חלק חשוב בהגשה נכונה של בירה, שמהווה מרכיב מבודד בין החמצן לנוזל ובכך מונע את חמצון הבירה. הקצף הייחודי לבירה נוצר בזכות חלבונים ומרכיבים נוספים המצויים בדגנים ובכשות. ראש קצף צריך להיות בדרך כלל בעובי של שתי אצבעות לפחות.

בלועזית, מאלט. חומר הגלם המוצק העיקרי בייצור הבירה. למעשה, הלתת הינו גרגירי דגן, לרוב שעורה אך גם לתתי חיטה ושיפון קיימים ופופולאריים, לאחר שעברו הנבטה מבוקרת. רוב הלתת המשמש בתהליך הבישול הוא לתת שעבר הנבטה וייבוש בלבד, ללא קלייה. מעט מהלתת המשמש בבישול הוא לתת ברמות קלייה שונות והוא מעניק …

בירה מהחבית. הרעיון הכללי הוא שעם הבשלת הבירה היא מועברת ישירות לחבית, מבלי לעבור סינון, ללא פסטור, שימור ושלל מרעין בישין שעוברת הבירה המבוקבקת. בדרך כלל, בירה בחבית תשמור יותר על טעמה המקורי וה'אמיתי', ונחשבת בעיני רוב חובבי הבירה לטובה יותר מבירה בבקבוק.

משפחת בירות, שהותססו עם זני שמרים התוססים בתסיסה עילית על פני הנוזל. לרוב, בירות אלו יתססו בטמפרטורות גבוהות יותר מבירות לאגר, וחלקן אף יוגשו בטמפרטורות חמות יותר. רוב השמרים המשתייכים למשפחה זו, יפיקו תרכובות טעם וריח רבות ועשירות (גם בעזרת טמפרטורות התסיסה). ואם תהיתם מה מקורו של השם "אייל", אז …

משפחת הבירות המתאפיינת בתסיסה תחתית על ידי שמרי בירה התוססים מתחת לפני הנוזל, בטמפרטורות קרות יחסית. בירות הלאגר יאופיינו בדרך כלל בטעמים "נקיים" יותר משל בירות אייל, קלילים ופריכים יותר. גם הגשת בירות מהסוג הזה יתבצעו בטמפרטורות קרות יותר, מה שיסייע לתחושת הטעם העדינה. משמעות המילה "לאגר" בגרמנית היא "לאחסן". …

בירת אייל שהתפתחה באנגליה במאה ה-18. הגוון שלה חיוור יחסית לבירות האחרות של התקופה ומאופיין בטעמי מאלט, בשומת פירותיות וסיומת מרירה ומאוזנת.

אחד הגורמים המשפיעים ביותר על הבירה כפי שאנו מכירים אותה כיום. ב-23 באפריל 1516, חוקק הדוכס וויליאם הרביעי את החוק, ובו קבע שבירה תכיל אך ורק מים, לתת שעורה וכשות. לאחר מספר שנים הוספה לרשימה גם החיטה, ולאחר 350 שנים, עם הבנת תפקידם – גם השמרים. חוק זה נחשב עד …