מאת יאיר קורן
החודש בחר יאיר קורן, לספר לנו על ביקורו בתערוכת היין הבינלאומית בלונדון, קצת על מקור המילה "קוקטייל", חבל "שמפיין" זה בצרפת או שוויץ ואיך עושים כסף מיין?
חבל במאי שחלף התקיימה תערוכת היין הבינלאומית בלונדון – LIWF – ומשום שמעולם לא בקרתי בה החלטתי להקריב כמה אלפי שקלים ולבדוק במה מדובר. התערוכה הייתה אלגנטית וקומפקטית, אבל אין לי הרבה מה לספר עליה – היא קטנה וחשובה, כנראה, בעיקר לשוק הבריטי. מה שכן היה מעניין, וגם קצת עצוב, זה המיקום בתערוכה של שלושה יקבים ישראליים שעשו מאמץ להביא את בשורת היין הישראלי לחו"ל, אבל לא השכילו, או לא הצליחו (איני יודע מדוע), להתארגן יחד ולהציג את המותג ששמו "ישראל". Origin is the brand נוהג לומר ידיד שלי העוסק בשיווק יינות אוסטריה, אבל אצלנו אין דבר כזה. שלושת היקבים, תשבי, בנימינה ורמת הגולן, מוקמו בפינה נידחת של האולם, ליד שוטפי הכלים, בשעה שמסביב התנוססו שלטים ומיצגים של גופים לאומיים שתפקידם דומה לתפקידו של מכון היצוא שלנו. גם הביתנים עצמם, של כל אחד מהשלושה, היו עלובים. ביום הפתיחה של התערוכה התפרסמו התוצאות של כמה תחרויות יין בריטיות ובשורות גדולות ליקבי ישראל לא היו שם. היקבים שלנו מוציאים סכומי עתק על השתתפות בתחרויות והם מאמינים שמדליות יגדילו את המכירות. זה לא תמיד עובד, חברים. בדרך כלל זה מקסם שווא. יש רק תחרויות מעטות בעולם שהן יוקרתיות, מקצועיות ומחמירות, ושם הסיכויים לזכות קלושים. נוסף על כך: אוהבי יין לא מחפשים מדליות. הם יודעים שיקבים כמו גאיה או שאטו מרגו אינם שולחים יין לתחרויות. בלונדון התברר לי עוד משהו: יש בארץ אנשים שהבינו שליקבים, בעיקר הקטנים, קשה להתמודד עם כל מה שכרוך במשלוח יינות לתחרויות והם עושים זאת בעבורם. יש "פנצ’ר מאעכר" ויש "תחרויות יין מאעכר". קוקטייל בדרך כלל אנו נוהגים לכנות "קוקטייל" כל משקה המוגש בכוס שצורתה V ולא רק, אבל בשעתו כלל המשקה המקורי אלכוהול, סוכר וביטרס, ונועד לבוקר, להיות "פוקח עיניים". יש מי שטוענים שהשם נובע מ-cock (תרנגול) המבשר את בוא השחר. בניו אורלינס מספרים כי בתחילת המאה ה-19 הציע המהגר Antoine Peychaud לתושבים דוברי הצרפתית בלנד של ביטרס וברנדי בגביעי ביצים, coquetiers , מילה ששובשה ל-cock-tay ולבסוף ל-cocktail . על התווית של Peychaud bitters כתוב גם כיום: "טוב לכל מכאוב בלי קשר למחלה". ועוד: הידעתם? הקוקטיילים מרטיני ומנהטן "הומצאו" בארה"ב רק לאחר שהחל יבוא של ורמוט מאירופה. את המעשיות הנחמדות האלה, על תולדות הקוקטייל, מספר Ted Haigh , האוצר של "מוזיאון הקוקטייל האמריקני" שנפתח בימים אלה בניו אורלינס ליד הרובע הצרפתי. מוצגים בו בין השאר כהילים נדירים, ספרים, חומר על תקופת היובש בארה"ב, כוסות, שייקרים ישנים וגאדג’טים. ניצחון קטן הצרפתים אינם מאפשרים להשתמש בשם Champagne גם כשאין מדובר ביין, ובית משפט צרפתי קבע נחרצות ש"שמפן" הוא שם מסחרי רשום שלאיש, למעט יצרני היין באזור המוגדר, אין רשות להשתמש בו. אלא שבשווייץ יש כפר ששמו Champagne ותושביו מנהלים כבר 12 שנים מאבק משפטי נגד הנוקשות הצרפתית. כעת הם זכו לניצחון ראשון לאחר שהמכון הפדרלי השווייצי לקניין רוחני קבע כי מפעל המאפים המקומי Cornu יוכל לכתוב על אריזות מוצריו "מיוצר בשמפן, שווייץ". לפני כמה חודשים שב בית משפט בפריס וקבע כי המאפיה אינה יכולה לסמן את הביסקוויטים שלה כ"מיוצרים בשמפן", דבר שעורר את זעמם של 713 התושבים. ב-2004 "נכנעה" ממשלת שווייץ ללחצים שהפעיל האיחוד האירופי ואסרה על יצרני היין המקומיים לציין על התוויות Vin de Champagne אף שאין מדובר ביינות מבעבעים. בתמורה ניתנו לשווייצים זכויות תעופה בתחומי האיחוד. כסף גדול רווחי תאגיד היין הגדול בעולם Constellation Brands זינקו ברבע השנה (שהסתיים ב-31 במאי) ב-50% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והגיעו ל-44.6 מיליון דולר. המכירות הסתכמו בתקופה הזו ב-932 מיליון דולר, עלייה של 3%. התוצאות העסקיות של התאגיד הפתיעו לטובה את המומחים ומניית קונסטליישן עלתה מיד בכ-2%. לקונסטליישן יותר מ-300 מותגי יין, בירה וכהילים. בסוף השנה שעברה קנה התאגיד את חברת היין Fortune Brands ב-885 מיליון דולר וחיזק את מגוון היינות שלו במחירים שבין 8 ל-11 דולר, מגוון הכולל את סדרת Private Selection של יקבי מונדבי.