כתבות החודש במגזין יין וגורמה כוללות את הטעימה השנתית של המגזין, ובה רשמי טעימה וציונים של כ- 150 יינות ישראליים שהוגשו השנה לטעימה. כמו כן, כרגיל, כתבות בשלל נושאים: מאיטליה והדולומיטים ועד ויטנאם ושלל מאכלים. על סיגארים טובים, מתכונים מעולים, ועוד ועוד
אישה תחת השפעה – עפרה בר-נון
"טוב, רק עוד אחד. לא ירגישו, מקסימום ילד יפני בטוקיו, יפתח אריזת שוקולד ויגלה למרבה הפלא, שחסרה בו חתיכה…"
איך הופכת החיבה הגדולה של עפרה בר-נון לסקי ולשוקולד לסיוט הגדול של דודה אינגריד, להפסד של מליונים ולשובה – של הדודה – לחיקו של דוד רפאל.
יין עולמי: הולכים על אורגני - יאיר קורן
בית השמפניה Louis Roederer רכש זה לא כבר עוד 140 דונם של כרמים והפך לחברה הגדולה ביותר בתחום הגידול האורגני והביו-דינאמי בחבל שמפן. זאת רק אחת החדשות, אותן מביא החודש יאיר קורן. עודבמדור שלו, על יין, אלכוהול וספורט (ונרמוז שזה קשור באולימפיאדה), על השקעה בחברות משקאות אמריקאיות וגם על דרמה קטנה באקדמיה: חוקר אמריקאי שזייף מחקרים בשיטת ה-cut and paste…
הרופא הגדול של הכובש הקטן – אהד גניאל
כמו כל ליקר טוב, גם מאחורי ה'מנדרין נפוליאון' יש סיפור מצוין – ומתכון סודי. הסיפור הוא על הרופא האישי של נפוליאון, שהמציא את הליקר, על נפוליאון – שאהב לשתות ממנו לצידן של בנות המין היפה והמתכון, שיש בו קוניאק XO, תזקיק שיוצר ממנדרינות ותמציות עשבי תיבול שונים.
אולי ניצח בקרב, אבל הפסיד במערכה: ארתור ולסלי, דוכס וולינגטון. תודו שלא שמעתם על "מנדרין ולינגטון", נכון?
אוהד גניאל מספר על הליקר הארומתי המשגע, שפתיחת כל בקבוק שלו מזכירה שיטוט בפרדס בשיא פריחתו. הוא גם מציע כמה קוקטיילים מעניינים, קוקטייל לכל שעה משעות היום… למשל זה:
זמן הקפה, קפה בלגי – 60 מ"ל ליקר מנדרין נפוליאון מוזגים לתוך כוס מאג גבוהה, רצוי מזכוכית. מוסיפים בעדינות 100 מ"ל קפה חם (ללא סוכר). אם יש לכם אפשרות להקציף מעט חלב, אז להוסיף 3-4 כפות של חלב מוקצף מלמעלה.
שנת הקורטון שארלמיין בלונדון
יינות בורגון כובשים את לונדון, מספר לנו חיים הלפגוט, איש היין וההשקעות. על טעימה ארוכה ושיטתית שערך במרתפי ג'וסטריני & ברוקס, ועד כמה וכמה יקבים מבורגון ש'עשו' 2010 טובה מאוד. לפחות ביינות הלבנים…
ועוד משל חיים הלפגוט: מדריך קצר – או מבוא – להשקעה ביין. האם ומתי כדאי, והעיקר – איך.
חורף על עולם הסיגרים – גדי לוי
עונת החורף איננה בהכרח העונה הטובה לחובבי הסיגרים. קשה לשבת בחוץ ולהתענג על הסיגר, אבל זה לא העניין היחיד: לאחר קיץ של צדק חברתי הביא עימו החורף מספר גזירות מס על מוצרי הטבק אשר טלטלו את השוק המקומי.
סיגרים וטבק למקטרת נחשבים לתחביב ונצרכים כמוצר נישה אשר מקנה לקופת המדינה הכנסות דלות של מיליוני שקלים בודדים, אך נתפס כמוצר לאלפיון העליון. לאחרונה העלו אנשי האוצר את מס הקניה על סיגרים וטבק למקטרת באופן חסר תקדים לרמות מס אשר יאיימו על כדאיות הכלכלית של מספר מוצרים כמו טבק למקטרת וסיגרילות 'מיני' אשר המס עליהם קפץ פי 5 ויותר ללא הבחנה. גדי לוי אולי אינו אופטימי ביחס להתפתחויות בשוק הסיגארים המקומי – ובעיקר הרגלי ההברחות שלנו – אבל ממליץ על סיגר מרומם נפש מהרפובליקה הדומיניקנית.
סייגון: בירת האוכל הוייטנאמי ודלתת המקונג הגואה – רחל גרא
פרק שלישי ואחרון במסע התרבותי-קולינרי של רחל גרא בוייטנאם. והפעם מהשוק הרטוב, דרך השוק הצף ועד לגאות המאיימת של המקונג האגדי. מרהיב, מרתק ובעיקר טעים מאוד.
Pho: מרק ויאטנמי של בשר בקר ואטריות. צילום: Kham Tran - www.khamtran.com
המטבח הסייגוני נחשב לעילית הבישול הוייטנאמי. הוא מעודן יותר ומבוסס על מסורות הבישול במרכז וייטנאם ובדרומה. רחל טועמת ומתענגת על שפע של ירקות – ובינהם חצילים כמותם לא טעמה מעודה – ומנות דגים שונות, כמו זאת שבה הוא מצופה בתבלינים ניחוחיים, ונעטף ברדיד של 'גפרורי' מנגו ירוק. יתר ההרפתקאות הקולינריות שלה מובילות אותה הפעם לבוסס עד ברכיים במימי המקונג העולה על גדותיו, אבל גם בשיט מהנה בנהר – חוויה טרופית מקסימה.
מראות השוק הצף וארוחות ביתיות, ומולן ארוחת שף במסעדה המפוארת ביותר בסייגון משאירות אותה – ואותנו – עם טעם לעוד.
כוכבים ולא בשמיים במהלך סקי בקורטינה - יוסי גינוסר
יוסי גינוסר זכה בהרי הדולומיטים שבצפון איטליה בהנאה שמימית נטולת כוכבים. גם בשמיים מעוננים שהמטירו עבורו שלג לסקי וגם במסעדות שדווקא לא עוטרו בכוכבים.
סופת שלגים לא צפויה החזירה את יוסי גנוסר לאחור, מהיעד שלו: מסעדת שני כוכבים במישלן. כך, אחרי שכבר היה קרוב לפסגה ולירידה אל המסעדה המובטחת, הוא הגיע לעיירה קורטינה ד'אמפצו.
קורטינה נחשבת אחד מאתרי הסקי היוקרתיים באיטליה, ויש בה נשים עטויות מעילי פרווה, ומסעדות מכוכבות לא מעטות. כאן פוגש גנוסר בשפים ממסעדות כוכבים במישלן, אבל נהנה גם במסעדות צנועות לא פחות כמו זאת שעליה המליצה פקידת הקבלה הישישה במלון, שלא נראתה קונוסרית דגולה… הוא נהנה גם מזו אבל יצא בתחושה אחת וחשובה: כבוד לחומרי הגלם של השפים והטבחים האיטלקים הוא משהו שעומד בבסיסו של כל מטבח איטלקי טוב; עם כוכבים או בלעדיהם.
יין בצלחת – רחל גרא
ערב חורף ביתי אחרי החנוכה/כריסטמס/סילווסטר שהתחברו השנה לחג אחד ארוך
בישול בקדירה אינו אומר "זורקים הכל לסיר, וזהו", ממש לא. ישנם שלבים, תהליכים, הכנות מראש ובקיצור – יש קצת עבודה, אבל – התוצאות מדברות! הריחות שמתפשטים בבית, הטעמים העשירים והאווירה החמה שנוצרת סביב השולחן, שווים את הטרחה. קחו לכם קדירה הגונה וטובה, כבדת משקל ועתירת הסטוריה וצאו לדרך. רחל גרא מספקת שלושה מתכונים מקסימים: מתאבן כבוש אחד, ריזוטו אחד וקדירת Pied de Cochon מעוררת קנאה, תאבון ודחף בלתי נשלט (כמעט) לרוץ למטבח ולהתחיל לצלצל בסירים. שיהיה לכולנו חורף מלא תאבון!
חופשי בשטח – גיל חריף
נבואות וחלומות שנולדו במטבח בגובה 30,000 רגל
אגדה אורבנית שעוברת בין דיילי אל על מספרת על שיחה שהתקיימה במטבח האחורי של מטוס בטיסת לילה לניו יורק. בין הנוכחים הייתה דיילת בשם שרה בן ארצי שסיפרה כי פגשה מגדת עתידות אשר ציינה בפניה כי בעתיד היא תהיה אשת ראש ממשלה. ההמשך שייך להיסטוריה. איך כל זה קשור בפוליגרף ומסעדות גורמה ובציורי פסטה בראיון עבודה, יספר לכם גיל חריף, בניחוח שחלקו יפני, חלקו פרואני וקצתו ברזילאי. ביקורת מסעדה של יום סגרירי אחד בתל אביב.