מאת יאיר קורן
יאיר קורן מספר לנו החודש על מעדן אהוב ומסריח, על יין עשיר ואלגנטי, קצת פוליטיקה ויין גיאורגי ששתתה קונוליסה רייס.
בדרך כלל אנו נמנעים מכתיבה במגזין על עניינים פוליטיים – לא מפני שהם מחוץ לתחום אלא משום שבאפשרותנו להציע נושאים מרתקים אחרים, מעניינים לפחות כמו הפוליטיקה, אבל יותר מענגים. בכובע האחר שלי אני מדווח גם על עניינים פוליטיים, ותארו לעצמכם כמה משמח למצוא ידיעה המשלבת יין ופוליטיקה: שרת החוץ של ארה"ב, קונדוליזה רייס, ועמיתה הפולני, Radoslav Sikorski , נועדו בוורשה וחגגו את חתימת ההסכם להצבתה של מערכת הגנה מפני טילים על אדמת פולין, מהלך שרוסיה מתנגדת לו בתוקף. העיתון Dziennik דיווח כי השר המארח הציע לאורחת מוושינגטון סעודת ערב שכללה, לא פחות ולא יותר . . . יין מגאורגיה. כזכור, פולין נתנה את הסכמתה להצבת המערכת בתחומה כמה ימים לאחר תחילת המתקפה של צבא רוסיה בגאורגיה, מתקפה שנועדה להשתלטות רוסית על החבל הבדלני דרום אוסטיה. "היין, Kakhetian Royal מבציר 2005, נבחר ללוות את מנת הדגים, והשרה רייס אמרה בחיוך כי אף שהיא נפגשה לא פעם עם פוליטיקאים מגאורגיה, לא הזדמן לה לטעום יינות משם", אמר סגן שר החוץ של פולין לכתב העיתון. מעדן אהוב ומסריח ואם כבר בפולין ובדגים עסקינן, נחצה את הים הבלטי, לשוודיה, שבה חוגגים ביום חמישי השלישי של אוגוסט את תחילת העונה של ה-Surstroemming , מעדן מסורתי מדגי הרינג ששומרו באמצעות תסיסה. למאכל, הייחודי לשוודיה, ריח עז ואין דרך ביניים – או שאוהבים אותו, או שמתעבים אותו ונמנעים מלהתקרב אליו. התיאור הציורי ביותר של הריח, אין לי מושג אם הוא מדויק, הוא של "כלב רטוב". תהליך השימור של הדגים פותח לפני מאות שנים לתת מענה לתקופה הממושכת שבה לא היה אפשר לצאת לדיג בשל הקרח שכיסה את הים באזורים הצפוניים ולאפשר אכילת דגים במהלך כל השנה. כיום המים בים הבלטי קופאים לעתים נדירות ואפשר לדוג את דגי ההרינג במשך כל השנה. ואולם המסורת חיה וקיימת, ולמאכל הוותיק יוחדה אקדמיה מיוחדת ואפילו מוזיאון. וכך מכינים Surstroemming : את הדגים הניצודים בסוף האביב משרים בחביות בתערובת מלח למשך כמה ימים, ואחר כך חושפים אותם לתסוס כמה חודשים לאור השמש. המכירה בחנויות, בקופסאות פח, מתחילה רק לקראת סוף אוגוסט כדי לאפשר את תקופת התסיסה הנדרשת. את המנה מגישים עם תפוחי אדמה צעירים מבושלים, בצלים אדומים קצוצים ושמנת, על פרוסות דקיקות של לחם. את כל המכלול מלווים הסועדים בכוסות נדיבות של aquavit או בירה, והמהדרין – שותים חלב. אחד הלקוחות של המסעדה הידועה Tennstopet בשטוקהולם, המקיימת בתחילת העונה "פרמיירה" של המעדן המסורתי ומגישה אותו למאות סועדים, אמר כך: "החלק הקשה הוא החזרה הביתה – בגלל הריח, אשתי מאלצת אותי לישון על הספה". עשיר ואלגנטי באזור Saint Emilion עושים בכל עשר שנים בחינה מחדש של "מעמד" היקבים וב-1996, לאחר עשרות שנים של חתירה לאיכות, ניתנה ל-Chateau Laroque הזכות להתהדר ב-Grand Cru Classe . באחוזה 580 דונם כרמים, וגילן הממוצע של הגפנים – 35 שנים – 87% מרלו, 11% קברנה פרנק ו-2% קברנה סוביניון. לפני כמה ימים החלטנו שהגיע זמנו של "שאטו לרוק" מבציר 2001 להשתחרר מן הבקבוק, והחוויה הייתה בהחלט נהדרת – היין הפגין ניחוחות עוצמתיים של פרי שחור, טנינים חלקים, המון פרי מתובל ורמזים של שוקולד. אם יש לכם – היין כעת במיטבו, ליווי מצוין לארוחה דשנה. מדריך יינות אוסטריה הגיליון הנוכחי של המגזין כולל כתבה על יינות אוסטריה ולמי שמבקשים להעמיק, ואינם דוברי גרמנית, אני ממליץ על מדריך היינות של Peter Moser . מהדורת 2008/2009 היא החמישית באנגלית של המדריך הוותיק והאמין הזה. הוא מדרג 5,000 יינות מ-185 היקבים המובילים באוסטריה ומביא מידע חיוני על הזנים, אזורי הגידול, הסיווג של יינות אוסטריה ושנות הבציר האחרונות.