יום שישי , 23 אוקטובר 2020
ראשי / כתבות / לביבות פרנק סינטרה

בטור "אשה תחת השפעה" מנסה עפרה בר-נון לשחזר את טעמן של הלביבות הקלאסיות והאלמותיות מבית סבתה - האם הצליחה, או אולי השמיטה איזה פריט מן המתכון - 'בטעות'

לביבות פרנק סינטרה

בטור "אשה תחת השפעה" מנסה עפרה בר-נון לשחזר את טעמן של הלביבות הקלאסיות והאלמותיות מבית סבתה - האם הצליחה, או אולי השמיטה איזה פריט מן המתכון - 'בטעות'

בכל מטבח ומסעדה בהם אני מבקרת אני מחפשת את הצלחת הקטנה הזו, מלאה בלביבות גבינה מטוגנות. סבתא שלי קראה להן 'הלביבות של השנה החדשה'.

נוף טוסקנה (צילום: שחר גלס)

מערב השנה החדשה של 1975 ועד לשנת 1990, בה דינה השכנה הבשלנית של סבתא שלי קיבלה שבץ ועלתה לבשל במטבח של גן עדן, היינו מחכים עם כל השכנים למסיבת הסילבסטר של הבניין הקטן של סבתא בירושלים.

לא נשף גדול, רק כמה בלונים בלובי של הקומה הראשונה ואדון כהן השמנמן, שהיה מניח תקליטים של ג'אז על הפטיפון ומזמין את כל הדיירים לרקוד כמו פרד אסטר וג'ינג'ר רוג'רס.

על שולחן מתקפל שעוטר בפרחים מהגינה של הבניין הונחו מאכלים שהשכנים הביאו בגאווה. עוגת השוקולד היבשה של נחמה, שבכל שנה התנצלה מחדש ששכחה אותה בתנור ולידה, קערת הפיצוחים שהיה קונה בשוק אדון אלברט אחרי שאשתו ברחה ממנו ולקחה אתה את מתכון עלי הגפן הממולאים שלה שנעלמו מהבופה.

ערימת הבלינצ'ס המתוקים של יהודית בקערת פורצלן הונגרי ולצידה ערימת הבורקס של 'סמי בורקס', שהביא שכן ששמו כלל לא היה 'סמי' כפי שחשבתי בתמימות בילדותי.

מאחור ליד הסודה, עוגיות ריבת התות הטעימות והמוכרות של סבתא שלי ואחרונות חביבות הוצגו מלכות המסיבה –  לביבות הגבינה המטוגנות של דינה.

דינה מעולם לא הניחה אותן על השולחן יחד עם כל המאכלים של שאר השכנים.

בחמש דקות לחצות בדיוק, כאשר אדון כהן, בעלה של דינה והתקליטן החובב, היה מניח את התקליט של פרנק סינטרה על הפטפון ומכריז שעוד מעט נפרדים מהשנה שעברה ומקבלים את השנה החדשה, אשתו הייתה יוצאת בתזמון מושלם מפתח המעלית עם הפרמננט הנצחי שלה ומגש עמוס בלביבות האלוהיות.

אותו הריח הנפלא של הגבינה המטוגנת שמילא באופן מפתיע את הטרטוריה בטוסקנה אליה הגעתי בשנה שעברה, מילא את חדר המדרגות הירושלמי הצונן.

לביבות (צילום: שחר גלס)

"שנה טובה!" היה צועק אדון כהן בדיוק בחצות  וכל השכנים היו מתעלמים לחלוטין מכל מה שהוגש על השולחן ומתנפלים על לביבות הגבינה ברוטב הדבש המתוק של דינה שחוסלו תוך כמה דקות. כל השנה הם חיכו להן.

לפני ש'סמי בורקס' וסבתא שלי פצחו בריקוד סווינג סוער ליד תיבות הדואר, כבר נשארה לביבה אחת אחרונה על המגש. הספקתי לחטוף אותה ולזלול.

לביבות הגבינה היו פלא שלא ניתן לשחזור. סבתא שלי ניסתה במשך שנים להכין אותן ללא הצלחה ודינה לא גילתה בשום אופן את המתכון. בתחבולות שלא היו מביישות מרגלים בינלאומיים, היא ניסתה לסחוט מדינה את המרכיבים ואופן ההכנה. אפילו אותי היא שיתפה בילדותי במזימות ובמבצעים להשגת 'הרצפט'. הגנרלית דינה כהן, כמו חייל מאומן היטב, לא הסגירה כלום!

בכל פעם שנשאלה לגבי המתכון הייתה משמיטה מרכיב חשוב אחר – 'בטעות'.

בכניסה לטרטוריה 'Da Bule' המשפחתית הממוקמת בלב טוסקנה, רק 15 דקות נסיעה מפירנצה וכמה שעות טובות של טיסה מזיכרון הילדות שלי בישראל, אני מבינה שניחוח מוכר ואהוב מתגנב מהמטבח וממלא אותי באושר גדול. בתפריט הכולל מנות פסטה ובשר מסורתיות מהמטבח הטוסקני המקומי הופיעו כמנה ראשונה לביבות גבינת ריקוטה המוגשות עם דבש ערמונים!

הן מגיעות לשולחן. הדופק שלי עולה מהתרגשות, הידיים רועדות, המזלג ננעץ, סיבוב קטן בקערת הדבש. הן מושלמות, עגלגלות, שזופות במידה ולא ספוגות מדי בשמן. קשה לתאר טעם של ילדות. אם היה ניתן, זה היה הטעם בדיוק!

דבש הערמונים הטוסקני, שהוחלף בדבש רגיל במטבחה של דינה, היה עוד יותר סמיך ואגוזי.

אני מתחננת למתכון. באנגלית הבסיסית שהבין המלצר האיטלקי, הוא עונה בנימוס שאת המתכון לא ניתן לגלות ומחייך בערמומיות. "בבקשההה! " אני מזדעקת. כנראה שלא זה לא! גם באיטלקית…

אני נזכרת בסבתא שלי והתחבולות שלה להשגת המתכון של דינה. אני מזמינה מנה שלישית של לביבות. המלצר החשדן שואל מה ארצה למנה עיקרית?

הוא כבר בטוח שאני עומדת בראש רשת ריגול עולמית החוטפת סבתות ממטבחים. במטבח אכן עומדת סבתא. ה-'נונה' של ילד איטלקי זר. היא פותחת מיכל פלסטיק גדול עם בלילה סודית ונעלמת אתה לתוך המטבח. זו הבלילה ממנה מכינים את הלביבות.

כדי לא לעורר חשדות נוספים, אני מזמינה מנת פסטה שהייתה גם היא מצוינת וחולמת על עוד מנה של לביבות. הסבתא מתבוננת בי בחשד מהמטבח ומתלחששת עם המלצר. "נגמרו הלביבות!", הוא מודיע לי כשאני מזמינה בסוף הארוחה מנת לביבות לארוז. הם עלו עלי. מיכל הפלסטיק שבמטבח היה עמוס בבלילת הגבינה. הם משקרים.

אני מודה להם ויוצאת מהמסעדה אל שביל חשוך בכפר הטוסקני השקט. אני מתבוננת מסביב ובודקת האם יש מצלמות אבטחה ליד חלון המטבח. משתעשעת במחשבה שכלי הפלסטיק יישאר שם לבדו אחרי שהמסעדה תיסגר והסבתא כבר תישן במיטה שלה שינה עמוקה.

אני נזכרת בסבתא שלי שהייתה שולחת אותי ל'משימות ריגול סודיות מיוחדות' אחרי דינה והלביבות שלה. במיוחד בימים שלפני חג השבועות וסוף השנה האזרחית. למרות שהן היו חברות, היריבות במטבחים של השתיים נשארה. מלחמה שקטה של מערבלים, קערות, כפות וסינרים.

בגיל שבע נשלחתי למכולת ועקבתי אחרי דינה עד למקרר של הגבינות. ידעתי כבר לקרוא וכל הדרך חזרה שיננתי את שם הגבינה שדינה סחבה בסל הקניות. גבינת 'טוב טעם'. התגלית המרעישה שלחה את סבתא שלי ישר למטבח ובניסיונות נואשים היא לא הצליחה גם עם הגבינה הנכונה, להכין את הלביבות. את הכישלון אני נשלחתי שוב לזרוק לפח.

במהלך השנים סבתא הבינה שאולי הטכניקה היא החשובה ולא רק סוג הגבינה וניסתה להציץ מחלון המטבח שלה לחלון המטבח של דינה עם המשקפת הקטנה של אולם האופרה. דינה, שועלת מטבח וותיקה עם חושים מחודדים, תפסה אותה והורידה מיד את המסך – התריס.

בכל פעם שהייתי נשלחת לבקש קצת סוכר או גפרורים ממשפחת כהן, הייתה דינה פותחת את הדלת רק מעט ומכניסה אותי לחדר האורחים בחשדנות. בשום פנים ואופן לא למטבח עליו היה מגונן בגופו הגדול אדון כהן בעלה. הבונקר של כהן.

אני לא בטוחה שסבתי הלוחמת הייתה גאה בהחלטה שלי ובכל זאת אני בוחרת להתרחק מהטרטוריה הטוסקנית ולא להסתבך עם המשטרה המקומית והסבתא האיטלקייה החשדנית. כנראה שיש זיכרונות שצריכים להישאר רק זיכרונות.

'הלביבות של השנה החדשה' שייכות לסבתות שלנו. לסבתא דינה, לסבתא שלי ולסבתות של טוסקנה שאולי רק להן באמת מותר להכין את המתכונים שאנחנו זוכרים מילדותנו. אחרת זו לא תהיה אותה הילדות.

Trattoria "Da Bule", via Cassis for Siena 90, Loc Bargino 50026 S.Casciano Val Pesa

חברת תיירות: www.soloitalia.co.il

הכותב/ת: עפרה בר-נון

עפרה בר-נון
אשה תחת השפעה

יעניין אותך

בדידותו של השופט בתחרות שמן זית בימי הקורונה

גם בימים עם הכי הרבה ריחוק חברתי - יעל עופר הצליחה לשפוט את מיטב שמני הזית

גם בימים עם הכי הרבה ריחוק חברתי - יעל עופר הצליחה לשפוט את מיטב שמני הזית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

error: Content is protected !!