מבזקים

דת ואיסור שתיית אלכוהול בעולם האיסלאם

הילה איל סוקרת את תחום היין והאלכוהול בעולם המשפט

השתכרות משתיית אלכוהול נחשבת פשע חמור בחוקי העולם המוסלמי, וקנסות גבוהים מוטלים על עבירה זו. אדם שיואשם בקיום יחסי מין לא חוקיים ייקנס ב-100 הצלפות, בזמן שאדם שייתפס בשתיית אלכוהול צפוי לקבל קנס של 80 הצלפות. הכל בגלל ששתיית אלכוהול נחשבת פגיעה בכבוד האלוהים.

קנסות שונים למוסלמים וללא מוסלמים

פרק הפשעים הנחשבים לפגיעה בדת ובמסורת של דיני העונשין של איחוד האמירויות הערביות מפרט את הקנסות בגין שתיית אלכוהול, כלהלן:

  1. ה'חאד' (עונש) בגין שתיית אלכוהול לא יחול על לא מוסלמים.
  2. מעבר לכך, כל מי ששותה אלכוהול ייענש במעצר של לפחות חודש ועד 6 חודשים וקנס של לא פחות מאלף 'דיראם' (זהה כמעט לשקל) ועד 2,000 'דיראם', או רק אחד משני העונשים.

ה'חאד' הוא עונש ספציפי המוגדר בקוראן, כמו: קטיעת יד בגין גניבה, עונש מוות בסיכול אבנים או הצלפות על יחסי מין אסורים והגליה או עונש מוות בגין שוד.

המוסלמים צריכים לציית לחוקי הקוראן וכל עבירה הכלולה בו, לרבות שכרות מאלכוהול, גוררת 'חאד'. כיום, פחות משתמשים ב'חאד' כעונש, אך עדיין הם מופיעים בספרי החוק ושופט יכול לגזור לנאשם את העונש על פיהם.

למרות שהחוק חל על מוסלמים, גם מי שאינו מוסלמי נתקל בקשיים לשתות אלכוהול לפי החשק ובכל מצב. לפי חוק, מי שאינו מוסלמי רשאי לצרוך אלכוהול אם יש לו רישיון לשתיית אלכוהול. אדם כזה, אם ייתפס ללא הרישיון, יכול להישפט למאסר של 1-6 חודשים ו/או קנס של עד 2,000 דיראם ובמקרים קיצוניים גם גירוש מהמדינה, בפרט בתקופת חודש הרמדאן.

רישיון לשתיית אלכוהול

מי שאינו מוסלמי חייב להחזיק רישיון תקף לשתיית אלכוהול, גם אם הוא עושה זאת בביתו הפרטי. התנאים לקבלת הרישיון מחייבים שהאדם יהיה לא מוסלמי ותושב איחוד האמירויות, שגילו לפחות 21 שנים והוא מרוויח לא פחות מ-3,000 דיראם לחודש. הבקשה צריכה להיות מוגשת בצורה רשמית עם מסמכים שונים, ביניהם: דרכון, ויזת תושב, מסמך המעיד על כתובת המעסיק והוכחה של חוזה עבודה ורמת משכורת כנדרש. כמו כל בקשת רישיון שאנו מכירים, גם כאן יש לשלם אגרה עם הבקשה. הרישיון ניתן לשנה וניתן לחדשו לתקופות נוספות.

מיסוי אלכוהול

על אלכוהול בדובאי מוטל מס של 30% ומכס מתיר ייבוא פטור של עד 4 ליטר לאדם או עד 2 קרטוני בירה (24 בקבוקים של 355 מ"ל).

ניוד אלכוהול

רישיון לשתיית אלכוהול מאפשר לבעליו לנייד ברכבו הפרטי לביתו כמות סבירה של אלכוהול, שנרכש מסוחר מורשה. בעל הרישיון רשאי לשתף בשתייה גם את בני משפחתו, שעברו את גיל 21. נשיאת אלכוהול בתחבורה ציבורית אינה חוקית ובפרט לא במטרו של דובאי.

אם לא די בכך, חשוב לבדוק את הדינים הספציפיים לכל אחת מהאמירויות, שכן אלה ספציפיים לכל אחת מהן. כך למשל, באמירות שארג'ה, אסור לשתות אלכוהול למעט בשדה התעופה הבינלאומי ובמועדון ה-Wanderers. תושבי האמירות שהם בעלי רישיון לשתיית אלכוהול, רשאים לרכוש אלכוהול באמירות אחרת ולייבא אותו לביתם.

להיות שתוי בציבור או לשתות בזמן נהיגה

אחזקת רישיון לשתיית אלכוהול מאפשרת לנושאו לרכוש אלכוהול, אך לא מאפשרת לשתות אותו במקומות ציבוריים או להיות שתוי במקומות ציבוריים. המקומות המותרים לשתייתו הם ביתו של נושא הרישיון, מסעדות מורשות או מתחמים בהם מותרת הגשת אלכוהול ברישיון. מי שייתפס שותה מחוץ למקומות אלה יישפט למאסר.

אמירויות ערב אימצו מדיניות 'אפס סובלנות' למי שייתפס נוהג תחת השפעת אלכוהול. כל מי שייתפס עם אלכוהול, אפילו ברמה מינימלית, ייקנס ומסתכן בגירוש. נהגים שתויים המעורבים בתאונות מסתכנים באובדן רישיון הנהיגה והכיסוי הביטוחי שלהם, וזאת לצד גירוש, בפרט אם התאונה כוללת פצועים או הרוגים. המסקנה: אפילו אם אתם בדרך להאפי האוור או ליומולדת, חתונה או כל מסיבה אחרת, אל תשתו! אם עדיין חשקה נפשכם, דאגו להוציא רישיון לשתייה, ובכל מקרה שתו באופן מתון ולפי החוק וכך תמנעו ממפגש עם סוהר ובית כלא.

בעולם המשפט, לצד החוק ישנן גם את פרשנויות לחוק, כפי שנותנים ופוסקים השופטים בבית משפט

גם כשהחוק נראה חד משמעי בפרשנותו, רוח הזמן, התהודה הציבורית, אופי השופט ומרכיבים אחרים, עשויים להוליד פרשנויות בלתי צפויות. פסיקה כזו, לאחר שהופכת לסופית ומחייבת (כדוגמת פסיקות בית משפט העליון בישראל), עשויה להיחשב כתקדים הגובר על החוק לגבי הליכים משפטיים אחרים באותו עניין בעתיד.

בהקשר של כתבה זו

בחודש פברואר 2017, בניגוד מוחלט לחוק הקוראן, הצהיר הרשם וחבר מועצת בית המשפט העליון לענייני אסלאם המוכר מאוד במצרים, חאלד אל-גנדי, ששתיית אלכוהול, כל עוד נצרכה על ידי פרט ללא שכרות, אינה אסורה, בזמן ששתיית אלכוהול על ידי אדם אחר עד שכרות, היא אסורה (לאותו אדם). כלומר, האבחנה הייחודית בהצהרה היא בין 'שתיית האלכוהול' לבין 'ההפיכה לשתוי בעקבות השתייה'.

בהופעה בתכנית בטלוויזיה, הדגיש אל-גנדי שעצם השכרות היא החטא האסור בחוקי השריעה של הקוראן, ולכן גם הענישה הקבועה חלה רק על מי שנמצא שתוי כתוצאה מהשתייה ולא על מי ששתה אלכוהול ולא השתכר. עוד הוסיף אל-גנדי, שאדם שיכור הוא מי שאינו יכול להבחין בין תחתיתו של עמק לבין חלקו העליון.

ברוח זו, גם לפי אבו חניפה, מלומד חדשני של דיני האסלאם, המכונה גם האימאם הגדול, שתיית אלכוהול ללא שכרות היא מותרת.

בינתיים, לטובת חובבי האלכוהול שאינם שתיינים כרוניים או מתכוונים להפוך לשתויים, למרות שרוח הדברים מסתמנת חיובית, וכדי להימנע מעונשי מאסר, קנסות והצלפות, כל עוד לא נקבע אחרת, בהיותכם מאחת ממדינות האסלאם עליהן חלים חוקי הקוראן, כדאי לפעול לפי החוק הקבוע. באם הנכם תושבים זרים, פעלו מבעוד מועד להוצאת 'רישיון שתייה' לפי נוהלי מדינת היעד.

הכותב/ת: הילה איל

הילה איל
משפט משכר

יעניין אותך

מה רוטשילד היה אומר?

יקבי כרמל השיקו משקה ורוד המכונה "יין מבעבע פירות יער", אך בדיקה מעלה שאין מדובר ביין אלא במשקה מוגז המכיל יין ותוספות של פחמן דו חמצני ותמציות טעם וריח. חוסר מקצועיות, רשלנות, הטעייה? תחליטו אתם

יקבי כרמל השיקו משקה ורוד המכונה "יין מבעבע פירות יער", אך בדיקה מעלה שאין מדובר ביין אלא במשקה מוגז המכיל יין ותוספות של פחמן דו חמצני ותמציות טעם וריח. חוסר מקצועיות, רשלנות, הטעייה? תחליטו אתם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *