מאת ד"ר אלי שולים
יום חמישי בערב, סוף השבוע טרם נכנס רשמית, אני עדיין בעבודה, צלצול טלפון מפתיע, מעברו של הקו חברתנו ב’. "האם מסעדת בן עזרא הדיג עדיין פועלת?" היא שואלת. ד"ר שולים בביקור לא מתוכנן עם דגים
יום חמישי בערב, סוף השבוע טרם נכנס רשמית, אני עדיין בעבודה, צלצול טלפון מפתיע, מעברו של הקו חברתנו ב’. "האם מסעדת בן עזרא הדיג עדיין פועלת?" היא שואלת. יותר מעשר שנים לא ביקרתי בעתלית, עניתי ,"אולי תברר" ביקשה. ביררנו, שעה חלפה ואנו נכנסים בשערי מסעדת בן עזרא הדייג. לא הייתה לי כל כוונה לשלב את בן עזרא הדייג במדור, הכתבה המיועדת לגיליון זה, הושלמה יומיים קודם ולשמחתי טרם נשלחה למערכת. עתלית – קצת רקע והיסטוריה רובנו חולפים על פני מחלף עתלית, מבחינים בספינת המעפילים הצופה אל הכביש המהיר בואך חיפה, מבט חטוף לעברה, מילות הסבר לילדים ומשיכים הלאה. ההתיישבות במפרץ עתלית עתיקת יומין, שרידיו של הישוב הקדום נמצאים מתחת לפני המים וברצועת החול וגבעות הכורכר שמסביב. מבצר מרשים שלא ניתן לבקר בו, זהו שטח צבאי סגור, בו שיכן הצבא יחידה מובחרת, אולי כדי לומר כי מבצר זה לא ייפול שוב לעולם. המבצר נבנה ע"י הצלבנים בשנת 1217, היסטוריה של מלחמות וכיבושים, מסעות צלב, פלישת המוסלמים, שמורת קרתא, אורוות חצובות בכורכר, מוזיאון מעפילים, חוף ים משגע וקסום, אזורי הטלה בו מקננים צבי הים הנכחדים, אתר צלילה מרהיב, חוות אהרונסון ועוד. למרות נתוני הפתיחה, השאלה המתבקשת היא מדוע עתלית היום רדומה ומנומנמת, עדיין מחוץ למפת התיירות הישראלית. המושבה עתלית משויכת היום מוניציפאלית למועצה אזורית חוף הכרמל ונראה לעין שהיא נהנית מתנופת בניה. היא נוסדה בשנת 1903, בשנת 1918סללו הבריטים את מסילת הברזל שחוצה את הישוב ומאוחר יותר הקימו בה את מחנה המעצר המפורסם בו שיכנו את העולים שהגיעו ארצה לאחר מלחמת העולם השנייה. בתחילת שנות ה-50 יושבו בעתלית עולים רבים. בן עזרא הדיג – הסיפור והאגדה יעקב בן עזרא נולד בקזבלנקה, עלה ארצה בשנת 1951, החל את דרכו בקיבוץ נווה ים הסמוך. הרומן עם הים התחיל בנערותו ונמשך עד היום הזה. לילה לילה יצא אל הים, שממנו שאב את פרנסתו וגידל עשרה ילדים. לא מעט סיפורי עלילות, על כרישים, צבים ושאר יצורי הים, נרקמו סביב דמותו הציורית של יעקב בן עזרא. בשנת 1964 פתח בסמוך לביתו את מסעדת הדגים, שבשנות ה-70 וה-80 יצא שמה בכל הארץ. לאחרונה עברה המסעדה אל משכנה החדש בסמוך לתחנת הרכבת של עתלית. היום יכול יעקב בן עזרא הדייג לצפות בילדיו הממשיכים את המסורת בגאווה. עשר שנים לערך לא סעדנו אצל בן עזרא, עשר שנים של מהפכה קולינרית. יתכן שהחדשנות ומגוון המסעדות החדשות השכיחו מאיתנו את בן עזרא הדייג ואת מסעדתו העממית. אך מסורת ועקביות חזקים כנראה יותר מכל טרנד, בן עזרא, למרות כל השינויים עדיין בעתלית. שבנו אל בן עזרא ושמחנו לגלות שלמרות הזמן והמבנה החדש דבר לא השתנה, אותו תפריט, אותה אווירה ואותו הקסם. חדש מפני ישן תוציאו המבנה החדש הרבה יותר גדול ומרווח מהמבנה המקורי, את קירותיו מעטרות תמונות המספרות את סיפור מעלליו של יעקב בן עזרא בים, תמונתו הגדולה צופה מהקיר ואומרת הגעתם אל ממלכתי היא ממלכת הים. הוצאתי את המצלמה שמלווה אותי באשר אלך, מספר הבזקי פלש אל חלל המסעדה הספיקו להריץ אל שולחננו את בתו של בן עזרא, שמנהלת את השירות במסעדה. "לכבוד מה התמונות?", שאלה (בלבה בוודאי חשבה שתזכה לכתבה). "סתם" עניתי,"אני מנסה את מצלמתי החדשה". "האם זה ביקורכם הראשון?" הוסיפה לשאול. "לא", גמגמתי, "אך הפעם האחרונה הייתה במבנה הקודם לפני די הרבה שנים". "מה אתה חושב על המבנה החדש" התעניינה. המשכתי בגמגומי "אני חושב שהמקום הישן היה משפחתי ואותנטי יותר". "גם אני סבורה כך" אמרה, "קשה מאוד היה לי לעבור למבנה החדש, הרבה דמעות הזלתי, לא הייתה ברירה, לא ניתן היה לשפץ יותר את המבנה הישן. מה תזמינו?" מנות ראשונות: הן מוגשות לשולחן בזרם בלתי פוסק של סלטים טריים, ירקות, כרוב, טחינה מרירה, חצילים ועוד. זהירות, לא להגזים, יש להותיר מקום לדג. לחם שחור פשוט, צרוב קלות ומרוח בשום, מים צוננים ולימונדה, ליוו את הארוחה. מנות עיקריות: בתו של בן עזרא המליצה ואנחנו הסכמנו. שתי מנות של דג בורי בגריל ושתי מנות דג מוסר בגריל. הדג טרי, הכנה פשוטה, לא צריך יותר, טעמו הוא טעם של ים, מדהים. מחיר המנות, 75 ש"ח הבורי ו-80 ש"ח המוסר. בתוספת צלחת ציפס מרכזית. קינוח: עוגת שוקולד חמה עם גלידת וניל, לא יצאנו מגדרנו. סיכום עבור הסעודה שילמנו 299 ש"ח לארבעה סועדים, לאחר שזכינו בהנחת קופון של 10% וגם הקינוח על חשבון הבית. יותר מארבעים שנות מסורת וניסיון אומרות הכל, אצל בן עזרא זוכה הדג לכבוד שרק הוא יודע לתת לדג. הדג טרי, מוגש בדרך הפשוטה ביותר, דג נטו, אם תרצו תוסיפו מעט לימון. טעמו הוא טעם הים, לא מתחכם ונטול פוזות, מהים למחבת ולצלחת, גדולתו של המקום בפשטותו. יעקב בן עזרא אומר בתרגום ממרוקאית (לאוזניהם של…) "בעל הבית צריך להיות במקום, אחרת לא יהיה כסף לשלם חשמל". כמה שהוא צודק, זה נשמע טוב יותר בשפת המקור וכמה זה אקטואלי, איזו חכמת חיים. התמחור עממי, הוגן ומהווה תמורה מצוינת והוגנת. מעל לכל ספק, בשלב זה האתר הכי תיירותי בעתלית הוא מסעדת עזרא הדייג, ויעידו עשרות הסועדים, חילונים, דתיים, חרדים ותיירים שמלאו את המסעדה הגדולה בשעת ערב יחסית מאוחרת בעתלית הרדומה והמנומנמת. אינני מבין כיצד ולמה, למרות הקרבה הגיאוגרפית למקום מגורי לא ביקרנו אצל בן עזרא כל כך הרבה זמן. ביקורנו הבא, ממש בקרוב. בן עזרא הדייג, הרדוף 77, ע"י תחנת הרכבת, עתלית, טלפון: 04-9842273 shulimeli@walla.com