מאת עפרה בר-נון
מה המשותף בין זוכה מירוץ הפורמולה 1, הצעת נישואין ובן לאדן? לא, התשובה היא לא אנשים שעשו דברים מהר מדי ויום אחד עלולים להצטער מאד על מעשיהם. היא הרבה יותר בנלית וטעימה.
אני תלויה בין שמיים לארץ, תשע שעות במטוס ג’מבו. תודה לאל שהפעם במחלקת עסקים. הדיילת עוברת ובודקת שכולם ישנים. ממש אמא תרזה, היא רק מתפללת שכולם כבר ינחרו והיא תוכל ללכת לפלרטט עם הטייס. אני לא ישנה בטיסות. גם לא אחרי שני בקבוקוני יין, בלאדי מרי וג’ין. זה לא עוזר לי להירדם, רק מעיר אותי יותר וגורם לי לפטפט בקול רם מדי עם שכני למושב. הוא לא מצא חן בעיני עוד מביקורת הדרכונים. אנשי הביטחון של שדה התעופה של לוס אנג’לס, לקחו אותו מאחורי פרגוד והוא נראה מאד עצבני. אדם רחב בגובה מטר תשעים וחמש תמיד נראה מפחיד, ובמיוחד אם יש לו שפם עבה ומראה של מבוקש אפגני. חיכיתי שיורידו לו את הנעליים ויצא משם קלצ’ניקוב. זה לא קרה. רק ריח מעופש. בטח של אבק שריפה. גם הוא לא עצם עין במשך תשע שעות. כולם ישנים והוא יושב זקוף עם תיק ג’יימס בונד שחור על הברכיים ובוהה בקיר המטוס. ונחשו מי יושב לידו? כמובן שאני. לא הכומר עם השמלה שנוחר בשורה הראשונה, בדרכו לארץ הקודש. לא איש העסקים הרוסי, שלפני שנרדם לא הפסיק לשתות וודקה ולצעוק בטלפון הלוויני של המטוס, לא זוג התאומים הצרפתים בני העשר, שאמא שלחה לבד לבקר את סבתא בנתניה ולצערי הרב גם לא הגבר הנאה, חסר טבעת הנישואין, שישב בשורה המקבילה. כמובן שאני אהיה בת הערובה הראשונה, כשהוא יחליט לפעול. הוא יוריד את הנעל וישפוך ממנה את אבק השריפה הבלתי נראה שלו, שפותח על ידי הטליבאן במערות טורה בורה. הוא ירכיב בזריזות ממברשת שיניים, מסרק ועניבה את האקדח המאולתר המתוחכם בעולם ויצמיד לי אותו בדיוק ברקה, בכדי שאם הטייס לא ינחית אותנו על הדרך בתוך מגדל אייפל, הוא יוכל לפוצץ לי את התאים האפורים ולהרוס לי את התסרוקת. הזמנתי עוד בלאדי מרי ושאלתי את הדיילת הצעירה אם אני יכולה לדבר עם הטייס. הדיילת, שהיו לה תכנונים משל עצמה לגבי הטייס, ענתה לי בנימוס שאף אחד לא יכול לדבר עם הטייס ואם יש לי בעיה היא תשמח לגשת אליו. בטח תשמח, היא לא תפספס שום הזדמנות להיכנס לתא שלו, למרות שהוא בן חמישים וחמש ונשוי. לחשתי לה באוזן שזה עניין דחוף ביותר ובעל חשיבות עליונה משום שלידי יושב חשוד מסוכן. היא נתנה לי עוד כוסית וודקה, כדי שאירגע והבטיחה לשלוח אלי את הדייל הראשי. כן, הדייל הראשי, שבימי החופש שלו בטח מתאמן לדוקטורט בנינג’יטסו, הוא זה שיציל אותנו מהתנגשות במונומנט הצרפתי. כשהדייל הראשי הגיע אלי בריצה היסטרית ומלודרמטית, שלא הייתה מביישת דוגמנית על, הבנתי מיד שנינג’ה הוא לא. הוא הגיע עם בקבוק שמפניה והניח אותו מולי בחיוך גדול. לסיום הוא גם קרץ לי קריצה קטנה ורבת משמעות. אם הוא חושב שהוא יכול להשתיק אותי עם בקבוק דום פריניון, הוא טועה. שעות לפני האסון התעופתי הבא, הוא מביא לי שמפניה משובחת. אולי גם הוא משתף פעולה עם החוטפים? אולי הכומר הוא איש דת מוסלמי בתחפושת? והרוסי? הרי ידוע שהרוסים משתפים פעולה עם האיראנים. נהיה לי חם, התחלתי להזיע וכאב לי הראש. במפה, המוקרנת לפני, המטוס עובר בדיוק עכשיו מעל אירופה. השכן שלי נהיה קצת עצבני וזז בחוסר שקט במושב. הוא מחייך אלי חיוך קטן ומפחיד ואני מתעלמת בבעתה. המטוס עובר ממש מעל פריז. הוא מאד מתוחכם ודווקא עכשיו עושה את עצמו ישן, הראש שלו שמוט. אני מחליטה להיפרד מהחיים בסטייל, להזמין לי קוויאר שילווה את בקבוק הדום פריניון. בכל זאת אנחנו עומדים להתרסק מעל המדינה בה נולדה השמפניה. כשהקוויאר מגיע אני זוללת אותו ברעבתנות. מי יודע אם בגן עדן יש קוויאר. אולי אין שם רוסים. אני מנסה להתעלם מהנחירות שלו שהולכות ומתחזקות. הוא חושב לעצמו שאני לא שמה לב שהוא מעמיד פנים? גם כיסי האוויר והמערבולת שהרעידו את המטוס ושקשקו את בקבוק השמפניה, שטרם פתחתי, לא גרמו לו להפסיק לבלף. השעה שלוש בלילה, קול נפץ חזק נשמע בחלל המטוס ואחריו דממה. כל הישנים קופצים בבהלה. הדיילת מודיע בכריזה שצריך להירגע והכל בשליטה. השכן שלי מתעורר בבהלה, מזנק מהמושב, שולף תוך אלפית שנייה אקדח מהתיק שעל ברכיו, מכוון אותו לחלל תא המטוס וצועק במבטא ישראלי כבד מאד "לא לזוז בטחון!". אני יושבת מכווצת במושב שלי, פני מאדימות מבושה ובקבוק השמפניה שזה עתה פתחתי משפריץ על המאבטח ’האפגני’ שלי, לאחר שהפקק פגע בעינו. אולי לא ישימו לב שזו הייתי אני? אולי יש פתח סודי מתחת למושב שלי אליו אוכל להיבלע בשקט ובושה לתוך תא המטען ולבלות את שארית הטיסה בחברת פודלים ומזוודות? אולי המאבטח לא יתבע אותי על הנזק הבלתי הפיך שיגרם לעינו ולקריירה הביטחונית שלו בעקבות פגיעת הפקק? אולי פשוט עדיף שאשתוק, אתכסה היטב בשמיכה ואתפלל שהאירוע המביך ביותר בחיי יחלוף עד לנחיתה. עשו לעצמכם טובה, היזהרו היכן אתם פותחים בקבוק שמפניה. אם אתם פותחים אותו, עדיף שתעשו זאת בזמן שאתם זוכים עם הפרארי שלכם בגביע הפורמולה 1 או מציעים לבת זוגכם נישואין באוויר הפתוח תוך כדי חבישת קסדה ומשקפי מגן. את הטיפול בחוטפי מטוסים, תשאירו למי שלא שותה אלכוהול. Ofrax7@hotmail.com