טסקו, הרשת הקמעונאית הגדולה בבריטניה תחל למכור בקרוב את יינות יקב דלתון.

רשת טסקו הינה הרשת הקמעונאית השלישית בגודלה בעולם ויש לה סניפים בבריטניה ומחוצה לה.

היינות שיוצעו למכירה הם כנען אדום ולבן שיימכרו ב-11 חנויות הרשת ושיראז D שיימכר ב-20 חנויות של הרשת.

לדברי אלכס הרוני, מבעלי יקב דלתון: "אנחנו מאוד נרגשים להיות מיוצגים באחת מהרשתות ששמן הולך לפניהן. אנו רואים את הפירות של העבודה הקשה שלנו בשוקי הייצוא כגון בריטניה".

כנען אדום 2010, שזכה במדליית זהב בתחרות היין EMOZIONI DAL MONDO, בעיר ברגמו שבאיטליה, הוא יין אדום יבש בעל גוף קל ופירותיות רעננה. כנען לבןהוא יין לבן חצי יבש, עשיר בניחוחות ורדים ופירות הדר.

שיראז 2010D - מדברי נעמה סורקין, ייננית היקב:" אחד היינות הפופולאריים והאהובים שלנו שנותן תמורה פנטסטית למחיר. העבודה בכרמים מתמקדת בעיקר בשליטה על רמת היבולים ועל מידת חשיפה נכונה של האשכולות לשמש תוך שמירה על חיוניות העלווה ובריאות הגפן".

יקב דלתון נוסד ב-1995, כיקב בבעלות משפחתית. מראשוני היקבים שקמו באזור מרום הגליל.

 יקב דלתון מייצר כמיליון בקבוקי יין בשנה עם מגוון יינות הכולל יינות קברנה סוביניון, מרלו, שיראז, שרדונה, ויונייה וסוביניון בלאן. כמו כן מתפתח היקב כל העת עם זנים נוספים כגון זינפנדל, ויונייה, פטיט סירה, מורבדר, גרנאש ועוד.

 סדרות היקב הן- כנען, דלתון D, עלמה וסדרת רזרב. כמו כן, היקב מייצר גם יינות עונתיים ויינות מיוחדים: מירון סינגל ויניארד, פטיט סירה, זינפנדל, מוסקטו, בלנדים ועוד.

הזן הוא לא הזן, האלכוהול הוא לא אלכוהול, וזה עוד לא הכל. שי שגב סוקר את סיפורי ההונאה הגדולים של עולם היין. איך נולד יין סיני מדרום אמריקה ואיך מרלו הפך לפינו נואר.

הונאה ביין היא פעולה ברורה מאוד. זו מכירת יין ללקוח באופן לא הוגן, כלומר, הלקוח משלם על המשקה יותר ממה שהוא שווה, ולעיתים ה"יין" אף יכול לגרום לצרכן לחלות עקב כימיקלים הממוסכים ביין. ההיסטוריה האנושית עמוסה בהונאות יין, וכבר בתקופתו של פליני הזקן ברומא העתיקה, התלונן הקשיש כי "האצילים אינם בטוחים אם מעמד הביניים או העבדים, הם אלו אשר מדללים את היינות, או מוסיפים צבעי תותי יער למשקה". בתקופת ימי הביניים בגרמניה, אלה שדיללו יינות היו זוכים להלקאה חמורה, ואלה שהונו במשקאות – נתלו.

מגזין 'ווין ספקטטור' ציין בגיליון סוף פברואר 2007, כי מומחים מעריכים שיותר מ-5% מן היינות בשוק המשני בעולם – מזוייפים. מגזין 'דרינקס ביזנס' מעריך, כי שוק הונאות היין מגלגל בין 300-400 מיליון דולר מדי שנה, והוא אף משתעשע בעובדה שמספר הבקבוקים מבורדו בציר 1945 שנמכרו בעולם גדול ממספרם של אלה שיוצרו.

עשרת המובילים בטבלה הנלוזה

1 – צפרוקאים בבורדו – במאות ה-18 וה-19 תועדו מקרים רבים בהם אנשים ניסו לעשות כסף קל מהונאה ביין. המקרים הנודעים נחשבים כמיסוך יינות בורדו ביינות עוצמתיים יותר מספרד, מעמק הרון או מלנגדוק – במטרה לחזק את הצבע. מסתבר שהצרכנים הגדולים של יינות אלו באותה תקופה היו הבריטים, ודרישת השוק הייתה ליינות עם צבע עז. הפרדוקס הוא שדווקא יינות קלילים יותר מתתי מחוזות ג'ירונד שבבורדו התחבבו על הבריטים עוד כשמחוזות אלה היו תחת כיבוש מלכי אנגליה בימי הביניים. אפילו המונח 'קלרט' הוא עיוות של המילה הצרפתית 'קלארה', שהתייחסה לאופן בו רוזה כהה מסולק מן הייצור. בשנת 1901 איגוד יצרני הגראן קרו נוסד, במטרה למגר תופעות כאלו. עם זאת, עד שנת 1905 תועדו מקרים בהם חביות שלמות של יין ממדינות צפון אפריקה נשלח לבריטניה כשהוא נושא שם של איזה שאטו בבורדו

תומס ג'פרסון אהב בורדו... מדי פעם 'צצים' בקבוקים שלו...

-  2 בקבוקי היין של תומס ג'פרסון – בשנת 1985 החלו אנשים למכור את היינות'Th J.', שנמצאו, לכאורה, במרתף סודי בפאריס, שם נשמרו משנת 1780 לערך. הטענה, כי בעבר הם השתייכו לאוספו של נשיא ארצות הברית, תומס ג'פרסון ילדה את אחת משערוריות היין הגדולות ביותר. היינות נמכרו בכריסטי'ס בלונדון תמורת 105,000 פאונד לבקבוק (שיא כל הזמנים באותה התקופה). איש העסקים האמריקני, ביל קוץ', רכש כמה מהם וביקש להציג אותם במוזיאון ההיסטורי בבוסטון. אוצר האמנות של המוזיאון סירב לקבלם, בטוענה כי אינו מאמין שראשי התיבות שייכות לנשיא. בעקבות זאת תבע קוץ' את מי שמכר לו את היין.  בשנת 2008 בנג'מין וואלס כתב את הספר המצויןThe Billionaire’s Vinegar, , שתיאר את השתלשלות הפרשה. הנתבע תבע חזרה את חברת הספרים, ראנדום האוס, כי פירסמו ספר המוציא לו לשון הרע. נכון להיום, אף אחד לא יודע אם הבקבוקים אמיתיים, אך כנראה שלא… בכל מקרה, בימים אלו הוליווד החלה להפיק סרט על-פי תסריט מציאותי זה.

3 – המדללים ממונטלצ'ינו – בשנת 2008 איטליה הוכתה בתדהמה מסקנדל אונולוגי.  התברר שחלק מיצרני היין במונטלצ'ינו מדללים את היינות (האמורים להיווצר על טהרת זן הסנג'ובזה), בזן האיכותי פחות – לנצ'לוטה, המשמש בדרך כלל ליצירת למברוסקו. מספר עיתונאים החלו לחקור את הפרשה ואז גם הסתבר שמספר גדול של יצרנים מן הכפר, כבר ממסכים מרלו לתוך הסנג'ובזה מזה 25 שנה. בסך הכל 1.34 מיליון ליטר של יין עם התווית 'ברונלו די מונטלצ'ינוDOCG' הורד בדרגה וזכה לדרגת טוראי -  'רוסו די טוסקנהIGT'. השוק בארצות הברית הטיל חרם על בציר 2008 מהאיזור. החקירות עדיין בשיאן, וטרם נענש אף אדם בנושא. מקרה זה מזכיר גם את האירוע שעלה לכותרות בשנת 2000, כשהמשטרה פרצה למחסן בו היו עמוסים 20,000 בקבוקים של 'ססקיה 1995'. בקבוקי הסופר-טוסקן המזויפים נמצאו גם בתוך פז'ו שחנתה בצד הדרך הסמוכה, ומספר הרישוי שלה השתייך למנהיג כנופיה מקומית. הוא נעצר יחד עם שאר צוות הזייפנים.

אופניים אדומים: פי(נו)-נואר?

 - 4להיות פינו נואר או לא להיות? בעקבות הסרט המצליח 'דרכים צדדיות' בשנת 2004, משפחת יצרני העל האמריקנים – גאלו – החלה לשווק את ה'רד ביסיקלט' (אופניים אדומים) מענבים שגדלו בצרפת. בשנת 2010 המשפחה התוותה על הבקבוקים את הסמליל: "פינו נואר צרפתי מאיכות שלא ניתן להשיג באמריקה". מינואר 2006 ועד למרץ 2008, קרוב ל-18 מיליון בקבוקים נמכרו בארצות הברית, ואף אחד לא אמר דבר. סופו של סיפור, הרשויות בצרפת זיהו את ההונאה, כשספרו וגילו שכמות הפינו נואר המשמשת לבקבוקים, גדולה בשליש ממה שגדל בכל מחוז לנגדוק שלפי הפרסום היה מקור הענבים ליין. הם גילו שרוב הענבים היו מרלו וסירה, והמגדלים השתמשו ב'אחוזון' קטן מאוד של פינו נואר – בשביל המראה. הצרפתים צוחקים עד היום, איך האמריקנים לא זיהו בכל התקופה את הבשומת והטעמים השונים בבקבוק, וכי הצרכנים היו כה אפטיים למקרה, כך שלא עשו כלום בנידון. עם זאת, הצרפתים קנסו את המגדלים באיזור ב-7 מיליון אירו ובמאסר על תנאי.

 -5רומן עם דובאף – מושג הבוז'ולה ידוע בהיסטוריה בשל הונאה אחת או שתיים. אבל הידועה מכל היא זו כשבשנת 2005 אחד מן האייקונים הצרפתיים, ז'ורז' דובאף, הואשם בטענה שלכאורה מהל ענבים באיכות נמוכה עם גידולים באיכות גבוהה מבציר 2004. דובאף דחה את הטענות וטען כי זו טעות אנוש. הוא ציין שפחות מ-200,000 ליטר מחברתו, המייצרת 270 מיליון ליטר, אכן נמהלו ונמכרו לצרכנים. עם זאת, בית המשפט מצא אותו אשם ב"הונאה וניסיון הונאה בנוגע למקור ואיכות היין". דובאף נקנס. המנהל שלו הודה באשמה ובעקבות זאת התפטר. במקרה נוסף, בשנת 2007 – שוב תסס סקנדל בבוז'ולה. הפעם 50 מגדלים נקנסו בשל הסכרה (שפטליזציה – הוספת סוכר) ביינותיהם. בית המשפט הוכיח שהם השתמשו ביותר ממאה טון (!) סוכר בתהליך ייצור היין.

 - 6אוסטריה ומעכבי ההקפאה – בגיליון 163 של יין וגורמה כבר הזכרנו מקרה חמור זה, אך אי אפשר שלא לחזור ולהדגישו, בעיקר במדינה דלת חוקים בתחום פיקוח היין. בשנת 1985 יצרני היין באוסטריה השתמשו בדיאתיל גליקול כדי להגביר את המתיקות ביינותיהם. מספר מצומצם של יקבים מאוסטריה קיבלו את הרעיון להשתמש בכימיקל זה, המשמש כמעכב הקפאה, ולשווקו בבקבוקים המיוצאים לגרמניה. המקרה התגלה כשאחד היצרנים ביקש לתומו לקבל החזר מע"מ מן הרשויות – כיוון שהוכיח בחשבוניות, כי רכש את הכימיקל בכמות נכבדה. הגרמנים אכן ביצעו בדיקות מעבדה וגילו זאת ובאותו הבוקר הנושא חגג בכל הכותרות הראשיות בעיתוני העולם. הייצוא האוסטרי בן 45 מיליון ליטר נכחד במהלך אותו יום, וכל המדינות מנעו כניסת יינות אוסטריים לארצם. עם זאת, אוסטריה הנהיגה חוקי סדר, ניקיון ופיקוח בענף – דוגמה ומופת שיכולה לשמש חוקי יין למדינות זעומות נוספות, בעיקר אחת במזרח התיכון.

 -7נשק קטלני – לאחר פרשת מעכבי ההקפאה באוסטריה, בשנת 1986 נתפס יצרן יין איטלקי אשר שילב מתנול ביין, אך הפעם עם תוצאות טרגיות. 23 אנשים מתו ו-90 אושפזו לאחר שהורעלו מהכוהל אשר שימש להגביר את סך אחוז האלכוהול ביין. ביינות ה'ברברה ד'אורו' שהורעלו, אחוז המתנול הגיע ל-5.7% (כשהחוק באיטליה מתיר עד 0.3%). המרעיל המרכזי זוהה על-ידי המשטרה כג'יובאני צ'ירבנגה שנשפט ונכלא בגין מספר אישומים של הריגה. השערוריה איימה להרוג את תעשיית היין האיטלקית שעמדה בזמנו על 953 מיליון דולר, והממשלה התערבה למזער הנזק. בסופו של דבר, 300 תוויות יין – רובם באיכות נמוכה נכנסו לרשימה השחורה, ו-12 מגדלים נעצרו בחשד להריגה, גרימת נזק גופני ודילול מרכיבי מזון. כמו באוסטריה, המחוקקים באיטליה השתמשו במקרה זה כדי להקשיח את חוקי הפיקוח ולבנות מערך שיטור חזק יותר.

8- שמפניה של האלפיון – בשנת 1999, ממש על סף המילניום החדש, יצאה שמועה שאין מספיק שמפניה כדי לחגוג בעולם את החגיגות הגדולות ביותר מזה אלף שנה. החילוץ ממשבר זה, הגיע משלושת הבעלים של 'בית דלקרואה' בפאריס, עסק המשקיע בענייני שמפניה, אשר שיכנע מאות אנשים לקנות את בצירי 1996 ו-1997 של בית השמפניה לנץ(Lantz) עבור 50 דולר לבקבוק. המכירות הרקיעו שחקים, והצוות גרף 7 מיליון דולר, והבטיח לרוכשים כי הבקבוקים יועברו למכירה בסות'ביס ובכריסטי'ס, והם יוכלו לגרוף לעצמם עמלה בת 35%. העוקץ – בתי המכירות הפומביות כלל לא ידעו על עיסקה כזו. השמפניה הייתה שווה הרבה פחות מהמחיר בו נמכרה, ואף לא שולם עליה מס. המשקיעים שבכל זאת אספו את הבקבוקים, נאלצו לשלם מס בן 2,000 דולר ויותר, כדי לקבל את הבקבוקים ועל כן נמחק כל הרווח המובטח. השלישייה נתפסה והסתבר כי הם אלו שהפיצו את השמועה כי אין מספיק שמפניה לחגיגות המילניום. למעשה בתי השמפניה אגרו במשך שנים במחסניהם שמפניה לקראת חגיגות אלו. כל שלושת בעלי 'בית דלקרואה' נכלאו בשנת 2001 – משלוש שנים ועד ל-12 חודשים. לאחר שנכלאו, הסתבר כי הם גם ניסו להונות את תושבי גיברלטר, בעת שניסו למכור להם בקבוקי וויסקי סינגל מאלט. בית המשפט הוסיף להם עוד 7 שנים בכלא.

עונשים דרקוניים בצרפת - יינות 'דרקונים' בסין

9 – הכל זורם במשפחה – גיא ארנו, יצרן מפורסם משאטונוף-דו-פאפ, החליט מוקדם מן הרגיל לכתוב כתב ירושה וציין כי חלקתו בת 51 ההקטר תפוצל בין שלוש בנותיו. כל אחת תקבל 17 הקטר בערך של 5,000,000 אירו. שתי בנות שמחו מן הירושה, אבל אחת התנגדה. היא רצתה את החלקה מיד, ולא לחכות עד שאביה ימות. הבת ובעלה תבעו את אביה ב-2,000,000 אירו, ולאחר שלא זכתה באדמה, הפיצה שמועות שאביה מפר את חוקי מחוז היין וממסך את יינות השאטונוף-דו-פאפ שלו בענבים משאר אזורי AOC במחוז. המשטרה הגיעה, אך לא מצאה דבר עבירה ועל כן התיק נסגר. המשפחה נפגשה לישוב סכסוכים, ושם נאותה הבת לקבל 8 הקטר בשווי של 3.5 מיליון אירו. עם זאת, לאחר תקופה, החליטה שזה עדיין לא מספיק, ועל כן היא כיום תובעת לקבל עוד חלקות וכמה בניינים באחוזה.

 - 10שנת הדרקון – ידוע כי במדינה מסויימת במזרח אסיה, ניתן למצוא מדי פעם איזה בקבוק 'תמים' שקיבל בטעות תווית של לאפיט או פטרוס, שדווקא הגיע ממחוזות גאוצ'אנג או שנדונג. ברם, המקרה המפורסם עסק ביין של יקב 'מונט טוש פיטו AOC'  המגיע מדרום אמריקה. בין השנים 2007 ל-2010, הוערך כי 400,000 בקבוקים מן היין נמכרו בסין. ההונאה נתגלתה, כשמחלקת השיווק של היקב גילתה שהיין נמכר במחירים הנמוכים ממה שהם מוכרים, וכאמור – הם היו המפיצים היחידים של המותג באסיה. בדיקה פשוטה זיהתה, כי אצוות שלמות של היין המגיע מדרום אמריקה – מזויפות. החברה טענה מיד אין בכוונתה להעכיר את המצב, וכי היא מעוניינת להמשיך ולעשות עסקים עם סין. עם זאת, הבקבוקים המזויפים הופיעו לא רק בסין. התעלומה לא נפתרה עד היום.

נציגי שלושה יקבים ישראלים השתתפו בכנס שמבטיח להיות מורה הדרך בדרך היין העולמית. מני פאר קלט את הרשמים של ערן פיק ואורי רן מיקב צרעה

הנציגים הישראלים שפשפו את עיניהם וצקצקו בלשונם כלא מאמינים. במשך שלושה ימים, בווילה ד'אסטי, שעל גדות אגם קומו בצפון איטליה, הם היו כמו בחלום של אגדה מעולם היין. נציגי יקבי רמת הגולן, פלם וצרעה היו אורחים בסימפוזיון הבינלאומי ליין שנקרא בשם המאתגר 'דאבוס של היין'. באולמות המפוארים, בין הנשפים והטעימות, בין קבלות הפנים וההרצאות, הם חילקו כרטיסי ביקור לאנשים הגדולים ביותר בתעשיית היין הבינלאומית והרגישו כמו ילד שנבחרת הכדורסל של בית הספר שלו שלחה אותו לשחק על הפרקט של ליגת ה-NBA .

מיסייה מוס בפתיחת הכנס

למה חובב יין צרפתי יסד באיטליה את כנס חשיבת היין הבינלאומי

 פרנסואה מוס נולד בשנת 1946 בעיר מץ בצרפת. למד כלכלה והתמחה במחשבים. את הונו הרוויח בענפי ההייטק כשאלה פרחו בסוף המאה שעברה. כמו כל צרפתי, ידע לתרגם את עושרו למנעמי החיים. באופן הטבעי ביותר הפך לקונוסר גדול בנושאי היין. כשהיה בן 50 הקים את ה–GJE , גוף ללא מטרות רווח של אנשים מובילים בענף היין שנועד למסד את שיטת שיפוט היין. ה-Grand Jury European  (GJE) שואף לחדש ולעדכן את טבלאות הקלסיפקציות העתיקות שנולדו במאות הקודמות. ישנם הטוענים שמוס קורא בו תגר על רוברט פרקר ודומיו, מבקרי יין שדעתם הפרטית חורצת גורלות. כך או אחרת, פרנסואה מוס רכש מעמד חשוב בעולם היין ולפני שלוש שנים הוא פצח במיזם חדש. כאיש כלכלה ובעל הון הוא נפעם מהעוצמה שצבר הסימפוזיון הכלכלי–חברתי–פוליטי שמתקיים בעיירה השוויצרית דאבוס. הוא החליט ליצור לו תאום בעולם היין. הוא בחר את וילה ד'אסטי, ארמון מפואר על גדות אגם קומו וחנך בשנת 2009 את כנס 'דאבוס של היין' הראשון. אם לטעימות הראשונות של ה– GJE בשנת 1996 התלבטו רוב היקבים הגדולים אם לשלוח בכלל את יינותיהם, הרי שבשנת 2009 השתדלו כל קודקודיה של תעשיית היין העולמי להיות ברשימת המוזמנים לסימפוזיון החדש. פרנסואה מוס הצרפתי בחר למקם אותו דווקא באיטליה כי היא, לדעתו, ערש התרבות האירופאית וניצבת גם גיאוגרפית במרכזה.

ענת לוי, מנכל יקבי רמת הגולן, מהרהרת

 איך נדחקו נציגי היקבים הישראלים בין לה טאש לססיקייה?

 הכל נולד במקרה. כמו שקולומבוס הגיע במקרה לאמריקה בדרכו להודו וניוטון ישב במקרה מתחת לעץ כשנפל עליו התפוח שחוקי נפילתו עזרו לאנושות לשלוח טילים לירח. באחד ממסעותיו בצפון איטליה אכל פעם פרנסואה מוס ב'בוטגה דל וינו' בוורונה. בעל המקום, סברינו ברזן, המפורסם במרתף יינותיו העצום, ביקש להרשימו ב'משהו שהוא לא מכיר' והגיש לו יין ישראלי. מוס, שדווקא התענג מטעמו של היין, לא הצליח לנחש היכן תססו ענביו. כשסברינו גילה לו את מקור היין מוס לא האמין: "בישראל עושים בכלל יין?"

פעם הייטקיסט - תמיד ביין. אורי רן, מנכל יקב צרעה, מסכם

כאיש הייטק הוא הכיר והוקיר את מעלות המוח של העם היהודי אבל כקונוסר ידוע הוא הבין שהוא החטיא את מעלות ענביו. יזם כמוהו לא נח רגע ולבקשתו סברינו יצר לו קשר עם אנשי היין הישראלי. קוראינו וודאי זוכרים את הכתבה על ביקורו של סברינו בישראל ועל המיזם השותף שלו עם יקב צרעה בהחדרת זן האוזלטה האיטלקי לישראל שפורסמה לפני כחצי שנה בגיליון 160. הקשר האישי תסס מהר ולקראת הסימפוזיון השלישי של 'דאבוס של היין', שנערך בראשית החורף, כבר ארזו אנשי רמת הגולן, פלם וצרעה את מיטב בגדיהם לקראת האירועים באולמות וילה ד'אסטי. "מוס שינה כבר  את גישתו לין הישראלי, אבל רוב האנשים הקובעים באירופה עדיין שבויים במצב בו הוא היה עד לפני כמה חודשים. בחלק מאירועים בימי הסימפוזיון יש חובה להופיע בחליפות רשמיות." מספר אורי רן , מנכ"ל יקב צרעה "לארוחת הבוקר ירדנו בבגד קל, כמעט ספורטיבי. מטרת הכנס היתה ליצור קשרים בין האנשים שמגיעים מכל העולם ולכן מקומות הישיבה, אפילו בארוחות הגאלה ובטעימות הכי יוקרתיות, לא מסומנים. ליד שולחננו בלט  צעיר נחמד לבוש בחליפת ארמני מהודרת. בהחלפת כרטיסי הביקור, הנהוגה בראשית כל שיחה, התברר לנו שאנחנו אוכלים ארוחת בוקר עם פיירו, בנו של המקיז ניקולו אינצ'יזה דלה רוקטה מיקב ססיקייה. "אתם עושים יין בישראל?" הוא התפלא כמו כולם "אני מכיר את ישראל, אפילו הייתה לי חברה ישראלית. אני יודע שישראל זה מדבר עם גמלים ובחורות יפות. לא ידעתי שעושים שם יין".

ערן פיק בז'קט?!

המילים שלו צרבו באוזני שבעתיים בעת ההרצאה של ווילי קלינגר, ראש המאגד האוסטרי הרשמי שדיבר על הגוף החדש שהוא עומד בראשו. המאגד הזה, שהוקם ביוזמת ממשלת אוסטריה, מחבר את כל יקבי המדינה בעידוד תיירות יין, במערכת חוקים מחייבת של ייצור ושיווק ובמבצעי פרסום בינלאומיים ששמים את יקבי אוסטריה על מפת היין העולמית. אני יודע שהיו גישושים ראשוניים ליוזמה דומה אצלנו לפני כמה שנים, אבל הכל דעך במהירות. יצרנו קשרים שאולי ישאו פרי בעתיד אבל צריך לזכור שבניגוד לירידים ותערוכות יין, בהם יוזמות מסחריות הן ברוכות ומקובלות, ב'דאבוס של היין' המטרה היא ליצור סיעור מוחות, לבדוק מגמות ולמסד את מעמדם של בכירי קהילת היין הבינלאומית. זה לא מכובד לדבר שם על עסקים. זה כמו בזירת לוחמי סומו המסתובבים זה מול זה שעה ארוכה. הקופץ ראשון הוא על פי רוב לוחם צעיר ולא מנוסה. קפיצה מהירה לשיחת עסקים נחשבת למעשה לא מכובד. מצד שני, מוס יצר אירוע שאינך יכול להרשות לעצמך לא להיות נוכח בו".

איך יינן שנולד בשנת 1974 התאהב ביין שנולד בשנת 1959?

ערן פיק, היינן של יקב צרעה, חזר נפעם מהכנס. לא בכל יום זוכה יינן ישראלי צעיר לפגוש את אחד מבעלי  ה-DRC, דומיין רומנה קונטי, המונופול המיתולוגי שמאחד ביקבו הקטן שבכפר וון רומנה את ענקי היינות של בורגון. אובר דה ווילאן הרצה את פילוסופיית החיים שלו וערך לבאי הכנס טעימת אורך של יינות 'לה טאש' האגדיים. ערן מעלעל ברשימות שלו מאותה טעימה וממלמל באי אמונה: "לא מאמין… פשוט נעלמו המילים המקצועיות. טעמנו שם את יין 'לה טאש' ממיטב הבצירים החל מ-1953 ועד 2005. כתבתי מילים כמו "וואו"… "שקוף"…. כנראה התכוונתי לזה שהיין הזה מבורגון משקף משהו מעולה שלא מתאים להגדרות המקצועיות הרגילות שלנו. ביין בורדו גדול אפשר לזהות ולהגדיר בין שלל טעמיו נתונים שאנחנו מכירים ומזהים. לא הייתי אף פעם חובב גדול של יינות בורגון. הם תמיד קצת אניגמטיים בשבילי. הם נרדמים פתאום בבקבוקם לכמה שנים והישנים שבהם מקבלים צבע חום מפחיד שלא מעיד על טעמם. אבל כשטועמים את הגדולים שבהם עוברים פשוט לספירה אחרת. דה ווילן הביא עמו את הפנקס האישי שלו מימי נעוריו. הוא קרא לנו את רשמיו כנער צעיר מהבצירים אותם טעמנו. הוא אמר שהוא מבני מזל שזכה לגדל ענבים בטרואר גדול. נזכרתי במאמצים שאנחנו משקיעים אצלנו בהפרדת כרם המאובנים משאר חלקות חלוקי האבן שיש לנו בנווה אילן או בשורש. כל יינן מתגאה במלאכתו ומציג את יינותיו, פרי עמלו, בגאווה. בסוף בא אובר דה ווילאן ואומר זה בכלל לא האדם, זו האדמה. מעניין שהוא דיבר במונחים שלclimat  ולא שלterroir. ככל שירדנו בשנות הבציר, היינות היו מדהימים יותר. אני התאהבתי בבציר 1959. יין יפהפה, קטיפתי ובעל טעם שמאריך לשהות בפה. פינו נואר בן 53 שנים שההגדרה לא נס ליחו ממעיטה בערכו. זה פשוט לא הוגן להשוות אותו ליינות אחרים". את טעימת היינות של לה-טאש ניהל מבקר היין הצרפתי הנודע, מישל בטאן. לידו ישבו והסבירו אובר דה וילאן ומנהל היקב, ז'אן-שארל קובלייה.

מיכה ועדיה, יינן 'הרי גליל'

למה נציגי ישראל לא נהגו במאזרטי?

תריסר סמינרים נוהלו בשלושת ימי הכנס שמשתתפיו זכו בתרגום סימולטני לארבע שפות. פרנסואה מוס הצליח להוכיח שיין חוצה גבולות. הנושאים הקיפו את כל זוויות החשיבה התרבותית. מהקשר בין יין לאמנות, דרך דמותו של בקבוק היין במאה העשרים ואחת ועד לסין המאיימת להיות מעצמת יין כבר בדור הבא. בין הטעימות של גדולי היקבים האירופאים מוזמנת בכל שנה מדינה מחוץ ליבשת המארחת להציג את יינותיה. הפעם הייתה זו ארגנטינה שזכתה בכבוד. אורי רן נאנח בתקווה ושואל מתי תהיה זו ישראל. עד אז ייאלצו נציגיה, שיצליחו להגיע לכנס, להסתפק בתענוג מעורר קנאה של צפייה, האזנה וטעימה מהיינות של האחרים. בסוף הכנס נערך אירוע לילי של קוניאק, סיגרים וג'אז. בעת הלגימה נזכרו נציגינו שהם בכלל לא השתמשו בזכות לנהוג במכונית הפרארי המפוארת שהוצגה לרשות המשתתפים בפתח הארמון. "לא הספקנו לנהוג במכונית יוקרה שבלאו הכי איננו מסוגלים לרכוש. לפחות טעמנו יינות שאיננו יכולים לקנות". זו נחמתם.

 עפרה בר-נון, אשה תחת השפעה, פוגשת את גורלו של לורד אנגלי חביב…

הסכין הבינוני משמש למנה הראשונה, הכף הגדולה למרק. לאחר שימוש במזלג הגדול של המנה העיקרית, יש להשתמש במזלג הקטן לקינוח. את מפית הבד, בתום הארוחה וניגוב עדין של השפתיים, יש להניח על השולחן, לא מקופלת בצד שמאל. לעולם אין להרים את כוס התה בעת המזיגה ובשום אופן לא לקום מהשולחן לפני המארח. נימוסים והליכות!

 זיעה קרה מכסה את פני כאשר נפתחת דלת אחוזתו של הלורד ווינסטון, משושלת האצולה הבריטית ואני מתבקשת להיכנס לחדר האוכל המפואר. נימוסי השולחן ששיננתי, מאז שנשלחה אלי ההזמנה לראיין את הלורד, נמחקו כליל וידי האוחזת בפנקס קטן, רועדת כמקפא ג'לטין מבוהל. הלורד הבריטי, הידוע בטעמו המשובח ביין ואהבתו לישראל, רכש חלק נכבד ביקב ישראלי מפורסם ועל כן הסכים להתראיין. בגילו המתקדם חשוב לו להשאיר את חותמו על גבי בקבוקי יין.

 בטרקלין ההמתנה ניגש אלי המשרת, מושיט את ידו, כמצפה שאניח שם משהו. לפני שאני עושה את הטעות האיומה הראשונה ופותחת את הארנק להוציא תשר, הוא שואל בחוסר סבלנות, "המעיל שלך, גברתי?". אני מפסיקה לחפור בתיק היד שלי ומגישה לו את המעיל, שרק בלונדון ובאנטרקטיקה זקוקים לו בחודש אוגוסט.

 "הלורד מצפה לך בחדר האוכל", הוא מכריז ומוביל אותי לחדר אוכל ענק, היכול לארח לארוחת ערב גדוד שלם, או שני אנשים מאד עשירים, בעלי טלפונים לווייניים, המסוגלים לתקשר זה עם זה משני צידיו של שולחן אוכל באורך עשרה מטרים. הלורד לא נראה באופק. האם הוא מסתתר בין תמונות השמן העתיקות, האהילים המוזהבים, ספות הקטיפה הרכות? או מאחורי חדר יין מרשים, הניצב בקצה האולם, מתחת לתמונת שמן של המלכה ויקטוריה. דלת נוספת נפתחת והוד רוממותו נכנס. ישיש משופם, לבוש בחליפה כחולה כהה מעוטרת במדליות ממלחמת העולם השנייה. בגילו המופלג הוא גם נעזר במקל הליכה וכאשר הוא לוחץ את ידי הוא כמעט ונופל. במצבו, נקווה שישרוד את הבציר הראשון של היין הישראלי שלו. הלורד חוצה את אולם האוכל באיטיות רבה ולאחר כחמש דקות, מגיע לחדר היין ומזמין אותי לראות אוסף יוצא מן הכלל של בקבוקים. אוסף בן מאתיים שנה, שעבר מלורד ללורד. המיטב של המיטב, תוויות שרואים רק במכירות פומביות. בגאווה רבה הוא שולף בקבוק נטול תווית ומספר, יין שהכין לפני שנתיים בצרפת ואותו נשתה הערב. "קברנה סוביניון ווינסטון 2010 ", מכרם עתיק בבורדו. הסעודה מתחילה. הוא מתיישב בראש השולחן הארוך ואני מובלת על ידי המשרת לצידו השני.

חדר אוכל היאה לגדוד... רק של איזה צבא?

השאלות, התשובות ומכשיר השמיעה

 המזלג הקטן לקינוח… אני משננת בראשי ופורשת בחשש את המפית הלבנה על ברכי. אני נזכרת להוריד מיד את המרפקים מהשולחן. קשה להיות ליידי.

 "מה מיוחד בכרם שבחרת בבורדו?", אני צועקת לעברו בפעם השנייה, בעודנו שותים מרק קרם אספרגוס תפל. הוא מתקשה לשמוע ועונה, "אני חושב שראש הממשלה שלכם עושה עבודה מצוינת".

 הראיון לא מתנהל כהלכה ואני לא מקבלת תשובות הגיוניות לשאלותיי. בשר הטלה קשה לחיתוך ונותר לי רק הסכו"ם הקטן, לאחר שהשתמשתי בטעות בגדול, לאכילת המנה הראשונה של פשטידת הרועים הדלוחה. אני טועמת מיין הווינסטון, גם הוא מאכזב מאד. אני מנסה לשאול שוב כמה זמן הוא שהה היין בחביות. למרות, שהלורד החביב מגביר את עוצמת מכשיר השמיעה שלו, הוא עונה לי "שמזג האוויר צפונית ללונדון, מאד הפכפך השנה, בניגוד לשנה שעברה בה היה נאה". אני מאבדת סבלנות, אך זוכרת שלפי כללי הנימוס, אסור לי בשום אופן לקום מהשולחן לפני המארח. המנה האחרונה מוגשת. פודינג נוראי של לחם ושזיפים מיובשים. הלורד זולל אותו בתאווה, לאחר שגם הוא לא הצליח ללעוס את בשר הטלה ונשאר רעב. שיח החרשים בו אני שואלת על יין ומקבלת מידע חשוב על הציפורים המקננות במרזבים בביתו באביב מסתיים. הלורד קם מהשולחן ושולח את המשרת חזרה למטבח. הוא מדדה לשולחן צדדי עליו ניצבת קערת פירות ומציע לי בלבביות אגס עסיסי שהוא חותך בעזרת סכין חדה מוזהבת. אני מתקרבת אליו, גם כדי לטעום מהאגס, כי הבטן מקרקרת אחרי הארוחה הנוראית וגם כדי לשאול אותו שאלה, שאולי הוא באמת ישמע סוף סוף.

 אני נמצאת שני מילימטרים מאחורי האוזן שלו וצועקת בקול רם מאד "האם הענבים נבצרו באופן ידני?", מכשיר השמיעה שלו, שהוגבר לפני מספר דקות עבד כעת מעבר למצופה, והלורד שומע גם שומע את השאלה שלי. צפצוף מחריש אוזניים בוקע מהמכשיר. הלורד תופס את אוזניו בבהלה ושומט את האגס. מה שקרה באותו הרגע בהחלט לא מעורר תיאבון ואינו ראוי לפרסום במגזין העוסק באוכל, אולי במגזין לאנטומיה. הלורד קורס תחת השולחן ובאזנו הימנית תקועה סכין הפירות המוזהבת, שנעץ בעצמו, כאשר נבהל מהצפצוף המחריד. הוא חדל לנשום ומשאיר כתם אדום קטן על השטיח הסיני העתיק.

פעולת החילוץ של כוחותינו

 עוד מספר דקות יכנס המשרת לחדר והסקוטלנד יארד יעצרו אותי מיד. איך אצליח להסביר שכל זה נגרם כי רק הייתה לי שאלה קטנה על הבציר? אני רצה לעבר חדר היין הקריר, פותחת את הדלת, מושכת את הלורד ברגליו, גוררת אותו לתוך חדר היין, מניחה אותו מאחורי מדפי השמפניה וסוגרת אחרי את הדלת במהירות. את שאריות בקבוק היין שלו, אני שופכת על השטיח לטשטוש ראיות, פותחת את החלון הגדול במרכז החדר, נתלית על המרזב, מבהילה את הציפורים, נוחתת על שיח ורדים קוצני ונמלטת מאחוזת האימה. הסקוטלנד יארד דיווח כי הלורד ווינסטון נעלם באופן פתאומי וכנראה שלאף אחד לא ממש היה איכפת ויורשיו אפילו היו מרוצים ולא טרחו לחפש אותו. גם ביקב הישראלי  לא הזילו דמעה כאשר שמעו ממני על איכותו של 'קברנה ווינסטון'. כעבור שנה וחצי, בחגיגות השנה האזרחית החדשה שערכו באחוזה, מישהו פתח את חדר היין, חיפש שמפניות צרפתיות משובחות ומצא במקומן את הלורד הבריטי, במצב של 'ריקבון אציל'. הוא נח על מדף בטמפרטורה של 16 מעלות. מעט מאובק, ארומה משכרת של גופרית, גוף בינוני ומאד מאד מיושן.

 ofrax7@hotmail.com                 

דג בחלב קוקוס -  Meen Molee

רכיבים לארבע מנות

מתכון של ד"ר דורון רוזן, מתוך גליון 166, אפריל 12.

רכיבים

 1 בצל אדום

 1 פלפל צ'ילי ירוק

 2 שיני שום

 כ- 3 ס"מ שורש ג'ינג'ר

 כולם חתוכים לרצועות דקות

 פילה דג 250 גרם, חתוך לקוביות של 2-3 ס"מ

 חופן עלי קארי – אם קשה להשיג, ניתן להשתמש בבזיליקום או עלי דפנה במקום, לא להשתמש באבקת קארי משום שהיא משהו אחר לגמרי.

 מקל קינמון

 2 אניצי ציפורן

 כף שמן חמניות

 כף חמאה מזוקקת

 חצי כוס חלב קוקוס

 1 עגבנייה חתוכה לפרוסות של כחצי ס"מ.

חלב הקוקוס מעניק מתיקות, אבל גם שמנוניות, לכל רוטב

הכנה:

1 מחממים כלי חרס*, מוסיפים את החמאה והשמן, ומייד אחר כך את מקל הקינמון והציפורן. אחרי כדקה מוסיפים את עלי הקארי וכל המרכיבים הקצוצים ומבשלים עד שהכל מתרכך (כ 5 דקות).

2 מזיזים התערובת לצדי הכלי ומניחים בחלק שהתפנה את נתחי הדג בשכבה אחת.  מבשלים מעט ומזיזים הצידה.

3 מוסיפים בחלק שהתפנה את פרוסות העגבנייה ומבשלים קלות.

4 מחזירים הדג למרכז הכלי, מכסים אותו בנתחי העגבנייה ושאר המרכיבים. בוזקים מלח, מכבים האש ומשאירים את הכלי סגור בצד.

5 ממש לפני ההגשה מחממים שוב עד לשמיעת רחש של טיגון.  מזיזים מהאש, מוסיפים את חלב הקוקוס ומגישים.

רצוי להגיש על אורז לבן. אחרי הוספת חלב הקוקוס אסור לחמם שנית.

*    בהעדר כלי חרס ניתן להסתפק בסיר בישול עבה אחר.

החודש בגליון "יין וגורמה" 166: אפריל 2012

טעימת יינות חדשים בשוק: 44 יינות שונים בגליון החודש, כולל לא מעט כאלה שצלחו את רף ה- 90 נקודות. הרשימה והציונים המלאים בטעימת החודש.

איך גומר סכין פירות מוזהב באזנו של לורד אנגלי חביב, ואיך כל זה קשור ביין? עפרה בר נון – אשה תחת השפעה – בסיפור קצר שיכול להיות בסיס לסרט אימה. למעשה – לסדרה של סרטים…

עשר רמאויות היין הגדולות ביותר של השנים האחרונות – או לפחות אלה שהתגלו – בכתבתו של שי שגב: מבקבוקי יין מזויפים שאמורים היו להיות חלק מאוספיו של תומס ג'פרסון, דרך פינו נואר שלא היה ועד יינות צרפתים מתוצרת סין…

בגוב האריות של עולם היין: מני פאר משוחח עם אורי רן וערן פיק – מנכ"ל ויינן צרעה, בהתאמה – על 'דאבוס של עולם היין': הכנס השנתי של אלה שיש להם מה לאמר על עולם היין ועל עתידו, שאליו הוזמנו השניים על ידי המארגנים.

איש האלכוהול יוצא לרוסיה. שם, הקור חודר לעצמות, הכיכר הומה אדם, רעש והמולה, הקהל הרב שהתאסף הופך להמון משולהב… אהד גניאל מספר על מהפכות אוקטובר, על רוסים לבנים ושחורים ונותן גם כמה מתכוני קוקטיילים.

הודו זה לא רק פרות קדושות – זה גם תה, אבל את זה כולם יודעים. אבל האם אתם יודעים שהוד זה גם בתי ספר לבישול ומעוזים קולינריים מעניינים? ד"ר דורון רוזן חזר מ- Kerala ובאמתחתו מתכון וגם כתובות: איפה להיות ומה ללמוד.

חזק, חזק ונתחזק. מבוא לתורת היין המחוזק. מתיקותו של היין המחוזק מחזקת את נפשנו. נפוליאון העריץ מדירה וצ'רצ'יל שתה שרי. חיים הלפגוט סוקר עבורנו את המסדר העולמי של היינות המחוזקים. הוא אפילו מגלה לכם איזה יין מתוק עשוי מענבים אדומים – והוא אינו פורט. אתם יודעים?

בשולחן החדש שבפינה הישנה: גיל חריף חוגג את חזרתה של החמות לחו"ל, ועושה את זה במסעדה החדשה של עומר מילר – שולחן. החגיגה השתלמה, מבחינת הטעמים וגם מבחינת המחיר והאווירה.

ועוד במגזין: יאיר קורן עם יין עולמי ואובמה שמפחד מהתקשורת ורוברט פרקר שמפחד מעצמו. רחל גרא על דוד ביטון – השף הצעיר והכוכב העולה של מסעדת לה רג'אנס בירושלים, וגדי לוי על Juan Lopez- Seleccion No.2 – סיגר החודש.

 שיראז רזרב 2009 של יקב דלתון זכה במדליית זהב בתחרות היין הבינלאומית Challenge International Du Vin 2012

 שיראז רזרב 2009 מיקב דלתון, זכה במדליית זהב בתחרות היין הוותיקה, שנערכת בבורדו שבצרפת.

דלתון שיראז D 2009 . צילום יגאל עמר

 בתחרות, שהתקיימה זו הפעם ה-36 ,השתתפו 4,700 יינות מ-38 מדינות בעולם אותם בחנו 800 מומחי וחובבי יין.

 דלתון שיראז רזרב 2009 :

 ענבי השיראז המשמשים ליצירת היין מגיעים משתי חלקות בגובה של כ-700 מטר. הענבים נבצרו בשבוע  הראשון של אוקטובר.

 בציר 2009 התאפיין  בחודשי אוגוסט וספטמבר קרירים מהממוצע הרב שנתי ואוקטובר מעט חמים יותר. ההבשלה הייתה עקבית ואחידה והתקדמה בקצב רצוי. היבולים היו ממוצעים

 כל חלקה נבצרה בנפרד. בזמן התסיסה הוספו כ- 2% ענבי ויונייה לענבי השיראז. היינן התיישן בנפרד בחביות במשך כשנה ולאחר מכן עורבב וחזר לשהייה של חצי שנה נוספת בחביות.

 טעימה:

 ליין צבע אדום אטום, כמעט שחור. השיראז מציע טעמים מתובלים ובעל פרופיל אלגנטי. מתאפיין במבנה טאני מוצק ונדיבות פרי בפה.

 אלכס הרוני, מבעלי יקב דלתון מסר על הזכייה: "אנו שמחים לקבל את הזכייה. היין הוא פרי שיתוף פעולה בין מגדל היין ולבין הייננית ומזכה את אמונתנו שהשיראז הוא אחד הזנים המתאימים יותר עבור גידול גפנים בישראל".

על אודות טעימות המגזין

טעימת היינות ודירוגם מהווה את אחד הנושאים המרכזיים במגזין יין וגורמה, מאז יסודו בשנת 1996. הטעימה נעשית על ידי פאנל של טועמים מנוסים ביותר, בעלי ידע מקצועי בתחום היין, אשר מבצעים את הטעימה בשיטה עיוורת לחלוטין. בכל טעימה נבחר צוות מקרי של טועמים לטעימה המסויימת. במילים אחרות – אף טועם אינו יודע אילו יינות הוא טועם. רישום דעת הטועמים והדירוגים שלהם לכל יין, נעשה על גבי טפסים אחידים ומעובדים בתוכנה ייחודית שפותחה עבור המגזין. מדי פעם מנהל הטעימה משלב את אותו היין פעמיים, במטרה לבחון את כיול הטועמים.

דירוג הציונים של המגזין:

 95-100 יין יוצא מגדר הרגיל, מהשורה הראשונה בעולם.

 90-94   יין מצטיין, בעל איכויות טובות במיוחד.

 85-89   יין טוב מאד שיעניק שתייה מענגת.

 80-84   יין טוב ונעים, אשר יהווה שתייה טובה.

 70-79   יין בינוני

 הגדרת "תמורה טובה למחיר" – יין עם מעל 85 נקודות ושווי טוב למחירו

החודש נטעמו נטעמו 44 יינות

• 94-90 – 10 יינות  
• 89-85 – 30 יינות
• 84-80 -4  יינות       

 היינות המצטיינים בטעימה

 91 אור הגנוז כרם עמוקה שירז 2010                                  

 91 רקנאטי פטיט סירה זינפנדל 2010                                

 91 אדיר פלטו 2009                                           

 90 כרמל הסדרה האזורית פטיט סירה 2008                       

 90 כרמל קריניאן (Old Vines) זכרון יעקב 2008                            

 90 אמפורה ריטון בלנד 2007                                           

 90 תבור קברנה סוביניון מרלו 2010                                  

 90 רקנאטי סירה ויונייה 2010                                          

 90 רקנאטי קריניאן רזרב 2010                                        

 90 בזלת הגולן קברנה סוביניון 2009

אור הגנוז כרם עמוקה

לבנים

89 סיטו, מרלבורו סוביניון בלאן 2011  פה מצויין. פרותיות מתונה ומאוזנת שממשיכה את האף. חמיצות טובה מאד. 65 ₪.

88 רמת הגולן, ירדן, הר חרמון לבן 2011  ארומה של ליים ואשכולית. הפה ממשיך את האף. לא מאד מורכב. איזון טוב ומרענן למדי. 37 ₪.

 88 טפרברג 1870, טרה, סוביניון בלאן 2011  ארומה של פרי בשל ולימוני. טעם רענן חמיצות טובה, יין מרענן ונעים. 40 ₪.    

 88 רמת הגולן, גמלא, סוביניון בלאן 2011  ארומה אופיינית לסוביניון בלאן, עם ליים ומינרליות. בפה חמיצות טוב, איזון. עשוי היטב ונעים לשתיה.43 ₪.                       

 88 כרמל גוורצטרמינר גליל עליון 2011  ארומה אופיינית של אגסים ופירות טרופיים. בפה פרי מאוזן עם חמיצות טובה מעט מרירות בסיומת. יין עשוי היטב, מאוזן ונעים לשתיה. 55 ₪.

 88 תבור גיר אדמה סוביניון בלאן 2011 ארומה של פרי דומיננטי. טעם מאוזן, לימוני, נקי עם חמיצות טובה. סוביניון קלאסי. 59 ₪.

87 תשבי גוורצטרמינר 2011  ארומה מתוקה ולא מאד אופיינית לזן. בפה גוף מלא עם חמיצות טוב. יין טוב ומאוזן אך לא אופייני לזן. 55 ₪.

86 כרמל מוסקטו 2011   ארומה של בישום פרחוני ומעט סוכרייתי. בפה מתיקות יחסית גבוהה אך נעים לשתיה. 28  ₪.   

 86 ירדן גוורצטרמינר 2011  ארומה של אשכולית ומעט פרי טרופי טרי. בפה גוף בינוני, פרי הדר ומרירות קלה בסיומת. יין 'מלא' עם הרבה גוף ופרי. 63 ₪.

 85 רקנאטי יסמין שרדונה סוביניון בלאן 2011  ארומה של פרי בשל ומעושן קלות. אף מאוזן ומעניין. בפה פחות מעניין מהאף ומעט שטוח. 35 ₪.

 85 טפרברג 1870 טרה גוורצטרמינר 2011 ארומה של לימון ירוק ואשכולית. יבש, נקי ולא כל כך אופייני. בפה גוף בינוני, חמיצות מאוזנת. יין נעים לשתיה, מאוזן ומרענן. 60 ₪.       

84 רמת הגולן מוסקטו 2011  ארומה מאד פירותית. מתיקות חזקה ולא מאוזנת. 40 ₪.

 84 כרמל סלקטד מבעבע לייט  אף מינרלי יבש למדי עם אשכולית וליים. בפה הרבה יותר מתוק מהאף ומעט שטוח. יין פשוט ונעים. 35 ₪.   

רקנאטי פטיט סירה זינפנדל סדרת 'פרא'

 אדומים

  91 אור הגנוז כרם עמוקה שירז 2010  יין מצויין, עוצמתי וצעיר. מבנה טוב עם טאנינים טובים ומשולבים. סיומת ארוכה ומאוזנת. 59 ₪.

  91 רקנאטי פטיט סירה זינפנדל 2010  פרי דחוס וטוב מאד. מבנה מצויין וצעיר ביותר. יין מצויין, מאוזן, צעיר ודחוס. פרא מעודן. 110 ₪.             

 91 אדיר פלטו 2009  עץ מתובל ופרי שחור ובשל עם מעט ירוק ברקע. בפה הרבה טאנינים רכים אך מורגשים. יין עשוי היטב. 180 ₪.

 90 כרמל הסדרה האזורית פטיט סירה 2008  באף דחוס ומאוזן מצויין. בפה הרבה פרי אך מאוזן ולא מוגזם. יין מעולה עם טאנינים מצויינים, יין צעיר עם איזון נהדר. 80 ₪.

 90 כרמל קריניאן (Old Vines) זכרון יעקב 2008   יין טוב מאד. מורכב ומהנה, צעיר ובעל מבנה נכון. 80 ₪.

90 אמפורה ריטון בלנד 2007 פרי שחור ועץ משולבים היטב. מעט מתיקות, גוף מלא וטאנינים משולבים טוב. יין עשוי היטב.85 ₪.

  90 תבור קברנה סוביניון מרלו 2010  שילוב טוב של פרי ועץ. מאוזן עם טאנינים רכים וגוף בינוני-מלא. יין עשוי היטב ומאוזן. 85 ₪.

  90 רקנאטי סירה ויונייה 2010  פרי ומבנה טובים, טאנינים משולבים היטב. יין טוב מאד. 140 ₪.

 90 רקנאטי קריניאן רזרב 2010  יין שונה ומסקרן. היין ברטי עם חמיצות ופרי טובים. יין מעניין לחובבי ברט שילווה טוב אוכל. 140 ₪.

  90 בזלת הגולן קברנה סוביניון 2009  שילוב טוב של פרי שחור ועץ. גוף מלא, נקי ובשל. יין עשיר ומלא, עשוי היטב וטעים. 140 ₪.

  89 תבור אדמה טרה רוסה קברנה סוביניון 2009  גוף קל-בינוני. מאוזן ולא מורכב. נעים לשתיה. יין טוב. 55 ₪.

 89 רמת הגולן, גמלא סירה 2009  יין טוב מאד, פרי מצויין עם איזון טוב. יופי של יין. 75 ₪.

  89 אמפורה מקורה, מרלו-ברברה 2007  יין פירותי מאד עם טאנינים רכים משולבים. יין מאוזן למדי ובשל. 210 ₪.

אדיר פלטו

  88 תל ארזה מלבק 2010  מבנה טוב ומאוזן עם טאנינים טובים. יין טוב ומאוזן. 65 ₪.

  88 סיטו בורדו 2010  מבנה טוב וטאנינים מעט קשים. צעיר שדורש עדיין זמן.65 ₪.

 88 נמרוד מרלו 2007   אף דחוס וטוב. עץ משולב היטב. מעט אלכוהולי וחם. 70 ₪.

  88 אור הגנוז אילמה 2010   יין שונה ומעניין. חסר מעט רעננות. 90 ₪.

  88 אור הגנוז חלקת שמאי קברנה סוביניון 2009  חמיצות טובה והרבה פרי. טאנינים משולבים וגוף בינוני. יין טוב למדי ומאוזן. 90 ₪.

  88 צובה מצודה 2008   יין לא מאד מורכב אך עשוי טוב ומאוזן למדי.105 ₪.

  88 אדיר A 2009  יין בשל עם הרבה עץ וחסר בפרי. יין טוב. 120 ₪.

 87 נמרוד קברנה סוביניון 2007  איזון טוב בין מתיקות וחמיצות. טאנינים משולבים. יין טוב אך כבר מעבר לשיאו. 60 ₪.

  87 סיטו קיאנטי 2010   קיאנטי פשוט ומרענן. 65 ₪.

  87 ויצמן שיראז 2008   יין בשל מאד וחמיצות בינונית. 70 ₪.

  87 ארזה, אוטר, קברנה סוביניון 2009   יין ירוק וקל, נעים לשתיה, ילווה טוב אוכל. 150 ₪.

  86 רקנאטי יסמין קברנה מרלו 2011   יין טוב מעט בשל ואלכוהולי. רך, עגול ומאד ידידותי. 35 ₪.

  86 ירדן הר חרמון אדום 2011   שתיה מהנה. פרי ואיזון טובים. יין קל ונחמד לשתיה עכשיו. 39 ₪.

  86 ארזה קברנה סוביניון 2010  עם הרבה פרי אך חסרה חמיצות. טאנינים משולבים. יין פשוט ונחמד לשתיה. 65 ₪.

  86 סיטו ריוחה 2010  יין פשוט למדי, נעים לשתיה ולא מורכב. 65 ₪.

  85 תשבי קברנה סוביניון 2011   יין קל ולא מורכב. 28 ₪.

 83 תשבי קברנה סירה 2011פרי וטאנינים בינוניים. יין סטנדרטי נוטה למתיקות יתר. 38 ₪.

 82 תשבי אסטייט קברנה סוביניון 2007  - ארומה חרוכה. חמיצות מודגשת. חוסר איזון וכמעט ללא טאנינים. 95 ₪.

 לורן סונקין, מתאר את עשרת הדברים שייאפיינו את שוק היין האמריקאי בזמן הקרוב. אנחנו מזמינים אתכם לקרוא, ולהחליט בינכם לבין עצמכם, אילו מעשרת המגמות האלה יאפיינו גם את השוק הישראלי

1. המלבק ימשיך להיות הזן ה"חם"
2. איכויות היין העשוי מזן זה ימשיכו להיות מאד שונות. המלצה: לקנות רק לאחר טעימה.
3. יינות אוסטרליה יחזרו לככב.
4. תמחור היין לא יהיה עקבי אלא פונקציה של ביקושים. מומלץ לחפש את אותם יינות ש"יצאו מהאופנה" ושאיתם הסיטונאים "תקועים". המחיר שלהם יהיה מאד אטרקטיבי.
5. מחיר היינות במסעדות ירד. מסעדות שיפסיקו לשלש את מחיר הקנייה ויסתפקו ב- 50% רווח יזכו לעדנה.
6. קניית היין של בני 20 עד 40, אוהבי החיים הטובים, תגדל.
7. מצטרפים חדשים לעולם שותי היין ימליכו מלכים חדשים.
8. יינות מהזנים ריזלינג, סירה ויינות רוזה ימשיכו להימכר במחירים נמוכים מערכם. יינות אלו המוערכים על ידי מביני יין לא מצליחים להשתרש בקרב כלל האוכלוסייה.
9. האיטנרנט והאתרים החברתיים יתחלפו את מבקרי היין.
10. חמשת היינות שלורן סונקין ישתה השנה

 2009 Domaine Charvin Chateauneuf du Pape – 60$

 2008 Scott Paul Wines Oregon Pinot Noir la Paulee – 30$

 2010 Jaffurs Syrah Santa Barbara – 30$

  2010 Donnhoff German Riesling – 20$

 2006 Caparzo Brunello di Montalcino – 35$

המאמר המלא – כאן

יקב טפרברג 1870  יוצא במבצע מיוחד לקראת חג הפסח ויום העצמאות: כל הרוכש 2 יינות מסדרת טרה או רזרב 2008 או שלושה יינות מסדרת טרה או רזרב  2009 -  יקבל סינר ברבקיו במתנה!

המבצע בתוקף עד גמר המלאי. ניתן להשיג בחנויות היין המובחרות ברחבי הארץ.