תשתו עוד צ'ייסר?

מאת עומר שניצר

לפני כמה שנים, כשיצאנו לבר, היינו נתקלים בתפריט אלכוהול דל ובחומוס, צ’יפס, מטוגנים וזיתים. מאז עברה מהפכה ששינתה את עולמנו ואת עולם הברים. עומר שניצר יצא לחפש כמה דוגמאות למה שקרה לנו
בצעירותי, כשעדיין לא חשבו היכן לשים את השמש, היה בנתניה בר חביב ושמו ’הגן של אורי’. חומוס, צ’יפס, ירקות, מטוגנים, בירות ובירות מחוזקות, זה מה אכלנו שם וזה מה שתינו, פשוט לא היה שום דבר אחר. הגן של אורי היה מקום גדול עם חצר ענקית בחוץ, שם על שולחנות מעץ דביק היינו נפגשים בסופי שבוע בין מבחן למבחן ואחר כך בין חמשוש לחמשוש. ילדים היינו אצל אורי, ’למדנו’ שם לשתות, או יותר נכון ’לתקוע בירות’. בימים טרופים ומטורפים שכאלו, סביר להניח שתמצאו עצמכם יושבים בבר עמוס באנשים שונים מול תצוגת בקבוקים בלתי אפשרית, מוזיקה רועשת מהרמקולים, כוס בירה אקזוטית וממותגת מהחבית מונחת מולכם, וברמנית בלבוש מינימאלי וחיוך מפתה תמכור לכם חלום "תשתו משהו נוסף ליד הבירה, אולי צ’ייסר?" (רודפן בעברית). הרודפן הקטן והחביב מבית היוצר של החייכנית המדופלמת הוא מלכודת דבש מהירה, המסוגלת לתקוף בוריאציות שונות. היא יכולה להגיע בלבוש רוסי – וודקה, או בחצאית סקוטית – וויסקי, ולעתים עם סומבררו – טקילה. בכל מקרה ובכל מצב, נגעת נסעת, הכל פתוח על הבר והרשות נתונה. ברמן /ברמנית טובים יודעים בדיוק איזה משקה להתאים ללקוח שלהם ויש להם, ברוך השם, אין ספור של אפשרויות אלכוהוליות לדפוק לכם את הראש. "קול קורא לנדוד, לנדוד" אני אוהב ללכת לשתות בגפי, על הבר תמיד יקרה משהו וגם אם לא יקרה כלום זה עדיין בסדר. לשתות עם חבר או שניים זו אפשרות שאני לוקח בחשבון במידה ודוד שלי רונן יסדר לי עבודה כסדרן באגד. לעתים אישה מזדמנת לאזור (הכותב הוא גבר!), אבל תשכחו משיחה בעלת גינונים פילוסופיים גבוהים, זה לא ילך. סביר להניח שאחרי מספר דקות לא רב ’תדברו אל הלמפות’ (סוג של גמל חד דבשת) והלמפות יוליכו אתכם רחוק, אבל לבד, אתם והלמפה. וכאן כמו באופרה היוונית תגיח החייכנית ברקע "תשתו עוד צ’ייסר?" במחקר שעשתה אוניברסיטת תל אביב התגלתה תגלית מרעישה ובלתי מובנת בעליל. הסתבר שסצנת האלכוהול ממציאה עצמה מחדש בשבילכם כל הזמן. היא תבוא בצורת ברים גדולים ’מגה ברים’ ואז תחזיר עצמה לשפיות עם ’ברים שכונתיים’. יש שמועה שם בחלונות הגבוהים שהדבר הבא יהיה ’טרה ברים’. ככה מתנהלים העניינים אצל קובעי סדר הלילה, "קול קורא לנדוד, לנדוד", ברים לא שורדים הרבה זמן מכיוון שקהל המבלים זז ממקום למקום כמו חסידות נודדות. אגדות רבות וסיפורים רבים שמעה אוזני על מחטפי הלילה המתקיימים בחלק מהברים. אני מזמין אתכם הקוראים ללכת לבדוק האם נכונה השמועה על נשות תל אביב המחכות לכם בזרועות פתוחות על הבר. זה לא באמת קורה ידידי, אבל אני שמח לטעות לפעמים. בתל אביב יש בערך בר על כל שותה, ככה שהמצב נוטה לטוב. במידה ותנחת חללית יום אחד, סביר להניח שהאובייקט הראשון שייתקלו בו החוצנים יהיה ’רודפן’ של וויסקי ג’יימסון או בקבוק של ערק עלית. אך אנשי החלל החיצון ייתקלו בכמה בעיות לפני הרודפנים: לעתים תחכה להם ’סלקטורית’ או דוברמן בכניסה שלפני הכוסית, לעתים הבר ’מפוצץ’ וגם אם יחכו שעה לא ימצאו מקום לשבת. לעתים יש בבר מקום לשבת ומוזיקה טובה, אבל אז הברמנית תלך הביתה לבד. ולפעמים אפילו לא יצליחו להגיע לאפשרויות הללו כי לא ימצאו חניה. לצורך הכתבה חשבתי לעבור לגור בתל אביב, אך הלמפה שלי סירבה ואל תעצבן למפה כי ללמפה חוקים משלה. לכשיושרו ההדורים, הלכנו שלובים יד ביד, אני והלמפה לשתות משהו ולחקור את השמועה שמאחורי ומלפני כל כוסית עומדת אישה מוצלחת. יחידת ה’טלנטים’ 223 במפגש הרחובות בזל ודיזנגוף, ע"י המשטרה, תמצאו את הבר 223, מרפסת קטנה מלאה נשים וגברים מחויכים קלות תקבל את פניכם. היחידה המובחרת הכוללת את הבעלים מורכבת מאוסף של חמישה מקצוענים השוחים בתחום חיי הלילה על כל רבדיו הרבה מאוד שנים. רובם ככולם ברמנים שפארו את מיטב המסעדות והברים בתל אביב. התחושה שקיבלתי הייתה ברורה וחדה, 223 הוא גוף שונה לטובה בתל אביב. מסתבר שחיבור בין חמש אושיות לילה, מצליח לייצר משהו אחר והרבה יותר מיוחד ממה שאנחנו מכירים בדרך כלל. עניין שכזה ממש לא פשוט מאחר ויש המון מקומות בילוי בעיר. הקלאסה שמצליחים לייצר ב-223 היא סיפור ההצלחה, זה מרגיש שם כמו ניו יורק לחלוטין, זו ליגה אחרת קוראים יקרים, שעד היום אף אחד לא הצליח לדגדג את פסגתה. סיפור קטן על אחד מהחמישיה ושמו מוש: האיש מברמן כבר למעלה מעשר שנים במקומות מובחרים בעיר ואני שמח בשבילו על המקום שהגיע אליו. תמיד קיוויתי בשבילו שיהיה לו מקום משלו להראות את היכולות שלו כברמן וכבן אדם, והנה זה מתממש לשמחתי. אתם מוזמנים לשאול מתי הוא עובד ולקפוץ לכוסית מעשה ידיו. את ההבדל הממשי ממקומות בילוי אחרים תגלו בתפריט המשקאות, בלבוש של אנשי הצוות, בהקפדה על הפרטים הקטנים בבר ובעיקר בסגנון שהמקום משדר. רמת ההתייחסות למשקאות ומזיגתם והדגש על הקוקטיילים המצוינים שאין כמותם בעיר, ראויה לשבח. שימו לב לתפריט הקוקטיילים המדליק והמיוחד וגם לעיצובו, שווה ורצוי להגיע ולטעום אחד או שניים מהם. האווירה במקום נעימה, יש תחושה שאתה נמצא במקום שהוא הכיin בעיר. בעלי הבית תמיד נמצאים באזור (נוצותיהם פרוסות לרווחה) וחלקם אף עובד על הבר בחלק מימי השבוע. המקום מומלץ בחום, לימי החום, ובעיקר לאוהבי ה’מינגלינג’ על כל רבדיו. Lenon Bar לנון המקורי מתהפך בקברו כבר הרבה שנים, בעיקר בגלל שאין שלום וגם אהבה לא בדיוק קונים במכולת. על צומת רופין שבשרון הצפוני מעל תחנת הדלק פז, עשו לו כבוד ופתחו על שמו את הבר הכי פופולארי באזור השרון – הלנון. שני מפלסים מפארים אותו ובשניהם יש בר גדול ומקצועי שימזוג לכם משקאות שיסדרו לכם את הראש. הלנון יכול להיקרא בשקט Dance Bar מאחר ובחלק מערבי הקונספט שהוא מגיש לקהל אווירה של מועדון. ימי שלישי מנקזים אל המקום קהל גדול של סטודנטים, בליינים היוצרים במקום אווירה של מסיבה צפופה, למי שנפשו חפצה בהתחככות שכזו מובטחת הנאה צרופה. בימי רביעי המקום מאכלס קהל מבלים קצת מבוגר יותר כשפני המקום הופכים להיות מעין טאפאס בר אופנתי עם דגש על המבעבע הספרדי – קווה. בשאר הימים צפויה למבלים חוויה שקטה יותר ויהיה לכם הרבה יותר קל לתפוס מקום של כבוד על הבר ולהנעים שהותכם עם כוסית של בירה סטלה או ווינשטפן מהחבית. אין הרבה מקומות בילוי ברמה גבוהה באזור השרון, למרות שצצים פה ושם כוכבים על הדרך. בלנוון קראו תגר על העניין ויצרו מקום שהוא ספינת דגל לכל האזור. מומלץ בחום לתושבי השרון השקט וגם לתל אביבים שלא יצאו מהקלחת כבר הרבה זמן –תבואו לבקר. Post Caf? הפוסט קפה הוא מוסד תל אביבי אמיתי. הבר השכונתי והנחמד שוכן בפינת הרחובות רש"י וקינג ג’ורג’ כבר למעלה מעשר שנים. למרות החלפת הבעלים במקום במהלך השנים מצליח ה-Post Caf? לשמור על אופיו השכונתי והמיוחד. תמיד יהיה לכם מקום לשבת על הבר או על אחד השולחנות שצופים לרחוב, תמיד תקבלו שירות טוב ויחס ביתי חם ואוהב. האוכל, דגש על הטוסטים, טעים, הבירות מהחבית תמיד טובות מאחר והן נמזגות כל הזמן, המוזיקה משובחת, דגש על רוק’נרול מהזן הטוב. הנה דוגמא למקום שגם אחרי שתל אביב שינתה פניה בתחום הבילויים עשרות פעמים שום דבר לא השתנה בו. המקום היה בר שכונתי לפני שהעיר התמלאה בברים שכונתיים ותמיד תמצאו בו קהל מיוחד, דגש על רוקיסטים, כשכולם מגיעים לשבת על כוסית של בירה וג’בטה טעימה. אני אישית ביליתי הרבה שנים טובות בבר הזה והיה לי הכבוד לברמן ולתקלט שם. אין שני לו בחביבות לבר הזה, ממש ככה. Mezkal – טקילה בר מי רוצה לשתות כוסית טקילה עם החלוץ המקסיקני האגדי של ריאל מדריד הוגו סאנצ’ס? בשכונת פלורנטין, רחוב ויטל 2, נמצא בר לטיני /מקסיקני ושמו בישראל ’mezkal’. המסקל הוא משקה אלכוהולי מבוסס אגבה כמו טקילה, שלא יכול להיקרא כך כי לא יוצר באזור טקילה. אני בילדותי נהגתי ללעוס אגבה במקום במבה ולכן הביקור אצל בעלי הבית היה מאוד מרגש עבורי. תמיד חשקתי בארוחה מקסיקנית אותנטית שתכיל טורטיה ’אוריגינל’ מקמח תירס, טאקוס, עוף בשוקולד וצ’ילי ובין לבין איזה כוסית קטנה של המשקה הצהוב המשובח. יש במקום הקטן והחביב מעל ל-30 סוגי טקילה משובחות ועוד מבחר גדול של בירות מקסיקניות כדוגמת ’נגרה מודלו’ ובירה ארגנטינאית ’קילמס’ . כדי להיות לטיניים לערב אחד ולהרגיש את האווירה, אתם מוזמנים להגיע לבר בימי שני בערב ולצפות בהופעות טנגו והופעות אחרות המתקיימות במקום. מומלץ לבקש שיכינו במיוחד בשבילכם את המיצ’לדה: משקה מקסיקני המכיל בירה מקסיקנית, טבסקו, עגבניות ולימון. יש לי הרגשה שאחרי כוסית או שתיים תרגישו בקנקון. האווירה במקום מאוד משפחתית, ביתית ונעימה, בעיקר בגלל שהמקום קטן ושכונתי. יש גם שולחנות בר המאפשרים ישיבה ולגימה על הרחוב ההומה. שם, בין כוסית לכוסית, תוכלו להיזכר בפלה הגדול מלהטט בגמר הגביע העולמי מקסיקו 1970, איטליה נגד ברזיל Salot. נורמה ג’ין – ביסטרו בר ואוכל על גבול יפו תל אביב, ברחוב אליפלט 23, ממוקם הביסטרו המשובח והמיוחד נורמה ג’ין. המקום הוא מקדש לאוהבי השתייה ויש בו בנוסף ל-15 ברזי הבירה מעל ל-100 סוגי בירות בבקבוקים. אוהבי הוויסקי ימצאו שם בית חם ומחבק ויוכלו ליהנות מאין סוף של בקבוקים מסוגים ואזורים שונים. וויסקי מעושן, מתקתק, תוקפני או עדין, סקוטי, אירי, אמריקאי או יפני. כל אחת והוויסקי שלה. מדובר באוסף סוגי הוויסקי מהנדירים שיש בארץ, הכל במקום אחד, והוא מוגש לכם בתפריט ע"פ האזורים שממנו הוא מגיע – חוויה אמיתית. ויש גם אפשרות ליהנות ממסלול הטעימות בנורמה ג’ין, טעימת שישה סוגי בירה מהחבית בכוסות קטנות (200 מ"ל): מרדסו, סן ברנרדוס פריור, בלהייבן, סטרופראמן כהה, לינדמנס קריק ועוד. שלוש המנטרות של המקום הן: וויסקי, בירה ואוכל וכולן משתלבות נפלא. בין מנות האוכל שדגמתי ע"י הבירות, ראויים לציון הנקניקיות והקרפצ’ו סינטה ברוטב וויסקי בורבון. במידה וחושקת נפשכם בבירות טובות, טריות ומוגשות בכוסות שלהן תעשו ’עליה לרגל’ לנורמה ג’ין, תגלו ממלכה נפרדת ומקצועית שלא מוכנה למזוג את הבירות הפופולאריות שכלונו מכירים והולכת צעד קדימה אל עבר הדברים הטובים באמת. הבירה הבלגית Duvel מומלצת במיוחד ומוגשת בכוסות המקוריות שלה המגיעות מבלגיה. בתחתית הכוס יש חריטה של האות D דבר הגורם ל’אפקט הבועות’ שממשיכות לעבוד כל הזמן ומרעננות את הבירה בכל מהלך השתייה. המקום פתוח כל יום מ-18:00 ובשבת מהצהריים. omerzer@014.net.il