יום ראשון , 17 אוקטובר 2021
ראשי / כתבות / מיליון, שש מאות שמונים ושבע אלף, וחמש מאות

היא מעולם לא הפסיקה לאכול, ניסתה כמעט כל מסעדה ראויה בישראל ובמדינות הכי אקזוטיות בעולם, היא טעמה כל דבר אפשרי - ותמיד נשארה רזה. עפרה בר-נון מסכמת 25 שנה של מגזין יין וגורמה !

מיליון, שש מאות שמונים ושבע אלף, וחמש מאות

היא מעולם לא הפסיקה לאכול, ניסתה כמעט כל מסעדה ראויה בישראל ובמדינות הכי אקזוטיות בעולם, היא טעמה כל דבר אפשרי - ותמיד נשארה רזה. עפרה בר-נון מסכמת 25 שנה של מגזין יין וגורמה !

מאז 'חתונת הכסף' של דודה ברוריה ודוד שאול במסעדת ,'מי ומי' בשנות ה-90, חתונה בה חגגו 25 שנות זוגיות והסתיימה בגירושין והסכם ממון, שהותיר את דוד שאול עם מזוודה ישנה ודירת חדר של עמידר בפתח תקווה ואת ברוריה עם מפעל פלסטיק ואחוזה בקיסריה, לא התרגשתי כל כך. בחיי.

25 שנה !   25 שנה !!!   והנה חוגגים 'חתונת כסף' גם למגזין 'יין וגורמה'!

צילומים ממבחר הכתבות של עפרה בר-נון (צילום: שחר גלס)

המגזין שעל הדפים שלו חרוטה ההיסטוריה הקולינרית של ישראל והיקום כולו.

אלפי דפים, ששלחו את הקוראים שלנו למסעות בעקבות ניחוחות וטעמים. ממסעדות הגורמה הראשונות שנפתחו בארץ, דרך יקבי הבוטיק הרבים שקמו בשלושת העשורים האחרונים ועד למדינות מרוחקות בעולם אליהן הגיעו בנאמנות בקריאה או במטוסים, לחקור ולטעום את כל מה שמעניין, מרגש וטעים.

את השיפודים של 'מי ומי' כבר מזמן לא טעמתי אבל אם מחשבים מה כן אכלתי ב-25 השנים האחרונות במשוואה פשוטה של 1,500 קלוריות ליום כפול 365 ימים בשנה מגיעים לסכום העצום והבלתי נתפס של 13,687,500 קלוריות !!!

קשה לסכם 25 שנה של גרגרנות, אך כמה אלפי קלוריות בכל זאת הצליחו להשאיר עלי רושם ולהיחקק לנצח במוחי ובבטני בסדר כרונולוגי משנות ה-90 עד לספטמבר, 2021.

צילומים ממבחר הכתבות של עפרה בר-נון (צילום: שחר גלס)

בואו נתחיל ברשימה משנות ה-90 ונתקדם:

עוף חמוץ מתוק אצל אהרוני במסעדת 'יין יאנג', שעורר בעיקר צמא וחלומות על טיול אחרי צבא לסין.

גביע פרוזן יוגורט בדיזנגוף בימים שמכרו לנו בריאות בטעם של סבון כלים.

צ'יקן בגט, הוא בעצם סתם עוף בלחם לבן.

סביח אצל 'עובד' ושיעור מעלף בכדורגל.

חומוס עם בשר ובכלל כל מה שאפשר להרוס בעזרתו חומוס טהור משובח.

יין מרלו, כי ככה אוהבים באמריקה.

פיצות עם תוספות מעניינות שלא יצאו מקופסת שימורים. אפילו עם שרימפס.

ייגרמייסטר, וודקה בטעמים וכל מה שאפשר לרקוד אתו עד הזריחה במועדונים.

עוד קצת ייגרמייסטר, כי אומרים שזה טוב לחמרמורת…

מסעדות בשרים ולא על שיפוד. השנים היפות של הסינטה ברוטב פלפלת.

יין לבן זה גם טעים. מבינים שלא מתאים רק לדגים וממש נעים לשתות אותו בקיץ הים תיכוני.

קריוקי שרים יותר יפה עם  בירה, שניצלונים וטבעות בצל ספוגות שמן בדרום תל אביב.

סופלה שוקולד חם. העידן בו כל טבח הוא קונדיטור והסופלה עולה לגובה.

עוגת היער השחור מתה באופן סופי ומפנה מקום בוויטרינה.

צילומים ממבחר הכתבות של עפרה בר-נון (צילום: שחר גלס)

נמשיך מהמילניום ועד 2021:

מים מינרלים מוגזים, נקמת המסעדנים ב'מקורות' וניסיון להציל את מפלס הכנרת.

הסלמון וגרטן תפוחי האדמה לא משאירים לאף דג אחר מקום בתפריט.

וויסקי סינגל מאלט מיושן וסיגרים. אם אתה לא חבר מועדון, אתה לא קיים.

עדיין סביח אצל 'עובד'. עדיין יש תור עד קצה הרחוב.

בסירים של השפים מתבשלים מתכונים של הסבתות שלהם וכולנו מתגעגעים לסבתא ולממולאים. מפרום במבצע של 90 שקל לממולא.

מי היה קודם החציל או הטחינה? זוג נאהבים חדש, המסרב לעזוב את התפריטים עד היום.

קצביות ומסעדות מתאחדות וניתן לבחור לבד נתחי בשר ולצלות אותם בשידור חי ועם מפות לבנות. הישר מהפרה לצלחת.

טנדורי, פתאי, מוקפץ וכל מה שמאפשר לאכול מהמזרח הרחוק אבל קרוב. ישראל טובעת בסויה, קארי ושמן סומסום. עידן הצרבת.

שנתיים, שלוש שמחות של אוכל מקסיקני וטקילה, שלצערי הרב נעלמו. לה קוקרצ'ה!

בירות בוטיק ישראליות צצות כמו חיטה אחרי הגשם. בירות בטעם מסטיק, דבש וזעתר.

כולנו מבינים שיין הקריניאן הישראלי כאן להישאר והוא ממש טעים. וגם קצת פחות מרלו והבנה עמוקה שרוזה הוא לא רק ל'בנות' ומעביר יופי את חודש אוגוסט המתחמם גלובלית.

תופעה פיסיקלית מוזרה מתרחשת אט אט במטבחים. האם הצלחות גדלו או שהמנות התכווצו?

קווה, למברוסקו והקץ למונופול הצרפתי. כולם שותים מבעבעים ובזול.

פטיסרי, בולנז'רי, בראסרי נפתחות בכל פינת רחוב וגורמים להוצאת המילה 'מאפיה' מהלקסיקון הקולינרי. שלום לטארטלט ולהתראות לרוגאלך ובצק העלים.

הסושי במסעדות כל כך יפה שחבל לאכול אותו. ניתן להדביק אותו בסלון על הקיר ולקרוא לזה מיצג אומנותי.

כשכל מלצר הוא 'חבר שלך' ושובר דיסטנס: "הזמנתם מקום או שנייבש אתכם בכניסה? לחם ומשהו קטן ליד? אהבנו את המנה? טעים לכם? שנקנח? השף רוצה לפנק אתכם. אני עובדת כאן שנתיים ובאופן אישי גם אני ממש לא סובלת בצל ירוק וכוסמת מאז שהתגרשתי ".

ומבלי לשכוח אף אחד, נזכור את השפים הגדולים שהתחילו לבשל במעבדות לכימיה, לפחות תואר שני. הם מפרקים ביסודיות את המולקולות של הביף בורגיניון ומכניסים אותן להקפאה עמוקה בכדורי ג'לטין שמתפוצצים לסועדים בפה. מרשים ובדרך כלל טעים. כדי ממש לשבוע אחרי ארוחה מולקולרית כזו, עוברים בפיצרייה ולא מספרים לחברים.

אז היו לנו  13,687,500  קלוריות, 25 שנה, אלפי מסעדות, יקבים, מבשלות, מזקקות ובטן אחת שמוכנה לעוד 25 שנה לפחות וסליחה אם שכחתי קלוריה פה קלוריה שם…

כמו שסבתא שלי הייתה אומרת לפני שהייתה מורידה את הסינר שלה בשנות ה 70'

"הכי חשוב תמיד לגמור ה-כ-ל מהצלחת!"

נתראה ב-2046 !

הכותב/ת: עפרה בר-נון

אשה תחת השפעה

יעניין אותך

חברת לוואצה משיקה אריזת פולי קפה וקפסולות חדשות

חברת הקפה האיטלקית משיקה בישראל את הקפסולות החדשות Qualità Oro A Modo Mio ואריזת פולי קפה 250 גרם

חברת הקפה האיטלקית משיקה בישראל את הקפסולות החדשות Qualità Oro A Modo Mio ואריזת פולי קפה 250 גרם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *