"הבר המפורסם, מתמלא בדוגמניות יפות ואנשי עסקים. מוסיקה רועשת, שיחות על השקעות בבורסה, טבעות יהלום והסכמי ממון. לתחליף הגולדסטאר הצ’כי, אין אותו טעם. הנשמה הגלותית של הברמן הקוסמופוליטי, קרה ומנוכרת, הקרפצ’יו תפל ופולי הסויה לא נגמרים. אני רוצה לקום ולברוח לדרום תל אביב, לפטפון הישן ולזיתים המלוחים." הטור של עפרה בר נון

"ניו יורק בערב חג המולד. השלג יורד ואני משוטטת ברחובות ומעשנת סיגר קובני, שהספקתי לקחת מהקופסא לפני שנעלמתי. מדי פעם אני מסתובבת ובודקת שלא רודפים אחרי רומנים מטורפים עם אקדחים וסירי ממליגה או כלב ציד מרחרח עם שם של מהפכן קומוניסטי. "הטור של עפרה בר נון

"השעה שעת צהריים והשעון הגסטרו-ביולוגי שלי, שקצת יצא מסנכרון כאשר בלבלתי אותו עם סשימי על הבקר, מאותת לי שצריך כבר לאכול משהו. אני מרפדת את עצמי בעוד כוס שרדונה ותוקפת דוכן של דגים טעימים שבושלו בטאג’ין מרוקאי. את החריפות אני מעבירה עם צלחת נתחוני אנטרקוט."הטור של עפרה בר נון

"אחרי שהסתיים הביקור האחרון של הדודים אצלנו, ביקור שאחריו הם לא שבו לעולם, הורי החליטו שהם אינם מעוניינים לפגוש בהם שוב, מפני שהם אנשים ריקניים העסוקים במראה חיצוני ובילויים חסרי תוחלת."הטור של עפרה בר נון

"מתוך החשיכה, ממעמקי הים, החלו להופיע דמויות קטנות. הן יצאו מן המים בטורים ישרים וקיפצו בתנועות משונות אל החוף. נמוכים ופחוסים הניו זילנדים האלה, חשבתי לעצמי וקיווית שהוויסקי המקומי שלגמתי הוא לא הגורם לכיווץ הגנטי שלהם. מבעד לעדשת המצלמה הם נראו עוד יותר משונים ואף אחד מהם לא החזיק בקבוק בירה ביד." הטור של עפרה בר נון

""קוניצ’יווה", ברכתי אותם לשלום, במילה היחידה שידעתי ביפנית. "אריגטו!" הם צעקו יחד בהתלהבות, הנהנו, והגישו לי מתנה, בקבוק של וויסקי יפני הנקרא יאמאזאקי. כן, יש בעולם וויסקי יפני והוא אפילו משובח. שאר השיחות באותו היום התנהלו באנגלית. אני מדברת באנגלית והם לא מבינים מלה ומהנהנים. "תחנה ראשונה,  צפון הארץ והכנרת", הסברתי פני לתייר." הטור של עפרה בר נון

"הסולם מתנדנד מעט תחת עומס משקלו הרב והברט שלו נופל לתוך המכונה. "מֶרְד, מֶרְד, מֶרְד!" הוא מקלל וצופה בשאריות הכובע. "אפשר לטפס קצת יותר גבוה מיסייה? אני רוצה לראות היטב את התהליך", אני פוקדת עליו ומסייעת לשטינקר להעפיל לקצה הסולם. "עוד קצת, בבקשה, יותר גבוה, עוד קצת...", אני מדרבנת אותו ועוזרת לו... עד הסוף." הטור של עפרה בר נון

""עכשיו דו קרב וויסקי!" רכנתי מעל הבר וצעקתי, כדי שכולם ישמעו. "תוריד מהמדף את הבקבוק של הגלן פיכסיך הסקוטי ושתי כוסות, אחת לי ואחת לך. אני צמאה!" הברמן, קצת נבהל, אך כמו כל גבר המוזמן לדו קרב, לא יכול היה לסרב." הטור של עפרה בר נון

"החייזר המנהיג זינק על השולחן והחל לקפץ כמטורף ולהסתובב סביב עצמו ללא הפסקה. חיכינו שהוא יתפוצץ. במקום קול נפץ, הוא פתח את פיו ושאג במבטא מיוחד במינו: "שנה טובה מלהקת האחים הקווקזים של אשדוד!  שתהייה לנו Happy New Year" הטור של עפרה בר נון

18:00, "זו שפעת אבל לא בטוח לגבי החזירים, תישארי בבית" מודיעה לי אחות רחמנייה בטלפון. אני מתכרבלת בשמיכה ובולעת אקמול. איזו חגיגת יום הולדת סידרו לי החזירים. 18:05... הטור של עפרה בר נון

מישקה נשכב על הרצפה, עיניו עצובות ולשונו משתרבבת. הוא עייף. פלגמט. הסכמתי לארח אותו אצלי בדירה למשך שבועיים. הבעלים שלו, חברים שלי, יבואני וודקה, נסעו לתערוכת אלכוהול וביקור מולדת ברוסיה וביקשו שמישקה יבלה אצלי בחגים 

לכל אחד מאיתנו יש זוג חברים אחד לא שיגרתי שחייב לעשות הכל כדי להיות מיוחד ואם יש גם כמה מיליונים מיותרים בכיס, זה בהחלט עוזר

נרשמתי לקורס בבית ספר לבישול בפרובאנס. סוף שבוע של יצירה קולינארית בניצוחם של שפים צרפתים מובילים. הרי אי אפשר לחיות לנצח מחביתות, פסטה וסלט

דוד נחמן התעקש להוריש לי רפת. בכדי לסכם את העניין הזמין אותי מגדל הבקר למסעדת גורמה בתל אביב. בגילו המופלג כבר לא התחשק לו לרדוף באחו אחרי בהמות ולסחור בעגלים והוא החליט, שמבני משפחתו אני הראויה ביותר לתפקיד הבוקרת

הכנסיה הקתולית, הותיקן ואולי גם האפיפיור בכבודו ובעצמו, בעקבותי...

את המשקה הגברי ביותר בעולם מייצרים דווקא גברים בחצאיות. עפרה בר-נון חזרה מטעימת ווסקי בסקוטלנד והביאה תשובה לשאלה, אבל אחרי שבילתה במעצר עם נהג סקוטי שיכור  
 

"כשכל הנרות כבו בבת אחת ובחוץ השתוללה סופת ברקים, הבנתי שהבעיה הדנטאלית חמורה מאד והצוואר שלי בסכנת נשיכה. את הצלב האישי שלי השארתי אצל ישו בכנסיה, קליע מכסף אני לא סוחבת איתי לפגישות עיוורות ויתד עץ יש לי רק במטאטא בבית." עפרה מסכמת את ארוחת ליל הסדר 

עפרה החליטה לבלות את חופשה חורפית בטירה צרפתית עתיקה, החליפה בתים עם זוג צרפתי אמיד עם אוסף יינות עתיק וחיבה יתרה לשלוליות מים

הפעם נחושה בדעתה יצאה, עפרה לטעום את הקפה הטעים והיקר ביותר בעולם. אבל מישהו כנראה החליט שיעשה כל שאפשר כדי לעצור בעדה. היו שם חתולים, גללים, כוויות, טיול באמבולס, אי אילו זריקות וארומה אחת מאד מאד מיוחדת

יועץ ההשקעות של עפרה המליץ לה להפסיק לאכול. מעכשיו הוא גם יועץ השקעות וגם דיאטן קליני. בעקבות המשבר הכלכלי העולמי הוא פיתח לעצמו קריירה שנייה בתחום התזונה. ממש עילוי. חוויות מהבנק והמרדף הצמוד של עולם הגורמה אחרי עפרה המנסה להיגמל.

אחרי שהדודה של אימא של עפרה, הלכה לעולמה, היא גילתה כי היא היורשת של אחד הנכסים המשפחתיים השנויים ביותר במחלוקת. על האוצר, הדרך שבה ניסתה בנדיבות לחלוק אותו עם בן הדוד שלה ואיך כל הסיפור הסתיים אל מול בור גדול באדמה ואת חפירה מצפון לחורשה שליד הנחל.

עפרה שוב הבטיחה לעצמה שלא תעשה משהו ושוב היא מפירה את ההבטחה שלה, מסתבכת בחיסול שניים מהמאפיה הרוסית, חומדת לשווא את הנוזל היקר מאד בבקבוק ומופתעת לקרוא על מעלליה בעיתוני הבוקר ברוסיה ובישראל.

עפרה יצאה למסע במקסיקו בחיפוש אחרי אוכל מקסיקני אמיתי, היא הלכה לאיבוד, אכלה צ’ילי קון קרנה, עצבנה מקסיקני, לא השכילה להקשיב לחמור, פגשה בכבשני הגהנום, וסיימה בארוחה מנחמת עם שלושה סוסים צולעים, עז עיוורת ושועל דרוס.

הפעם מביאה עפרה בר – נון את רשמיה ממסע ההרס המטורף שלה במחוז בורגון שבצרפת, היו שם מליונר טקסני, תאומים נמרצים, ייצרן חביות, תרנגולת מרוטה ופיקניק רומנטי.

 איך הצליחה עופרה להתחמק משידוך למומחה טחורים ומקורס קלדנות של משרד העבודה? ומה עשתה כדי לגרום לשלוש דודות קשישות לצחוק כמו ילדות בנות חמש?

השילוש הקדוש - האב, הבירה ורוח הקודש - קיבלו את פני בכניסה לבר אפלולי בעיר בלגית נידחת. "איך מראינים נזיר שתקן?" שאלתי את העורכת לפני הנסיעה. היא צחקה, הזכירה לי לחזור עם הנוסחה הסודית ואיחלה לי שלא אמות שם משעמום.

 והחודש במדור של עופרה בר-נון, "אישה תחת השפעה", רשמים מתכנית הריאלטי "יקבי הגיהנום".

אם מישהו היה מדליק לידו גפרור באותו הלילה הוא היה מתפוצץ. הברון המיליונר רוזנברג לגם עוד כוסית, קינח את אפו הסמוק במטפחת משי לבנה, קד קידה קצרה והתנדנד לעבר הבר של המלון. לא סתם מלון, מלון מפואר באתר הסקי סאן-מוריץ שבשווייץ.

תשאלו מה יש לי לחפש ביער בלילות עם כלב ציד וטבח משוגע באיטליה? פנצ’טה הכלבלב רחרח את האדמה, נעצר, רחרח שוב, נבח שתי נביחות קצרות והחל לחפור כמו משוגע באדמת חבל פיימונטה הקדושה.

שבע ושלושים בבוקר. צלצול קצר בדלת הדירה שלי. האיסלנדי נחת. מטר תשעים ומשהו של יציקה ויקינגית חייכנית, קצת דומה לטרול הרים. כשפגשתי אותו בטיול בסקנדינביה, לא חשבתי שהוא ייקח ברצינות ובמהירות שכזו את ההצעה שלי לבקר בישראל. עכשיו הוא כאן. 

מה המשותף בין זוכה מירוץ הפורמולה 1, הצעת נישואין ובן לאדן? לא, התשובה היא לא אנשים שעשו דברים מהר מדי ויום אחד עלולים להצטער מאד על מעשיהם. היא הרבה יותר בנלית וטעימה.