מאת יאיר קורן
יאיר קורן מחליט לערוך חשבון נפש כשופט בתחרויות יין, מתעצבן על ההערות המציקות בחו"ל על יין ישראלי כשר ומבושל. הוא מספר על טכנולוגיה חדשה לאימות האותנטיות של היינות העתיקים והיקרים כל-כך ובודק האם למיץ ענבים יש את אותן תכונות בריאותיות מיטיבות כשל יין אדום?
הגיגים כבר שנים רבות אני שופט בתחרויות יין בין לאומיות מובילות והגיע הזמן לעשות חשבון נפש קטן: בתחרויות רוב השופטים מעדיפים יינות פירותיים, בעלי רמת אלכוהול גבוהה, אדומים שעברו תקופת יישון בחבית (וניל), יינות שהשאירו בהם כמה גרמים (לליטר) של סוכר שיורי. חבל שבמקרים רבים נמוכים סיכוייהם של יינות אלגנטיים, מאופקים, לא מופרזים, לקבל ציונים גבוהים. כך למשל, יינות אלגנטיים מבורדו, מפיימונטה, מטוסקנה, מקבלים ציונים הנמוכים בהרבה מאלה המגיעים להם, ואילו היינות שתיארתי קודם – מגיעים לצמרת. בעיה נוספת היא שהכול יחסי – גם בתחרויות שאין לשופטים אפשרות לשוחח ביניהם, נוצר לפעמים קשר עין, יש הבעות פנים המביעות סיפוק או דחייה, ובסופו של דבר, השופט מתאים עצמו לסטנדרט של הצוות שלו. מדוע, אם כן, אני משתתף בתחרויות? ראשית, אני בודק את עצמי כל הזמן ולא נגרר אחרי אחרים. שנית, תחרויות יין בין לאומיות נותנות למי שעוסקים בתחום היין מושג רחב על המתרחש בענף, גם במדינות שבדרך כלל אין לנו הזדמנות לטעום מיינותיהן. ויש גם היבט נוסף – תחרויות רבות מתקיימות באזורי יין מעניינים, והמארגנים, או גופים אחרים, מציעים לשופטים גם סיורים מרתקים ביקבים ובכרמים וטעימות של יינות מיוחדים. בקיצור, תחרויות יין המאורגנות היטב הן חגיגה גדולה אך רצוי להימנע מלהתייחס אל תוצאותיהן כאל תורה מסיני. נמאס לי זה קורה לי בכל פעם שאני נפגש עם אנשי יין בחו"ל. ייננים, יבואנים, עיתונאים שואלים: "בישראל מייצרים יין, נכון?". ואני עונה: "בודאי, אנחנו מייצרים יינות מצוינים, האדומים שלנו הם ברמה בינ"ל הגבוהה ביותר". ואז בן/בת שיחך זורק לך: "אבל אלה יינות Kosher !". ואני עונה, לא תמיד בהצלחה: "אז מה, Kosher או לא, אין שום הבדל בין יינות כשרים ליינות לא כשרים". וכך זה נמשך בד"כ כחצי שעה ובסופו של דבר אני מציע להם לטעום יינות ישראליים ולהתרשם בעצמם. ברוב המקרים, עיתונאים, גם ממערב אירופה וארה"ב, מעולם לא טעמו יינות מישראל. מסקנות: עייפתי מלשכנע את הרשויות אצלנו שהדרך היחידה לקדם את יינות ישראל בחו"ל היא להביא לכאן משלחות עיתונאים, לא רק מארה"ב ומבריטניה, אף שברור לי שאלה שוקי יצוא חשובים. רק ביקורים של עיתונאים מכל העולם ביקבים ובכרמים בארץ וטעימות של עשרות יינות כשרים איכותיים יביאו לשינוי התדמית הגרועה של היין הכשר. נמאס לי לשמוע שוב ושוב את אותם הדברים! הגיע הזמן למעשים. מדהים מדענים צרפתים פיתחו שיטה לגלות זיופים של יינות צמרת מתיישנים באמצעות שימוש במאיץ חלקיקים. המרכז הלאומי למחקר מדעי של צרפת (CNRS ) הודיע כי השיטה מבוססת על בדיקת הבקבוקים עצמם, גילם ומקורם, כך שאין צורך לפתוח אותם ותכולתם אינה נפגעת. במהלך הבדיקה משגרים אלומת יונים אל הבקבוק, בודקים, כאמור, את גילה של הזכוכית ומשווים למאגר נתונים המבוסס על בקבוקים מקוריים שיוצרו מן מאה ה-19 ועד היום. עם זה, אף שהשיטה החדשה יכולה לערוב לגילו של הבקבוק, היא אינה מתאימה לבדיקת איכות היין. בהודעה של CNRS מסבירים כי תהליכי ייצור הזכוכית השתנו במהלך השנים וכי כל מפעל לייצור בקבוקים מותיר "חותם", אופייני לו, בהרכב הזכוכית. פיתוח השיטה נעשה בשיתוף פעולה עם החברה הבריטית למסחר ביין The Antique Wine Company . בדיקות למניעת זיופים הנעשות ביין עצמו מבוססות על מדידת רמת הרדיואקטיביות – זיהוי האיזוטופ צסיום 137 ביין. הבעיה בבדיקה הזו שהיא אינה מתאימה ליינות שיוצרו לפני 1950, בתקופה שלפני הניסויים הגרעיניים הגדולים שהיו במחצית השנייה של המאה ה-20. מיץ ענבים האם למיץ ענבים יש את התכונות המיטיבות מבחינה בריאותית שיש ליין אדום? מחקרים שנעשו בזמן האחרון מאששים זאת, אף שאני מציע לא לוותר על שתייה מתונה של "הדבר האמיתי". מדענים מאוניברסיטת וויסקונסין פרסמו בכתב העת Circulation תוצאות ניסוי שנעשה ב-15 בני אדם שלקו בלבם בעורקים הכליליים. ניתנו להם במשך שבועיים שתי כוסות של מיץ מענבי קונקורד ובתום התקופה התברר כי חל אצלם שיפור בזרימת הדם והייתה ירידה בחמצון של ה-LDL , הכולסטרול "הרע". מחקר אחר, שפורסם בכתב העת Atherosclerosis העלה כי צריכה יומיומית של מיץ ענבים עשויה להוריד את לחץ הדם ואת רמות הכולסטרול. ואולם זכרו, זה דיווח עיתונאי, לא המלצה של רופא. מיץ ענבים מכיל רמות גבוהות של סוכר ולעתים יש בו גם תוספים מלאכותיים.