מאת גיל חריף
כדי לנקות את הראש מהמצב הבטחוני הלא פשוט, ומההתמכרות הבלתי נשלטת לאמצעי התקשורת, החליט גיל חריף לצאת קצת מהבית, לשתות מגוון רחב של בירות איכותיות מהחבית לצד תפריט אותנטי.
עם בואו של החורף פשטה על ישראל מגפה חדשה, דלקת חדשות. משרד הבריאות טרם הוציא הנחיה מפורשת כיצד להתמודד עם המחלה, אך פרסם חלק מהתסמינים ותופעות הלוואי הנגרמות ע"י הנגיף. בכדי לבדוק האם גם אתם נדבקתם צירפתי חלק מהתסמינים הבולטים: 1. התמכרות קשה למסך הטלויזיה. 2. הגברת הווליום ברדיו בכל שעה עגולה. 3. דחף עז לשמוע את קולם של יונית לוי או רוני דניאל. 4. מתחילים לקרוא את העיתון מהכותרת במקום ממוסף הספורט. במשרד הבריאות ממהרים להרגיע וטוענים כי מדובר בתופעה שאמורה לפקוד את ישראל אחת לארבע שנים או במקרים בהם חל שינוי במצב הביטחוני. מומחים בתחום סבורים כי עד העשרה בפברואר המגיפה כבר תהיה מאחורינו. ישנן מספר דרכי טיפול מומלצות, ביניהן כיבוי מכשיר הטלוויזיה, טיול באויר הצח והדרך הטובה מכולן יציאה לבילוי קליל. אני, חטפתי את הנגיף בצורה קשה ביותר ואף סבלתי מתופעת לוואי נוספת שכללה מבטים ארוכים על הטלפון הסלולרי בציפיה לשמוע את קולו של אילן המ"פ מצידו השני. על מנת להחליש את הנגיף נשמעתי להמלצות ויצאתי לאתנחתא קלה על כוס בירה טובה. אלופי העולם בשתיית בירה החיפוש אחר מקום שמציע מגוון רחב של בירות חבית איכותיות לצד תפריט אותנטי, הוביל אותי אל פתחו של הרסטו-בר התל אביבי פראג הקטנה (למרות שבעלי המקום מגדירים אותו כפאב). סיפורו של המקום מתחיל בבחור צ’כי צעיר בשם ראסטו פכר, שבחר לטייל בישראל בתחילת שנות ה–2000. בתקופה זו פרח ענף הנדל"ן בארץ והעיר ת"א מלאה עובדים זרים שרובם המכריע נמנו על יוצאי מדינות מזרח אירופה, וביניהם גם צ’כים. ראסטו, שהבחין במחסור הקיים במקומות בילוי ושתייה לעובדים, פתח את המקום הראשון שלו אי שם ברחוב הכובשים בדרום ת"א. תוסיפו את העובדה כי הצ’כים זוכים כבר מספר שנים ברציפות בתואר אלופי העולם בצריכת בירה, כאשר הם שותים 160 ליטר בירה בממוצע לנפש (בשנה) ותבינו כי המקום זכה מייד להצלחה מסחררת. היום, כשמונה שנים מאוחר יותר ולאחר מספר גלגולים, ראסטו הפך את פראג הקטנה לרשת המונה שלושה סניפים, אך עדיין מצליחה לשמור על אותה אוירה אינטימית ונעימה. ’פראג הקטנה’ מאחר ומעולם לא הייתי בפראג צירפתי אלי לארוחה את אייל, חבר טוב ושועל ברים ותיק בעל עבר עשיר של טיולים במדינות מזרח אירופה ופראג ביניהן, על מנת שיחווה דעתו על אותנטיות האוכל, העיצוב והאווירה. כבר בכניסה לפאב התחלתי להרגיש כיצד דלקת החדשות הולכת ונמוגה. אייל, שנכנס מהר מאוד לתפקידו, החל לבחון את העיצוב החמים והביתי של המקום. חמש דקות מאוחר יותר, כאשר התמקמנו על הבר, פתח אייל בסקירה מקצועית בעודו מפנה את מבטי לקירות המקום העשויים לוחות עץ ארוכים, לשנדלירים המשתלשלים מהתקרה ולעמודי התמיכה שנבנו מלבנים אדומות, שלדבריו מתארים יותר מכל את סגנון הבנייה המזרח אירופאי. המטבח הצ’כי בטרם נגיע לתפריט, מעט רקע על המטבח הצ’כי אותו תפגשו במקום. העובדה שצ’כיה הייתה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית הביאה לכך כי המטבח הצ’כי ספג לתוכו את מיטב הטעמים של שכנותיו. האוכל הצ’כי מתאפיין בעיקר במאכלים כבדים, עסיסיים, דשנים ועתירי קלוריות. היות ומדובר במדינה בה הטמפרטורה בחורף נושקת לאפס (מהצד שאותו אנו פחות מכירים) מופיעים באופן קבוע בתפריט מרקים, ובנוסף נעשה שימוש רב בבשר על סוגיו השונים. הצ’כים ובירה הם כמו ישראלי ופאלפל, הבירה משמשת כמשקה הלאומי במדינה וכתוצאה מכך הותאמו לא מעט מאכלים ללוות את שתייתה. על בניית התפריט בפראג הקטנה שקדה שפית צ’כית וראסטו דואג כי פעמיים בשנה תגיע בשלנית מהמולדת לבחון את האותנטיות וטיב המנות. העז של בני יהודה ברגע שהתמקמנו על הבר הבחנו כי ממש מולנו פרושים לא פחות מאשר 14 ברזים של בירה הכוללים סוגים שונים של בירות לאגר, חיטה וסטאוט. החיבה שלי לבירות כהות הביאה אותי לבחור בקוזל כהה. טעמה של הבירה מתאפיין במתקתקות עדינה הנוצרת כתוצאה מתהליך הייצור המשלב שריפת כשות וסוכר והפיכתם לקרמל. אחוז האלכוהול נמוך ועומד על 3.8%. אייל, לעומת זאת, העדיף את הגירסה הבהירה של הקוזל שניחנת במרירות עדינה ומרעננת ומכילה 4% אלכוהול. להשכלה כללית, מבשלת קוזל נחשבת למבשלה קטנה אך שובבה והיא הבירה הנמכרת ביותר בצ’כיה ומחוצה לה. הסמל/קמע של המבשלה היא עז שחורה הזוכה לפופולריות רבה בצ’כיה בזהה לפופולריות לו זוכה התרנגול של קבוצת הכדורגל בני יהודה בארץ. תשאל את צ’רנוהורסקי לאחר שחיממנו את הקנה, הגיעה העת להרגיע את הרעב שהלך והצטבר. אייל טען כי ארוחה צ’כית בלי מרק זה כמו שקע בלי תקע ועוד הקבלות שונות ומשונות, עד שלבסוף הואיל להזמין את מרק היום. המרק שהוגש היה מרק ירקות עם עדשים, שהגיע מהביל סמיך וממש טעים. אני מאידך חיפשתי מנה בעלת שם צ’כי מקורי וכך קבלתי את ’הרמלין’ – גוש של גבינת קממבר מטוגנת, בציפוי פרורי לחם שהוגשה בליווי ריבת אוכמניות וסלט עלי ארגולה. בהתחלה קצת חששתי מהשילוב של הגבינה והריבה אך מהר מאוד גיליתי כי מדובר בשילוב מעניין ומוצלח. לאחר סיבוב נוסף של בירה הרגשנו מוכנים להזמין את המנה העקרית. הפעם התחלפו התפקידים ואייל בחר במנה בעלת שם מקורי – ’הצ’רנוהורסקי סטייק’. זה הוא חזה עוף עטוף בבלילה מיוחדת שעשויה מבירה, עליה מגורדת גבינה צהובה והיא מוגשת בליווי קוביות תפוחי אדמה העטופים גם הם בבלילה המיוחדת. אני בחרתי במנת ’מדרסקי גולש’ שהוא גולש מנתחי בשר בקר מתובל בפפריקה כמיטב המסורת, המוגש עם תוספת קניידיליקים (כופתאות חלה המוגשות במולדת עם תבשילים בעלי רוטב סמיך). שתי המנות היו עשירות, טעימות ולא השאירו מקום אפילו לקינוחים. בסיום הארוחה הזמין אותנו הברמן החביב לשני צ’ייסרים של ’בחרובקה’ שתפקידה להקל על תהליך העיכול ובצ’כיה נחשבת לבעלת סגולות מרפא. אז מה היה לנו? כבדים ומותשים ביקשנו את החשבון, הופתענו לגלות כי עלותם של שתי מנות ראשונות, שתי מנות עיקריות ושלושה חצאים של קוזל הסתכמו ב–210 ש"ח. הוסיפו לכך את האוירה הנינוחה, השירות האדיב וחוסר הפלצנות ותקבלו מקום שפשוט כיף לחזור אליו. נזדרוויה (לחיים). פראג הקטנה, אלנבי 56 ת"א, המנופים 8 הרצליה פיתוח, בן גוריון 83 בת ים, : www.littleprague.co.il