ביצי חופש, מרקחת ורדים, חלוג', שמן זית והרבה יין – במרום גליל

מאת מירה איתן

אם לא נסעתם השנה לאומבריה או פרובנס, מרום גליל נותנת לכם תשובה לא רעה עם נופים וישובים ציוריים, כרמים מכל עבר, יקבים, בתי אוכל, יצרני מזון בוטיק, וגם צימרים, טיולים ושאר אטרקציות. מירה איתן ביקרה במספר מקומות וחזרה עם הרשמים
המועצה האזורית מרום גליל הוקמה בשנת 1950 ושמה נובע מהעובדה שישובי המועצה ברובם נמצאים על רכס הרי מירון. האזור גובל בגבול ישראל לבנון בצפון, ובגליל התחתון ובמועצה אזורית משגב בדרום. במערב במועצה אזורית מעלה יוסף ובמזרח בגליל העליון ועמק הירדן. המועצה כוללת הרבה ישובים יהודיים וגם כפר דרוזי וכפר צ’רקסי. אם לא הסתייע בידכם לטוס לאומבריה או לפרובנס השנה, מרום גליל בהחלט תפצה אתכם בנופים מקסימים, ישובים ציוריים, כרמים מכל עבר, יקבים טובים, בתי אוכל, יצרני מזון בוטיק, צימרים מפנקים, טיולים ואטרקציות, וכמובן גם קברי צדיקים להשתטח עליהם. את המסלול אפשר לבחור באופן עצמאי, אך לאלה מביניכם החפצים בסיור מודרך, מושכל ומהנה בין יקבי הגליל, ניתנת האפשרות להשתתף בסיור ’לוגמים שישי’ שמארגנת ’ליר בגליל’ מידי יום שישי. הסיור כולל מסע תענוגות בין יקבי בוטיק בגליל, ויקב אחד גדול, יקב דלתון, הרצאות וסדנאות יין. המסעדה של כרמלי באמירים לפני שמתחילים בטעימת יין רצוי לרפד את הקיבה. לאביבה ויהודה כרמלי, ממייסדי הישוב אמירים, יש מסעדה צמחונית במקום משנת 1965. כיום הם כבר שנה שנייה במקום החדש, ומקבלים אנשים לארוחות ביום בהזמנה מראש, כדי להתאים עצמם לדרישות הלקוחות או מגבלותיהם. בערבים המקום פתוח עם אווירה טובה, מוסיקה ואוויר טוב. במקום מוגש אוכל צמחוני עם נטיה לטבעונות, כשמשתדלים שיהיה ברובו גם אוכל אורגני. הסגנון כפרי, ביתי, גלילי, והחומרים "מה שיש בעונה". אוכל בסיסי, "מאד טעים ומאד בריא" לדברי יהודה. לא מנסים להתחכם, אוכל "כמו שצריך". מתובל נכון ולכן גם טעים. עד שבני משפחת כרמלי הכינו את השקשוקה מביצי חופש, יצאנו לעשות סיבוב בחצר היפה הצופה אל הרי הסביבה. למרות שהיום היה חם, בגובה כזה הרוח הכתה בנעימות על הפנים. החצר ענקית ומסתובבים בה טווסים, תרנגולות חופש, ברווזים, עזים ועוד. ובהמשך גם צימרים ובריכה. תפריט ארוחת הבוקר שטעמנו כלל שקשוקה או חביתת ירק מהעשבים שבגינה, סלטים מצוינים וטריים מאוד כמו, סלק חי מגורר, כרובית בטחינה, סלט קישואים, מלפפונים ושמיר, עגבניות עם נענע, גבינות צאן, חומוס ביתי, מיני לחם אורגניים ומאפים מקמח מלא, ממרח סילאן ויוגורט מחלב עזים עם פטריית יוגה שיובאה מטיבט ולה מיוחסות סגולות בריאותיות ומיץ גזר סחוט במקום. לקינוח – תה צמחים (לואיזה, גרניום ועוד שהושרו וקיבלו את הטעם הטהור של הצמחים) או לימונדה טבעי או סיידר מרסק תפוחים ועוגיות מאפה בית. למי שבוחר להגיע בצהרים או בשעות הערב הקרירות יותר – מוגש תפריט המורכב ממרק, פשטידות, ממולאים (כרוב, עלי גפן, פלפלים, קישואים, סלק ועוד), סלטים, אורז עם עדשים, תבשיל סויה, ירקות שורש ומעדנים נוספים לפי מה שיש בגינה או בעונה. והכל מחושב עם הרבה יסודות תזונתיים בריאים וחשובים. הקינוח המדהים עשוי מטחינה גולמית וסילאן. משפחת כרמלי – אמירים. טלפון: 04-6899316, 050-4432821 יקב רימון בני משפחת נחמיאס, ממייסדי מושב כרם בן זימרה שבמרום גולן, עבדו מספר דורות בחקלאות. לפני כ-13 שנים נתקלו בני המשפחה בכתבה בעיתון שעסקה בסגולותיו התרומיות והמרפאות של הרימון. מכיוון שגידלו הרבה נשירים החלו גם לגדל רימונים. המטרה היתה להשביח זן רימון נוסף ולשווק אותו בעולם, וכך להצטרף לטרנד הבריאות העולמי. אחרי ניסיונות רבים גילו כי זן הרימונים שפיתחו שונה מכל אחד אחר. רימונים ענקיים עם שגעון גדלות, ק"ג או ק"ג וחצי לאחד. בדקו וגילו כי רמת הסוכר גבוהה ומגיעה לרמת הסוכר שיש לענבי יין, ומכאן הגיע הרעיון להכין ’יין רימונים’. הייצור מזכיר את תהליך ייצור היין, בשינויים הכרחיים, כי בכל זאת הפרי שונה. לפני כשבע שנים הכינו חבית אחת וכיבדו את המשפחה, החברים והשכנים. לאור התגובות הנלהבות החליטו, לפני שלוש שנים, לעשות מזה יקב פעיל, וההצלחה הגיעה עד מהרה. בשנה שעברה הגיע הייצור של ’יקב רימון’ ל-350 אלף בקבוקים והשנה השאיפה להגיע לחצי מיליון, כש-70% מיועד לייצוא, לארה"ב, יפן ואירופה. השאיפה היא לגדול, הביקוש רב וכל שנה הייצור גדל. הרימון הוא אחד משבעת המינים בהם התברכה ארץ ישראל ובתנ"ך הוא ידוע כסמל לפריון וריבוי זכויות וכבעל סגולות מרפא . במקום מפיקים גם שמן רימונים,מוצר מאוד יקר,שהרבה מחקרים טוענים כי הוא עוזר נגד הכולסטרול הרע, תאים סרטניים מסויימים, אנטי דלקתי, בעל נוגדי חמצון ועוד. חלק מהרימונים משמשים גם בתעשיית הקוסמטיקה. מחקרים טוענים כי הערך הבריאותי של הרימון נשאר גם בשכר אחרי תהליך התסיסה הארוך שנעשה לשם כך בטמפרטורות קרות. היקב, החנות ומרכז המבקרים היפה, נטועים בלב הרי הגליל, לצד בוסתן הרימונים המרהיב ששוכן בין כרמי האזור. ביקב מופקים כיום ’יין’ יבש, קינוח, ובסגנון פורט רימונים. מרכז המבקרים פתוח יום יום פרט משבת (כשר) וניתן לטעום בו את רוב המוצרים. יקב רימון, כרם בן זמרה (מול א.ת. דלתון), טלפון. 04-6822325 ליקרים ומרקחות של עירית מילס בכרם בן זמרה לעירית מילס מכרם בן-זמרה ראש שמלא תמיד רעיונות ויוזמות, ומחפש כיצד להנעים את זמנם של אורחי הצימרים המטופחים שלה. אחד הפינוקים שבגינם שבים וחוזרים הנופשים לחופשה חוזרת, הם לא בהכרח הג’קוזי, הבריכה או מסך הפלסמה שבחדר, אלא דווקא הליקרים והריבות המגוונות והטעימות שהיא רוקחת ומניחה בסלסילות ארוחות הבוקר המפנקות בביתה היפה והנעים, וכנראה שעוזרת גם העובדה שהמארחת נעימה ומאירת פנים. עירית היא ילידת תל אביב, שהגיעה אחרי בן זוגה גליל למושב. בתחילה התעסקה עירית בשיווק ואחר כך היתה לה גם מסעדה. במשך הזמן הכירה את ד"ר ארקדי פפיקיאן שעודד אותה לייצר ליקרים מהפירות הרבים שיש להם, וראו כי טוב. עירית הכינה ליקרים (ביחוד מדובדבנים) ואחר כך גם ריבות וכיבדה את אורחיה. הריבה המוצלחת ביותר בעיני עשויה מוורדים, מזן מיוחד שנקרא ’המלכה אליזבת’, וורדים ענקיים בצבע בורדו ומריחים נפלא, והריח הוא זה שעושה את הריבה. הריבה בעלת צבע אדום בוהק כמו אבני אודם ובעלת טעם עז ומיוחד. כמו כן, ריבות ומרקחות נוספות ממשמשים, שזיפים, דובדבנים, פטל, תאנים, כל מה שאפשר וזמין בבוסתנים. הליקרים מיוצרים מדובדבנים, תפוזים סיניים, אגוזים (שהושרו בוודקה), ולעיתים פירות יער. ויש גם שמן זית מתנובת מטעי האזור. במקום עושים ם סדנאות קטנות של ייצור הריבות. "החוכמה בהצלחת הריבות היא תמיד להכין כמויות קטנות, כדי לא לשרוף ולקלקל את המוצרים, וכדי לא להשתמש בחומר משמר" אומרת המארחת. משק מילס, כרם בן-זמרה. טלפון: 04-6987293 יקב מילס עמליה ואייל מילס אהבו תמיד את הכרמים שלהם ושנים מכרו את ענביהם ליקבים רבים וידועים בארץ. לאחר שעשו מדי שנה יין לצריכה ביתית ולחברים, החליטו בשנת 2001 שמהענבים שלהם, שהם כל כך אוהבים, גם הם רוצים לייצר יין והקימו יקב בוטיק קטן במרתף ביתם שבמושב כרם בן זמרה. אייל מייצר יינות מזנים אדומים, וגם לבנים, עובדה די מפתיעה ליקב בוטיק קטן, ויינות בסגנון פורט. מה יש לכם להגיד על היין שלכם? שאלתי את בני הזוג, "מה עדיף לדבר על אהבה או לעשות אהבה" שואלת עמליה, " אותו דבר גם ביין, אנחנו עושים יין מאהבה ולא מדברים עליו, לא מסבירים אותו. באזור יש ענבים משובחים, צריך רק ’לקלקל’ אותם טוב" היא אומרת בחיוך אוהב. אייל הכי אוהב לעבוד בכרמים, עם הענבים, אייל הוא גם היינן, ד"ר ארקדי פפיקיאן הוא היועץ. כיום מייצרים כבר כ-4,000 בקבוקים, שנמכרים בייחוד ביקב ובכמה מסעדות וחנויות בארץ. עמליה ואייל מייצרים גם ליקרים וריבות מעשה בית. יקב מילס, כרם בן זמרה, טלפון 04-6980623. פתוח בסופי שבוע בתיאום מראש. ארוחת צהריים צ’רקסית בישוב ריחנייה שאוקה חוי, אחראי על המוזיאון לשמירת המורשת הצ’רקסית, שנמצא בחצר הבית הירוקה והיפיפיה, וגם על הלהקה הצ’רקסית, איתה הוא נוסע להופעות בארץ ובעולם, מחתונות ועד למופעים באולמות גדולים, הרבה תלבושות וריקודים מסורתיים. שאוקה שיחזר את החצר הישנה של הכפר, אסף חפצים מאנשים שונים ושימר את המורשת ה’צרקסית כדי להעבירה הלאה לכל הרוצה ללמוד עליה. כשקבוצות היו מגיעות אל שאוקה ואשתו אסמהאן, הם נהגו להכין להן כיבוד. עם הזמן והניסיון פשוט הפכו את החצר למסעדה. שם המסעדה הוא ’סאוסרוקה’, על שם האדם שהביא לעם הצ’רקסי את האש. אסמהאן היא הבשלנית. כשמגיעות קבוצות במסגרת ’החוויה הצ’רקסית’ בריחניה (כמעט כל יום, בהזמנה מראש), שאוקה מספר על המורשת הצ’רקסית, על ההיסטוריה והמנהגים, בליווי מצגת, סרט וסיור בחצר, ובסוף ישנה גם ארוחת מעדנים צ’רקסית. הצ’רקסים, שהגיעו מקווקז, יושבים בארץ בשני כפרים, כפר קמא וריחנייה. הרבה צ’רקסים מעורבים בצבא ובמשטרה, הם ישראלים לכל דבר, אך האהבה והגעגועים שלהם עדיין מכוונים לקווקז. "יש חלומות לחזור לשם", אומרת אסמהאן, "אך רוסיה לא הסכימה לתת עצמאות לחלק בקווקז בו ישבו הצ’רקסים". אחד המנהגים האופייניים, שהשתנה ורק במעט היום, הוא מנהג חטיפת הכלה המסורתי. הבחור הצ’רקסי חוטף את כלתו, בהסכמתה המלאה, מבית הוריה, שלא מודעים לכך שהם מכירים כבר מזמן. אחרי החטיפה תערך חתונה. לא מבקשים את ידה של הבת מההורים שבטח יציבו תנאים. מסכמים עם הבחורה והיא מחכה כבר לחטיפה. אז לוקחים אותה לבית של חברים, הבחור פונה לבית אחר, שני בתי החברים מודיעם להורים משני הצדדים ואז מחליטים על החתונה. "פעם נהגו לחטוף על סוסים, היום בג’יפים ומאזדות" אומר שאוקה. כשחטפו בחורה היו יורים שלוש יריות, כל הכפר היה יוצא לרדוף אחרי החוטף, ואוי למי שנתפס. היו כולאים אותו ולא משחררים עד שמשפחתו היתה מכינה אוכל לכל הכפר. העונש הוא למשפחה שלא חינכה את הבן לחטוף כמו שצריך, ועל זה הוא משלם. היום לא יורים מבחינה בטיחותית, וכנראה גם לא כל כך רודפים. לאחר החטיפה, בערב, עובר רכב עם צופר בכפר, כך הוא מסמן שהיתה חטיפה. אגב, הצ’רקסים המנומסים לעולם לא צופרים במכוניתם ושומרים על שקט, לכן כששומעים צפצוף מתמשך יודעים שהיתה חטיפה, ואז כל הכפר יוצא לראות מי חטף ומי נחטפה. הארוחה המוגשת לקבוצות היא ארוחה חלבית. המשפחה מגדלת עזים ואת הגבינות מכינים במקום. מכיוון שיש להם רישיון למחלבה הם לא יכולים להכניס בשר למקום. בארוחות החלביות של הצ’רקסים יש יותר ייחוד. הארוחה כוללת מרק אטריות עם תבלין מיוחד הנקרא ’חונחאג’ו’, פיתה צ’רקסית דקה שאופים בטאבון. ’חלוג’’ הוא מאפה מטוגן בשמן זית ממולא בגבינת עזים המגובנת במקום, כיסונים דמויי קרפלך במילוי גבינה חריפה ובצל ירוק, סלטים מקומיים כגון, חצילונים ממולאים אגוזים ושקדים, סלט פיצוחים עם אננס, (יש גם חומוס לפי בקשת הקהל, זה לא מאכל צ’רקסי), ותפוחי אדמה, סלק ותירס כנהוג בקווקז. פסטה מתירס עבה לבן, תבלינים מיוחדים. אוכל ים תיכוני עם השפעות רוסיות. וממתק אגוזים ושומשום המכונה ’בידה’ מלווה בתה מבושם בקינמון, אניס, ציפורן וגרניום לקינוח. החוויה הצ’רקסית/מסעדת סאורסרוקה – ריחנייה. טלפון: 050-5203146/04-6980349. בתיאום מראש. יקב בן זמרה על מורדותיו הצפוניים של רכס המירון ומעל לנוף מרהיב של כרמים, שוכן יקב בן זמרה, במבנה ערבי משופץ. היקב והכרמים שייכים ליוסי אשכנזי, בן למשפחה ותיקה ושורשית בכרם בן זמרה. יוסי, נכדו של מייסד המושב, שגדל לתוך עולם החקלאות, ניסה כוחו תחילה בעבודות שונות ובמקומות אחרים. בשנת 2003 החליט לחזור ולהקים עסק משלו במושב. כאיש שיווק הבין את הפוטנציאל הגלום בשם הידוע ביותר בעולם היין, ’כרם בן זמרה’ וקרא ליקב על שמו. לייצור היינות נעזר ביינן אסף קדם, תוך כדי החלטה להתמחות בזן טוב אחד, קברנה סוביניון. הציוד הטוב ביותר נרכש, והשקעה מוקפדת נעשתה גם במרכז המבקרים הקטן. בשנה האחרונה ייצרו ביקב 12 אלף בקבוקים והצפי לשנה הבאה הוא 20 אלף, ועוד היד נטויה. הייות האלגנטיים והעשירים נמכרים רק ביקב ובמסעדת דוריס קצבים שבראש פינה. המבנה הישן שהיה במקום עבר שיפוץ והפך למרכז מבקרים, בו אפשר לשבת במרכז המבקרים הקטן, מול הנוף והשלווה הגלילית וליהנות מיינות קברנה סוביניון מרוכזים ועשירים. בתיאום מראש ניתן לערוך במקום טעימות ואפילו להזמין ארוחות קלות של יין ופלטות גבינות מקומיות. יקב בן זמרה, מושב בן זמרה, טלפון 050-5641305, או 04-6980056 סבא חביב – שמן זית וטחינה בישוב פארוד משפחת ג’עשן הינה יצרנית שמן זית וותיקה בגליל, שבעקבות סכסוך משפחתי פיצלה את ייצור השמן לשני מותגים: האחד ’ג’עשן’ והשני, החדש יותר, על שם הסבא, ’סבא חביב’. בית הבד של ’סבא חביב’ ממוקם בקיבוץ פארוד ומשלב בין תהליכי ייצור מסורתיים לבין מודרניים של שמן זית וטחינה גולמית. מייצרים במקום כ-150 טון, מה שעדיין נקרא בוטיק. המכירה בחנויות יין, במעדניות מיוחדות, יצוא לחו"ל ובמקום כמובן. בית הבד מפיק שמן כתית מעולה מזן סורי המצטיין בחמיצות טובה ובטעמים מאוזנים, מגוון של זיתים כבושים, טחינה שחורה מקצח הטובה לבריאות, "שתי כפיות בבוקר ולא צריך תוספת ברזל" אומר מנעם המנהל. שערות חלבה וטחינה אורגנית המופקת מאבני ריחיים בני 140 שנה להם הוצמד מנוע חשמלי. את הטחינה יכול כל אחד למזוג לעצמו ישירות מהמכונה אל תוך המיכל הביתי. סבא חביב – קיבוץ פארוד. טלפון: 04-6849074/052-8061133 יקב ונחוצקר אלי ונחוצקר (מקור השם הולנדי), מנהל ישיבה תיכונית בקרית אתא, נהג עד לפני מספר שנים לעשות קידוש בימי שישי עם מיץ ענבים, ולא חלם עד שנת 1996 שייצר יין ביקב משל עצמו. אך החלום, שנפל עליו כרעם ביום בהיר, יעסיק אותו כנראה מאוד ביציאה לפנסיה. בנו, שמוליק, שעבד ביקב דלתון למד הרבה מן הייננית נעמה, ומסיים לימודיו בפקולטה לחקלאות ברחובות. את הכרם שלהם נטעו בעידוד ראש המועצה במושב מירון והקימו יקב קטנטן במחסן המשפחתי. כיום יש להם 10 דונם כרמים, מהם מוכרים ענבים וגם מייצרים כ-3000 בקבוקים. בקרוב עומדים לעבור ליקב גדול יותר בחצר הבית, כשהכוונה לייצר כ-15 אלף בקבוקים. שם גם יפתחו מרכז מבקרים. היין של משפחת ונחוצקר, בניגוד ליקבי בוטיק קטנים כל כך, הוא יין כשר. כיום הוא נמכר מפה לאוזן ובמספר מסעדות בארץ. זהו יקב קטן שניכרת בו הרבה אהבה, רצינות ושאיפה למקצועיות רבה. ניתן לבקר במקום בתיאום מראש. יקב ונחוצקר, מושב מירון, טלפון 04-6989063, 050-5455855. בתיאום מראש.