מאת יאיר קורן
החודש מספר לנו יאיר קורן על פרשיית הוספת הסוכר ליינות בצרפת, על מיפוי הגנום של הפינו נואר, איש עסקים צמא שאוהב יינות משובחים, ספר טוב על יינות טוקאי ועל הרגלי השתיה של נשים הרות.
מאות טונות של סוכר בסתיו הקרוב, לאחר הבציר, יתקיים בצרפת משפטם של 60 יצרני יין, סוחרים ובכירים ברשתות של מרכולים, המורשעים בהוספת כמויות אדירות של סוכר ליינות בוז’ולה בשנים 2004 עד 2006. החקירה נפתחה לפני כמה חודשים לאחר שהתברר כי 600 טונות של סוכר, שהיו מיועדות לרשתות שווק, נמכרו לעשרות יצרני יין. הוספת סוכר בתחילת התסיסה מותרת על פי החוק בצרפת, אך יש להליך הזה מגבלות כמותיות ויש לדווח לרשויות. התובע ב-Villefrance-sur-Saone דיווח כי נאשמים רבים הודו במעשים. העונשים הצפויים הם קנסות ואפילו תקופות מאסר. בציר 2004 בבוז’ולה לא היה אחיד באיכותו ובמקצת הכרמים האיכות הייתה ירודה. הגנום של הפינו צוות של חוקרים מצרפת ומאיטליה הצליח למפות את הגנום (המידע בסט של כרומוזומים בתא) של גפנים מזן פינו נואר, הגפנים הנפוצות בשמפאן, בבורגון ובעוד אזורי יין רבים בעולם. הגנום האנושי יכול להתהדר ב-25,000 גנים לכל היותר, ואילו הגנום של הפינו נואר כולל 30,000. התגלית פורסמה בכתב העת Nature ונראה שלא תעניין במיוחד את צרכני היין ושלא ייעשה בה שימוש רב בשנים הבאות. לטווח הרחוק מחקרים מן הסוג הזה עשויים לסייע לפתח זנים עמידים יותר למחלות. מה שכן עשוי לעניין את צרכני היין, אבל לא לחדש להם, הוא קביעת החוקרים בדבר המספר הגבוה במיוחד של גנים האחראים על יצירת הטעם בענב. כ-100 גנים, לעומת כ-50 בצמחים אחרים, ממונים על ייצור הטנין וחומרי טעם אחרים. "מיפוי הגנים האלה עשוי להיות צעד ראשון בדרך לפיתוח זנים בעלי טעמים חדשים", אמר Patrick Wincker מצוות החוקרים. עד כה מיפו חוקרים את הגנום של האורז ושל דגנים, אולם זו הפעם הראשונה שהמחקר התמקד בפרי. משרד החקלאות של צרפת, שהשתתף במימון המחקר, הביע שביעות רצון מתוצאותיו והשר Barnier הביע תקווה שהוא יסייע לפתח זנים ידידותיים לסביבה. אלמוני איש עסקים, שמושבו בסין, קנה 27 בקבוקי יין בחצי מיליון דולר, לא כדי להשקיע אלא כדי לשתות. כך סיפר סטיבן וויליאמס מ-AntiqueWine Company . ’הקנייה’ כללה 12 בקבוקים של ’רומנה קונטי’ מבציר 1978, צמד בקבוקים מכל אחת משנות הבציר 1961, 1966, 1996 ו-2003, ובקבוקים יחידים מ-1981, 1990, 1992, 1995, 1999, 2001 ו-2002. ב-1985 קבע Malcolm Forbes , מי שהיה המוציא לאור של המגזין המפורסם, מחיר שיא בעבור בקבוק יחיד – הוא שילם 162,750 דולר תמורת בקבוק של שאטו לפיט מ-1787. בהונג קונג בוטלו בזמן האחרון המסים על יינות ובית המכירות Bonhams הזדרז לקיים שם מכירה פומבית ראשונה. בסך הכול נמכרו יינות בשווי של 1.5 מיליון דולר ובהם תיבות של שאטו פטרוס מבציר 1990 ו-2000. הן נמכרו ב-57,240 דולר כל אחת. ששה בקבוקי מגנום של שאטו לפיט רוטשילד מבציר 1982 נמכרו ב-36,151 דולר. יופי של ספר העיתונאי הבריטי Davi Copp מתמחה בין השאר ביינות הונגריה ולא מכבר פרסם ספר ממצה ומהנה על יינות טוקאי. עמיתו, יו ג’ונסון, החמיא לו וכתב כך: "דייויד קופ מכיר היטב את האזור ואת יינותיו, וספרו יהפוך את ביקורכם שם למוצלח ביותר". הספר כולל בין היתר הסברים על האזור (הנוף, האקלים, הקרקע), ההיסטוריה, הזנים, היינות וסיווגם, שנות הבציר וסקירה של היקבים המובילים. תמצאו בו גם טיפים מצוינים היכן לאכול והיכן ללון. David Copp – Tokaj, a Companion for the Bibolous Traveller – PrintXBudavar, Budapest לא מדייקות חוקרים בשבדיה מצאו כי נשים הרות עלולות לשקר בדיווחים על הרגלי השתייה שלהן. התברר כי שבע מ-103 נשים שנבדקו, במסגרת מחקר, היו שתייניות כבדות, אך שש מהן דיווחו שאינן שותות כלל. אחת מהן דיווחה על צריכה כלשהי של אלכוהול. החוקרים חשפו את הדיווחים הכוזבים באמצעות בדיקות שתן ובדיקות שיער. ביו-מרקרים הנותרים בשיער עשויים לסייע להבחין בין מה שמכונה ’שתייה חברתית’ לשתייה כבדה. המחקר פורסם בכתב העת American Journal of Obstetrics and Gynecology . החוקרים הביעו דאגה מן הממצאים לנוכח העובדה שרופאים ממליצים להימנע משתיית אלכוהול במהלך ההיריון. יינות כשרים בגאורגיה ב-2006 הציעה הקהילה היהודית בגאורגיה ליקב המקומי Alaverdi ליצר יינות כשרים, ולקראת פסח השנה הם שווקו בפעם הראשונה וזכו להצלחה גם באוקראינה ובארה"ב. העיתון Russia Today דיווח כי היין, מזנים מקומיים, יוצר ביקב בידי משגיח מישראל ושלושה יהודים מקומיים ו’בושל’ בטמפרטורה של 87 מעלות.