שבת , 11 יולי 2020
ראשי / כדאי לדעת / פרופסור מרנג והתוכי המשוגע

בטור "אשה תחת השפעה" מגלה עפרה בר-נון מה קורה לתוכי גאוותן וחוצפן שמקבל טיפול ופינוק יתר, ומהי הנקמה המתוקה שנרקחה בעקבות אירוע מנקר עיניים

פרופסור מרנג והתוכי המשוגע

בטור "אשה תחת השפעה" מגלה עפרה בר-נון מה קורה לתוכי גאוותן וחוצפן שמקבל טיפול ופינוק יתר, ומהי הנקמה המתוקה שנרקחה בעקבות אירוע מנקר עיניים

בשעה שבע בבוקר בדיוק, מצלצל השף קונדיטור אנטואן בפעמון הדלת שלי בחוסר סבלנות. אנחנו מכירים מספר שנים ונפגשים מדי פעם לארוחות בוקר וצפייה בסרטים צרפתיים. הבוקר, הוא מתפרץ לדירה בדרמטיות, לבוש בחליפת קטיפה כחולה וכובע ברט צרפתי. הוא אוחז בכלוב גדול ובו עומד מפוחד התוכי הצווחן שלו, פיליפ, ומנקר את הסורגים בעצבנות.

מרנג על הים (צילום: שחר גלס)

הזמינו אותו לפריז באופן פתאומי ודחוף מאד' להרצות בנושא חלבוני ביצים בקינוחים במאה ה-21.

פרופסור למרנג – הווטרינר שלו בחופשה ולא יכול לארח את התוכי בפנסיון החיות' ולכן הוא מתחנן בפניי שאתן לו להשאיר אצלי את הכלוב ושני שקים גדולים עמוסים זרעים ופיצוחים.

הוא מבטיח לי סכום כסף נאה שייכנס לחשבון הבנק שלי עוד היום עבור הטיפול בציפור. הפנסיון גובה מאה אירו ליום ולי הוא אפילו יכפיל את הסכום.

כסף קטן עבור שף קונדיטור מוכשר ומפורסם המבשל עבור האלפיון העליון בישראל וברחבי העולם, ונוהג לקשט את הקינוחים שלו בעלי זהב ולפעמים אפילו באבק יהלומים.

"עוד שבועיים אני חוזר, מון שרי", הוא צועק במבטא צרפתי כבד מנשוא, מנופף לשנינו לשלום ונעלם בחדר המדרגות במהירות כמו קצפת הנמסה ברוטב שוקולד חם.

אף פעם לא סבלתי את התוכי הצעקן שלו. הוא התעקש לדבר איתו בעברית והתוכי סיגל לעצמו סגנון דיבור צרפתי – ישראלי מתנשא.

תוכי ישראלי מתנשא, שעדיין לא אושפז (צילום: שחר גלס)

כעת, במרכז הסלון שלי עומד הכלוב שלו עם שלל צעצועים שישעשעו אותו בהיעדרו של השף. התוכי מתנדנד על נדנדת עץ קטנה ונראה מאד מרוצה מעצמו.

"מאה אירו ליום! מאה אירו ליום!", הוא מחקה את השף ומניד את ראשו מעלה ומטה כמשוגע. "מרנג", הוא מנקר את הסורגים וצווח בקולי קולות. "מרנג!"

בשלושת הימים הראשונים מסתגל פיליפ לסביבתו החדשה ומתנהג למופת. בבקרים מברך אותי בבוקר טוב, בלילות מנמנם בשקט כשעל הכלוב מונח בד שחור ובשאר הזמן שותק, מתנדנד בנדנדה שלו, מפצח זרעי חמנייה ומתבונן בי בחשדנות של חייל רזיסטנס.

ביום הרביעי, כאשר אני כבר מתחילה להסתגל אליו, הוא מתעורר עם הזריחה בצווחות ומקפיץ אותי מהמיטה ישר אל הכלוב.

תחילה, הוא נובח בדיוק כמו הכלב של השכנים, אחר כך מחקה באופן מושלם את הצלצול של השעון המעורר שלי ובהמשך חוזר מילה במילה על מלל שיחת הטלפון האחרונה שניהלתי עם אמא שלי אמש.

"אמא, שומעת? אני אאסוף אותך מחר בחמש לקופת החולים", הוא צווח בשמחה במבטא צרפתי, מפצח שני זרעי חמנייה ויורק עלי את הקליפות.

מאותו הבוקר, התוכי לא מפסיק לדבר.

כאשר אני מנסה להתנחם בחשבון הבנק שלי שיתמלא ויתפח במאתיים אירו ליום, אני בודקת ומגלה שאירו אחד עדיין לא הופקד בו.

"תודה שפניתם למוקד שירות הלקוחות של בנק לאומי. מקומכם בתור הוא שמונה", חוזר פיליפ על מה ששומע ברמקול של הטלפון שלי ומביט בי בעצב. "יתרתך בחשבון מטבע חוץ, חמישה אירו", הוא צווח ונתלה הפוך מקרש העץ בכלוב, עושה שני סיבובים, נתלה על קרש נוסף ולא שותק עד הערב.

חולף שבוע, אנטואן לא זמין בטלפון ולא עונה להודעות.

בטלוויזיה הוא דווקא מופיע בכתבה במוסף החדשות של הערוץ הראשון. הוא מצטלם עם נשיא צרפת בארוחת ערב חגיגית בה הכין את הקינוחים והנשיא מספר בהתרגשות שמרנג, כמו של השף אנטואן מישראל הוא לא טעם כבר שנים. אנטואן לא מסגיר את המתכון.

המתכונים שלו נשמרים בסוד וטובי השף קונדיטורים לא מצליחים לשחזר את הקינוחים המופלאים שלו.

אני מכבה את הטלוויזיה ופיליפ מתבונן בי כאשר אני נכנסת למטבח. החצוף שוב רעב. אתן לו פחות זרעים כעונש עד שישתוק.

'התוכי שלך מוציא אותי מדעתי', אני שולחת הודעה נוספת לאנטואן. 'הוא לא שותק כבר שבוע שלם. 24 שעות ביממה. תחזור לארץ ותיקח אותו מהר!'

אין מהשף תשובה או ישועה ופיליפ הרעב צווח ודורש "גרעינים, גרעינים!".

חולף יום נוסף והוא מעט צרוד. בערב הוא כבר עומד בפינת הכלוב ומסרב להסתכל עלי. הוא שותק. כעבור מספר דקות הוא נעלם. אני ניגשת לכלוב ומוצאת אותו שוכב ליד קערית המים שלו.

"התוכי שלך במצב טוב, היה קצת חלש. נתתי לו נוזלים ואנטיביוטיקה והוא התאושש מיד. שינית משהו בתזונה שלו ביומיים האחרונים?", שואל אותי ד"ר לוי – וטרינר של ציפורים, ומגיש לי חשבון על סך 950 שקלים לא כולל מע"מ.

פיליפ בילה אצלו את הלילה לאחר שהרמתי אותו מרצפת הכלוב והטסתי אותו למרפאה.

כשאנחנו חוזרים הביתה לכלוב הוא מתחיל שוב לצווח, כאילו לא קרה כלום ומקבל מנה כפולה של זרעי חמנייה, כדי שחס וחלילה לא יתעלף ויזדקק שוב לווטרינר החמדן.

אני מגלה שהחדר הכי מרוחק מחדר השינה שלי הוא המטבח. אני מעבירה אותו לשם וסוגרת את הדלת. הוא ממשיך לקשקש ללא הפסקה.

עוד כמה ימים חוזר אנטואן ופיליפ והוא יכולים להיעלם לי מהחיים, עם המרנג שלהם ועשרים קילו של זרעים. הסיוט יסתיים.

"שני חלבונים, קורט מלח, רבע כפית מיץ לימון, חצי כוס סוכר, פרחי לבנדר", קול מרוחק בוקע מהמטבח.

"100 גרם חמאה, כוס מים אחת, כף סוכר אחת, קורט מלח, כוס קמח, 4 ביצים, 250 מיליליטר שמנת, חבילת פודינג וניל, כוס חלב, 2 טיפות תמצית וניל, 200 גרם שוקולד מריר, כף חמאה, מעט זעפרן". אני מצמידה את האוזן לדלת ומאזינה.

אני פותחת את דלת המטבח בזהירות ומגלה שפיליפ הצליח להשתחרר מהכלוב. הוא עומד על השיש בוהה במערבל, במרית ובקערות הערבוב שלי וצווח בהתלהבות רשימות של עשרות מצרכים. הוא מנופף בכנפיים, מנקר חפיסת שוקולד מריר שהשארתי מאחור ומזיז את ראשו מצד לצד אחוז טירוף. בכלל לא שם לב שאני שם.

"כוס וחצי קמח, שלוש כפות סוכר, רבע כפית מלח, 125 גרם חמאה, ביצה אחת, 5 תפוחים חמוצים, חצי כוס שמנת מתוקה, ציפורן…"

אני מביאה למטבח את הטלפון הסלולרי שלי ומחברת, מקליטה אותו ורושמת. הוא ממשיך לדקלם במרץ.

"75 גרם חלבונים, 100 גרם סוכר, 100 גרם שקדים טחונים, רכז תות טבעי…"

לאחר שש שעות, שתי מחברות מתכונים שכתבתי בחריצות וכאב ראש אחד גדול, הוא סוף סוף הותש, סתם את המקור ונרדם על המקרר.

המקרונים המפורסמים של השף, הפרופיטרול הנהדר, טארט הטאטן האלוהי שלו, עוגת הלימון המפורסמת ומרנג הלבנדר הסודי!

פיליפ הסגיר את כולם!

ככל שזלל יותר שוקולד מריר והתעופף במטבח, עלו בו הזיכרונות מבעליו החוקיים והזמן שבילו יחד במטבחו של השף. אולי היו אלה געגועים.

מערבלים, קערות, תמציות, כפות, מגשים, תנורים, מקררים והשוקולד –  סם האמת של התוכי המצוי!

ביום הארבעה עשר, כבר היו בידי מספיק מתכונים כדי להכין מסיבת תה מיוחדת לאורח שלי ששב מצרפת.

את הכלוב אני מניחה במרכז השולחן וסביבו אוסף מרהיב של קינוחים מופלאים. חיקוי מושלם למפורסמים והמסובכים שבקינוחי השף.

אחר הצהריים, בדיוק בזמן לכוס תה, הדלת נפתחת. אנטואן מתפרץ פנימה עם שלל תירוצים על ההיעלמות שלו והבטחה שהכסף, שבטעות הופקד בחשבון אחר יועבר אלי בלי נדר בתחילת החודש הבא, כאשר יהיו לו קצת מזומנים. פריז מאד יקרה באביב והיו לו המון הוצאות.

ריח המרנג המתוק מכה בו בזמן שהוא מספר בהתרגשות על המפגש עם הנשיא הצרפתי ותכנית הטלוויזיה, שתופק בקרוב בהשתתפותו ותעניק הצצה לחייו של גאון קולינרי שירוויח ממנה עוד כסף טוב.

"לבנדר!", צווח פיליפ ומושך את תשומת ליבו של השף לשולחן האוכל שבחדר השני.

"שני חלבונים, קורט מלח, רבע כפית מיץ לימון, חצי כוס סוכר ופרחי לבנדר!", הוא ממשיך לצווח בהתלהבות ולקפץ בכלוב.

שף אנטואן מביט בי בחשדנות, רץ לשולחן ומתחיל לטעום את הקינוחים המוכרים. ככל שהוא טועם יותר הוא מתרגז יותר ולבסוף פורץ בבכי.

"תשתוק פיליפ!", צועק השף בצרפתית, ניגש לכלוב, מתנפל עליו ומנסה להוציא אותו בכוח. התוכי הזריז בורח, מתעופף בחדר באימה ומנקר את ראשו של השף שנמלט ונעלם מהדירה.

המהדורה הראשונה של 'ספר הקינוחים של פיליפ'  נמצאת בעריכה מתקדמת. הקריירה של שף קונדיטור אנטואן חוסלה עם חשיפת המתכונים. הוא נעלם מעולם הקולינריה בבושת פנים והשאיר אחריו אצלי בדירה מתנה יקרה מפז.

פיליפ ואני שותפים. למדנו לכבד אחד את השני. הוא שומר על שקט רוב שעות היום ואני דואגת לספק לו מספיק זרעים לפיצוח וצעצועים.

כאשר יש לי צורך במתכון לקינוח חדש, אני משחררת אותו במטבח עם מכשיר הקלטה והמון שוקולד 'ולרונה' מריר משובח.

"17 גרם שמרים, 120 מיליליטר חלב, 140 גרם קמח…"

הכותב/ת: עפרה בר-נון

עפרה בר-נון
אשה תחת השפעה

יעניין אותך

רשת 'קשת טעמים' משיקה את אירועי פסטיבל הבירה

יותר מ-400 סוגי בירות מהארץ ומהעולם במחירים מיוחדים

יותר מ-400 סוגי בירות מהארץ ומהעולם במחירים מיוחדים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

error: Content is protected !!