א קיינע תרבות, א קיינע נימוס

מאת מירה איתן

ארץ שאין בה תרבות יין, יקביה לא יצליחו למכור את שפע היין אותו הם מייצרים. שנים רבות נשאו יקבי רמת הגולן את נס מובילי תרבות היין, והנה לאחרונה הצטרפו עוד יקבים (ועדיין ממש לא מספיק מהם) ובראשם יקבי כרמל. מירה איתן ביקרה ביקב בזיכרון יעקב ומצאה פעילות מבורכת
כשהקים הברון רוטשילד את יקבי כרמל כדי לשווק את היינות לחו"ל הוחלט שהשם יהיה Carmel Wine Company. סניפים נפתחו בוורשה, ברלין, אודסה וניו יורק. מנכ"ל החברה, שהפך להיות מנהל אגודת הכורמים, רצה להביא את השם גם לארץ. מכיוון שבשנת 1922 היה שיווק גם לקונסטנטינופול, איסטנבול ומצרים, הוחלט על השם Carmel Oriental, שהפך בעברית לכרמל מזרחי. רק לאחרונה חזרו היקבים לשם המקורי, כרמל. בימים אלה החלה פעילות מבורכת ביקב, התעסקות בקידום תרבות היין בישראל. תרבות יין – יש חיה כזו? עכשיו, כשיש לנו כבר בסביבות 200 יקבים וביניהם יקבים שמייצרים יינות טובים וראויים לשתייה והנאה, הגיע הזמן להתעסק יותר בתרבות יין ולהשקיע בהדרכת הקהל שאמור לצרוך את היינות האלה. לקראת סוף השנה העברית עשיתי חשבון נפש עם הנושא. נכון שאנחנו העיתונאים מנסים לקדם את תרבות היין בכתבות שלנו, אך זה ממש לא מספיק. אם היקבים רוצים לעזור לעצמם בשיווק והפצת היינות שהם מייצרים, הם הראשונים שצריכים לעזור לעצמם, והדרך היא הדרכה והקניית ידע. היקב שעשה ועושה רבות לתרבות היין בארץ הם יקבי רמת הגולן ב-25 השנים האחרונות. והנה למדתי לאחרונה שהיקב הגדול במדינה, כרמל, המייצר כ-15 מיליון בקבוקים, מקדיש משאבים רבים לתרבות היין. מיד יצאתי ליקב לבדוק הכצעקתה. על ארבעה אתרים עומד היקב ליקבי כרמל ארבעה מתקנים, היקב הוותיק בראשון לציון, שהוא אתר היסטורי כשלעצמו, היקב בזיכרון יעקב, שבו בעצם מתרחשות רוב פעולות הייצור, היקב ברמת ערד והיקב בדלתון. היקב בזיכרון יעקב כולל ארבעה אתרים – היקב המסחרי הגדול, יקב בוטיק (יקב פיילוט), חדר טעימות חדש וחנות יין ומסעדה. בסיור חווייתי שערכו לי ביקב הכל צעק תרבות. רותי בן ישראל, אוצרת יין (סומלייה), שלמדה באיטליה, מנהלת את מרכז תרבות היין המחודש. בעבר נהגו ביקב לערוך סיור קבוע בכל שעה במרכז המבקרים ובמסעדה. לאחרונה החליטו להקים מרכז תרבות יין שיכלול היסטוריה, מסורת, כרמים, מבנים, מרתפי היקב האותנטי וצוות מקצועי שיערוך טעימות מקצועיות – חוויה כוללת שקשורה ליין וכל מה שסובב אותו. המסעדה שופצה ושוחזרה והוקם בה בר יין. חנות יין גדולה ומקצועית חוברה למבנה ההיסטורי ונבנה חדר טעימות מקצועי. הסיור בן שעה וחצי, לקבוצות קטנות במיוחד שמזמינות מראש. אפשר להתחיל אותו במסעדה שנקראת ’ביסטרו דה כרמל’, שמהחלונות והמרפסות שלה, המשקיפים אל היקב, ניתן לראות את פריקת הענבים בימי הבציר ואת מתקני היקב, וכן את הכורמים והייננים שבאים לראות את הענבים המגיעים. משם ממשיכים אל מבוך מרתפי היקב ההיסטוריים לסיור מרתק ומושכל, בפיקוח משגיח הכשרות. בכל סיור נערכת מיני סדנה עם אוצר יין (סומלייה) והתמקדות ביין עצמו. לא יותר משלושה סיורים ביום, שמלמדים על ההיסטוריה ועל המהפכה שנעשתה בכרמל בשנים האחרונות. כמו כן ניתן לבצע טעימות לקבוצות או לבודדים במסעדה במחיר 25 ש"ח. תפריט היין במסעדה מסביר פנים וידידותי גם לפחות מבינים שבינינו. היינות מסודרים לפי תכונותיהם: פירותיים וקלים, מרעננים וצעירים, מורכבים ואלגנטיים וכדו’. את ארוחת הבוקר אגב, מומלץ לפתוח עם קריניאנו, יין מתקתק ומוגז המכיל 5% אלכוהול, מענבי קריניאן ומוסקט. הסיור יעלה למבקר 48 ש"ח לסיור הרגיל, ואפשר לשדרג אותו עם טעימת יינות ארוכה, מקצועית עם יינות איכותיים יותר ב-80 ש"ח. טלפון להזמנות: 04-6391788. מה נלמד בסיור? יקבי כרמל הם היקב המסחרי הגדול ביותר שנמצא עדיין באותו מקום מיומו הראשון, בראשון לציון (1890) ובזיכרון יעקב (1892). אלה הם שני הבניינים התעשייתיים הוותיקים ביותר בארץ, ובעצם גם הראשונים במדינה שהתחברו לחשמל ולטלפון. אלה הם למעשה בניינים המשלבים גיל של 100 שנה פלוס עם טכנולוגיה של המאה ה-21. שלושה ראשי ממשלה עבדו פה, דוד בן גוריון עבד ביקב בשנת 1907, לוי אשכול עבד בכרמים של ראשון לציון, ואהוד אולמרט הועסק כנער בחופשות הקיץ שלו ביקב בזיכרון יעקב. זהו היקב הגדול ביותר מבחינת יכולת קבלת ענבים, שיכול בשנה לקבל עד 90 טון. כיום מקבל היקב בין 15 – 17 טון ענבים. על היקב ניתן ללמוד גם בסרטון קצר בחדר ההקרנה, החדר על שם ג’יימס רוטשילד, הבן של הברון אדמונד, שהיה בעל הבית של שני היקבים עד 1957, ואז תרם את היקבים לאגודת הכורמים. זהו אגב, אותו רוטשילד שתרם גם להקמת הכנסת. בחלק התחתון מרתף אותנטי והיסטורי, שקט מאוד וארוך, בין קירות האבן המקושתות חביות לתצוגה מסורתית בהן המשגיח מרשה לגעת. מעין מוזיאון עם תמונות אותנטיות מלפני כ-100 שנה. במרתף, בין החביות, נמצא חדר טעימות מקסים. על המדפים אפשר למצוא מותגי כרמל של כל הזמנים. מהפכת כרמל מהפכת כרמל בשנים האחרונות כוללת: נטיעות במקומות גבוהים יותר. שלושה יקבי בוטיק חדשים, יקב יתיר בשנת 2000, יקב הבוטיק בזיכרון יעקב בשנת 2003, והמתקן בקאיומי בשנת 2004, בו נערכת תסיסת הזנים האדומים וסחיטה של הענבים הלבנים – המשך הייצור נערך ביקב בזיכרון יעקב. היקב קלט צוות ייננים צעירים חדש. תקן חדש נקבע עם כל הכורמים, כל כרם במדינה מזוהה עם מוצר, כשהכורם יודע מה הוא מייצר ולאיפה – שינוי משמעותי בדירוג הכרמים. כל יינות היקב, מסלקטד ומעלה לא מבושלים. הופסק ייצור משקאות אלכוהוליים, פרט לברנדי ולסברה. ושונה השם בחזרה לכרמל. ביקב הבוטיק בזיכרון יעקב מייצרים יין בכמויות קטנות מחלקות קטנות במיוחד. יש בו ארבעה סוגי מיכלים, כל אחד מהם בצורת תסיסה שונה, ומכל אחד מהם מופק יין שונה. ביער יתיר ישנה חלוקה ל-60 חלקות, היין הטוב ביותר נשאר ביתיר והשאר עובר ליקב כרמל. "המהפכה האמיתית בישראל תהיה כשיעשו יינות טובים במחיר מוזל", אומר אדם מונטיפיורי, מנהל המחלקה המקצועית ביקב. אדם מספר על ההיסטוריה של הענבים ועל הנטיעות הראשונות הניסיוניות בזיכרון יעקב ובראשון לציון, שהגיעו ממקווה ישראל. רוטשילד הגיע בשנת 1877 ורצה לעשות לעצמו יין בורדולזי, לשם כך נטע קברנה סוביניון ומלבק והרבה קברנה פרנק. ולמרות שהזהירו את הברון כי זנים אלה לא יתאימו למזג אוויר כל כך חם, התעקש והמשיך. הכורמים לא אהבו את הזנים, היבול היה נמוך וקשה לגידול בארץ חמה, מחלות הגיעו מימין ומשמאל, ויותר מכל, השוק המקומי לא רצה יין איכותי, אלא יינות מארץ הקודש ויינות קידוש מתוקים. ואז הגיעו כנימות הפילוקסרה שחיסלו כל חלקה טובה באירופה וכרמים חדשים ניטעו, של גרנאש וקריניאן. הגפנים הראשונות שהגיעו היו מהודו וקשמיר ונקראו גפנים אינדיאניות. את הקריניאן הביאו מצרפת ופרנץ קולומבאר הגיע מקליפורניה. בסדרה האזורית של היום מיישמים ביקבי כרמל את החזון הראשוני, בייצור קריניאן גפנים בוגרות זני, קברנה פרנק זני ופטיט סירה (הדוריף הצרפתי) זני. אז מה עבר עלינו פה? הבציר הראשון ביקב, בשלהי המאה ה-19, היה בפיקוחו של הברון רוטשילד. בשנה זו כל היין הפך לחומץ בגלל החום. בשנה השנייה הביאו אנשי הברון קוביות קרח ענקיות שהוכנסו ליינות, מה שלא צלח גם כן כמובן. בשנה השלישית הביאו כבר צינורות עם מים קרים להורדת הטמפרטורה, ושוב, זה לא עבד. ואז בנה הברון שישה מרתפים בזיכרון יעקב ושישה מרתפים בראשון לציון שעלו 61 מיליון פרנק צרפתי. חוץ מזה הושקע עוד סכום אסטרונומי לנטיעות בכרמים (עוד לפני הפילוקסרה). אך פה לא נגמרו הצרות. הארכיטקט הראשון, גוטליב שומאכר, מהטמפלרים בחיפה, בנה את היקב בראשון לציון, את היקב השני בזיכרון יעקב העתיקו מהראשון. ביקב הוקמו הרבה טנקי בטון כמו בשאטו פטרוס ובפונטה קאנה, כי הצרפתים אוהבים לעבוד עם בטון שעוזר לחסוך באנרגיה, ולא דורש יותר מדי קירור. בשנה הראשונה לא שמו ’היפוקסי’ במיכלים והיין יצא מהם עם ריח בטון ונזרק כמו בשנים הקודמות. בהמשך העניין תוקן והיין השתפר. סיור במבוכי המרתפים, נראה כמו סיור בלבירינט ענק. אפשר למצוא פה גם סליק ישן של ההגנה, מנהרה שנחפרה כדי לשמש לבריחה מהבריטים. פה, במקום הרומנטי הזה, על טנק בטון ענק טעמתי את יין הברוט של היקב. הברון רוטשילד בנה גם את מפעל הזכוכית (המזגגה) בחוף דור. ד"ר מאיר דיזנגוף, שלא הכיר את הארץ, הובא במיוחד לנהל את המפעל שכשל בהמשך (עם תל אביב הוא הצליח קצת יותר). במבנה היסטורי נוסף בן 120 שנה מעבר לכביש נמצא חדר החביות הענק וחנות היין. ביקב עוברים מחביות הבאריק לחביות גדולות יותר של 300 ליטר, כרצון לשנות את תפיסת העולם ולעבור לסגנון עולם ישן ומסורתי, הגורס כי העץ צריך לשמש כתבלין ברקע. לפני ארבע שנים שימש המבנה למפעל השמן שנסגר בינתיים. כיום חזר לייעודו המקורי, חדר חביות. מרכז תרבות ומסלול יין המרכז שתוכנן בקפידה, עושה שימוש בחלל היקב ההיסטורי ומחוצה לו, תוך הצגת התרבות וההיסטוריה של עולם היין הישראלי במהלך 120 שנה: ישן אל מול חדש, היסטוריה אל מול טכנולוגיה חדשנית, וחוויית יין ייחודית ומרגשת. חדרי טעימות מקצועיים במרתפי היקב, חנות יין ומסעדת ’ביסטרו דה כרמל’, ואולם ’ג’יימס רוטשילד’ להקרנת סרטים. לכל אורך הסיור ניתן לראות את ההיסטוריה של היקב ושל ארץ ישראל לאורך השנים ולצפות בתמונות אותנטיות לאורך מסלול הסיור, כמו כן יכולים אורחי היקב לחזות בבקבוקי יין נדירים שיוצרו לפני עשרות שנים. לאחרונה ביקר שר התיירות, ח"כ סטס מיסז’ניקוב, ופמלייתו באזור זיכרון יעקב, על מנת לבחון את האפשרויות לקידום מסלול יין שיעבור בין יקבים מרכזיים לצורך עידוד תיירות יין בישראל. מטרת המסלול להעלות את המודעות לעשיית היין האיכותית בארץ לתיירים המגיעים ממדינות אירופה וארה"ב, לעודד את צריכת היין הישראלי בעולם וגם את השוק המקומי. מסלולי/שבילי יין מסוג זה קיימים במקומות רבים בעולם ותורמים להאדרת תרבות היין. היוזמה למסלול היין הישראלי תתרכז באזור צפון הארץ העשיר ביקבים, אך עם זאת אין פסילה בכך שמסלול זה יתארך גם עד היקבים הדרומיים לזיכרון יעקב באזור השרון ובאזור מצפה רמון וערד. mirae@013.net