מאת גיל חריף
"לאחר שבשלוש הפעמים הראשונות מצאתי את עצמי בנקודות שונות אי שם באוקיינוס השקט, בפעם הרביעית, בדרך פלא, האצבע הורתה על תאילנד," גיל חריף מבקר במסעדת ’בית תאילנדי’ הותיקה, השוכנת ברחוב בן יהודה פינת בוגרשוב בת"א
מהרגע שיצא לאוויר העולם המדור ’טועמים עולם’, בכל חודש חוזרת השאלה הגדולה באיזה מטבח נבחר לבקר בסעודה החודשית שלנו. חשוב לציין כי עבדכם הנאמן הוא זה שכותב שורות אלו, אבל ההחלטה היכן לבקר צריכה להיקבע פה אחד – ולרוב זה לא הפה שלי שקובע. בכדי לקבל הזדמנות שווה בהחלטה (לא כמו זו שהייתה קיימת בברה"מ לשעבר), היה צורך בפיתוח שיטה ייחודית שתמנע דם, יזע ובעיקר דמעות. לצורך יישום השיטה נזקקנו לגלובוס שסופי קיבלה במתנה ליום הולדתה העשירי, כאשר המטרה היא לשים את האצבע על מדינה בגלובוס מבלי להסתכל. לאחר שבשלוש הפעמים הראשונות מצאתי את עצמי בנקודות שונות אי שם באוקיינוס השקט, בפעם הרביעית, בדרך פלא, האצבע הורתה על תאילנד. איזה מזל חשבתי לעצמי, את ירח הדבש שלנו לפני שנה חגגנו בתאילנד וכבר כמה ימים שסופי רוצה ללכת לאכול במסעדה תאילנדית שתעורר את הזכרונות המתוקים מהחופשה המדהימה. לאחר התייעצות עם חברים נפל הפור והמסעדה בה בחרנו היא ’בית תאילנדי’ הותיקה, השוכנת ברחוב בן יהודה פינת בוגרשוב בת"א. ’בית תאילנדי’ ברחוב בן יהודה פינת בוגרשוב בת"א / צלם: אלעד גוטמן זהות בדויה עד היום כל ביקורינו במסעדות היו תחת מעטה של סודיות שהזכיר במעט את הסרט מר וגב’ סמית, רק בגרסה צברית. העובדה כי פורים בפתח אמורה הייתה להקל על משימת ההתערות בשטח. אולם הפעם ניתנה המלצה מפורשת מן המערכת. היות והמסעדה מוכרת לבעלי הדרגים הגבוהים במגזין והם פקדו אותה לא מעט פעמים (ולדבריהם מעולם לא נחלו אכזבה) הומלץ לנו לחרוג ממנהגנו ולתאם ביקור מראש על מנת להחשף למגוון רחב יותר של מנות. בית תאילנדי בשיחת הטלפון הובטח לי כי בניגוד לדעה הרווחת שבתאילנד מייצרים רק חיקויים, האוכל במסעדה אותנטי לחלוטין. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהשף, אחת מהבעלים של המסעדה, היא תאילנדית בשם סונן (לק) מלילי, בת למשפחת מסעדנים תאילנדית שכבר בינקותה נחשפה לרזי הבישול התאי והגיעה לארץ הקודש בעקבות בעלה הישראלי יריב. סגנון האוכל אותו מכינה סונן מושפע ממחוז ילדותה שבחבל איסן, השוכן בצפון מזרח המדינה וניחן בהשפעות המדינה השכנה לאוס. משמעות הדבר היא שהאוכל נוטה להידמות בטעמו לשם משפחתי (חריף), למרות שניתן לבקש כי המנות יגיעו בדרגת חריפות של בין פלפל אחד לשלושה. תפילותינו נענו ומצאנו חנייה סמוך למסעדה, מצרך נדיר ברחובות תל אביב. למרות שחלפתי על פני צומת הרחובות בוגרשוב ובן יהודה אינספור פעמים, מעולם לא הבחנתי בכתובת הירוקה על הבית הפינתי המבשרת ’בית תאילנדי- מסעדה’. ברגע שנכנסנו למקום האוירה השתנתה. יתכן כי היתה זו התאורה המעומעמת שבקעה ממנורות הקש, או שמא היו אלו יריעות הבמבוק העוטפות את הקירות. בעת שהובלנו לשולחננו סקרנו את הבר שנדמה היה כי נלקח בהשאלה מאחד האיים בממלכה התאילנדית. במהרה הושבנו אל שולחננו והתחלנו סוקרים את התפריט. ארוחת ’קאפ קם’ יתכן כי השם נשמע קצת מאיים אבל העיקרון פשוט: ארוחת הקאפ קם הינה ארוחה שנועדה להאכל לצד משקאות אלכוהוליים. תפקידה ’לרפד’ את הקיבה לקראת האלכוהול וחובה שתיאכל בחברותא. המנות בסוג ארוחה זו הן מנות קטנות, חריפות, בעלות טעמים עזים, ולכן בזמן הגשתן, נלווים אליהן ירקות ירוקים שתפקידם לאזן את הטעמים. ארוחה זו נועדה להאכל בצורה איטית, על מנת למתן את רמת האלכוהול, ובימים אלו, כאשר המשבר הכלכלי משתולל ברחבי העולם, זו הזדמנות נהדרת לשכוח את תלאות יום העבודה וליהנות מהרגע. לשמחתנו הרבה, עוד בטרם פתחנו את התפריט, הגיעה לעזרתנו לוטם, שההסבר המלומד על הקאפ קם הוא בעצם ציטוט של דבריה. לוטם לקחה את האחריות על הזמנת המנות וכסיפתח הגישה לשולחננו קונג צ’ה נאם-פלא – צלוחית עליה סודרו במניפה שריפמס חלוט מתובל בנדיבות ע"י מיץ לימון, כוסברה, פלפלים, שום והטעם חלומי. מעורב תאילנדי לאחר שנפתח התיאבון הוזרמו המנות הבאות: סום טאם (סלט פאפיה) – רצועות פאפיה (אורגנית) ירוקה, עגבניות שרי, לוביה, בוטנים כתושים, שום, צ’ילי, נאם פאלא ולימון סחוט. למען האמת עבורי זוהי המנה שמזכירה לי את תאילנד יותר מכל. נאם טוק נאה – פרוסות סינטה שניצרבו קלות על הגריל עליהן בזקו נענע, בצל סגול, כוסברה, צ’ילי ומעט לימון סחוט. זוהי מנת קאפ קם קלאסית המוגשת בטמפרטורת החדר ועל מנת שתחליק טוב יותר בגרון, לגמתי עימה בירה ’סינגה’ תאילנדית. סלט קלמארי (יאם פלאמוק) – קלמארי ברוטב פריק נאם (רוטב העשוי משום, צ’ילי, רוטב דגים ועשבי תיבול) המנה מוגשת עם פטריות יער, פטריות שחורות, בצל וכוסברה. ארוחת הקאפ קם אינה נחלקת למנות, כפי שאנו רגילים במטבח המערבי, לכן לאחר מנוחה קצרה והתרעננות היינו מוכנים לסבב נוסף של מנות. הפעם ביקשנו מלוטם לנסות את אחת ממנות הקארי ולהתנסות באחד מן המרקים, כי ארוחה תאילנדית בלי מרק היא כמו שר בלי תיק. חלפו להן מספר דקות והסבב השני הוגש: מרק טום יאם פלא – עם דג לברק שהתאפיין בטעם חמוץ חריף. חשוב לציין כי למרק תפקיד מרכזי בארוחה התאילנדית. הוא נלגם לאורך כל הארוחה מקערה משותפת, ותפקידו לנקות את הפה מטעמים ולהכין את החיך לטעמים חדשים. גנג קייאו וון גונג – תבשיל קארי העשוי מחלב קוקס, שרימפס מבושל, חציל, עלי בזיליקום, וקארי ירוק. המנה משלבת נפלא בין הטעמים ועבור סופי הייתה המנה הטעימה ביותר בארוחה. איזה טפיוקה מדושנים, מותשים וגם קצת פיקחים, התכוננו לקראת עזיבה אבל אז ’אולצנו’ לטעום את הקינוח העשוי חלב קוקוס, פתיתי קרח וטפיוקה, שזה בעצם כדורונים לבנים דמויי פנינה שמקורם בברזיל. משם הם הופצו למדינות טרופיות אחרות שביניהן גם תאילנד. הקינוח היווה סיומת הולמת לארוחה, למרות שלדעתי ניתן להשתולל טיפה פחות עם הקרח הכתוש. בשורה התחתונה רגע לפני סיכום ראיתי לנכון לציין גורם אחד שמשך את תשומת ליבנו בכל מנה במסעדה והוא טריות חומרי הגלם שבאה לידי ביטוי החל מהירקות שגדלים בחווה האורגנית של המסעדה וכלה בפירות הים, שנמסר לנו כי עוד באותו בוקר יצאו לשחייה בחוף גורדון. מעבר לכך, לא יהיה הוגן שלא לציין את רמת השירות במקום וזאת משום שקיבלנו את שירותה הצמוד של לוטם, שהיא אכן מקצוענית אמיתית. רמות המחיר של המנות סבירות לכל נפש, ומחיר ארוחה ממוצעת יעמוד על סדר גודל של 120 שקלים לסועד כולל קינוח, ולדעתי התמורה שווה את המחיר. ללא ספק אנחנו מתכוונים לחזור לסעוד במסעדה שוב ובהקדם. בית תאילנדי, בוגרשוב 8 פינת בן יהודה, תל אביב, טלפון: 03-5178568 www.2eat.co.il/thai