מבזקים

ביקור בית: "פומו"

מסעדת "פומו" קיימת כשנה בלב אזור העסקים של רמת החי"ל, אך רק עתה נזדמן לנו לטעום את מיטב המאכלים האיטלקיים, פרי יצירתו של השף והבעלים, שחר ברנע

מרבית המסעדות הפועלות ברמת החי"ל בתל אביב מרוויחות את הפוקאצ'ה שלהן מעסקית צהריים מאלפי ההיי-טקיסטים ושאר העובדים החרוצים המשתמשים בכרטיסי סי-בוס, תן-ביס ושאר ביסונים למיניהם. גם מסעדת "פומו" שברחוב הברזל הצטרפה לאחרונה לטרנד העסקיות בצהריים, אך בחרנו לנסות אותה בערב – איפה שהקהל בוחר לבוא מרצון, בדרך כלל יודע מה הוא רוצה או מחפש, או כי מתאים לו ערב בילוי שקט מבלי הלחץ לשוב מהר לעבודה.

מסעדת "פומו" (צילום: אנטולי מיכאלו)

המקום מעוצב באופן אולטרה-מודרני ומאוד מזמין. מצד אחד יש את הצבעים הכהים המאוד המאפיינים את מסעדות אזור רמת החי"ל, ומצד אחר יש את האקלקטיות העיצובית הכוללת שילוב של פלסטיק, עץ, בר מודרני ומאחוריו תנור אבן, זכוכית שקופה המסתנוורת מהשיש, ושאר הדגשים המראים כי המקום יפה, מלוטש, נקי ובהחלט מזמין.

עם הכניסה, ראינו שהשירות מהוקצע, אדיב ומאוד נחמד. באופן אישי, טיפלו בנו שתי מלצריות – ראשית ומתלמדת, אשר נאותו לענות על כל שאלה (ואם לא ידעו – התייעצו ושבו עם תשובה במהרה), סיפרו על הרכבי המנות או צורת ההגשה, וזאת תוך נימוס ואלגנטיות, כך שניתן רק להמשיך ולהחמיא.

תפריט המסעדה אינו ענק, אך גם לא קטן. כל אחת ואחד יכולים למצוא את מבוקשם – אם זה דגים, פירות ים, בשר, צמחוני ועוד. כמובן שהמסעדה מגדירה עצמה כסגנון איטלקי, אולם ניכר שיש מנות מיוחדות ויוצאות דופן מהקטגוריה הספציפית. אמנם המלצריות החליטו להמליץ על מה שאינו בסטנדרט האיטלקי, ברם בשל מומחיות המקום, בחרנו בכוונה לדגום מן הסטנדרט – כי בזה, כביכול, "פומו" אמורה להתמחות.

למנה ראשונה הזמנו "קרפצ'יו די מנזו" – פילה בקר, שמן זית, ארוגולה, בלסמי ופרמז'ן (58 שקל) לצד סלט "פרימוורה" – אנדיב, סלק, חסה סלנובה, גבינת בושה וויניגרט תאנים (57 שקל). הקרפצ'ו הגיע בגודל מכובד, מעוטר ומעוצב באופן מאוזן על כל מרכיביו המצולחתים. השימוש בשמן זית נכון בהחלט העצים את טעמיו וניגודיו, כך שניתן להמליץ על מנה זו בלב שלם. סלט הפרימוורה היה מעט יותר בעייתי – אמנם היו כמה ראשים של אנדיב וסלנובה, אך ניכר כי היו חסרים בו מרכיבים קשים ופריכים שיאזנו את הרכות, לעומת הסלק אשר הוגש באופן מכובד ביותר כשהוא פרוס לקוביות. הגבינת בושה הגיעה בצמצום רב – היה אף קשה לאתרה, אולם רוטב התאנים היה מצוין. נראה כי המנה לא שלמה או מאוזנת על סך מרכיביה.

מנת הפסטה קרבונרה של מסעדת "פומו" (צילום: אפיק גבאי)

למנות עיקריות הזמנו פסטה "קרבונרה" – פוזילי ארוך, פנצ'טה, פרמזן, פלפל שחור וביצה (65 שקל) וכן "אנלוטי לחי עגל" – פרמז'ן, אספרגוס, תרד ברוטב דמי גלאס (76 שקל). הקרבונרה הייתה מנה גדולה, גדושה, מכובדת וממלאת. הרוטב הסמיך העשיר את טעמי הפוזילי והסמיכות הייתה בדיוק נכונה על פי כל קנה רמה ומידה. מנה מומלצת, מצויינת – ורק בפני עצמה, שווה להגיע עבורה למסעדה. האנלוטי גם הוא היה מנה עמוסה ועשירה – הגיעו שבע יחידות מספקות ומכובדות של אנלוטי, אך נראה שהאספרגוס בושל יתר על המידה מהחום הנדרש ועל כן הפך קצת עיסתי. הפסטה עצמה הייתה עשויה היטב ובסך הכל המנה הייתה טובה ועדינה.

לקינוח הלכנו על ה-"טירמיסו" – קרם מסקרפונה, בישקוטים וקפה (43 שקל) – הגדרנו זאת כ'שפלאכצה' על הצלחת, ונראה כאילו השף העיף בעזרת מרית יחידה מהטירמיסו על הצלוחית, ואמנם הצורה נראתה כבניין לבן שקרס אחרי רעידת אדמה, אולם הטירמיסו היה מעדן, כשמתיקותו בדיוק נכונה וכמותו מעבר למה שמקובל – כך שכולם היו מרוצים ועודף שבעים.

במהלך הארוחה הזמנו גם בקבוק שתייה של פרללה (27 שקל), כוסית יין פינו גריג'יו (34 שקל), כוסית בירה ווינשטפן מהחבית (28 שקל) וכן כוסית תה נענע (11 שקל). סך הכל, החשבון הסתכם ב-399 שקל, מחיר סביר לזוג במסעדת יוקרה (בישראל).

אנלוטי לחי עגל במסעדת "פומו" (צילום: אפיק גבאי)

בסך הכל, מסעדת "פומו" היא מסעדה כייפית, המעניקה לאורחים חוויית אווירה וסעודה טובה. העיצוב המתוחכם, האוכל נעשה בקפידה ובהחלט טעים, מנות בגודל שמשביעות את הכרס הישראלית הגרגרנית וכמובן שירות נעים ואדיב. המחיר אמנם יקר יחסית לאירופה, אך סביר ביחס לאיכות ולמסעדות מקבילות ברמה כזו. הכותב אמנם היה אורח המסעדה – אך בהחלט ישוב.

פומו פתחה לאחרונה את דלתותיה לעסקית צהריים – ראשון עד חמישי מ-12:00 ועד 17:00. באופן רגיל, פועלת המסעדה בכל ימות השבוע משעה 12:00 ועד לקוח אחרון. 

פומו – רחוב הברזל 11, תל אביב, טלפון: 03-9225320

הכותב/ת: שי שגב

שי שגב
חובב יין ואלכוהול, עורך האתר

יעניין אותך

אישה תחת השפעה: To Beef or not to Beef

לפני שעפרה בר-נון תצנח ממסוק, תצטלם עם דוב קוטב, תצלול להריסות הטיטניק ותטוס למאדים, היא דאגה לבקר את הקצב דריו צ'קיני ואף טעמה את נתח הבשר הטוב בעולם

לפני שעפרה בר-נון תצנח ממסוק, תצטלם עם דוב קוטב, תצלול להריסות הטיטניק ותטוס למאדים, היא דאגה לבקר את הקצב דריו צ'קיני ואף טעמה את נתח הבשר הטוב בעולם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *