חילופי העורכים במגזין ’יין גורמה ואלכוהול’ היה סיבה למסיבה, בה מיטב כותבינו ומכותבינו באו להשקות ולשתות זה מיינו של זה. היה שמייח

בתי מרזח אפשר למצוא כבר בתנ"ך, והנתונים מראים כי באירופה של תחילת המאה ה-19 כמעט שליש מן האוכלוסייה היהודית הייתה מרוכזת במקצועות כמו בעלי בית מרזח. אך כל זה עבר כלא היה בהמשך. בארץ נשארו כמה מוסדות מכובדים שעדיין אפשר לקרוא להם בתי מרזח, אך פתאום נפתחו לאחרונה עוד שניים מבטיחים מסוג זה. מירה איתן ביקרה והתאהבה

מאז ומעולם חלמתי להיות ברמן. כן, יש כאלו שחולמים להיות שחקני קולנוע, אחרים רוצים להיות ראשי ממשלה או כבאים. אני, משחר ילדותי, נהגתי להכין משקאות מדהימים והכרחתי את הורי להתנסות בהם (אין פלא שחלק משערותיו של אבי קצת שינו את צבעם)

בבלגיה יש למעלה מ- 300 מבשלות בירה מעניינות. בחלקה השני של הכתבה מבקר גדי דבירי בכמה מהן וגם זוכה לנופים מרהיבים ואוכל משובח – חלק ב’

רוברט בארנס, המשורר הלאומי של סקוטלנד, מונצח כל שנה ביום הולדתו בחגיגות של שירה, וויסקי ואוכל. גם השנה חגגנו איתו ועם עוד סקוטי ידוע, ג’ון ווקר. מירה איתן השתתפה, אכלה האגיס והתבשמה כדין מחמש תוויות של וויסקי

יש המדלגים על בלגיה בטיולי אירופה בטענה כי היא לא מהארצות היותר מעניינות ביבשת. אך לחובבי הבירה המקום הוא גן עדן עלי אדמות עם מגוון ענק של בירות ואוכל טוב המלווה אותם. גדי דבירי צירף את שני המרכיבים האלוהיים האלה לנופים. חלק א’

לונדון עיר מאוד מושכת וכל כך תרבותית שאפילו הבירות הן בעצם תרבות בפני עצמה. רוב התיירים המגיעים לאנגליה מבלים בעיר הגדולה, לעתים מבלי להציץ קצת רחוק יותר למקומות אחרים. רייצ’ל מונטיפיורי, שנולדה באנגליה, חוזרת לביקור, בורחת מהעיר לכפר, ומוצאת את גן עדן הבירות הפרטי שלה שם

לפני כ-10,000 שנה זנחו חלק מבני האדם את חיי הנוודות והציד, השתקעו והחלו לעבד את האדמה. דגן היה היבול הראשון שבוית והחל את מה שאנו מכירים כיום כחקלאות. גדי דבירי, מסביר על כול עולם הבירה, סוגיו, מהיכן התחיל ועד לאן הגיע

אחד מהמשקאות האלכוהוליים הפופולאריים ביותר היא הוודקה, שההיסטוריה שלה מתחילה אי שם במאה ה-15. שי שגב כותב קצת על ההיסטוריה ומסביר מהי אותה וודקה סופר פרימיום עליה כולם מדברים

בשנים האחרונות הפכה ישראל הקטנה למעצמת וודקה. השוק בפריחה עם עשרות מותגים חדשים המציפים את הארץ, מכירות הוודקה צומחות בברים, במסעדות, בחנויות האלכוהול וברשתות השיווק, והיקף השוק המדווח הוא  למעלה מ-300 מיליון שקל בשנה

בקומה העשירית של בניין ברחוב ויקטור הוגו, בפרבר הפריזאי, קורבווא (Courbevoie) נחשפתי לראשונה לאחד מחבריו הקרובים ביותר של איש האלכוהול. הזיכרון בלבד מעלה צמרמורת עדינה בגבי ובלוטות הרוק כבר מתחילות לעבוד. הזיכרון כל כך מוחשי וחזק שאני מריח את ריחה של המקטרת הנכספת של איש האלכוהול

לפני כמה שנים, כשיצאנו לבר, היינו נתקלים בתפריט אלכוהול דל ובחומוס, צ’יפס, מטוגנים וזיתים. מאז עברה מהפכה ששינתה את עולמנו ואת עולם הברים. עומר שניצר יצא לחפש כמה דוגמאות למה שקרה לנו

האם מישהו מאמין באמת שהפרסומת למשקאות אלכוהוליים תעלה את מספר הצעירים ששותים? האם מישהו מאמין באמת שפרסומת ברדיו, משפיעה ככל שתהיה, מעודדת צריכת אלכוהול? עמית יריב עוסק בסוגיה החמה עקב החלטת רשות השידור שלא לפרסם משקאות אלכוהוליים

שיטוט קצר במרכז העיר ירושלים בלילה חושף חיי לילה סוערים בעיר הבירה (תרתי משמע). מירה איתן ערכה סיבוב ברים קטן והגיעה למסקנה כי יש חיים בעיר הקודש

חגיגת בר המצווה שלי הייתה אירוע מאוד משמח, באותה תקופה איש האלכוהול ירד מנכסיו  ולכן את הגיעי למצוות חגגנו בעליה לתורה בבית הכנסת ולאחר מכן בחגיגה גדולה בחצר ביתנו...

בשנים האחרונות ’צומחות’ בארץ עשרות מבשלות בירה ביתיות והעיסוק נעשה חם מתמיד. באמצע חודש מרס נערכה תחרות בישול בירה סטאוט. גדי דבירי עזר בהפקה, ראה את כל השלבים ומספר על המבשלים ועל בירות הסטאוט הראשונות

בלגיה, ארץ יפה ועשירה, מתמחה בייצור בירות עשירות ומלאות ניחוחות וטעמים בסגנונות שונים, שלחלק מהם יש קשר דווקא לנזירים. מירה איתן יצאה לערוך סיור מבשלות וחזרה שמחה ומבוסמת

עם התבגרותי הלכו ונפתחו עוד ועוד בקבוקים עם נוזלים מכל גווני הקשת, מתוקים יותר ומתוקים פחות. עם כולם באה אותה תחושה מענגת. בגיל מסוים שאותו לא אציין (מחשש שיאסרו את איש האלכוהול) החליט איש האלכוהול לחשוף בפני את אחד מחבריו הטובים משכבר הימים. אך הפעם זה היה שונה, הייתה איזו הדרת כבוד באוויר

הגראפה החלה דרכה כ’ברנדי לעניים’, משקה פשוט וגס. אך הברווזון המכוער הפך ברבות השנים לברבור גא ויפהפה, שאין לו במה להתבייש גם ליד הכהילים האיכותיים ביותר. אורי כפתורי טעם גראפות חדשות שהגיעו לארץ ו’מדפדף’ קצת בהיסטוריה המעניינת של המוצר המעניין

בגליל המערבי, כבר חמש שנים, מייצרים מספר אנשי צד"ל לשעבר ערק בסגנון זאחלאווי המצוין. בצנעה ומתוך אהבה ואמונה במעשיהם. אז למה לשתות ערק איכותי, מה ההבדל בין ערק פשוט לאיכותי, ומהו ’חליב אל ס’באע’?

המסע האישי אחרי תמצית הטעם, ה’אוממי’, של אופיר בן יוסף, התחיל כבר בעבודה בבר בתקופת היותו סטודנט. בבר השכונתי ההוא לא היה תפריט קוקטיילים, מה שאיפשר לו להמציא בכל פעם קוקטייל חדש. יום יום היה עובר בשוק מחנה יהודה וממלא סל בכל טוב הפירות, הירקות ועשבי התיבול, בחיפושים אחר הטעם המושלם וה- Finesse

כששומעים את המילה סיידר חושבים מיד על מיץ תפוחים ממותק, אך מסתבר כי באירופה מתכוונים לסיידר אלכוהולי, משקה קיץ אולטימטיבי שהתחבב מאוד על יושבי הפאבים למיניהם. רייצ’ל מונטיפיורי טעמה את הסיידר במקרה, והתאהבה

מי שביקר באירלנד לא ישכח אותה לעולם. נופים מרהיבים, אינספור גווני ירוק, צוקים, כפרים נעימים, ערים ססגוניות, אתרים היסטוריים, מוסיקה והרבה וויסקי ובירה. מירה איתן התארחה במזקקת ג’יימסון בדבלין ובקורק

בחודש הקודם כתב לנו שמוליק וולברג על ג’ק דניאל, הדמות שנכתבו עליה כל כך הרבה סיפורים בהיסטוריית המשקאות, ועל הוויסקי שלו. הפעם ממשיך וולברג עם סיפור המזקקה, סיור משעשע שנעשה בה, תובנות בעניין החביות, וקינוח שונה של ’נוחיות דרומית’

הוויסקי הסקוטי הוא משקה בעל מסורת ארוכת יומין והרבה מאד כבוד. אך אבוי, מוצרים פחות יוקרתיים, אך יותר צבעוניים, גונבים לו את ההצגה בברים. חברות האלכוהול הגדולות מנסות בשנים האחרונות ל’הצעיר’ את המוצר על מנת להתחרות בשוק עמוס ולא קל. דייויד מונטיפיורי בדק את הנושא ומצא סוגי וויסקי שונים, מגוונים ומדליקים

עונת הקיץ היא אחת מעונות האירוח האינטנסיביות בארץ, וזאת למרות החום הכבד והלחות הקשה. כיצד מתמודדים עם אירוח קיצי, שלרוב מתנהל באוויר הפתוח, מה מומלץ להגיש וכיצד. פנינו לזיו שלף, מקיצ’ן קייטרינג, שבנה עבורנו את מדריך העשה ואל תעשה השלמים: מה הטרנדים החמים, אילו חומרי גלם מומלצים, באיזה אלכוהול ללוות, וגם קצת מתכונים קיציים יצירתיים לאירוע הקיץ הקרוב בביתכם

בהיסטורית האלכוהול, מעולם לא הייתה דמות שנכתבו עליה כל כך הרבה גרסאות היסטוריות כמו על ג’ספר ניוטון דניאלס, לימים ג’ק, והוויסקי שלו. לפנינו היסטוריית המזקקה מטנסי, בה ביקר שמוליק וולברג. בחודש הבא המשך סיפור המזקקה, סיור משעשע שנעשה בה, תובנות בעניין החביות ועוד הפתעות.

בתקופה שהאניות היו עשויות עץ והאנשים עשויים מברזל, במשך 300 שנה, משנת 1655, סופק רום, על פי חוק, לכל חיילי הצי הימי הבריטי. המנה הייתה חצי פיינט לא מדולל, בחוזק של 47.75% אלכוהול. לפניכם טעימה קטנה מפרק הרום / שר המשקים – ספר תרבות הבר והשתייה

על ההיסטוריה של הבירה, ספרות מחקרית ואבני דרך בהתפתחות תעשיית הבירה תוכלו לקרוא בפרק מספרו החדש של גדי אבקסיס ’שר המשקים’, ספר תרבות הבר והשתייה, שיצא לאור בימים אלה

בשנים האחרונות אנחנו עדים לפריחה של מבשלי בירה ביתית ישראלים, המצטרפים לסצנת השוק התוססת. כמבשל בירה ותיק, גדי דבירי שואל חלק מהמבשלים החדשים למה בכלל לבשל בירה בבית

לפני שנות ה-90 הכרנו בארץ ’בירה לבנה’ ו’בירה שחורה’. ישראלים לא שותים הרבה בירה יחסית לארצות אחרות, אך בשני העשורים האחרונים העולם שלנו השתנה והתהפך ומאות מותגי בירה הגיעו ומגיעים אלינו מהעולם כולו. אורן אבראשי נזכר בשינויים

מקומות שמכבדים בירה, כלומר, מחזיקים מגוון גדול ומעניין, מאחסנים, מטפלים, מקררים ומוזגים נכון, ואפילו מתאמצים שיהיה במקום אוכל נכון, אפשר היה פעם לספור בקושי באצבעות יד אחת. היום מבצע מסוג זה ממש קשה, כי המודעות וכמות המקומות עולה מיום ליום. יאיר גת נשלח למשימה הקשה, לטעום, לשתות, למצוא מקומות שבאמת מכבדים את המשקה העתיק הזה, וגם לחזור הביתה בשלום

את שוק הבירה התוסס יובילו שני כיוונים עיקריים, הצטרפות לטרנד הבריאות העכשווי ופנייה לצד הנשי שבנו. כל זה לדעת אביחי גרינברג שעוקב בדריכות אחר השוק המבטיח. 

מחקרים שנערכים לאורך השנים קובעים כי שתייה קבועה ומתונה של בירה מפחיתה משמעותית את הסיכון לחלות במחלות שונות. הקהל הישראלי מתחיל להפנים. לימור בן חיים, תזונאית קלינית, מלמדת אותנו על כך

לבירת ’למביק’ לא מוסיפים שמרים, היא נוצרת בתסיסה ספונטנית. האזור הגאוגרפי המצומצם בו הבירה מיוצרת, התהליך המורכב והארוך הדורש התמחות והעובדה שניתן לייצר את הבירה רק בחודשים הקרירים, בין נובמבר למאי, הביאו לכך שיש מעט מאד מבשלות שמתמחות בייצור בירות למביק. יואב עלון ביקר בממלכת בירת הלמביק ומביא את הרשמים

הבירה נחשבת למשקה גברי ברוב העולם, אך המקורות מראים כי הבירה בעבר היתה משקה נשי. אפילו הוצמדה לה אלה אחראית ולא אל. שירי דובר כינסה שתי חברות חובבות בירה לברר את הסוגיה ולנצל את המומנטום כדי לדבר גם על בני המין השני

כיאה למגזין שעוסק כולו בבירה ערכנו החודש טעימת בירות שונות מהעולם כולו. את הטעימה ערכנו במרכז הבירה ’בירדי’, בסיועו האדיב של בעליה גדי דבירי. את כל הבירות ניתן כמובן להשיג בארץ.

 על פי מחקרים שנערכו, בירה מכילה כ-1,000 טעמים מובחנים. אמנם טועמים מקצועיים ומיומנים מסוגלים להבחין רק ב-100 מהם, אך עדיין גם ביכולתו של האדם הממוצע להבחין בטעמים וריחות רבים.

"התאגידים התגלו כמוסדות השליטה מן החשובים בעולם, כשהגדולים בהם מגיעים למעשה לכל מדינה בעולם, ולמידת כוח גדולה יותר מאלו של רוב הממשלות" – דיוויד סי קורטן. גרג קוטלר מנסה לעמוד על טיבם של התאגידים הגדולים בעולם, שמכתיבים לנו איזה סוגי אלכוהול נשתה, כמה, למה, איך ומתי

 ארי בוסל, חבר בארגון העיתונאים של לוס אנג’לס.מספר בוסל על וויסקי בלנטון, מקאלן סינגל מאלט וויסקי, אדברג ורום מתושלח לפי המתכון הקובני. 

הבישול המולקולרי מטרתו להוסיף נדבך שלם לארוחה ולהנאה ממנה, כשהדגש על שני דברים: חומר הגלם והחיך שלנו. המטרה למצות את מלוא התכונות הצבורות בחומר הגלם, ועלינו לקחת בחשבון שמרקמים שונים פועלים באופן שונה על הלשון. אופיר בן יוסף מנסה כוחו בהכנת קוקטיילים מולקולריים ומסביר איך ולמה.

מכתב הוקרה לאיש שלימד אותו קצת על הלכות חיים, שתיה ואוכל, כותב הברמן האגדי אדי ניומן, בכבוד ובגעגוע

העם הסרבי, שחי את מרבית שנות ה-90 תחת מצב מלחמה, מבקש לפצות עצמו על התקופה המדכאת, ועושה זאת באמצעות פיתוח תרבות הפנאי. בלגרד נבנית כעיר תענוגות נהדרת רצופה בתי קפה שוקקים, מסעדות רבות, וברים חמים והומי אדם לרוב. עמית לביד שהה במקום זמן מה לשם הקמת פרוייקט ברים מעניין ומביא את האנרגיות רוויות האלכוהול שלו