מאת ד"ר אלי שולים
הזמן חולף מהר יותר, כך נדמה לי. לראייה – בתנו הצעירה, שהתגייסה בתחילת השנה לשירות צבאי, כבר סיימה קורס מדריכות ספורט בוינגייט. טקס סיום קורס הוא גם מפגש משפחתי. הטור של ד"ר אלי שולים
כל אחד הגיע ממקום אחר. אני הגעתי מחדרה ומשם אספה אותי רעייתי. בתום הטקס חזרנו גאים. הקורס הזה הוא אחד הקשים פיזית לבנות והנסיכה הקטנה שלנו עמדה, או יותר נכון, צלחה אותו בריצה. בעודנו מטפסים בעליות לכיוון ביתנו נזכרתי שאת רכבי השארתי בחדרה. אין דבר יותר מבאס מלשכוח את האוטו, במיוחד שאתה משתוקק לחזור ביתה לחלוץ את נעליך ולאכול. בלית ברירה, נאלצנו לחזור על עקבותינו. על אוכל לא מוותרים בין חדרה לזיכרון יעקב שוכנת מזה אלפי שנים קיסריה. הכוונה לשרידי קיסריה העתיקה, להבדיל מזאת החדשה. פינת חמד משוחזרת ומאד מתוחזקת. היא שוכנת לחופו של מפרץ קטנטן. הראשונים לבנות בקיסריה נמל היו הפניקים. הורדוס, נציג הקיסרות הרומית בארץ ישראל, פיתח את המקום והפך את קיסריה לעיר מובילה וחשובה שבתקופה מסוימת הייתה בירתה של ארץ ישראל. השעה והרעב נתנו את אותותיהם. החלטנו לוותר על הכנת חביתה וסלט ולעצור לארוחת ערב ספונטנית בקיסריה. בחודשי הקיץ המקום הומה אדם, בעיקר בערבים. בראשית הקיץ הערבים עדין קרירים. המקום שקט ומעטים בו המבקרים, השקט שלפני החום הגדול. המתחם של הנמל הוא שילוב של עתיק ומשוחזר ושל היסטוריה וים, המעניקים למקום את הקסם שהפך אותו לאחד המקומות המתויירים בארצנו. נחמד לטייל לאורך הטיילת, בין המבנים המשוחזרים, להקשיב לרחש הגלים, לשבת באחת המסעדות, כוס יין לבן בידך ומנת תנובת הים בצלחת. הרגשה כייפית של חו"ל. ממגוון המסעדות המפארות את המתחם אנחנו מעדיפים את מסעדת הלנה. המסעדה ממוקמת במבנה אבן משוחזר, בדיוק כמו רוב המסעדות והגלריות במקום. למבנה חלונות הפונים למפרץ ומרפסת לערבי הקיץ הנעימים. במסעדת הלנה בנמל סעדנו מספר פעמים בעיקר בלילות הקיץ. מסעדת הלנה בנמל היא פרויקט משותף של המסעדנים אורי ירמיאס מ’אורי בורי’ בעכו, דניאל זך מ’כרמלה בנחלה’ ושף המסעדה הוא שיאון עמוס. להלנה בנמל קסם מיוחד. הנוף מן המרפסת הצופה אל מעגן סירות קטן ואל חוף רחצה. רחש הגלים מעניקים למקום אווירה מיוחדת. הקרירות של הערב הרחיקה את רוב הסועדים מן המרפסת אל תוך המסעדה, שגם מתוכה ניתן להשקיף אל המפרץ. הלנה בנמל היא מסעדה לאירועים מתוכננים, לערבים רומנטיים ולאירוח של אורחים מחו"ל. יש הבדל גדול בין ארוחה מתוכננת אליה אתה מתכונן, לבין ארוחה חפוזה בדרכך לחפש את האוטו ששכחת בחדרה. מנת פתיחה קלמרי טריים על הפלנצ’ה עם לימון וזעתר על מצע של יוגורט צאן. פתיח מעולה וכל מילה נוספת מיותרת. מחיר המנה 44 שקלים. לא יכולנו שלא להזמין את לחם הבית, פוקצ’ה עם מלח אטלנטי ורוזמרין בליווי שמן זית וסירופ רימונים, שהוא שילוב מעניין. מחיר המנה 16 שקלים. שני גביעי שרדונה של גמלא היו תפאורה הולמת למנות הפתיחה איכותיות. מנות עיקריות סיר מולים שחורים ברוטב חלב קוקוס, קארי תאילנדי, עלי בוקצו’י, זרעי כוסברה ובוטנים היו בחירתי. בטרם ארחיב על המנה הספציפית הזאת, אתפלסף מעט על מנהג שנוי במחלוקת, לפחות אצלי. כולנו מכירים את המנהג שבו דקות לאחר הגשת המנה העיקרית פונה המלצר ושואל "האם המנה טעימה לך "? מה מקורו של המנהג ? האם באמת הוא מצפה לשמוע את התשובה? שף טוב מוציא רק מנות טובות ואיכותיות. לא זכור לי שנתקלתי בשאלה דומה בחו"ל. נחזור אל מנת המולים שלי. דקה בדיוק מהגשת המנה ניגשה המלצרית לשולחננו ושאלה "טעים לכם "?. "אינני יודע, טרם החלטתי" עניתי בתמימות. חלפו דקתיים ושוב חזרה המלצרית אל שולחננו ,"נו זה לטעמך? נוכל להחליף את המנה אם תרצה" והוסיפה "הרוטב דומיננטי אבל טעים". "והמולים ידעו ימים טובים יותר" עניתי. חלפו עוד דקותיים ושוב חזרה המלצרית, הסו שף מאשר, המולים באמת לא מוצלחים הפעם. אם המטבח מודע לאיכות חומר הגלם, מדוע המשיכו להגיש את מנה. בסופו של עניין סיימתי את המנה שהוגשה בליווי אורז שעזר לספוג את טעמי הרוטב. אולי הגזמתי בתגובתי ואולי נסחפתי אבל ציפיתי ליותר ממסעדה ברמתה של הלנה שלא מזמן נבחרה לאחת מעשר המסעדות הטובות בארץ (מעניין מי הבוחר…). התואר מחייב לסטנדרט אחר. מחיר המנה 88 שקלים. רעייתי בחרה במנה ראשונה במקום עיקרית, מרק דגים בנוסח בואייבז. שהיה מוצלח ואיכותי הרבה יותר והיא נהנתה. מחירה 52 שקלים. קינוח יש מילים שבהן אינני מרבה להשתמש. הפעם אחרוג ממנהגי עוד טרם אתאר את המנה. הקינוח היה פנטסטי, הטוב ביותר שאכלנו מזה זמן רב. גלידת טחינה שאותה מכין השף שיאון, ראויה לכל התשבחות. על מאפה פילו הונחו שני כדורי גלידת טחינה ועליהם שבבי חלבה, סילאן וטחינה גולמית. פשוט מדהים. מחירה 36 שקלים, בראבו ! לסיכום מסעדת הלנה בנמל היא מסעדת דגים ים תיכונית, השילוב של שף מוכשר ומיקום מנצח הופכים את המקום לראוי. בביקורנו האחרון זכינו לטעום מנת פתיחה מעולה ומנת סיום אלוהית שעזרו לנו לשכוח את מנת המולים. למרות המנה הזו אני עדין סבור שהלנה היא המסעדה הטובה במתחם. נכון היה נוהג השף אם היה מאמץ את המשפט סוף מעשה במחשבה תחילה ומוריד מהתפריט את המולים עד המשלוח הבא. בהלנה סעדנו מספר פעמים ממש מתחילת דרכה. אז היא חיפשה את עצמה. לא קל לעבוד כשרוחם של הבעלים המפורסמים מרחפת במטבח. בפעמים האחרונות בהן סעדנו הרגשנו שיש בעל בית אחד במטבח, השף עמוס שיאון. השירות טוב ובעיקר בוגר בזכות המלצריות שנבחרו בקפידה. עבור הארוחה שילמנו סכום של 312 שקלים לפני שירות. מחיר הוגן לתמורה טובה כולל ההסתייגות בביקורנו זה.