הבו לנו ברי יין

מאת עומר שניצר

תרבות היין בארץ אמנם בחיתוליה, אך אין ספק שהיא כבר התחילה. את הטון נותנים ברי היין שצמחו פה לאחרונה כפטריות אחר הגשם. עומר שניצר יצא לחפש ברי יין ומצא כמות לא מבוטלת של מקומות חדשים ובהם לא רק יין, אלא גם אנשים טובים עם כוונות טובות
תרבות ברי היין, בשונה מאצלנו בשכונה, קיימת בעולם כבר עשרות שנים, כשלכל מדינה יש את הגרסה המקומית שלה: ’אנוטקה’ משמעו בר יין ואוכל בנוסח איטלקי, ’טאפאס בר’ משמעו בר יין ואוכל בנוסח ספרדי. ברי היין ממוקמים בעולם בכל פינת רחוב ואחת החוויות הגדולות ביותר היא בילוי עם המקומיים, בשעת צהריים או ערב, שעבורם אגב, זהו בילוי יומי רגיל. אז גשמי ברכה לא יורדים עלינו השנה, אך לשמחתנו גשם של ברי יין צומח בעיר תל אביב. כמו פטריות אחר הגשם צצים להם ברי היין (בדיוק ברגעים אלו נובט בר יין חדש) ומבשרים לנו על תחילתה של ’תרבות יין’ שמתחילה לתפוס מקום נכבד בכל שכונה תל אביבית שמכבדת את עצמה. הזמנים משתנים, אמר פעם אחד שקוראים לו רוברט צימרמן, וגם אנחנו ,שמחפשים כל הזמן דברים חדשים ואופנות חדשות, משתנים. העניין הגובר ביין יצר בסיס והביא סוף סוף לפריחתם המחודשת של ברי היין. החינוך לאהבת היין וכל מה שסביב לו הוא עבודת קודש ואין ספק שלברי היין יש חלק נכבד במטרה. הבשורה הגדולה מתבטאת בכך שיין הולך יד ביד עם תרבות, נימוס, מסורת, רומנטיקה ושאר גינונים משובחים, שלא יזיק לנו לינוק מהם בכוסות מפולשות היטב, וגם להרים כוסית לחיים טובים ובריאים. ימות משיח בארץ הקודש השנים האחרונות עשו לנו טוב, אפילו טוב מאוד בכל מה שנוגע לתחום היין. יקבים ישראליים עלו על מפת היין העולמית, אלפי חובבי יין ישראלים גילו את התחביב והפכו אותו לעניין קבוע. תיירות היין בארץ מביאה אליה את חובבי היין מהארץ ומהעולם לטעום מהתוצרת ביקבים עצמם. יבוא היין מהעולם גדל ואיתו גם הדגש על איכות היין. אנשים החלו להתאים בין אוכל ליין, והחשיפה לטעמים חדשים באוכל יצרה ביקוש לטעמים חדשים ביין. מסעדות שמות דגש על תפריט היין שלהן ואף הגדילו לעשות חלקן כשהכשירו איש יין ’סומלייה’ במסעדה, שחלק מתפקידו להמליץ לסועד על יין שיערב לחיכו ויתאים למנת האוכל שהוא הזמין. כל אלה הביאו לפתיחת ברי יין ששמו להם למטרה להשקות אותנו ביין, מישראל ומהעולם הגדול, לא עוד צ’ייסרים של וודקה קפואה, לא עוד וויסקי סוואר, יש מלך חדש בשכונה והוא מגיע מהגולן, מהרי ירושלים, מבורגון, מפיימונטה, מריוחה, מנאפה ואלי ועוד. הבליין המצוי מזמין את ה’בליינד דייט’ החדש שלו לבר היין השכונתי, כוסית זינפנדל משובח מקליפורניה נוחתת על השולחן. היא מספרת על הדרכים הידועות ששר שלום חנוך בהופעה אתמול בבארבי והוא שואל אם היא ראתה את ’דרכים צדדיות’ האמריקני. ברקע מתנגן לו בלוז משובח, פלטת גבינות בוטיק מדרום הארץ נוחתת על השולחן, שניהם מערסלים את הכוס קלות, מריחים את היין. "ניחוחות מתקתקים בבשומת (ארומה) של שזיף יערות", הוא קופץ. "נכון", היא אומרת בחיוך גדול ומוסיפה, "זה מזכיר לי קצת מרלו ששתינו בארוחת הערב האחרונה ביום שישי אצל ההורים שלי". ימות משיח בארץ הקודש, אולי? תמימות ואהבה יין בכל שלביו ורבדיו הרבים, מהכרם ועד למזיגה בכוסות נקשר בקשר של אהבה, החל ביינן שאמון על איכות היין ועד האיש שמוזג אותו לכוסות שלנו. הרעיון שעומד מאחורי ברי היין, אומנם משתנה מרחוב לרחוב, אך הבסיס זהה. כולם בלי יוצא מהכלל אוהבים את מה שהם עושים. במהלך שיטוטי בין המקומות גיליתי כמה דברים חשובים המשותפים לכולם ומתבטאים בפן האישי בצורה יוצאת דופן: תמימות, אהבה ליין, אהבה לאנשים ואושר גדול בעשייה. כל מקום והאנשים שקשורים אליו משכו את תשומת ליבי בצורה יוצאת מהכלל. את חלקם הכרתי מהעבר ואת האחרים היה לי העונג להכיר על כוסית יין במהלך הכתבה. הדרך שבה בחרתי להציג לכם את המקומות היא על ציר הזמן, ולא לפי המיקום שלהם בעיר, בעזרת תיאור מזווית זו הרגשתי שאוכל לתת מבט אמיתי ומיוחד על המקום והאנשים שעומדים מאחוריו. יועזר בר יין – שנת יצור 1995 יש מקומות בעולם הגדול ששווה לנסוע אליהם במיוחד, תשאלו את המוסלמים שנוסעים למכה, את חובבי הכדורגל שמגיעים לליברפול, ואת התיירים שמגיעים לכותל לתפוס שיחה עם אלוהים. כזה הוא הבר של שאול אברון , שנת יצור 1995, מקום שכדאי להגיע אליו במיוחד. מוסד שמהווה מקום מפגש לצליינים מארץ הקודש, חובבי יין ואוכל – ענתיקה קלאסית ומשובחת. את שאול פגשתי על הבר ביום שישי בצהרים שותה להנאתו בורגון צרפתי. השיחה איתו והישיבה על הבר הקטן והחביב ביועזר היא חוויה משכרת חושים תרתי משמע. הקריירה המפוארת של אברון החלה כבר בתחילת שנות ה-80, הזמנים היו שונים, אריק שרון נסע רחוק לתוך הלבנון ושאול החל לגלות לתל אביבים שיש עוד בשר חוץ משישליק. מסעדת ’הקיוסק’ שבבעלותו הגישה ’רוסטביף’ בכריכים, וזה היה חידוש של ממש. במקביל תיפקד שאול ככתב אוכל בעיתון חדשות המיתולוגי. בן אדם שיושב על הבר כמה שעות טובות לא יכל להסתכל כל הזמן קדימה, באחת הפניות שעשיתי נתקלתי בשלט שבו כתוב ’good food fine wine ’, באותו רגע ירד לי האסימון סופית, והבנתי שזוהי תמציתו האמיתית של המקום בו אני יושב. תפריט היין ענק ומכיל אוסף יינות עצום מצרפת , דגש על חבל בורגון, ויינות מאיטליה. למי שיש כמה שקלים מיותרים שינסה את שמפניה פול רוז’ה, סר וינסטון צ’רצ’יל 1990. לאחר זמן מה, אני עדיין על הבר, החושך ירד, המקום הפך למרתף פלאים מואר קלות, הצליינים החלו להגיע עם חיוך קטן ושובב, הרצפה הרטובה מיין (המבין יבין) העיפה ריחות בושם באוויר, הסטייקים החלו לצאת, מנות הפולנטה עם הכמהין, המוחות, הקרפצ’ו ים ובשר, הקורנביף ועוד מנות רבות ומשובחות, עפו להן החוצה מהמטבח, והתערבבו נפלא עם המולת האנשים לסימפוניה של הנאה מושלמת. שאול ובר היין יועזר אחד הם, לאיש החביב הזה אין שני, מה שהוא שכח אחרים עוד לא למדו, והחדשנות שהביא ועדיין מביא איתו כל השנים ראויה למחיאות כפיים. מי שלא ביקר ביועזר ,עדיין לא מאוחר, תמיד אפשר להתקשר ולהזמין מקום אצל ציפה ’הטלפנית המיתולוגית’. שעות הפתיחה מצהרי היום ועד חצות הליל. אלקלעי – שנת יצור 2006 את אלקלעי הקימה בחורה נכבדה וחביבה בשם שירי שכל רצונה היה לשתות שמפניה ולאכל אויסטרים על הבוקר. לטעמי זו בהחלט סיבה טובה לקום בבוקר וגם בבוקר שאחריו. במשך שלוש השנים האחרונות רכש לו בר היין אלקלעי מעריצים רבים בתחום היין, חלקם תושבי שכונת ’בזל’, שם ממקומם אלקלעי וחלקם מגיעים ממקומות אחרים בארץ ובתל אביב. המקום נולד לדברי שירי מצורך הקהל לשתות יין טוב במחיר טוב והוגן ומתפקד גם כחנות יין. מנות האוכל פשוטות והדגש הוא על היין, הרצון של שירי הוא לתת לאנשים את האופציה לטעום יינות מכל העולם ובמידה והרעב תוקף, יש גם מה לאכל. הרבה אנשים טובים עבדו תחת ידה של שירי, אנשים שברבות הימים התפתחו והתקדמו בתחום היין והגיעו למקומות יפים של עשייה בתחום. אלקלעי הוא סיפור הצלחה, המקום תמיד מלא בחובבי יין ומהווה אפשרות מעולה לבילוי מענג על טהרת היין. שעות הפתיחה מהבוקר עד חצות. Jajo vino – שנת יצור נובמבר 2007 שכונות נווה צדק הפסטורלית והרומנטית מאכלסת בימים טובים זוגות רומנטים, תיירים שבאים לארץ הקודש, אמנים שמתגוררים באזור ואווירה נעימה של רובע אירופאי. בשעות השמש נעים לטייל שם ולספוג את ההיסטוריה ארוכת השנים שמתבטאת בבניה המיוחדת ובאנשים שחיים את היום יום בשכונה. בר היין Jajo Vino ממוקם במרכז רחוב שבזי שהוא הרחוב המרכזי בנווה צדק, בעלי המקום עובד ושירי יצרו מקום נפלא ורומנטי, שהישיבה בו מהווה תצפית חביבה על הרחוב ודייריו. המקום מעוצב בצורה יפה ומיוחדת עם דגש על הפרטים הקטנים כשהישיבה בו נותנת תחושת בילוי של בר אמיתי . בשעות אחר הצהרים אפשר לצפות, על כוסית של יין, מהחלון, בשקיעה של השמש על הרחוב. ישיבה שכזו כשהכל זורם סביבך נעימה ומיוחדת ועושה טוב למחשבות ולנפש. בלילה פוקדים את המקום אנשים רבים, זוגות רומנטים הם הפלח החזק ומילות אהבה שנזרקות בחלל המקום יכלות להוות השראה לסרט מתקתק ונעים. בנוסף מגיעים למקום גם זוגות אחרים שתקוותם לצאת מהמקום אחרי כמה כוסות יין במצב צבירה רומנטי משודרג. תפריט היין נפלא ומכיל המון יינות בכוסות, יום יום משנים את המבחר ואופציות הבחירה לכוסות אטרקטיביות להפליא. מנות האוכל פשוטות וחביבות ומכילות ברוסקטות, פלטות גבינות ונקניקים ושאר מלווים לכוסות היין. המקום עושה חשק לאהבה, כזו שאפשר להתכרבל איתה בפינה של הבר על כוסית יין קלילה ולחלום חלומות טובים על בית במושב עם שני כלבים וחתול. שעות הפתיחה מ-16:00 עד חצות. הבסטה – שנת יצור דצמבר 2007 הבסטה מתחילה וממשיכה באיש אחד ומיוחד, מעוז אלונים. מעוז שוחה בענף היין כבר שנים רבות והפנטזיות הגסטרונומיות שלו מוגשמות על השולחנות בבסטה. את הקריירה שלו התחיל מעוז ביועזר ושם לדבריו למד את היסודות בתחום האוכל והיין, יסודות שהתפתחו עם השנים במקומות ועיסוקים שונים הקשורים לתחום היין . ביחד עם שותפו איתי הרגיל, יצרו השנים את הבסטה, שמאז היווסדה מהווה מוקד עליה לרגל לחובבי יין ואוכל טרי ומיוחד. לי אישית הזכיר המקום את מקומות היין בספרד, אך לאן שתרצו להגיע בפנטסיה שלכם לכמה שעות תגיעו, כל זאת בעזרת מנות אוכל מדהימות וטריות, ויינות ברמה הגבוהה ביותר, מצרפת, איטליה וספרד. בכל יום שישי האחד בחודש מתרחש במקום פסטיבל אויסטרים טריים שנוחתים ישירות מפריז. הדגים במנות האוכל הן דגי ים בלבד ומוגשים לצלחת בצורות שונות אחרי ש’נקטפו’ מהים כמה שעות קודם, גם פירות הים זוכים לאתו יחס, הכל טרי יום יום. גם טרטר ושאר עינוגי בשר תמצאו במקום, ויש מנות טאפאסים מיוחדות שמשתנות לפי התוצרת מהשוק. התפריט נכתב ברובו מחדש כל יום, הכל בהתאם לתוצרת הטריה שמגיעה מהשוק. כל מנה וכל כוס יין עוברים תחת ידו ועינו של מעוז כשהתוצאה פנומנאלית ומעוררת התפעלות. אומרים שהאדם הוא נוף מולדתו, הבסטה היא הנוף של מעוז ואיתי ללא עוררין, בשפת החברה מהשכונה "אין דברים כאלה". הבסטה ממוקמת ברחוב השומר 4 צמוד לשוק הכרמל, יותר נכון באחת היציאות ממנו לנחלת בנימין, ועם נדייק יותר, אז באמצע השוק יש יהודי אחד ומיוחד שמשמיע מוסיקה מזרחית קיצונית, משם הדרך לבסטה קצרה מאוד. המלצה אישית שלי לבאי המקום תשאלו על מעוז, תתייעצו ותקשיבו לדבריו, מובטחת לכם חוויה אמיתית. שעות הפתיחה של המקום משמונה בבוקר עד חצות. El barrio – שנת יצור 2008 לקחתי איתי לביקור ב- El Barrio , הממוקמת במתחם נחלת בנימין, חבר טוב ויקר שמבין באוכל ואופניים, חברותא טובה אף פעם לא הזיקה ובטח כשיש קצת אוכל ויין באזור. אלון גונן השף ובעל המקום קיבל את פנינו בחיוך רחב, ושלושה בקבוקי יין תוצרת הארץ היו יריית הפתיחה לערב נחמד על טהרת היין והאוכל. לדברי אלון הוא תמיד חלם על מקום שיוכל לבשל בו לחברים ולתת להם ליהנות מיצירותיו במטבח. כשהסתכלתי על קהל המבקרים שפקדו את המקום, הבחנתי שהוא מגשים את חלומו, ממש ברגעים אלו. המקום בגרסתו החדשה בנחלת בנימין היה מלא באותה שעת לילה בעיקר בחברים. תפריט האוכל במקום נחמד ויש בו, לצד היין, מנות קטנות כמו צלחת נקניקי קופה איטלקי עם חמאה וצלפים, ומנות גדולות על טהרת פירות ים ברטבים שונים ומשונים. תפסנו את אלון שעה לפני נסיעה לצרפת, שם בארץ הבאגט וקרלה ברוני, הוא טס להתארח אצל בעלי מסעדת ’המונרכיה הגדולה’ שמתהדרת בשני כוכבי מישלן, שהזמינו אותו לרגל פתיחת מסעדה חדשה בבעלותם. הסכמנו איתו כולנו ביחד שהחיים קשים. תפריט היין עושה כבוד גדול ליקבי ישראל, לאלון אהבה גדולה לבעלי היקבים ולפועלם והוא נותן להם במה מכובדת אצלו במסעדה. אווירה משפחתית היא חלק בלתי נפרד ממה שיש למקום להציע, מהר מאוד הרגשנו בבית, גם הצוות ותיק ונחמד ומוסיף לטעם הטוב שנשאר אחרי ביקור במקום. הישיבה מתאפשרת גם בפנים וגם בחוץ, אך נעים יותר לשבת בחוץ על נחלת בנימין המתפתחת והמתחדשת. שעות הפתיחה משעות הצהרים המאוחרות ועד חצות הליל. Jono – שנת יצור ינואר 2009 למרות שאין לנו את ההיסטוריה של האימפריה הרומית, אפשר להכתיר את כיכר מילאנו, שם נולד ה- Jono , כפיאצה הראשונה בתל אביב. חסרים שם קצת יונים ומזרקה שבה אנשים יכולים לזרוק אגורות או את עצמם למים, אך האווירה ממש מילאנו. בצפונה של העיר, הנשים יפות ומטופחות, השמש זורחת, בבתי הקפה שותים מקיאטו ארוך והג’יפים שועטים על אבן גבירול. בלילה שוקעת לה השמש במערב, הנשים הופכות להיות יפות יותר, ותתפלאו הן גם מגיעות ל- Jono ,במו עיני ספרתי נשים יפות כמספר שבטי ישראל ישובות להנאתן על כוסית יין אדום, מנשנשות סלט חסה ושומר ונוגסות בהנאה בברוסקטות משובחות עם תוספות מגוונות. לאייל, אחד מבעלי המקום, חשוב שאנשים ידעו שהמקום הוא מקום של יין בסגנון איטלקי. האווירה במקום נעימה אינטימית ורומנטית, בעיצוב המקום חשבו גם על הרצפה ויבאו פרקט מיוחד מאיטליה. על הקירות תלויים אוספים פרטים של מוצרים הקשורים ליין, השירות מעולה ומוקפד ויש רצון גדול של הצוות לתת לקהל חווית יין נעימה. מגוון היינות במקום רחב עם דגש על חבל המגף וחבל יהודה, אפשר גם לקנות בקבוקים הביתה במחיר של חנות יין. שעות הפתיחה של המקום כרגע, מ-18:00 בערב עד חצות. מתושלח – שנת יצור 2009 חברים וחברות יקרים רבי נחמן מברסלב אמר "הכי חשוב להיות בשמחה", אני יודע שזה לא קל, אבל ברגע שתגיעו למתושלח ידאגו לשמח את נפשכם. את זה יעשו קודם כל גל החביב ושותפו, בעלי המקום, בעזרת מבט וחיוך בגובה העיניים והכנסת אורחים שמתאימה יותר לאחינו הישמעאלים, והם, כמו שיעידו חובבי סיני יודעים לארח. בית היין ממקומם ברחוב אוריאל אקוסטה, בלב שכונת פלורנטין, עיצוב המקום פשוט, נוח וביתי, וכמו שסיפר לי גל "מבחינתו הוא יכול לגור שם". גל שהגיע מעולם הקולנוע רוצה רק דבר אחד, ליהנות מהחיים, ואין ספק שלאורחים שמגיעים יועבר המסר החיובי בעזרת יינות ואווירה שכונתית אמיתית. ההשראה לאוכל ולאווירה הגיעה מ’המנזר’, ’סורי בכרם’, ואיטליה. תוסיפו לזה את ארוחות הבוקר הנחמדות שמוגשות במקום, רוסית, כפרית, ישראלית ואת קהל השמחים הפוקד את המקום והנה לכם פלורנטין במלוא הדרה ויופייה. קהל השמחים מגוון ומיוחד והמקום סופג בגאווה גם פרצופים שלא תמצאו בהרבה מקומות. רוב היינות במקום מתוצרת הארץ ובערב הם נפתחים ומוגשים בכוסות לצד מנות טעימות כמו: ניוקי ואנשובי, סרדינים וחלומי, וקדרת בשר עם ירקות שורש. תמיד נחמד להגיע למקום שבו התמימות, השמחה והיין חברו להם יחדיו. שעות הפתיחה מ-09:00 בבוקר ועד חצות. Wine bar – שנת יצור ינואר 2009 המקום החביב עד מאוד ממוקם בפינת הרחובות נחלת בנימין ומונטיפיורי. בר ישיבה מקיף את עמדות הבישול ובנוסף ישנם גם כסאות שבהם ניתן לשבת לתצפית על הרחוב. אחד מבעלי המקום הוא עודד זיו, לשעבר איש הדרכה ביקבי רמת הגולן. תפסתי אותו לשיחה ספונטאנית במקום שלו בצהרי אחד הימים בדרכי מכאן לשם. לא ידעתי עליו הרבה ולכן הסקרנות שלי היתה גדולה. לזכותו של עודד יאמר שהוא איש שיחה מעולה ואיש יין עם הרבה עתיד והרבה רצון טוב להצליח. שתינו קצת סוביניון בלאן קיצי של יקב פלטר (האיש והפרפר) והנעמנו שיחה. עודד התעקש על מנת הניוקי שנעשה במקום ביחד עם פירות ים, מנה חביבה שהשתלבה מעולה עם כל הרצון הטוב שמסביבי. מנות האוכל רבות ומגוונות והן יעשו טוב ליין: אבוקדו שומר ותפוז, רביולי טלה בשמן זית, קרוסטיני כבד עוף בצלפים וברוסקטות שונות. תפריט היין משובח גם הוא ומחולק ליינות אדומים ולבנים. אין הפרדה בין האדומים משלנו לאדומים מארצות העולם, כך גם בלבנים. רעיון נחמד שמכניס את יינות ישראל לרשימה מכובדת. ויש גם קומה נוספת שמורה לאירועים משמחים על טהרת היין והאוכל. במקום יש אווירה משפחתית נעימה, אווירת יין, רצון טוב, תרבות, וכל אלו יעשו את הבילוי לנפלא. שעות הפתיחה מהבוקר המאוחר עד חצות הליל. omerzer@014.net.il