מאת גדי דבירי
"והפעם משהו בנימה אישית. הכל התחיל כשעמיר וטסיה הגיעו אלי וביקשו ממני לארגן מתחם בירה בתערוכה המיועדת לחובבי בישול ואפייה. האמת, הייתי די סקפטי בנוגע לעניין אך עצם העובדה שמארגני התערוכה חשבו שבירה תמשוך קהל לתערוכה עודדה אותי והסכמתי להירתם למשימה." הטור של גדי דבירי
המשימה לא הייתה קלה והיה די קשה לשכנע את יבואני ויצרני הבירה בארץ להשקיע בביתן בירה בתערוכה המיועדת לחובבי בישול. לבסוף, הסכימו שלושה יבואנים, גילס קפה, י.ד עסקים ונורמן פרימיום ויצרן בירה ישראלי אחד, מבשלת הנגב, להרים את הכפפה ולנסות להציג את הבירה לקהל חובבי בישול ולא לקהל הממוקד של חובבי הבירה, איתו הם רגילים לעבוד. רשימת מצאי וכך באמצעו של חודש אפריל מצאתי את עצמי, בפעם הראשונה, מפעיל ביתן של 10 מ"ר שכולו בירה ולא בפסטיבל בירה. לא ידעתי למה לצפות ואיזה תמהיל של בירות להציג, מניסיוני הקודם עם קהל שאינו חובב בירה הערכתי שאנשים לא ישתו בירה במקום, אלא, במקרה הטוב, ייקחו איזה בירה הביתה. מכיוון שמדובר בחובבי בישול נערכנו לעבודת הסברה שתדגיש את האופן בו הבירה משתדכת עם האוכל וכיצד ניתן לשלב אותה בבישול. תמהיל הבירות שנבחר לתצוגה כלל בירות בבקבוקים גדולים המשדרים יוקרה, בירות לא מוכרות שלא ניתן למצוא אותן בכל חנות והרבה בירות פירות ובירות לא מרירות. המגוון כלל, בין היתר, בגזרת הפירות: לינדמנ’ס פטל ותפוח, טימרמנ’ס תות, אפרסק ודובדבנים. בגזרת המרירות פחות: בקס כהה, קוזל כהה, פרנסיסקנר, אינדיט ודובל. בגזרת המיוחדות: קרמליט, קוואק, לה טראפ, שלנקרלה, וקו הבירות של מבשלת פולר’ס האנגלית. ובגזרת הישראליות שלוש בירות מתוצרת מבשלת הנגב: פורטר אלון, אמבר אייל ופסיפלורה, סה"כ 33 מותגי בירה שונים, מבחר לא מבוטל גם בסטנדרטים של פסטיבלי בירה. אז על מה כל ההתלהבות? יום רביעי 14.6.2010 השעה 10:00 קהל רב מחכה לפתיחתה של תערוכת ’מבשלים 2010’ ואנחנו עם סידורים וארגונים אחרונים. אנחנו די שאננים, כי בכל זאת מדובר בקהל שלא שותה בירה ועוד ב- 10:00 בבוקר? 10 דקות אחר כך המצב משתנה, אנשים מגיעים לביתן ומתחילים לשאול ולהתעניין בבירות שאנחנו מציגים ובלי להניד עפעף גם מבקשים לשתות. סליחה? מה קורה פה? מה קרה לכל ההערכות שלנו? ה פ ת ע ה !!! והפתעה לטובה. אנשים שואלים, מנסים ללמוד, פתוחים לנסות דברים חדשים ומחפשים דווקא את הבירות שהם לא מכירים. וכך לאורך כל שלושת ימי התצוגה, הביתן עמוס בקהל שמתעניין בבירה, בבישול בירה בבית, בהרצאות על בירה ורוצה לנסות מותגי בירה מהעולם ובעיקר את בירת הנגב, בירת הבוטיק הישראלית שהוצגה במתחם. אז על מה כל ההתלהבות? כבר מספר שנים אנחנו מנסים להציג לקהל הרחב פן אחר של עולם הבירה, פן הבנוי מסגנונות בירה מורכבים ומפתיעים, סגנונות שאינם נפוצים בארץ ואינם ממש מוכרים לצרכן הבירה המסורתי. עד כה קיבלנו שיתוף פעולה רק מכאלה החובבים בירה וממש מתעניינים בה, הקהל הרחב הפגין שמרנות וחוסר עניין בבירות המיוחדות. והנה, לאחר תקופה ארוכה, זיהינו מגמה, חיובית מנקודת מבטנו, גם אצל אלו שאינם נחשבים כ’קהל הבירה’. פחות ופחות שמענו את המשפטים "מוקדם לי מדי בשביל בירה" או "בירה זה לא בשבילי, זה מר" ואת מקומם החליפו יותר ויותר בקשות כמו "אני רוצה לנסות …", "תן לי משהו שאני לא מכיר/ה", "תפתיע אותי". ’המהפכה’ עדיין לא הושלמה ועוד דרך ארוכה לפנינו אך המפגש עם הקהל בתערוכת ’מבשלים 2010’ עודד אותי וגרם לי להרגיש כי הקהל הישראלי מתחיל להכיר את עולם הבירה ואפילו לאהוב אותו. יש למה לצפות. gad@beer-d.co.il בירה אחת לחודש שם: בקס דארק אבא ואמא: מבשלת בקס סנדקים: י. ד. עסקים משפחה: לאגר כהה גיאוגרפיה: צפון גרמניה, ברמן חוזק: 5% אלכוהול מה אומר המומחה: הלאגר הכהה נחשב לסגנון בירת הלאגר הראשונה בעולם. סגנון זה התפתח לראשונה במאה ה-16 במחוז בוואריה שבדרום גרמניה. הלאגר הכהה מיוצר בדרך כלל מלתת כהה יותר מאשר זה של הלאגרים הבהירים ועל כן הוא בעל טעם מיוחד ואופייני. לבירה טעם לתת מתוק ואגוזי עם סיומת יבשה ועדינה. זוהי בירה בעלת גוף עם מרירות נמוכה שכמעט ואינה מורגשת ובשומת כשות נמוכה מאוד. צבע הבירה הוא חום. בהתחלה כל הבירות שיוצרו היו כהות. הסיבה לכך הייתה שאחד משלבי ייצור הלתת הוא ייבושו בחום. בשיטות העבודה המסורתיות הלתת היה מתייבש מעל אש גלויה שקשה היה לשלוט בעוצמתה ולכן תמיד היה מקבל צבע כהה. בקצרה: בירה מרעננת ומרווה עם מרירות נמוכה וטעמים קרמליים. מה אומרים השכנים: בירה שמתאימה לכאלה שלא אוהבים בירה בגלל שהיא מרה. הצבע הכהה גורם לציפייה לבירה כבדה אך בסופו של דבר מתגלה בירה קלה לשתיה. קולינריה: בירה שמתאימה לזיווג עם מבחר גדול של מאכלים. המתיקות העדינה וטעם הקרמל מתחברים עם בשרים בגריל או בתנור ועם מבחר קינוחי שוקולד ומהווים ניגוד מאזן למאכלים חומציים כגון הכרוב הכבוש הגרמני המסורתי. המחיר: 43 קלוריות ל-100 גר’, 14 ש"ח לבקבוק.