מאת גיל חריף
בצל הבחירות ובחיפושיו אחר טעמים מכל העולם הגיע הפעם, גיל חריף, למסעדת ננוצ’קה הגרוזינית. העיצוב היה קשה לעיכול, התפריט קשה להיגוי, אבל היינות, הטעמים והשירות היו בדיוק מה שחיפש
חודש פברואר הביא עימו את הניחוחות אליהם הורגלנו פעם בשנתיים, הלא זה ריח הבחירות. לכן, רגע לפני שאזרחי מדינת ישראל הולכים לבצע את חובתם האזרחית ולפקוד בהמוניהם את הקניונים והמסעדות ביום השבתון הבא עלינו לטובה, הרי לכם אפריטיף ממטבחם של המפלגות השונות: מפלגת העבודה עשתה ככל האפשר על מנת להדגיש את העובדה כי העומד בראשה הוא לא סחבק, לא נחמד, לא מצחיק אלא מנהיג. אפשר היה להמשיך ולסקור תכונות נוספות בהן לא ניחן מר אהוד ברק, אבל אחרי שהזמין את כל החברה’ בבר לבירה ערב הבחירות, התחלתי לחשוד כי אולי בעבודה קצת התבלבלו. ישראל ביתנו יצאה עם סיסמת הבחירות ’רק ליברמן מבין ערבית’. מי שנפגע באופן אישי מהסיסמה הוא אהוד יערי, כתב ערוץ 2 לעינייני ערבים, שקבע כי הפעם ליברמן באמת הגזים. הליכוד האמין כי נבחרת ’הכוכבים’ שהעמיד היו"ר בנימין נתניהו תגרוף ניצחון מוחץ בבחירות. חבל שבליכוד לא הפיקו לקחים ממכבי ת"א בכדורגל שרכשה אין ספור כוכבים וזכתה לכינוי הגלקטיקוס, אך מהר מאוד התברר כי מדובר בעגלה-קטיקוס. ולסיום, אם אפשר היה לקרוא למשהו במערכת הבחירות הזו מהפך, אז יתכן כי מדובר במה שהיה רוצה לעשות ראש הממשלה המנוח דוד בן גוריון בעת שגיל קופטש יו"ר מפלגת עלה ירוק פרס את משנתו וחזונו לפיתוח הנגב בזמן שצולם על קברו. אחרי שפתחנו את התאבון ,הודות למתכונים המשובחים שהוגשו לנו ללא הפסקה בשבועות האחרונים, הגיע העת לספר לכם במי בחרתי למנה העיקרית – הקול שלי הלך לננוצ’קה. ננוצ’קה כאשר עלה הרעיון לבקר במסעדה גרוזינית, החלו לצוץ בראשי אסוציאציות שונות. בדמיוני ראיתי את דוד קיגלר (הגרוזיני מהתוכנית ’שבוע סוף’) מחכה לנו בפתח המסעדה, ובמבטא המוכר מוביל אותנו לשולחן עץ קטן כשסביבנו פוסעות להן לאיתן כבשים ועזים. בפועל, אין ממש קשר בין הדמיון למציאות, משום שכשהגענו לננוצ’קה קידם את פנינו שלט נאון ורוד שמכריז ’אני מאוהבת’, הניצב בקצה המסדרון המוביל למסעדה. כאשר חצינו את דלת העץ הישנה נוכחנו לדעת כי המקום מעוצב כמעין דירה גרוזינית אי שם בטיבליסי (לא שהייתי שם פעם, אבל ככה זה הרגיש). בחדר המגורים ניצב הבר, שכמו בכל בית, מהווה את מרכז העניינים. סביב פזורות להן מראות ענק ומתקרתו הגבוהה יורד אהיל, שנדמה היה כי הושאל מארמונו של הצאר ניקולאי. בעודנו עוקבים אחר המארחת, בוחנים את חדריו השונים של הבית, מוקסמים מהאווירה המיוחדת השורה בו ומצפים בכיליון עיניים לפגוש את דייריו, הגענו אל שולחננו. השולחן מעוטר בשירי האהבה משיר השירים כתובים בשפה הרוסית והמפיות שגם עליהן הודפס שיר אהבה, היו ללא ספק סיפתח חביב לארוחה רומנטית. חבר, גרוזינית מדבר? מהמבט החפוז בתפריט והעובדה כי לא הצלחנו להגות את שמותיהן של המנות, הבנו כי ללא מתרגם צמוד מלאכת הזמנת המנות לא תהיה פשוטה. לשמחתנו, ערן, המלצר שלנו (שאלנו, הוא לא גרוזיני), כבר עתיר ניסיון בזיהוי מבטם המשתהה של הסועדים ובטרם התחלנו להילחץ הוא ניגש אל שולחננו. היות וזו הפעם הראשונה בה פקדנו את המקום ולאור העובדה כי האוכל הגרוזיני אינו כה נפוץ בישראל, ערן בחר לספר לנו בקצרה על מקורותיו של המטבח הגרוזיני. לדבריו המיקום הגיאוגרפי של גאורגיה השוכנת בין אסיה לאירופה, הניב תרבות קולינארית מגוונת בה ניתן למצוא שילובים של תבלינים מיוחדים בהם מככב הזעפרן הגרוזיני. מבין חומרי הגלם הנפוצים במטבח זה בולטים האגוזים, המהווים מרכיב כמעט בלתי נפרד מהבישול הגרוזיני ומופיעים בו בכל צורה ודרך, בנוסף ניתן למצוא שימוש בכמות נדיבה של כוסברה המוסיפה המון טעם וריח. המטבח של קוזשווילי את הארוחה פתחנו בכוס יין גרוזיני, שטעמו המתקתק הזכיר לסופי (זוגתי) יין בסגנון פורט. אני, שלאחרונה משנה את נטיותיי האלכוהוליות ופונה יותר ויותר לכיוון הבירה (אין מה לעשות, מעמד של נשוי פלוס אחת מחייב כרס בירה קטנה), בחרתי בשליש אגנברג כהה, בירה צ’כית בעלת טעם משובח ואחוז אלכוהול השואף לאפס. בהמשך, בהתאם להמלצתו של ערן, בחרנו בחינקאלי בשר, שבתרגום חופשי לעברית הינם חמישה כיסוני בצק ממולאים בבשר בקר ואווז, אליהם נלווה רוטב עגבניות פיקנטי, שמשדרג את הטעם בצורה נפלאה. מנה נוספת ומומלצת במיוחד היא כוכב ננוצ’קה. מדובר בקלאמרי שלם, ממולא בפטריות ואגוזים, שבושלו בציר פירות ים, כשאת הכול עוטף מעטה דק של פירורי לחם פריכים. שמה של המנה נקבע הודות לעיצובו של הקלאמרי על הצלחת המזכיר בצורתו כוכב ים, כשבין זרוע אחת לשנייה צובעות את הצלחת נגיעות של רוטב פלפלים צהובים. למנה העיקרית החלטנו לחלוק בצ’קפולי – תבשיל קדירה של בשר כבש עם יין לבן, טרגון ושזיפים. המנה הוגשה בסיר שנראה כי עלה לארץ יחד עם דיירי הבית ולצידו הוגשה צלחת אורז פילאף עשיר בתבלינים שטעמו המשובח מעקצץ לי את קצה הלשון בזמן כתיבת שורות אלו. סוף טוב הכל טוב כבר הזכרתי בעבר כי לקינוחים מקום של כבוד בסוף הארוחה, לכן ’בלית ברירה’ עיינו בתפריט הקינוחים, משננים את שמות המנות בכדי לברר עם ערן האם עדיף לבחור בצ’ורצ’חלה, ממתק גרוזיני אופייני של אגוזים בציפוי רפרפת ענבים מתוקים, או שמא הנטיה, קרפ גרוזיני ממולא באגוזים מסוכרים ברוטב תפוחי עץ וגלידת וניל הוא זה שייתן אקורד סיום מנצח לארוחה. הנטיה הוא זה שעלה בגורל ואכן כמו שאר המנות שנטעמו בארוחה לא אכזב. אז מה היה לנו מדושנים ביקשנו את החשבון שכלל כוס בירה, כוס יין גרוזיני, חינקאלי בשר, כוכב ננוצ’קה, צ’קפולי, נטיה לקינוח וגם שני צ’ייסרים של ליקר הבית העשוי וודקה ופירות יער על חשבון ערן. הכל הסתכם ב– 265 ש"ח. לא נלקח בחשבון, אבל חשוב לא פחות, שירות אדיב וסובלני (תחשבו מזה לדקלם את התפריט עשר פעמים בערב) עיצוב ואוירה קסומים. לסיכום, עסקה משתלמת. ננוצ’קה, לילינבלום 28, תל אביב, טלפון: 03-5162254 http://www.rol.co.il/sites/nanuchka