמי. עם זה, האיגוד מביע שביעות רצון מכך שתעשיית היין באיטליה הולכת ומתמחה ביינות איכות. ענף היין באיטליה מגלגל 10 מיליארד אירו בשנה, 3.2 מיליון אירו ההכנסות מיצוא. לכך יש להוסיף עוד כשני מיליארד אירו של התעשייה המייצרת ציוד ליקבים. הציוד הזה, מתוצרת איטליה, הוא הנפוץ ביותר בעולם ואפשר להתרשם כך גם בסיור ברוב היקבים בישראל. 60% מן היין המיוצר באיטליה אדום והשאר לבן. כמעט מחצית הייצור נעשית ביקבים קואופרטיביים ומספר החברות המבקבקות מגיע ל-30,000. כל אחת מהן מייצרת בממוצע חמישה יינות שונים. מספר הכורמים מגיע לחצי מיליון לעומת כ-800 אלף ב-1990. ב-2001 חל מפנה ביצוא היין מאיטליה ובפעם הראשונה המכירות של יין מבוקבק עלו על אלה של היין בתפזורת. ב-2002 גברו האיטלקים על הצרפתים, הן כמותית הן כספית, ביצוא של יינות "שקטים" (לא מבעבעים) לארה"ב. לאחר האטה ב-2003, הגידול ביצוא נמשך ב-2004/5 ובשנתיים האחרונות יינות איטליה ממשיכים לכבוש את שוקי העולם. באיגוד הייננים של איטליה סבורים כי בשנים הבאות על יצרני היין להתמקד ביצוא משום שהצריכה המקומית הולכת ויורדת ונראה שלא תגדל במידה ניכרת. ואכן הצריכה לנפש ירדה מכ-100 ליטר לנפש בשנה בשנות ה-70 לכ-49 ליטר כיום. בציר 2007 באיטליה היה הנמוך ביותר ב-60 השנים האחרונות וכמות היין שהופקה השנה – רק 4.05 מיליארד ליטר. בצפון איטליה אין זוכרים בציר כה מוקדם ב-70 השנים האחרונות (תחילת אוגוסט). יבולים נמוכים במיוחד היו בדרומה של איטליה, בעיקר בסיציליה ובאזורים מסוימים נרשמו כמויות הנמוכות ב-55% לעומת השנה שעברה. תהפוכות מזג האוויר במהלך העונה מבטיחות יינות טובים ממרכזה של איטליה, יינות אדומים מעולים מצפונה, ויינות סבירים מהדרום, במקומות שבהם לא נפגעו הכרמים פגיעה קשה ממזג האוויר השחון. סיפור הצלחה הרשויות בצרפת בוחנות אפשרות להרחיב את אזור היין המוגדר שמייצרים בו שמפניה לנוכח הביקוש העצום בעולם ליין המבעבע המיוצר שם. מכירות "הדבר האמיתי" הגיעו בשנה שעברה ל-4.1 מיליארד אירו והייצור הגיע לשיאו. "אנחנו מכוסים בכרמים כמעט לחלוטין", אומר Daniel Lorson מאיגוד יצרני השמפניה. לדבריו, התכנית להרחבת האזור המוגדר לא תצא אל הפועל אלא לאחר מחקר ודיונים ממושכים ואין לצפות ליין מן האזורים החדשים לפני 2015. ואולם לממשלת צרפת יש כנראה כוונות מיידיות יותר: קבוצה של חוקרים (גיאוגרף, היסטוריון, גיאולוג, מומחה לחקלאות וביולוג) החלה כבר לפני שנה וחצי לבדוק את הקרקעות בשטחים המיועדים להיכלל באזור המוגדר, ראיינה כורמים ולקחה דגימות של יין. בחודש שעבר הציגו החוקרים דו"ח חסוי ראשון לפני הגוף הממונה על אזורי היין המוגדרים (INAO ), ובפברואר צפויה להתקבל החלטה אם להרחיב את אזור הייצור, ואם כן, מה יהיו ממדי ההרחבה. אם תתקבל החלטה תהיה חיובית, תתחיל הקצאת הקרקעות לכרמים חדשים ב-2009. האזור המוגדר משתרע כיום על 350,000 דונם. גבולותיו נקבעו בחוק מ-1927על פי החשיפה לשמש, הקרקע וגובה מי התהום. עבודת החוקרים מורכבת ביותר גם בשל ההתחממות הגלובאלית. זו מאלצת אותם לצפות כיצד יהיו תנאי מזג האוויר באזורים הנבדקים בעוד עשרות שנים. בתי השמפניה הגדולים מעוניינים בהרחבה לנוכח הגידול העצום בצריכה במדינות כמו סין ורוסיה. אף שתעשיית היין הצרפתית עדיין בקשיים, תעשיית השמפניה משגשגת ובשנה שעברה הפיקה 357 מיליון בקבוקים. ואילו בתי השמפניה הקטנים זהירים יותר וחוששים כי פתיחת אזורי ייצור חדשים תפגע בייחודיות של המשקה וגם באיכותו. ממחזרים יצרנית היין הגדולה בקנדה Inniskillin וחברה בתחום האנרגיה Stormfisher Biogas יפיקו חשמל לצריכה ביתית מגפת ענבים ושאריות אחרות. היקב יספק לצורך זה 2,000 טונות של גפת, והחשמל יופק באזור ניאגרה במרכזה של קנדה. האנרגיה להפקת החשמל מתקבלת משריפת גז מתאן הנוצר בתהליך ההתפרקות של שאריות הענבים בתוך מכלים סגורים.