מאת גיל חריף
חילופי העורכים במגזין ’יין גורמה ואלכוהול’ היה סיבה למסיבה, בה מיטב כותבינו ומכותבינו באו להשקות ולשתות זה מיינו של זה. היה שמייח
ההזמנה בידיים רועדות הקלקתי על המעטפה שכותרתה בישרה בצורה לקונית וכה אופיינית "הזמנה ממני". בין רגע ריצדו על מסך המחשב מספר שורות בהן נכתב כי סלבריטאי עולם היין הישראלי וכתביו המהוללים של המגזין מוזמנים לערב פרידה מעורכת ’יין וגורמה’, מירה איתן. עוד צוין בהזמנה כי על מנת להפוך את הערב לאירוע בלתי נשכח נדרש כל אחד מהמשתתפים להביא עימו בקבוק יין ההולם את גודל המעמד. נרגש נוכח העובדה כי זו תהה הפעם הראשונה בה אפגוש את יתר חברי למקלדת, נגשתי אל מקרר היין שלי בכדי לפשפש ולבחור יין אשר ירשים את כל הנוכחים. המחזה שנגלה לעיני בעת שפתחתי את דלת המקרר החסיר פעימה מליבי, כל שנותר מהיכל התהילה הפרטי שלי, שכלל יינות ממיטב היקבים בארץ ובעולם, היה בקבוק בירה מכבי, מזכרת מפועל סיני ששיפץ את ביתנו לפני מספר חודשים. MOMA – גלריה לעיצוב & בר קפה בכדי למנוע את המבוכה הכרוכה בהצגת בקבוק הבירה (שגם לא היה קר דיו) בפני האורחים המכובדים החלטתי להקדים ועל כן התייצבתי כחצי שעה לפני המועד הנקוב בהזמנה במומה – גלריה לעיצוב ובית קפה אורבני שנבחרה לארח את האירוע. מכיוון שנותר לי זמן קצר בטרם יחלו הסלבריטאים לפסוע על רצפת הדק שבכניסה לגלריה בחרתי לנצל את ההזדמנות ולהתרשם מהמקום. הגלריה שוכנת במרכזו של שוק הפשפשים ההולך ופורח, במבנה עתיק אשר שימש בעבר ככנסייה. לתדהמתי חיצוניותו של המקום לא רמזה על המסתתר בתוכו. העיצוב הפנימי כולל תקרה גבוהה ממנה משתלשלים שנדלירים גדולים, ואליה מטפס קיר לבנים רחב, המעוטר בקשתות יפואיות טיפוסיות. במרומי המבנה שוכנת גלריה, ממנה ניתן להשקיף על זירת ההתרחשות בבר תחתיה, הגלריה מכילה פריטי ריהוט בסגנון לואי ה – 15 המשווים למקום אוירה ייחודית המשלבת בין עתיק למודרני. אחד הדברים שמשכו את תשומת ליבי היה העובדה כי כמעט בכל הפריטים במקום, החל מהכיסאות המעוצבים וכלה בבגדי המלצרים, בצבץ תג מחיר. לכששאלתי לפשר העניין הובהר לי כי כל דבר הנמצא במקום מוצע למכירה וכיאה לשוק פשפשים מחירו נמוך ביחס לפרטי ריהוט בסטנדרט דומה. הרעיון המקורי הוביל אותי לשאול למחירה של אחת השידות, אשר הרשימה אותי במיוחד, אולם במהרה הבנתי כי על אף יכולת ההתמקחות המדהימה, שירשתי מאבי, יש דבר שנקרא מציאות ועל פיה כנראה שאוכל להסתפק באחת הלבנים מהקיר הרחב שגם היא כמובן מוצעת למכירה. "הרשימה הקדושה" אט אט החלו להיאסף המוזמנים, מירה כיאה לבעלת השמחה, ניצבה בעמדת קבלת הפנים בסמוך לשולחן אבירים גדול, אשר היווה תחליף לכספת ועליו הונחו בזה אחר זה התשורות (בקבוקי היין/בירה) שהביא עימו (כמעט) כל אורח. כשעה קלה מאוחר יותר נמלא השולחן עשרות בקבוקים אשר לא היו מביישים את מרתפי היינות של מרבית אספני היין בארץ. "הרשימה הקדושה" (הרשימה בה כתב כל אורח באיזה יין בחר לשתף את הנוכחים) נמסרה לידי על מנת שאוכל לשתף גם אתכם קוראי הנאמנים בחוויה, עם זאת, לצערי הניסיונות לפענח את כתבי היד המופיעים בה התארכו מעבר למצופה וכולי תקווה כי בעזרתו של הגרפולוג איילון בן יוסף אצליח להתחקות אחר כוונת המחבר. חילופי משמרות האות לפתיחת הטעימות ניתן ומיד נשמעו קולות חליצה בחלל הגלריה, היו אלו קולות חזקים שבקעו מיינות מבעבעים וקולות מעודנים יותר שבקעו מאדומים מבובדיםדוגמת קסטל גראן וין בציר 2004, כרמל מדיטרניאן 2007 ,שמבול מוסיני מעולה של LUCIAN LE MONIE ו- אסור לשכוח את יינותיהם הלבנים והמופלאים של הצמד ג’יאקונדה. כמו כן נשמעו קולות חליצה לא שגרתיים כגון זה של בקבוק פורט אשר גילו זהה לזה של אחי הקטן שנולד בשנת 1978 שהוענק ע"י מימי בן יוסף או בקיעתו של פקק בירת ווטרלו בלגית (7% אלכוהול) שהובאה ע"י גדי דבירי האיש והבירה. השולחנות החלו להתמלא בצלוחיות של חטיפים מטוגנים כגון פטריות יער מצופות פירורי לחם ועשבי תיבול, כרובית מטוגנת בטחינה ושומשום קלוי וכריכונים של גבינת עיזים וירקות קלויים. כאשר הטיילת בין שולחן האבירים לשולחנות שהיו פזורים במקום החלה להתרוקן ולאחר שהאורחים תפסו את מקומם החל החלק האומנותי שכלל את חילופי המשמרות (ממש כמו בארמון בקינגהם) בין העורכת במיל’ מירה איתן לעורך הנכנס מני פאר. הטקס כלל מילות פרידה ושבח מפיהם של בעל המגזין, עדי אבישר, כתביו וכמובן גם מילות תודה על הליך החפיפה הקפדני מפיו של העורך הנכנס. יתכן כי היו אלו היינות שטעמה או שמא נתקפה פרץ רגשנות פתאומי אך מירה, בניגוד לאופייה, נשאה מספר מילים שאפילו הצליחו להחדיר גרגיר של חול לעינו של ציניקן כמוני. מינגלינג לסיום אחד אחד החלו האורחים להתפוגג ורק חבורה קטנה אך איכותית של כתבים נותרה שרועה על הספות שיתכן כי מחר בבוקר ירכשו על ידי אחד הסועדים במקום. מאושרים מההזדמנות שניתנה לנו לפגוש סוף כל סוף האחד את השני ולראות מיהם האנשים מאחורי הכתבות שקענו לשיחה ארוכה ורקמנו עסקאות לכתיבה משותפת בעתיד, כולי תקווה שבקרוב תחשפו לתוצאות. חברים היקרים להתראות באירוע הבא. בהזדמנות זו מערכת המגזין וכתביו מודים לך מירה על העבודה המסורה והשנים היפות שהקדשת לנו. באותה הנשימה אנו מאחלים למני כניסה מהירה וחלקה לתפקיד המאתגר.