יום שישי , 20 ספטמבר 2019
ראשי / כתבות / משפט משכר: זיופים בעולם היין

עורכת דין הילה איל כותבת על עולם היין והכהילים מן הצד המשפטי

משפט משכר: זיופים בעולם היין

עורכת דין הילה איל כותבת על עולם היין והכהילים מן הצד המשפטי

עבור חובבי יין וכהילים, וגם עבור העוסקים בתחומים אלה, יין ואלכהול מתקשרים בעיקר לחיים הטובים, להנאה, לבילוי ולחיוב. אך גם בעולם זה, אם מרימים את המסך וניגשים אל מאחורי הקלעים, מעבר לחדרי החביות, המרתפים והבקבוקים, מתגלים הקשרים אחרים והרבה פחות נחמדים וחיוביים. הכוונה היא אל סכסוסים ומאבקים משפטיים בתחום. לא נדרשת התעמקות רבה כדי לגלות כמה רבים ומגוונים הם הספורים המשפטיים על יין וכהילים.

המשטרה הסינית נפתרת מבקבוקי יין מזוייפים

במדור חדש זה, כחובבת יין ותיקה וכעורכת דין, אשתף בסיפורי יין ואלכהול שונים המתנהלים בעולם המשפטי בארץ ובעולם. חלקם נוגע גם לנו כצרכני יין ואפשר יהיה להפיק מהם מידע פרקטי לכל אחד.

כפתיח למדור, בחרתי לא להתייחס למקרה משפטי מסוים, אלא לתת סקירה כללית, על הונאות ודרכים עיקריות לזיופים של יינות ואיך אפשר 'לעלות' עליהם. מקרים שכאלה בהחלט יתכן שלא מעט מחובבי היין והכהילים כבר נתקלו בהם בעבר וישנו סיכוי שיתקלו בהם בעתיד. זיופים והונאות שכאלה כל אחד מהם לעצמו יכול להוות עילה לתביעה. בפרט לאנשי עסקים שרוצים להיכנס לתחום, כדאי לבצע בדיקת נאותות מעמיקה על הסחורה הנרכשת, כדי להבטיח שמקבלים את התמורה הראויה. פוטנציאל הנזקים בהעדר ידע או בדיקה יכול להרקיע עד כדי מליוני דולרים.

חמש דרכים נפוצות לזיופי יין ואיך לגלות אותן

  • בקבוקים ממותגים מחדש: הכלל לזיהוי – שימו לב לפקק. הטקטיקה הכי קלה ונפוצה לזיוף יין היא להדביק תווית של יין פרימיום על בקבוק בעל מראה חיצוני זהה. זייפנים מתוחכמים יותר ישתמשו אף בבקבוק מאותו יקב, אך משנת בציר פחות טובה. צרכני יין יוכלו לאתר זיוף שכזה דרך בחינת הפקק עליו מוטבע שם היין ושנת הבציר.
  • מיחזור בקבוקי יין: הכלל לזיהוי – הכירו את הטעם. כמה אמני יין משתמשים בבקבוקי יין אותנטיים עם תווית המקור וממלאים אותם מחדש ביין באיכות נמוכה יותר. במקרים מסוימים של תרמית שכזו, בקבוקי היין מפוקקים מחדש על ידי מכונה ועין רגילה תתקשה לזהות את הזיוף. הדרך הקלאסית לזיהוי היא להכיר מראש את טעמי היין שאנו מזמינים, בעיקר אם מדובר בבית עסק שמזמין דרך קבע כמות יינות רבה יחסית כחלק מפעילות העסק (מתנות לעובדים או לאורחים למשל). זייפנים 'פשוטים' ישתמשו בדרך כלל ביינות מאוד בסיסיים ולא ישקיעו במילוי הבקבוק ביין איכותי, כך שהזיהוי דרך הטעם הוא קל יחסית.
  • טענת זיוף שקרית: דרך ערמומית ופחות נפוצה לטענת זיוף קשורה דווקא לצרכן. צרכן יין רוכש יין אותנטי דרך האינטרנט. עם הגעת היין אליו הוא מתקשר למוכר וטוען שיש לו חשד שהיין שהגיע הוא מזויף. הצרכן הרוכש משאיר את היין המקורי אצלו ושולח למוכר בקבוק יין מזויף.
  • ממסך יינות: הכלל לזיהוי – תחקר את המוכר. זיוף מקצועי יחסית נעשה על ידי הוספת מעט יין פרימיום לתוך בקבוק יין שולחן בסיסי. טעימת יין שכזה עשויה להרגיש בחיך כמו יין איכות. כשמדובר ברכישת כמות מיין שכזה, והחשד ישנו, אפשר לתאם עם היצרן ביקור ביקב כדי לראות את פס היצור.
  • הוספת מים מתוקים: הכלל לזיהוי – סימכו על תחושת המתיקות בפה.

מכון היין בקליפורניה מתיר ליצרני יין להוסיף כמות מים מסוימת לתוך היין. באופן משעשע, מים שכאלה נקראים 'המים של ישו', על שם המקרה בברית החדשה בה ישו הפך מים ליין. זייפני יין אמצו פרקטיקה זו ונוהגים לדלל יין בהוספת מי סוכר. אם אתם טועמים יין שמרגיש בחיך מתוק יותר מהמצופה, זה צריך לעורר אצלכם את דגל 'העפצן האדום'.

וויליאם קוך על שער מגזין Wine Spectator
וויליאם קוך על שער מגזין Wine Spectator

ברמה המעשית, יש לא מעט מקרים משפטיים מעניינים בנושאי זיוף יין. אחד הסיפורים המעניינים מתייחס לתביעה משפטית של המיליארדר האמריקני, וויליאם קוך, אשר זיכתה אותו בפסק דין בבית משפט במנהטן בסך של 12 מיליון דולר (במקור דרש פיצוי של 17 מיליון דולר). קוך תבע סוחר יינות בורדו, אריק גרינברג, בכך שמכר לו 24 בקבוקי יין בורדו מזויפים. בין היינות המזויפים נכללו: יין גראן קרו, שהסוחר טען שהוא משנת 1864 ועוד יין מגנום 'שאטו פטרוס' משנת 1921, שנמכר בסכום המדהים 29,500 דולר. הסכום שנתבע התייחס לנזקים הישירים והעקיפים של קוך. חבר המושבעים במשפט פסק שהסוחר הציג מצגי שווא לגבי אותנטיות היינות, כולל להיותם לכאורה יינות גראן קרו. עוד נקבע, כי הסוחר ידע שהוא מוכר יינות מזויפים. קוך עצמו, לאחר המשפט, הגיב בהתרגשות והתוודה, כי הוא עצמו לא האמין שיזכה בסכום שכזה. משך המשפט הוא טען שגילוי התרמית גרמה לו להפסיק לאסוף יינות, לאחר שהבין שזייפני יין יכולים למכור יין השווה לא יותר מ-100 דולר בשווי 100,000 דולר.

ומה אמרו המושבעים בתום המשפט? אחד המושבעים סיפר שחבר המושבעים חש שהסוחר החליט למכור את היינות המזויפים למיליארדר לאחר שגילה שקנה סחורה מזויפת. הוא פשוט החליט להיפתר מהם בדרך זו. סכום פסק הדין הגבוה ישמש גם כמסר לזייפנים וסוחרים בזיופים.

אני מקווה שהבנתם את הרעיון. אין זה אומר שמכאן והלאה יש לטעום כל יין בגדר 'כבדהו וחשדהו', אך היו ערניים והזהרו מלפול בפחים. הכלל שאין להסתכל בקנקן אלה בתוכו, תופס גם כאן.

במדורים הבאים אביא עוד סיפורים אמיתיים מהחיים המשפטיים בעולם היין והכהילים. מציאות אחרת, שאני מאחלת לכל אחד מאתנו שרק יקרא עליה ולא יהיה חלק ממנה.

הכותב/ת: מערכת Winet

מערכת Winet

יעניין אותך

מלון הילטון משיק תפריט קוקטיילים מקורי ואלגנטי

כל אחד מ-11 הממזגים מכיל מרכיבים המאפיינים או קשורים למקומות, ערים ושכונות בישראל - מן החרמון בצפון ועד אילת בדרום

כל אחד מ-11 הממזגים מכיל מרכיבים המאפיינים או קשורים למקומות, ערים ושכונות בישראל - מן החרמון בצפון ועד אילת בדרום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *