בגיליון הקודם כתבתי על השליש הראשון של עישון הסיגר. חדי העין וודאי הבחינו ששכחתי פרט שולי קטן והוא קיטום הסיגר, ואכן צדקתם. זה הוא בהחלט נושא לכתבה בפני עצמה. טור של גדי לוי

כמה פעמים מצאתי את עצמי מחזיק בידי סיגר – זמני פנוי, המיקום מצוין וכך גם החברה, ובלבי אני מצפה להנאה צרופה. כל שנשאר לי הוא להצית את הסיגר שבחרתי לי בקפידה, להישען לאחור וליהנות. טור של גדי לוי

מועדוני הסיגרים הם מקום מיוחד מאד עבורי, האווירה נינוחה, מצרך נדיר במקומותינו, המפגש הוא עם אנשים מעניינים והשיחה תמיד נודדת למחוזות רחוקים. לא מזמן ישבתי עם אדם נחמד שחזר זה מכבר מקובה. הטור של גדי לוי

כבכל שנה על פי המסורת אנו יושבים וקוראים את ההגדה של פסח, בכלל פסח הוא חג משפחתי, מסורת העוברת מאב לבן. לכאורה כולנו חוגגים באופן דומה עריכת שולחן הפסח, קריאת ההגדה וכמובן המאכלים המיוחדים, אבל אם תסתכלו באופן פרטני הרי שלכל משפחה הדרך שלה לחגוג את הפסח

חודש פברואר הפך זה מכבר לחודש הפסטיבלים, ואני לא מתכוון לפסטיבל העדליידע בעיר הילדים חולון, אלא לפסטיבלי הסיגרים השנתיים הנערכים זה מכבר בקובה וברפובליקה הדומיניקאנית

בימים אלו אנו מסכמים את העשור החולף, הדיו נשפך כמים במצעדי עשור מכל סוג וצבע. ישראלים אוהבים לסכם דברים, יש תחושת ביטחון בהתרפקות על העבר כאשר מסתכלים על העתיד המזרח תיכוני שלנו

חורף מבורך הולך ומסתמן לנו, החזאים מבטיחים גשם, קור ורוחות עזות - מזג אויר אידיאלי להדליק מקטרת. תרבות עישון המקטרות הגיעה אלינו מאירופה הקלאסית. עישון מקטרת הוא תחביב, ראשית, העישון עצמו דורש ’תפעול’ סבלני של המקטרת והדלקתה כל פעם מחדש, בשונה מעישון הסיגר בשיטת ’שגר ושכח’. שנית, לרוב המשוגעים לדבר אוסף מרשים של מקטרות וטבק מסוגים שונים

בשבוע שעבר החלטנו ללכת על הטוב ביותר, בחנו את ההתאמה של סיגר OPUS-X מול שני סוגי קוניאק שלRemyMartin - ה- VSOP מול ה-XO. כמו שמתאימים יין לאוכל כך גם סיגר רצוי להתאים לסוג הארוחה, לעיתוי וכמובן למשקה

את ביקורי האחרון בשדות הטבק ערכתי לפני מספר שנים ברפובליקה הדומיניקאנית, אחת מאזורי הגידול המובחרים ביותר, כמו גם אזורים נבחרים בקובה וניקרגואה. ההגעה מארץ הקודש למטע הטבק הנידח אינה קלה ונשאה בחובה מימד של עליה לרגל

כמדי שנה בספטמבר נערכת בגרמניה התערוכה הבינלאומית לסיגרים וטבק, ’אינטר טבק’, בעיר דורטמונד השוכנת כ-220 ק"מ צפונית לפרנקפורט

לקראת החגים אנחנו מחפשים את המתנה האולטימטיבית. מה נותנים לחובב סיגרים ומה קונים למי שיש כבר הכל?

כמידי שנה בעונה הזו, זוגתי ואני מוצאים עצמינו תוהים היכן נבלה את חופשת הקיץ? בשלב זה, כבדרך קבע, נודדת השיחה לאותם יעדים אקזוטיים בהם היינו בחופשות הקודמות

אומרים שסיגרים וגולף הם חלק מן החיים הטובים, יצאנו לבדוק אם אכן כך. לשם לבירור הסוגיה (הקשה) נפגשנו במועדון גולף קיסריה עם האדם המתאים ביותר לעניין, סגן יושב ראש איגוד הגולף, גיל פרז

סיגר ידני הוא פרי עמל של שלוש שנים לפחות. לאחר שרכשנו את הסיגרים החביבים עלינו במיטב כספינו, לבטח יסבו לנו הנאה מרובה, טעמים וניחוחות לרוב אם רק נדע לאחסן אותם כראוי. אך סיגרים אינם יודעים רחמים, אם לא נטפל בהם כראוי יסבו לנו רק מפח נפש. להלן כמה דגשים לגבי אחסון נכון של סיגרים ידניים המוכרים יותר לחלקינו ולחלקנו פחות

בשבוע שעבר הייתי אורח של אחד ממפעלי הסיגרים הגדולים באירופה. עבורי ביקור במפעל המייצר סיגרים הוא תמיד ציפייה גדולה ונסיעה לחו"ל, שכן ארץ הקודש לא נתברכה במגדלי טבק או יצרני סיגרים, אירופה דווקא כן

לפני 50 שנה הנחית הנשיא המנוח ג’ון קנדי את האמברגו על קובה. הדבר נפל כרעם ביום בהיר על תעשיית הסיגרים העולמית. עד לאותו זמן הייתה ארה"ב היעד העיקרי לסיגרים הקובניים ובמיוחד לטבק הקובני.

מדור סיגרים, חדש במגזין, יגע כל חודש בנושא אחר השייך לעולם הסיגרים והטבק. כמו כן יתן גדי לוי, דור שלישי בענף הטבק בארץ, מספר המלצות על סיגרים נבחרים וישמח לענות על שאלות