מאת ד"ר אלי שולים
במסעדת ’הטחנה’ במטולה זכינו לסעוד פעמיים בעבר. מזה שלוש שנים אנחנו מנסים להזמין מקום ליום השישי השלישי של חודש פברואר, שמסתמן בשנים האחרונות כחודש החורפי במיוחד, וללא הצלחה. הפעם הזמנו מקום שבועיים מראש
ביום שישי השלישי בחודש פברואר, מזג אוויר חורפי (כמה זמן ציפינו לו), עשינו דרכנו צפונה בהרכב משפחתי מלא. איתנו יצאה גם שיירה ארוכה של מכוניות העושות דרכם אל החרמון המושלג, אל נחלי הגולן, שזרימת המים בהם התחדשה. אל מפל סער שחזר להדרו, ושאון המים נשמע למרחוק. תחנתנו הראשונה – בית העלמין הקטן בקיבוץ מעיין ברוך. מזה שמונה שנים ביום שישי השלישי בחודש פברואר, עולים המשפחה וחברים אל קברו של בן משפחה, חבר ומחנך שעזבנו בטרם הצליח להגשים את כל חלומותיו. מול אבן הבזלת המונחת על קברו חוזרים אנו ומבטיחים למלא את צוואתו ולקדש את החיים. המפתיע הוא שלמרות הזמן שחלף, עשרות חברים ולא מעט מתלמידיו ממשיכים לפקוד את הקבר. בסופו של הטקס הקצר יוצאת המשפחה לטיול חורפי שאותו אנו מסיימים בארוחת ערב שישי באחת המסעדות הגליליות/ צפוניות. בעקבות הבום התיירותי שעובר האזור הצפוני של ארצנו, בין ראש פינה מדרום ועד לאצבע הגליל ורמת הגולן מצפון, נפתחו לא מעט מסעדות. את המעניינות ניתן לספור על כף יד אחת. המושבה מטולה במסעדת ’הטחנה’ במטולה זכינו לסעוד פעמיים בעבר. מזה שלוש שנים אנחנו מנסים להזמין מקום ליום השישי השלישי של חודש פברואר, שמסתמן בשנים האחרונות כחודש החורפי במיוחד, וללא הצלחה. הפעם הזמנו מקום שבועיים מראש. הצלחנו לזכות בשולחן לשעה 17:00. בגלל השעה המוקדמת נאלצנו הפעם לקצר בטיול. כמה ישובים יכולים להתהדר בעובדה שהם מספקים נוף אירופאי? כזאת היא המושבה מטולה, הישוב הצפוני ביותר בארצנו, השוכן בגובה 530 מטר. מטולה נוסדה בשנת 1896 ע"י הברון רוטשילד. 57 משפחות פועלים מראשון לציון וזכרון יעקב הרכיבו את הגרעין הראשון שיישב את המושבה. מקורו של השם בשפה הערבית ’אונטללה", שפירושו אם הטללים. מושבה פסטוראלית המשקיפה אל לבנון מצפון ואל ישובי הגליל מדרום. בשנים האחרונות הפכו החקלאים לתיירנים. למרגלות הישוב זורמים מימיו של נחל עיון (התנור) שמקורותיו בעיירה מרג’ עיון בלבנון. לאורכו, בסמוך למטולה, ארבעה מפלים, הגדול שבהם נופל מגובה של 30 מ’. הנחל זורם רק בחורף, בקיץ עושים החקלאים הלבנונים שימוש במימיו. בימים אלה מתקרב לסיומו מיזם הנדסי אקולוגי, שבו יוזרמו מים מנחל דן אל נחל עיון וממנו לכנרת. המיזם יושלם בחודשים הקרובים. כיצד מנווטים מטולה שוכנת בקצהו הצפוני של כביש 90. לאחר שחוצים את קריית שמונה ממשיכים צפונה, חולפים על פני תל חי, עד שמגיעים לשער הכניסה למושבה מטולה. אם תמשיכו ישר תגיעו לגדר שהייתה פעם טובה (גם אז אינני בטוח שהייתה כזאת), המשיכו ישר פחות ממאה מטר ופנו שמאלה להר הצפיי. בימים בהם הראות טובה ניתן להשקיף אל שכנינו הלבנונים ואל אזורי הקרבות של קיץ 2006. בשער הברזל הגדול, שמזכיר לנו שגבול לפנינו, פונים ימינה, מעט לפני העיקול פונים שמאלה לכיוון צפון. מימין לעיקול הדרך נקודת תצפית נוספת אל עבר ישובי אצבע הגליל. משם ממשיכים בדרך הכפרית המתפתלת עד מסעדת הטחנה, אותה קשה לפספס. מסעדת הטחנה בתחילה אזהרה. המסעדה מיועדת לקרניבורים אמיתיים. אם אינכם כאלה לא תמצאו את מקומכם. מקור הבשר ברמת הגולן. המסעדה שוכנת במבנה המשלב אבן ועץ, מעוטר באפיונים של דיינר אמריקני. חלל ספון עץ שבצידו האחד בר גדול, תנור עצים במרכזו ומסביבו שולחנות עץ מסודרים וערוכים לזרם בלתי פוסק של סועדים, בעיקר בסופי שבוע. למסעדת הטחנה יש להגיע רעבים ואכן היינו ארבעה עשר מורעבים. מבט ראשון בתפריט מלחיץ מעט. הרושם הוא שהתמחור מעט גבוה. לאחר עיון מעמיק יותר אתה מבין מהר מאוד שמחיר המנה הבשרית כולל כמעט הכול, להוציא שתייה וקינוחים. אז מה כוללת ארוחה בטחנה? מנות ראשונות על מגש דמוי קרוסלה מוגשות מנות פתיחה רבות ומגוונות, חמוצים ומטבלים בליווי לחם הבית. הרכב הסלטים והמטבלים משתנה בין מגש למגש, גם טיבם של המנות איננו אחיד, חלקם טובים, אחרים פחות. חשוב לזכור שלא באנו בגלל הסלטים וחשוב אפילו יותר לשמור מקום לבשר. חצילים, כרוב בטחינה, סלט בורגלו, לבנה, טחינה, פלפל קלוי, פטה כבד, פטריות, הן רק חלק מהמנות המרכיבות את מנות הפתיחה. הכמות נדיבה ומילוי הצלוחיות נמשך עד בוא מנות הבשר. מנה ראשונה, מיוחדת ומסקרנת נוספת הוזמנה, מרק דלעת ולימונים, שילוב מיוחד ומעניין של טעמים, מוגש בפוייקה אישית, מחירה 28 ש"ח. אפשר לאהוב את השילוב יותר או פחות, שווה לנסות. מנות עיקריות ארבעה עשר איש איפשרו לנו לטעום חלק גדול מהבשרים. השילוב המנצח הוא של איכות הבשר, עיבוד נכון ו’גרילמן’ מוכשר. מידת העשייה הייתה מדויקת, אבל… המנות מוגשות בחלקן על מחבת לוהטת ובשל כך הבשר ממשיך בבישולו והופך ממדיום לכמעט מת, אם אינך ממהר באכילתו! על מנת לא להתאכזב בסוף, זיכרו להזמין את מנת הבשר שלכם במידת עשייה נמוכה יותר. שתי מנות נזיד בוקרים הוזמנו. מנה מבטיחה של נזיד בקר ושעועית ברוטב מתקתק שהוגשה בפוייקה, לצערנו טעמה היה פחות מלבב. בישול בטמפ’ גבוהה מדי גרם לטעם שרוף שהשתלט והפך את המנה לבלתי אכילה. המנות הוחזרו וחשבוננו זוכה. יחד עם המנות העיקריות הוגשו שלוש תוספות: תפו"א אפוי, צ’יפס וירקות קלויים. השירות קורקטי, זריז, אדיב וזמין. סיכום: בשר שגודל וטופל נכון בצירוף ’גרילמן’ שיודע את מלאכתו, הם שילוב מנצח. הטחנה, לדעתי, היא מסעדת בשר מהטובות ביותר באזור. שנים עשר סועדים נהנו מהארוחה, שניים התאכזבו מהנזיד והסתפקו בלנשנש מהאחרים. המנות גדולות ונדיבות. לזכותם יאמר שמנות הנזיד הוחזרו ללא כל בעיה או ויכוח ומחירם לא נכלל בסיכום הסופי. עבור הארוחה שילמנו 1,348 ש"ח כולל שתייה קלה ובירה, שתייה חמה (8 כוסות), שני קינוחים (לא נותר מקום), פחות מ- 100 ש"ח לאדם. תמורה בהחלט טובה למחיר. מומלץ בסופי שבוע להזמין מקום מראש. הטחנה, רח’ הראשונים 1, מטולה, טל’ 04-6944820. פתוח כל השבוע 12:00 – 24:00 מודה לכל קוראי המדור על התגובות והפניות. אשמח לשמוע ביקורות והמלצות על מקומות מענייניים. אדם מן הישוב – shulimeli@walla.com