קטנה וטעימה

מאת אדם מן הישוב

יום חמישי, אני בכנס בן יומיים באחד מבתי המלון בתל אביב. את ארוחת הצהרים אכלתי במלון, חלק ממחיר הכינוס. השפים ה’מוכשרים’ במלון הצליחו לקלקל חומרי גלם טובים. לי כאב הלב, לראות כל כך הרבה אוכל שלא ניתן לומר עליו ולו מילה טובה אחת. כבר בצהרים פנטזתי על ארוחת הערב, במחיצת רעייתי ובתי.
לפעמים נדמה שהעסקים בתל אביב נעלמים לטובת המסעדות ומקומות הבילוי. דמוגרפית אחוז הצעירים בת"א עולה, הם מאכלסים כל מ"ר פנוי ומשלמים מחיר מופקע. לאחרונה עזבה בתי הבכורה את המושבה בה אנו מתגוררים לטובת הכרך. במחיר שכירות של בית וגינה מצאה דירה בת 2 חדרים בבניין דירות בן 50 שנה ללא חניה, והיא מאושרת. תל אביב מודל 2008 אינה מיועדת לכלי רכב עם ארבעה גלגלים ויותר. מחיר הדלק בשמיים, החניה יקרה והתנועה זוחלת. תל אביב זועקת לתחבורה ציבורית זמינה וזולה שפועלת 24 שעות, היא בכל זאת עיר ללא הפסקה. עדיף לנסוע בעיר במונית שלרוב מחירה זול ממחיר החניה. רח’ בן יהודה נטול כל ייחודיות, אפור וסואן במהלך היום. אך אם תצעדו לאורכו בלילה קל יהיה להבחין בשינוי, יותר ויותר מסעדות, פאבים ודומיהם, פחות חנויות ומשרדים. ברחוב בן יהודה ביקרתי במדורי זה לפני כשנה וחצי לערך כשסעדנו במסעדת ’אדורה’ הנפלאה. מסעדת מל ומישל ממוקמת אף היא ברח’ בן יהודה. הבעלים מצהירים שהיא טרטוריה איטלקית ים תיכונית. המקום נפתח לפני כשנה וחצי על ידי השף ניר ויימן ורעייתו, אליהם חבר השף יוגב ירוס. מל ומישל הוא שם רומנטי למסעדה בעל צליל פריזאי, למרות שבמקורו יובא מניו זילנד הרחוקה, הקשר לטרטוריה איטלקית הוא במהות ולא בצליל. טרטוריה באיטליה היא מסעדה עממית. לו נשאלתי, הייתי ממליץ על השם שיאפיין יותר – Da Nee red Yogev Trattoria , ובתרגום אצל ניר ויוגב טרטוריה. מאחר ולא נשאלתי נסתפק בשם מל ומישל שהוא בעצם מקסים בפני עצמו. המסעדה עוצבה בחמימות באווירת רטרו על ידי רעייתו של ניר שהצליחה לשדר נשמה, כך שברור לך שהגעת למקום הנכון. במסעדה מספר קטן של שולחנות מכוסים במפות לבנות, וילון תחרה מסתיר חלקית את יושבי המקום מעיני הרחוב, תמונות תלויות על כותלי המסעדה, אפילו השירותים מצליחים להשתלב בקונספט. למסעדה מרפסת, לפחות כך נאמר לי כשהזמנתי מקום, המרפסת היא למעשה חלק מהמדרכה שסופח ותוחם. תוספת של עוד חמישה שולחנות כל כך חשובים כלכלית. המסעדה פועלת בערבים בלבד וטוב שכך, לא הייתי רוצה לשבת על המדרכה באור יום, אנחנו עדיין בבן יהודה ולא ברומא. בערב משנה הרחוב פניו והישיבה במרפסת נחמדה, בפנים נחמד הרבה יותר, אנחנו ישבנו במרפסת. במל ומישל יש חלוקת תפקידים די ברורה, יוגב אחראי על המטבח וניר אחראי על האירוח. אני מוצא שזה שילוב נכון. מי שמופקד על המטבח אינו יכול באותה עת לעסוק גם באירוח, רצוי שהמארח ידע ויבין בעבודת המטבח. מנות ראשונות: על שולחננו הונח לחם חמוציות חם ופריך כשלצידו שמן זית וחומץ בלסמי – פתיח נחמד וטעים. התפריט פשוט במובן החיובי של המילה ומציע מגוון של: שש מנות אנטי פסטי, שבע מנות ראשונות (פסטות למיניהן), שש מנות עיקריות ושישה קינוחים. פתחנו בשתי מנות אנטי פסטי: ברזאולה שהיא מנת סינטה שנכבשה במלח מספר ימים קודם לכן ומוגשת עם צלפים ופרמג’יאנו – מנה מעניינת, מרשימה וערבה לחיך. מחירה 48 ש"ח. סרדינים, פילטים של סרדין כבושים במלח ים ושמן זית שהוגשו בליווי לבנה – למען האמת ציפיתי למנה מעט שונה, בדימיוני ראיתי מנת sardoncini marinate (achughe) (סרדינים) איטלקית קלסית שמוגשת בלא מעט טרטוריות באיטליה. למרות דימיוני הפרוע המנה הייתה טובה. מחירה 48 ש"ח. לא הבנתי כיצד מתקשרת הלבנה למנה. מנות עיקריות: אחרי הפתיח המעניין המשכנו בשלוש מנות עיקריות: נקניקיות ביתיות – מנה מרשימה תוצרת בית, נקניקיות במרקם נכון שהן תערובת של בשר לבן, עגל וגבינת פקורינו, שילוב מעניין, הנקניקיות הוגשו בליווי כרוב מאודה ומח עצמות, מנה טובה עד מאד. מחירה 96 ש"ח. השפים במל ומישל אוהבים להכין נקניקים. ברווז בטבע – עוד מנה מעניינת, לא בדיוק אופיינית למטבח האיטלקי, אך מאד ערבה לחיך. חזה ברווז וכבד ביין מוסקטו וגרגרי ערער. מחירה 118 ש"ח. פולו פיקטה הייתה בחירתי, אסקלופ של עוף אורגני, בשמנת לימונית, בתוספת פנצט’ה תוצרת בית ושקדי עגל – נהניתי מהשילוב המעניין והטעים. מחיר המנה 92 ש"ח. תמורה מצוינת למחיר. אל המנות העיקריות התווספה תוספת של פולנטה ופירה (בנפרד). לקינוח: מנה מדהימה של טירמיסו שהיה אוורירי ומעודן במתיקותו, מנה ששווה ביקור. מחירה 40 ש"ח. את הארוחה ליווינו ביין מבעבע, למברוסקו גרספרוסה שהתאים לאווירה והערב הקייצי. מחיר הבקבוק 100 ש"ח. עבור הארוחה בתוספת 2 ספלי אספרסו וכוס תה שילמנו 578 ש"ח לפני שירות. הערה אחת הקשורה לתפריט היין. המבחר קטן יחסית, חסר יין שולחני במחיר סביר כפי שנהוג באיטליה שנמכר לפי הליטר, היין השולחני (בקבוק) היה ממקור ציליאני. לסיכום מל ומישל היא טרטוריה ישראלית בנוסח איטליה, מקום סימפטי עם הרבה אנרגיה חיובית. האוכל מהנה ולא מתחכם, חומרי הגלם איכותיים, המחיר מעט גבוה אפילו יחסית לאיטליה (טרטוריה שכונתית), אבל התמורה טובה. לזאת נוסיף את האווירה הרומנטית, את השירות הקשוב, האדיב והמקצועי, רואים שיש יד מכוונת. יצאנו מאד מרוצים, המקום מומלץ ביותר, במיוחד לאוהבי הרומנטיקה, אנחנו בודאי נשוב. מל ומישל, בן יהודה 155, תל אביב, טל’ 03-5293232 . shulimeli@walla.com . .