סיפור אהבה ישן עם שרי

מאת אייל גרוס

בכתבה שהתפרסמה בגיליון הקודם למדנו מפי אייל גרוס על ההיסטוריה של השרי ועל תהליך הייצור שלו. הפעם לפנינו ביקור במשולש השרי, טעימות אצל מיטב יצרני המשקה, וכמובן, אי אפשר בלי קצת טאפאס / חלק ב’
מספרים שלפני שנים רבות היה בסביליה ארכיבישוף שחי לא עד מאה ועשרים, כי אם עד גיל מאה עשרים וחמש. הארכיבישוף שתה כל ערב בקבוק שרי עם ארוחת הערב שלו, פרט לימים בהם חש ברע. באותם ימים הוא שתה שני בקבוקים. אף כי לא ברור שמומלץ לשתות שני בקבוקי שרי בערב, הרי שבהחלט מומלץ עד מאוד להכיר את היין המחוזק הנפלא הזה. בכתבה שהתפרסמה בגיליון הקודם, עמדנו על ההיסטוריה של השרי ועל תהליך הייצור שלו. כזכור, מתחלק עולם השרי היבש ליינות שהתיישנו יישון ביולוגי תחת שכבת השמרים הידועה בשם פלור (פינו, מנזנייה), יינות שהתיישנו יישון חמצוני ללא פלור (אולורוסו) ויינות שהתיישנו חלק מהזמן עם פלור וחלק בלעדיו (אמונטיאדו, פאלו קורטדו). עולם השרי המתוק מתחלק ליינות זניים (פדרו חימנז, מוסקטל) וליינות שהם תוצאה של בלנד של שרי יבש עם יין מתוק (פייל קרים, מדיום, קרים). על מנת להעמיק את ההכרות עם היינות האהובים האלו, נסענו לבקר במשולש השרי. פלמנקו, סוסים ושרי הקו הישיר של ’רייאן-איר’ מלונדון לחרז, העיר שבלב משולש השרי, מביא אותנו לכאן. חרז, או בשמה המלא Jerez de la Frontera היא בסיס מצוין לביקור באזור, וממנה אפשר לנסוע ולבקר גם בשתי הערים האחרות של משולש השרי ,El Puerto de Santa Maria, ו-.Sanlucar de Barrameda זהו אזור שנמצא בקצה הדרומי של עולם היין האירופי, ושתנאי האקלים שבו מושפעים מהאוקיינוס האטלנטי הסמוך. העיר חרז ידועה לא רק בזכות השרי, אלא גם כמרכז לאמנות הפלמנקו וללימודי הרכיבה על סוסים. היא משלבת את האדריכלות המורית שהותירה כאן השפעות מוסלמיות חזקות, עם מבנים נוצריים בסגנונות הרנסאנס והבארוק. בסמיכות מקום ניתן לבקר בשניים מהאתרים המרכזיים של העיר, המייצגים יחדיו שילוב ייחודי זה: ה- Alcazar הוא מבנה מוסלמי מהמאה ה-12 ממנו נשקף נוף מרשים על העיר, ולידו נמצאת קתדראלת סאן-סלבדור, שבנייתה החלה במאה ה-17, ושמשלבת אדריכלות רנסאנס ובארוק. אלו הם רק שניים מהמבנים היפים של העיר העתיקה של חרז. שלטים מאירי עיניים מובילים את המבקר במסלול פנורמי שעובר דרך מבנים כמו Gallo Azul, בניין מרשים מהמאה ה-19, Palacio Domecq, ארמון בארוקי מהמאה ה-18, ומבנים נאים נוספים. בודגת Gonzales-Byass סמוך לקתדראלה נמצא אחד מאתרי התיירות המרכזיים של חרז, בודגת Gonzales-Byass. למעשה יש מספר בודגות שמרכיבות את הקומפלקס הגדול הזה. כמו הבודגות האחרות בחרז, מדובר במבנים גבוהים ומרשימים, עם עמודים וקשתות נאות, ביניהן נחים היינות בחביות. לא תמצאו כאן מרתפי יין. היישון נעשה על פני הקרקע בבודגות, כאשר לעתים בד כהה מכסה את החלון כדי לסנן את קרני השמש. לבודגה הזו שקיימת מאז שנת 1835 היסטוריה ארוכה, ולהבדיל מחלק מהבודגות הגדולות האחרות היא עדיין שייכת לצאצאיו של מייסדה, מנואל מריה גונזלס-אנגל שפסלו מתנוסס מחוץ לבודגה. אנו חווים כאן את הביקור שחווה כל תייר, סיורים מאורגנים מתקיימים כמעט כל שעה, ולא מצטערים על כך. מהביקור הזה אפשר ללמוד הרבה על ההיסטוריה של חרז ושל הבודגה המרכזית הזו בפרט, להתרשם מהאדריכלות הטיפוסית של בודגות עתיקות, שיש המשווים אותן לקתדראלות, וגם לראות את הבודגה שהיא חלק מהקומפלקס הזה שהתפרסמה בזכות העכברים חובבי השרי, שנבנה להם סולם קטן בו משאירים להם יין שיוכלו לשתות להנאתם. בסיום הביקור הזה טועמים שניים מהיינות הידועים שמיוצרים כאן. אחד מהם הוא Tio Pepe, הפינו המפורסם שגונזלס כינה על שם דודו שהיה נותן לו עצות טובות, ושלעתים נדמה שהפרסומות המקדמות אותו השתלטו על כל העיר חרז. זהו בהחלט פינו הגון שכאשר מוגש בתנאים הראויים נותן ייצוג קלאסי של הסגנון הזה. היין השני הוא Croft, מותג ידוע אף הוא, שהיה יין הדגל של בודגה בשם זה שנרכשה על ידי Gonzales Byass בשנת 2002. יין זה הוא Pale Cream, כלומר יין פינו שהומתק. זהו אחד מיינות השרי הידועים והנמכרים ביותר, אך הוא סובל מאותה מתיקות חסרת אופי שרבים מיינות ה- ’cream’ למיניהם סובלים ממנה. בודגת Emilio Lustau בודגה גדולה אחרת שאנו מבקרים בה, והפעם לביקור פרטי ומתואם, היא Emilio Lustau, גם כן מהשמות הידועים בחרז. בודגה זו יוסדה בשנת 1896 ונוהלה על ידי המשפחה שהקימה אותה עד 1990, עת נרכשה על ידי הבודגה Luis Caballero. עובדה זו לא הפריעה לבודגת לוסטאו להיות אחד ממותגי השרי הידועים ברחבי העולם, בין היתר בזכות הנוכחות הרבה שלה בשוק האמריקאי. בודגת לוסטאו מייצאת כ-85% מהיינות שהיא מייצרת, וארה"ב היא השוק העיקרי שלה. האיכות הגבוהה נשמרת כאן גם כאשר מדובר בייצור בכמויות גדולות. גם בודגת לוסטאו מורכבת למעשה ממספר בודגות – כל מבנה בו מיוצר ומיושן יין נחשב כבודגה בפני עצמה, הצמודות זו לזו, במרכז חרז. אחרי סיור במבנים ההיסטוריים הנאים האלו, אנו טועמים מבחר מהמגוון הגדול יחסית של יינות המיוצרים כאן. בלוסטאו מייצרים את כל סוגי השרי, ולמעשה יש גם מספר גרסאות לחלק מהסוגים העיקריים. אנו טועמים בין היתר את היין Lustau Solera Reserva, ’Papirusa’ Light Manzanilla, מנזנייה מצוינת עם בשומת שנותנת מעט מהמליחות האופיינית ליין זה לצד מגע של שקדים. בטעימה זהו יין מצוין, יבש מאוד עם מגע של מליחות. אנו טועמים גם שני סוגים של פינו, אף הם טובים מאוד, ואחריו את היין Lustau Solera Reserva, ’Los Arcos’ Dry Amontillado, אמונטיאדו שהבשומת שלו מגלה ניחוחות של שקדים ואגוזים קלויים, הנוכחים גם בטעם. אחריו אנו טועמים יין שאינו מסדרת הסולרה הרגילה של לוסטאו, אלא מסדרת ה-Almacenista , שהם, כזכור, יצרנים קטנים שלא משווקים יין בעצמם, ובדרך כלל מוכרים את היין שלהם ל- shippers, כאשר האחרונים משלבים אותו בממסך (בלנד) שלהם. בלוסטאו עובדים עם מספר Almacenista מובחרים, ומבקבקים יינות שלהם בסדרה זו, תוך ציון המקור ממנו הוא בא. כך ’מצילים’ את היינות המובחרים האלו, שיוצרו בכמויות קטנות מהעלמות אל תוך ממסך אנונימי, ועושים אותם נגישים לשותי היין. אכן, היין Lustau Almacenista Palo Cortado 1/50 Vides, שגודל בבית היוצר של Vides, מתגלה כאחד המובחרים בטעימה, יש לו בשומת של אגוזים ואדמה, וזהו יין יבש, אלגנטי ובעל סיום ארוך. יין מענג שמוכיח כמה צדקו בלוסטאו בבחירה שלהם את בודגת Vides כאחת הבודגות שיינותיה יבוקבקו וישווקו בסדרה זו. מובחר מאוד הוא גם היין הבא בטעימה, Lustau Solera Gran Reserve, ’Emperatriz Eugenia’ Very Rare Oloroso, אולורוסו שיושן מעל עשרים שנה, ובבשומת שלו לצד שקדים ובוטנים קלויים יש ניחוחות של קרמל. זהו יין ארוך ומענג מאוד עם טעמים של קלייה. אנו טועמים גם מספר יינות מתוקים והמובחר שבהם הוא Lustau, East India Solera, יין שמורכב מממסך של יין אולורוסו יבש (80%) שעורבב עם יין פדרו חימנז (20%) ושהה בסולרה יחדיו בשנה האחרונה שלפני הבקבוק. העובדה שיינות הבסיס לבלנד הזה מובחרים כשלעצמם, ושהיינות שהו יחדיו בסולרה בחלק מהתקופה, עושה אותו לייחודי ומצוין. זהו אמנם לא יין זני אך הוא מורכב ומעניין ומוצלח מרוב יינות השרי המתוקים שנעשים בסגנון ה’קרים’. ליין הזה יש ניחוחות של צימוקים ושוקולד בארומה, ובטעימה הוא מגלה מתיקות שמאוזנת היטב עם הצד היבש שלו ומבנה יפה. בצדק נחשב יין זה לאחד מהכוכבים של יינות השרי המתוקים. מי ירים את הכפפה? לוסטאו מייצרים גם שרי מתוק זני, ויש כאן פדרו חימנז טוב מאוד ומוסקטל ((Lustau Solera Reserva Emilin Moscatelמשובח במיוחד. אחרי הטעימה המקיפה אנו טועמים גם את הברנדי הטוב מאוד של לוסטאו ואת חומץ השרי המצוין שמיוצר כאן. הודות למגוון הרחב של היינות שמיוצרים, לזמינות שלהם, ולאיכות הגבוהה שלהם, לוסטאו היא אחת הבודגות שטעימת מבחר היינות שלה יכול להיות דרך מצוינת להכרות עם עולם השרי, ואני מחכה ליבואן שירים את הכפפה וייבא את היינות של לוסטאו לישראל. אגב, קשה לחשוב על יינות שמקבלים מרוברט פארקר ציונים הנעים בין 90 ל-94 ועדיין נמכרים במחירים סבירים מאוד, וזה עוד מאפיין של עולם השרי: מאחר ומדובר ביין נישה שאפילו חלק ניכר מאוהבי היין טרם גילו מחדש, יחס התמורה למחיר בשרי הוא עדיין מצוין ביחס ליינות איכותיים אחרים. בודגת Grupo Estevez עוד ביקור אחד אצל יצרן גדול, מתקיים ב- Grupo Estevez. סיפורה של קבוצת אסטבז משקף את אחת המגמות הבולטות בחרז, זו של איחוד של מספר בודגות תחת קורת הגג של קבוצות אחזקה גדולות. משפחת אסטבז צברה אט אט יותר ויותר נכסים ורכשה מספר בודגות קיימות, והעבירה אותן לקומפלקס חדש שנבנה בשולי העיר חרז. אף כי מדובר בקומפלקס חדש, הרי שהוא נבנה בסגנון הקלאסי של הבודגות של חרז, כאשר בין החביות פזורים חפצי אומנות. כאן מרוכזות עכשיו הבודגות השונות שבבעלות הקבוצה. בין המותגים הטובים מאוד שרוכזו כאן תחת קורת גג אחת, היהלום שבכתר היא הבודגה הותיקה Valdespino, (השורשים של ייצור שרי על ידי משפחת ולדספינו מגיעים למאה ה-13), אותה רכשה קבוצת אסטבז בשנת 1999. רכישה זו היא חלק מתהליך הקונסולידיזציה שמאפיין את חרז – בודגות מתאחדות תחת תאגיד גדול יותר, אף כי במקביל מתרחש התהליך של פריחת בודגות הבוטיק. פוגש אותנו כאן מנהל ייצור היינות של כל קבוצת אסבטז, Eduardo Ojeda, אחד מהאנשים החשובים בתעשיית היין של חרז. בין היינות הידועים של ולדפסינו, ה- Fino Innocente, שמיוחד בהיותו פינו שנעשה מכרם יחיד ומובחר, וגם ביישון הארוך שלו, במשך שמונה שנים. אוח’דה מוביל אותנו לאורך ה’קריאדרות’, סוללת החביות בהן מתיישן היין. יש כאן עשר קריאדרות כאשר בעשירית היין הוא יין חדש מהבציר האחרון שיעורבב אט אט לתוך היין הישן יותר בקריאדרה התשיעית, וכך עד לקריאדרה הראשונה ואחריה לחבית הידועה כ’סולרה’, ממנה יבוקבק היין. זוהי טעימה מרתקת שמאפשרת לראות את התפתחות היין, את הנוכחות המשתנה של הארומה השמרית שמזכירה שמפנייה, וזאת כאמור עד לסולרה ממנה מבוקבק יין מקסים ויבש, שיש לו ניחוחות של אגוזים קלויים ומבנה יפה מאוד. אנו טועמים גם את ה- Amontillado Tio Diego, יין מצוין אף הוא, ששהה תקופה ממושכת עם פלור אך גם תקופה ממושכת בלעדיו. היינות כאן מוכיחים שתחת הנהגתו של אוח’דה, ולדספינו שומר על האיכות הייחודית שלו גם עכשיו כחלק מקבוצת אסטבז הגדולה. צריך מזל לטעום ’קרדינל’ מכאן אנו עוברים לטעום מהסולרה את היין Palo Cortado Cardenal. ה’קרדינל’ הזה הוא יין נפלא ומדהים, עם ניחוחות של קרמל בארומה, ובטעימה מתגלה יין בעל גוף מלא וסמיך עם טעמים עשירים, ארוכים ומורכבים מאוד. זהו יין בקטגורית ה- VORS, כלומר יין שרי שיושן מעל שלושים שנה. ואם בזה לא היה די, הרי שאוח’דה מוביל אותנו לחבית נוספת הנמצאת כאן ובה שוהה יין קרדינל, שהוא בן לפחות שבעים שנה. חביות כאלו, עם יינות שלעתים איש אינו יודע את גילן המדויק, נמצאות בבודגות ותיקות בחרז, ובדרך כלל, כמו במקרה הזה, נגישות רק למתי מעט שהם בני מזל מיוחד. היום לנו יש את המזל הזה, ואנו זוכים לטעום גרסה מעניינת במיוחד של ’קרדינל’ כאשר לבשומת מתווסף הפעם דבש, והטעמים מרוכזים ועשירים. אנו טועמים גם Viejo Cream, יין אולורסו שעורב עם פדרו חימנז ויושן בסולרה כבלנד. זהו יין שטעמיו מזכירים ליקר אגוזים, שמוכיח שגם בקטגורית ה Cream אפשר למצוא יינות טובים עד מאוד. ביקור הפרופסור בשלב זה של הביקור מצטרף אלינו Jes?s Barqu?n, פרופסור למשפטים באוניברסיטת גרנדה, שלצד מומחיותו במשפטים נחשב לאחד ממומחי השרי הגדולים. בארקווין שותף עם אוח’דה במפעל שנקרא Equipo Navazos. פרויקט זה התחיל כאשר קבוצה של אוהבי שרי ביקרה בשנת 2005 באחת הבודגות בחרז וגילתה חביות ישנות של אמונטיאדו שמעולם לא בוקבק. היא קנתה את היין ובקבקה 600 בקבוקים ממנו. אחר כך המשיכו חברי הקבוצה לחפש חביות מיוחדות מסוג זה, שפזורות בבודגות שונות באזור. לעתים אלו חביות שלא בוקבקו כי היו איכותיות במיוחד והיקב החליט לשמור אותן, (חביות אלו סומנו ביקב במילה NO, כלומר לא לבקבוק ועל כן היין שמופק מהן נקרא Bota No)), ועתה הן נעשות ביוזמת בארקווין וחבריו נגישות לא רק למתי מעט שזוכים לטעום אותן מהסולרה. עד כה יצאו בסדרה זו 17 יינות. תחילה הוצעו היינות רק לחברי הקבוצה, אך החל משנת 2007 מוצע מספר מוגבל של בקבוקים מיינות אלו גם למכירה לקהל הרחב, מה שמאפשר להגדיל קצת את המעגל של בני המזל שזוכים לשתות מהיינות המיוחדים והנדירים האלו, שכדאי מאוד לנסות ולטעום מהם. אלו יינות שרי מובחרים במיוחד, ויתכן שיין מחבית הwקרדינלw הישנה בת הלמעלה משבעים השנה ימצא את עצמו יום אחד מבוקבק בסדרה הזו. כמה ימים לאחר הביקור שלנו בחרז, נזכה לפגוש את בארקוין שוב בלונדון, לשם הוא מגיע כדי לערוך טעימה בה אפשר לטעום חלק מהיינות המצוינים של ’אקויפו נאואזוס’. בין היתר יש כאן את היין La Bota 10 Manzanilla Pasada , מנזנייה מיושנת שנקלחה מסולרה בבודגת La Guita המשובחת, יין מקסים, עשיר ומורכב עם בשומת עשירה, וגם את היין La Bota de Palo Cortado 17, Bota Punta, שהגיע מהבודגה Fernando de Castilla, יין מצוין ועשיר עם בשומת עצמתית ונפלאה. כדאי מאוד להכיר את היינות שמבוקבקים על ידי ’אקויפו נאואזוס’, שכן מדובר בכמה מהאוצרות של חרז שרק עכשיו נעשים נגישים לציבור שותי היין. בודגת Fernando de Castilla אחרי ביקור אצל ה- Shippers הגדולים, אנו מבקרים שניים מבודגות הבוטיק של חרז. הבודגה, Fernando de Castilla , שקיימת כבר מאז שנת 1837, נקנתה בשנת 2001 על ידי יאן פטרסן, נורבגי שעובד בעולם היין של חרז כבר שנים רבות, ששם לו לשאיפה להפוך אותה לבודגה איכותית במיוחד, וגם יפה במיוחד. יש כאן יינות בשתי סדרות,’Classic’ , שכוללת שרי משובח במגוון הסוגים, ו’Antique’, סדרה של יינות מסולרות שהכילו יין מיושן במיוחד. זוהי אחת מבודגות הבוטיק המשובחות של חרז והיינות כאן מצוינים. אנו טועמים יינות פינו משתי הסדרות. לשניהם יש בשומת שמרית, אך בעוד שיין הפינו הצעיר יותר מגלה מבנה יפה ומרענן, הרי שלמיושן מתווספים ניחוחות עץ ואגוזים, ובטעימה הוא ארוך יותר. שניהם מצוינים, ומובחר במיוחד כאן גם הפדרו-חימנז, שיש בו מספיק חומציות כדי לאזן היטב את המתיקות הרבה. זהו פרדו חימנז שיושן תקופה ארוכה, והוא מהטובים באזור. פטרסן בוחר שלא להשתמש בקטגוריותVOS ו- VORS, "יותר מדי בירוקרטיה" הוא טוען, גם כאשר היינות שלו זכאים לתואר הזה. פטרסן גאה עד מאוד בברנדי ובחומץ המיוצרים כאן, במיטב המסורת של חרז, ובצדק: שניהם נעשים בהקפדה מרובה, ובתשומת לב שווה לזו שמקבל היין, והם מהטובים ביותר שנעשים בחרז. העניין החדש שיש ביינות שרי יבשים, מיושנים, וגם בפדרו חימנז משובח מעודד את פטרסן שמאמין ובצדק שמהפיכת האיכות, שהוא ממבשריה, כבר נמצאת בעיצומה ומחזירה לשרי את שמו הטוב. בודגת Tradicion מכאן אנו ממשיכים לעוד בודגה ייחודית מאוד, זוהי בודגת Tradicion שהוקמה בשנת 1998 על ידי Joaquin Rivero, שבא ממשפחה של יצרני שרי. היינות כאן הם אך ורק יינות ישנים שנופלים לקטגוריהVOS ו- VORS. מדובר ביינות ששהו שנים ארוכות בחביות בבודגות שונות בהן עברו את שיטת הסולרה, נקנו, והובאו לכאן, וכאן למעשה התחיל תהליך סולרה חדש בו מתיישנים היינות עוד יותר תוך שהם מועברים שוב מקריאדרה לקריאדרה עד לסולרה ממנה הם מבוקבקים. כמו Fernando de Castilla גם בודגה זו ממוקמת בעיר העתיקה של חרז במבנה היסטורי יפה, ונוסף על כך מוצג כאן אוסף האמנות הפרטי והמרשים עד מאוד של ריברו, שכולל יצירות של גדולי האמנות הספרדית בין המאות ה-15 ל-19. ליקב ארבעה יינות, כולם משובחים במיוחד. אנו טועמים פאלו קורטאדוVORS בן 30 שנה. ליין ארומה עשירה, ובטעימה זהו יין מצוין ואלגנטי, עם חומציות טובה ומבנה יפה. אחריו אנו טועמים אמונטיאדוVORS בן שלושים שנה, יין עם בשומת של אגוזים ושקדים קלויים, שבטעימה מתגלה כיבש ארוך ועשיר. אחריהם מגיע אולורוסוVORS בן שלושים שנה אף הוא. כפי שקורה לעתים קרובות ביינות אולורוסו, הבשומת המתוקה עם נוכחות של פירות יבשים, מובילה לפה עשיר ומלא אך יבש, עם טעמי צימוקים. כל היינות כאן מצוינים אך יין זה מצטיין במיוחד. אחרון הוא פדרו חימנז VOS בן ’רק’ עשרים שנה, מצוין אף הוא. בשומת של צימוקים ושזיפים מיובשים מובילה ליין סמיך עם טעמי שוקולד מריר וחומציות יפה שמאזנת היטב את המתיקות הרבה. גם כאן אנו טועמים ברנדי משובח שמייצרת הבודגה. היינות כאן, כמו כמה מהיינות המיושנים שטעמנו בבודגות אחרות, עשויים בסגנון מסורתי מאוד. הם לא רק מיושנים אלא גם ’אולד-פאשנייד’ במובן הטוב ביותר של המילה. אכן, זהו העולם הישן והמשובח במיטבו. בודגת Guitterez Colosia במרחק נסיעת רכבת קצרה מחרז נמצאת El Puerto de Santa Maria, וכאן, על גדות הנהר שנשפך לים, אנו מבקרים את עוד אחת מבודגות הבוטיק, Guitterez Colosia. הבודגה נמצאת כאן ומנוהלת על ידי המשפחה מאז שנת 1838. עד 1998 היא שימשה כ-Almanceista ומכרה את היינות ליצרנים הגדולים. אחרי המשבר שידע עולם השרי בשנות ה-70 וה-80, כתוצאה מנטיעות יתר, ירד הביקוש מצד ה- shippers, ועמדה בפני חואן קרלוס גיטרז-קולוסיה ורעייתו כרמן האפשרות לסגור את הבודגה, או להתחיל ולמכור את היינות בעצמם תחת השם שלהם. למרבה המזל הם בחרו באפשרות השנייה, והפכו לאחת מבודגות הבוטיק המובחרות באזור. גם כאן מחולקים היינות לשתי סדרות, סדרה רגילה וסדרת ’סולרה פמיליה’, שכוללת יינות מיושנים יותר. אנו טועמים פינו מהסדרה הרגילה, יין טוב מאוד עם מבנה יפה וסיום ארוך, ואמונטיאדו מהסדרה הזו, יין מצוין עם בשומת עשירה וארוכה של אגוזים מקורמלים שמובילה ליין יבש ואיכותי במיוחד. האמונטיאדו מסדרת היינות המיושנים ארומאטי אף יותר. כמו יינות שרי מיושנים אחרים זה מסוג היינות שתרצו לקחת ממנו כוס, לשבת ולהתענג עליו תוך הרהורים על יופיים של החיים. הפאלו קורטאדו מהסדרה המיושנת מגלה באופן מפתיע בשומת בשרנית, וגם הוא יין מצוין, גילו מורגש בצורה מענגת. הוא בן למעלה מחמישים שנה, אבל חואן קרלוס לא יודע להגיד לנו בני כמה בדיוק היינות האלו, והוא גם לא משתמש בקטגוריות VOS או VORS, אף כי אין ספק שאלו יינות שמבחינת הגיל היו זכאים לקטגוריות האלו. מי יודע מתי בדיוק התחילו את הסולרה הזו? אף אחד לא ניהל רישום. גם בלי לדעת את הגיל המדויק, אלו יינות שטעימתם היא חוויה נפלאה. אנו מסיימים בפרדו חימנז המיושן, שגם הוא ארומאטי מאוד, עם בשומת וטעמים של פטל שחור ושוקולד. גם כאן יש כמובן ברנדי משובח, שמענג לטעום אותו בבודגה המסורתית הזו, בחדר עמוס תמונות משפחתיות ישנות. מה הסוד אני שואל את חואן קרלוס? בצניעות הוא מייחס את האיכות של היינות של גיטרז-קולוסיה למיקום של הבודגה, על הנהר, קרוב לים שמספק לחות טובה. אני מרשה לעצמי להטיל את האחריות גם על יד האמן שלו. …והרבה ברי טאפאס באוטובוס מחרז אנו נוסעים לעיר השלישית של משולש השרי, Sanlucar de Barrameda. על הכיכר היפהפייה Plaza Cabildo חולש בר הטאפאס הידוע Casa Balbino בו נשפך יין המנזנייה כמים. בסמוך, בבר טאפאס נוסף שנמצא על הכיכר כשממש מאחוריו בודגה Hidalgo- La Gitana הידועה, מגישים את מבחר היינות שלה, ומענג לשתות כאן את המנזנייה הנפלאה שמיוצרת ממש כאן. מהכיכר אנו מטיילים דרך הטיילת לאורך החוף אל Bajo de Guia – אזור המסעדות ובתי הקפה שנושק למים, בו נעים לשבת אל מול הים ולהודות לטבע על היינות הנפלאים שבאים ממשולש חרז. בחזרה בחרז, וצריך לאכול. יש כאן הרבה ברי טאפאס ומסעדות, אבל כולם באים ל- Bar Juanito. מענג לשבת כאן בחדר האוכל העמוס בפנים או ברחבה הנאה בחוץ, ולהתענג על מנות כמו ביצים מעורבות עם תפוחי אדמה, מנה מצוינת של לבבות ארטישוק ברוטב מועשר בעשבי תיבול ושרי, ברווז ברוטב פדרו חימנז, וקינוח של פודינג פדרו חימנז שמוגש עם שקדים וצימוקים. פלמנקו אנו רואים במקום התיירותי למדי, אך הנגיש במובן זה שמתקיימות בו הופעות כל יום La Tavern Flamenco. בכל מקרה, רצוי מאוד שלא לאכול במקום זה אלא לבוא רק בשביל המופע. אחרי מספר ימים כאן ההכרות והאהבה לשרי רק מתחזקים, ואנו מבינים היטב למה התכוון שייקספיר, כאשר שם בפיו של פאלסטאף במחזה הנרי הרביעי את המשפט האלמותי, לפיו "אם היו לי אלף בנים, כלל ראשון לחיי אנוש שהייתי נוטע בהכרתם היה, להתמכר לשרי". אמנם התמכרות היא תמיד דבר רע, אבל כדאי עד מאוד לפתח לא התמכרות כי אם הכרות ואהבה עם היין הנפלא הזה על סגנונותיו השונים. רשימת כתובות בודגות Gonzales Byass C. Manuel Maria Gonzales 12, Jerez, Tel 902440077 reservas@gonzalebyass.es Emilio Lustau Calle Arcos 53, Jerez, Tel 956341597 lustau2@a2000.es Grupo Estevez Valdespino Carretera Nacional IV- KM 630, Jerez, Tel 956321004 visitas@grupoestevez.com Equipo Navazos equipo@navazos.com Fernando de Castilla C. Jardinillo 7-11, Jerez, Tel 956182454 bodegas@fernandodecastilla.com Bodega Tradicion Plaza Cordobeses 3, Jerez, Tel. 956 168 628 jerez@bodegastradicion.com Guitterez Colosia Avda. Bajamar, 40, 11500 El Puerto De Santa Mar?a, Tel 956 852 852 info@gutierrez-colosia.com אוכל Bar Juanito, Pescaderia Vieja 8-10, Jerez, Tel 956334838 Info@bar-juanito.com Casa Balbino, Plaza del Cabildo 14, Sanlucar de Barrameda, Tel 956362647 לינה אנחנו שהינו במלון: Villa Jerez, Av. De la Cruz Roja 7, Jerez, Tel. 956153100 reserves@villajerez.com הנמצא במרחק כרבע שעה הליכה ממרכז העיר. למעוניינים לשהות במרכז העיר: Palacio Garvey, Torneria 24, Jerez, Tel 956326700 palaciogarvey@sferahoteles.net agross@post.tau.ac.il