אנו נמצאים בעיצומן של חגיגות שנת העצמאות ה-60 למדינת ישראל ומה יותר טבעי מאשר מספר מילים על ההיסטוריה של הבירה הארץ ישראלית. כן, מסתבר שיש דבר כזה. גדי דבירי יצא למסע חיפוש אחר השורשים של ייצור הבירה בישראל ומצא לא מעט הפתעות.
סיפור המעשה מתחיל בשנת 1934 במיזם משותף של משפחת רוטשילד, חברת פיק"א וחברה בנקאית מפריס בראשותו של צרפתי בשם גסטון דרייפוס. תוצאת מיזם משותף זה היתה מבשלת בירה בשם ’Palestine Brewery Ltd’ או בשמה העברי ’תעשיית בירה א"י בע"מ’. המבשלה הוקמה בראשון לציון בסמוך ליקב שגם הוא היה בשליטת משפחת רוטשילד. המותג העיקרי אותו ייצרה המבשלה הוא ’נשר’, כן כן, אותה בירה נשר המוכרת עד היום. לוגו הנשר נשאר כמעט זהה לאורך כל השנים ובשנה האחרונה עבר תהליך של ’הצערה’ ורוב שערותיו הלבנות נצבעו לשחור.
בירה ויין בשיתוף פעולה השוק העיקרי של מבשלת פלסטינה היה חיל המצב הבריטי בארץ ישראל
בירה נשר
ומתכון בירת הנשר שפותח היה על פי טעמם של החיילים – בירה בסגנון פילזן. בנוסף לנשר מסוג פילזן בישלה המבשלה בירה שחורה בשם ’ראשונייה’ שכנראה היא אב הטיפוס לבירת הנשר השחורה (מאלט) המוכרת לנו כיום. מותג נוסף שבושל במפעל בראשון לציון הוא בירה חומה בשם ’Service Brand ’ שיועדה גם היא לחיילים.
האגדה מספרת כי בין המבשלה ליקב הפרידה גדר שיחים. בזמן הפסקת הצהרים היו נפגשים הברומאסר של המבשלה מנחם ברלינר ז"ל ויינן היקב פרדי שטילר ז"ל ליד הגדר, כל אחד היה מביא מתוצרתו וכך היו מעבירים את ההפסקה. על פי גרסה אחת נסגר מפעל הבירה בראשון לציון בשנת 1941 ועבר לבת ים. אולם קיימות תוויות בקבוקים משנים מאוחרות יותר עליהן עדיין כתוב כי הבירה מיוצרת על ידי ’תעשית בירה א"י בע"מ ראשון לציון’, כך שכנראה לא נסגר המפעל בראשון לציון אלא נוספה לו המבשלה בבת ים.
תודה לטעות בזיהוי
מבשלת פלסטינה לא הסתפקה בחיילים הבריטים כלקוחות וייצרה מותג בשם Crown במיוחד עבור חיילי הצבא האוסטרלי. ככל הנראה מותג זה שווק לחיילים שהיו מוצבים באזור ארץ ישראל ולא כיצוא לאוסטרליה. באפריל 1948 ניסו מטוסי חיל האוויר האנגלי (RAF ) לתקוף את מבנה המבשלה בבת ים. לטענת האנגלים היתה המבשלה "מקום מסתור לטרוריסטים יהודים, המבנה שלט על האזור וממנו ירו הטרוריסטים על הערבים". כתוצאה מטעות בזיהוי תקפו המטוסים מבנה סמוך בו שכן מפעל דפוס של לוין אפשטיין בע"מ, למרבה המזל התקיפה נערכה בשבת ולכן לא היו נפגעים. (מתוך Britain’s Small Wars web site ).
בשנת 1950 החלה המבשלה לייצר, תחת מותג נשר, בירה בשם גולדסטאר. גם כאן לא נגמר הרומן של הבירה עם הצבא ובירה גולדסטאר יוצרה בבקבוקים במיוחד עבור השק"ם וצה"ל, כן כן, אז עוד היה מותר.
כוכב הזהב של ישו
בשנת 1951 נרכשה מבשלת פלסטינה על ידי תעשיין אנגלי בשם ויליאם רובינזון. החברה בבעלותו של רובינזון, פתחה בשנת 1963 מבשלה נוספת במגדל העמק, בשם ’מבשלת הגליל’. במבשלת הגליל יוצרה בירה גולדסטאר, נפח הבקבוק המצוין על אחת מגרסאות התוויות מבוטא ביחידות שאינן מטריות ולכן יועד ככל הנראה ליצוא לארה"ב או אנגליה. במהלך התחקיר למדור זה נתקלתי בתווית ישנה ומרתקת של בירה גולדסטאר שיועדה ליצוא. מעצבי התווית יצרו קישור בין השם גולדסטאר (כוכב זהב) למקום הבישול ’מגדל העמק ליד נצרת בארץ הקודש’. על התווית מצויר רועה עם עדר. עיצוב זה של התווית הזכיר לי סיפור מהברית החדשה על כוכב זוהר שנראה בשמים ביום הולדתו של ישו. ידוע גם כי מקום חייו ופועלו של ישו היה בנצרת. לדעתי, לא במקרה יצרו המעצבים קישור זה, אלא על מנת לשווק את הבירה כמוצר מיוחד מארץ הקודש.
בשנת 1968 נכנס לייצור במבשלה במגדל העמק מותג בירה נוסף וידוע בשם ’מכבי’, מותג שיועד לצריכה מקומית ולייצוא וגם הוא קיים עד היום.
אביר לאומי
בשנת 1952 נוסדה חברה ישראלית נוספת לייצור בירה בשם ’מבשלה לאומית’. המבשלה הוקמה על ידי קבוצת תעשיינים בראשות לואיס הרצברג מארה"ב. המפעל מוקם באזור התעשיה של נתניה. המותג המוביל של המבשלה היה ’אביר’. גם כאן מוצאים תוויות בקבוקים בהן הנפח מבוטא ביחידות שאינן מטריות, דבר המעיד ככל הנראה על כוונות ייצוא של הבירה לאנגליה או ארה"ב.
בירה? לא בירה? בכי מוצלחת שיש: בירה שחורה!
בשנת 1965 בוצע האיחוד הגדול ו’תעשית בירה א"י בע"מ’ התמזגה עם ’מבשלה לאומית’ לחברה חדשה בשליטתו של רובינזון – ’מבשלת שיכר לאומית’. בשנת 1976 לאחר שרובינזון הלך לעולמו, מכרו יורשיו את השליטה ב’מבשלת שיכר לאומית’ למורי גולדמן, קבלן יהודי מקנדה ולחברת ג’והן לאבאט מקנדה. חברת ג’והן לאבאט היתה ככל הנראה אותה חברה שהחזיקה במניות Labatt Brewing Company Ltd מבשלת הבירה הגדולה מקנדה.
בשנת 1977 נסגר המפעל בבת ים ואח"כ בשנת 1992 המפעל במגדל העמק. ’מבשלת שיכר לאומית’ בהנהלתה החדשה הכניסה לייצור המקומי מותגי בירה חדשים, ביניהם טובורג שיוצר עד 1989, וכיום מיוצר על ידי ’מבשלות בירה ישראל בע"מ’ (קרלסברג), ובאדוויזר שייצורו נפסק עקב המלחמה הבינלאומית על זכויות השימוש בשם באדוויזר.
בשנת 1985 הועמדה החברה שוב למכירה ונרכשה על ידי משפחת בורנשטיין שהחזיקה בזמנו את חברת טמפו לייצור משקאות קלים. יותר מאוחר מוזגה פעילות המבשלה עם זו של מפעל המשקאות.
איפה ההיסטוריה?
בנוסף ל’מבשלת פלסטינה’ ו’מבשלה לאומית’ פעלה בארץ מבשלה קטנה נוספת, מבשלת לבנט (Levant ) שפעלה ברמת גן או בגבעת הרצל בתל אביב. המבשלה ייצרה בירה בשם גלובוס שיוצרה "מלתת וכשות אמריקניים מובחרים".
היסטוריה של בירה בארץ ישראל קיימת, אך תיעוד להיסטוריה זו קשה למצוא. לצערי, רב החסר על המידע המתועד, עבודת בילוש רבה נעשתה על מנת לצרף קטעי מידע אחד לשני וחלק מהכתוב נשען על ניתוח אישי של תוויות הבקבוקים.
תודה עמוקה לנחום מזא"ה מחברת טמפו שהאיר עיני ברבות מהעובדות. אם למי מכם יש מידע נוסף או תיעוד הקשור להיסטוריה של הבירה בארץ ישראל אשמח לקבלו לדואר gad@beer-d.co.il על מנת להשלים את התמונה.
גדי דבירי הינו יועץ, בעל תעודת Master of Beer Style & Evaluation מטעם Siebel Institute of Technology שיקאגו, ארה"ב ומקים המרכז המקצועי לבירה ’בירדי’, בו נערכים קורסים ללימוד בישול בירה ביתית, סדנאות הדרכה וערבי טעימה לבירה.